1
תרוּמה וּתרוּמת מעשֵר נאכלת לכֹהנים,
בין גדוֹלים בין קטנים,
בין זכרים בין נקֵבוֹת,
הֵן ועבדיהן הכנענים וּבהמתן,
שנאמר: "וכֹהֵן כי יקנה נפש קִנין כספוֹ" .
עבד כֹהֵן שברח ואֵשת כֹהֵן שמרדה הרי אֵלוּ אוֹכלין.
2
תרוּמה של תוֹרה אין אוֹכֵל אוֹתה אלא כֹהֵן מיוּחס.
אבל כֹהני חזקה אוֹכלין בִתרוּמה של דִבריהן בִלבד.
וּתרוּמה טהוֹרה,
בין תרוּמה גדוֹלה בין תרוּמת מעשֵר,
בין של תוֹרה בין של דִבריהן אינה נִתנת אלא לכֹהֵן תלמיד חכמים,
מִפני שאסוּר לאכֹל תרוּמה טמֵאה,
וכל עמי הארץ בחזקת טוּמאה.
לפיכך נוֹתֵן תרוּמה טמֵאה לכל כֹהֵן שיִרצה.
3
ישראֵלית שנִשֵאת לכֹהֵן,
אפִלוּ קטנה בת שלֹש שנים ויוֹם אחד תֹאכל בִתרוּמה וחזה ושוֹק.
ודין תוֹרה שתֹאכל מִשנִתארסה,
שהרי היא קִנינוֹ,
אבל אסרוּ חכמים שתֹאכל עד שתִכנֵס לחוּפה,
גזֵרה שמא תאכיל תרוּמה לאביה וּלאחיה כשהיא ארוּסה בבית אביה.
4
חֵרשת ושוֹטה שנִשֵאת לכֹהֵן אינה אוֹכלת בִתרוּמה,
אפִלוּ הִשיאה אביה,
גזֵרה שמא ישא חֵרֵש כֹהֵן לחֵרשת ויאכיל אוֹתה,
לפיכך גזרוּ שלֹא תֹאכל חֵרשת בת ישראֵל כלל.
5
הזר אסוּר לאכֹל תרוּמוֹת,
שנאמר: "וכל זר לֹא יֹאכל קֹדש" .
אפִלוּ היה תוֹשב כֹהֵן אוֹ שכירוֹ,
שנאמר: "תוֹשב כֹהֵן ושכיר לֹא יֹאכל קֹדש" .
"תוֹשב" זה שכיר עוֹלם,
"ושכיר" זה שכיר שנים.
ועבד עִברי הרי הוּא כשכיר כתוֹשב.
וכֹהנת אֵשת הזר הרי היא כזר,
שנאמר: "וכל זר",
בין הוּא בין אִשתוֹ.
6
זר שאכל תרוּמה בזדוֹן,
בין שהיה טמֵא בין שהיה טהוֹר,
בין שאכל תרוּמה טהוֹרה בין שאכל טמֵאה חיב מיתה בידי שמים,
שנאמר: "וּמֵתוּ בוֹ כי יחללוּהוּ" ,
ולוֹקה על אכילתה,
ואינוֹ משלֵם דמי שאכל,
שאינוֹ לוֹקה וּמשלֵם.
ואִם אכל בִשגגה מוֹסיף חֹמש,
שנאמר: "ואיש כי יֹאכל קֹדש בִשגגה ויסף חמִשיתוֹ" וכו' .
7
"וּבת כֹהֵן כי תִהיה לאיש זר היא בִתרוּמת הקדשים לֹא תֹאכֵל" שני עִנינים נִכללוּ בלאו זה:
שאִם תִבעֵל לאסוּר לה ותֵעשה זוֹנה אוֹ חללה,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת אִסוּרי ביאה הרי היא אסוּרה לאכֹל בתרוּמוֹת לעוֹלם,
כדין כל חלל,
שהחלל כזר לכל דבר; ושאִם תִנשֵא לישראֵל הרי היא אסוּרה לאכֹל במוּרם מִן הקדשים,
שהוּא חזה ושוֹק,
לעוֹלם, אף על פי שגֵרשה אוֹ מֵת.
8
אבל התרוּמוֹת אוֹכלת אחר שגֵרשה היִשראֵלי אוֹ מֵת אִם לֹא הִניח מִמנה בֵן,
שנאמר: "וּבת כֹהֵן כי תִהיה אלמנה וּגרוּשה וזרע אין לה וכו' מִלחם אביה תֹאכֵל" ,
9
מִפי השמוּעה למדוּ:
"מִלחם", ולֹא כל לחם חוֹזרת היא לתרוּמה ואינה חוֹזרת לחזה ושוֹק.
10
ולֹא הכֹהנת בִלבד,
אלא אפִלוּ לויה וישראֵלית שנִבעלה לאסוּר לה,
הוֹאיל ונעשת זוֹנה אסוּרה לאכֹל בִתרוּמה לעוֹלם,
ואף על פי שיֵש לה זרע מִכֹהֵן.
11
לפיכך השבוּיה אינה אוֹכלת בִתרוּמה,
ואף על פי שהיא אוֹמרת:
טהוֹרה אני'.
וכל שבוּיה שנאמנת לוֹמר טהוֹרה אני',
אוֹ שיֵש לה עֵד כדי שתִהיה מוּתרת לבעלה הרי זוֹ אוֹכלת בִתרוּמה.
והנִרבעת לִבהֵמה לֹא נִפסלה מִן הכהוּנה,
ואוֹכלת.
12
ישראֵלית שיֵש לה זרע מִכֹהֵן אוֹכלת בִשביל בנה,
בין זכרים בין נקֵבוֹת,
ואפִלוּ טוּמטוּם ואנדרגינס,
ואפִלוּ זרע הזרע עד סוֹף העוֹלם,
שנאמר: "וזרע אין לה" :
13
כשֵם שזרע ישראֵל מִכֹהנת פוֹסֵל אוֹתה,
כך זרע כֹהֵן מיִשראֵלית מאכיל אוֹתה,
ואף על פי שהוּא זרע פסוּל.
כיצד? בת ישראֵל שנִשֵאת לכֹהֵן,
אוֹ כֹהנת לישראֵלי,
וילדה מִמנוּ בת,
וּבא על הבת מי שהוּא ערוה עליה,
אוֹ שנִשֵאת לממזֵר,
וּמֵתה הבת והרי הממזֵר קים:
היתה אֵם אִמוֹ בת ישראֵל לכֹהֵן תֹאכל בִתרוּמה; בת כֹהֵן לישראֵל לֹא תֹאכל בִתרוּמה.
14
הִנֵה למדתה שהיא אוֹכלת בִשביל זרעה,
ואף על פי שאוֹתוֹ הזרע פסוּל,
ואפִלוּ ישראֵל אינוֹ.
:ואין צריך לוֹמר שאִם היתה לה בת מִכֹהֵן,
אף על פי שהבת נשוּאה לישראֵל,
ואפִלוּ נִתחללה הרי אִמה אוֹכלת בִשביל הבת הפסוּלה.
15
כיוֹצֵא בוֹ הכֹהנת,
שאינה אוֹכלת מִפני זרעה שמיִשראֵל,
אף על פי שאוֹתוֹ הזרע כֹהנים.
כיצד? בת כֹהֵן שנִשֵאת לישראֵל וילדה מִמנוּ בת,
והלכה הבת ונִשֵאת לכֹהֵן וילדה מִמנוּ בֵן הרי זה ראוּי לִהיוֹת כֹהֵן גדוֹל,
מאכיל את אִמוֹ,
וּפוֹסֵל את אֵם אִמוֹ ואף על פי שמֵתה אִמוֹ,
וזֹאת אוֹמרת:
לֹא כִבני כֹהֵן גדוֹל שהוּא פוֹסלֵני מִן התרוּמה'.
16
העבד אינוֹ פוֹסֵל מִשוּם זרע ואינוֹ מאכיל.
כיצד? כֹהנת שנִשֵאת לישראֵל אוֹ ישראֵלית שנִשֵאת לכֹהֵן,
וילדה מִמנוּ בֵן,
והלך הבֵן ונִכבש על השִפחה וילדה מִמנוּ עבד,
וּמֵת הבֵן והרי העבד קים:
היתה אֵם אביו של עבד זה בת ישראֵל לכֹהֵן לֹא תֹאכל בִתרוּמה; היתה בת כֹהֵן לישראֵל תֹאכל,
שאין זה זרע,
שהעבדים אין להן יחוּס.
17
בת ישראֵל שנִשֵאת לכֹהֵן וּמֵת ולה מִמנוּ בֵן,
וחזרה ונִשֵאת לישראֵל לֹא תֹאכל בִתרוּמה.
מֵת היִשראֵלי ולה מִמנוּ בֵן לֹא תֹאכל בִתרוּמה.
מֵת בנה מיִשראֵל אוֹכלת בִשביל בנה הרִאשוֹן.
18
בת כֹהֵן שנִשֵאת לישראֵל ויֵש לה מִמנוּ בֵן,
וחזרה ונִשֵאת לכֹהֵן תֹאכל בִתרוּמה.
מֵת ולה מִמנוּ בֵן תֹאכל בִתרוּמה.
מֵת בנה מִכֹהֵן אסוּרה לאכֹל מִפני בנה שמיִשראֵל.
מֵת בנה שמיִשראֵל חוֹזרת לבית אביה כִנעוּריה ואוֹכלת בִתרוּמה,
ואינה אוֹכלת בחזה ושוֹק.
19
בת ישראֵל שנִשֵאת לישראֵל תחִלה ויֵש לה מִמנוּ בֵן,
וחזרה ונִשֵאת לכֹהֵן אוֹכלת בִתרוּמה.
מֵת ולה מִמנוּ בֵן אוֹכלת מִפני בנה האחרוֹן,
שהרי הוּא מאכילה כמוֹ שהאכילה אביו.