1
אין תוֹרמין אלא מִן היפה,
שנאמר: "בהרימכם את חלבוֹ מִמנוּ" .
ואִם אין שם כֹהֵן תוֹרֵם מִן המִתקיֵם,
אף על פי שיֵש שם יפה שאינוֹ מִתקיֵם.
כיצד? תוֹרֵם תאֵנים על הגרוֹגרוֹת,
וּבמקוֹם שאין בוֹ כֹהֵן תוֹרֵם גרוֹגרוֹת על התאֵנים.
ואִם רגיל לעשוֹת תאֵנים גרוֹגרוֹת תוֹרֵם מִן התאֵנים על הגרוֹגרוֹת אפִלוּ במקוֹם שאין בוֹ כֹהֵן.
:אבל במקוֹם שיֵש בוֹ כֹהֵן אין תוֹרמין מִן הגרוֹגרוֹת על התאֵנים,
אפִלוּ במקוֹם שדרכן לעשוֹת תאֵנים גרוֹגרוֹת.
2
ותוֹרמין בצל שלֵם אף על פי שהוּא קטן,
אבל לֹא חצי בצל אף על פי שהוּא גדוֹל,
בכל מקוֹם.
:אין תוֹרמין מִמין על שאינוֹ מינוֹ,
שנאמר: "כדגן מִן הגֹרן" וכו' ,
ואִם תרם אינה תרוּמה.
3
הקִשוּת והמלפפוֹן מין אחד.
כל מין חִטין אחד.
כל מין תאֵנים וּגרוֹגרוֹת וּדבֵלה אחד,
ותוֹרֵם מִזה על זה.
וכל שהוּא כִלאים בחבֵרוֹ לֹא יתרֹם מִזה על זה,
אפִלוּ מִן היפה על הרע.
:כיצד? היוּ לוֹ חמִשים סאה חִטין וחמִשים שעוֹרים בבית אחד,
והִפריש על הכֹל שני סאין חִטין אינן תרוּמה.
וכל שאינוֹ כִלאים בחבֵרוֹ תוֹרֵם מִן היפה על הרע,
אבל לֹא מִן הרע על היפה.
ואִם תרם מִן הרע על היפה תרוּמתוֹ תרוּמה,
חוּץ מִן הזוּנין על החִטין,
מִפני שאין הזוּנין מאכל אדם.
4
אין תוֹרמין מִדבר שנִגמרה מלאכתוֹ על דבר שלֹא נִגמרה מלאכתוֹ,
ולֹא מִדבר שלֹא נִגמרה מלאכתוֹ על דבר שנִגמרה מלאכתוֹ,
ולֹא מִדבר שלֹא נִגמרה מלאכתוֹ על דבר שלֹא נִגמרה מלאכתוֹ,
שנאמר: "כדגן מִן הגֹרן וכמלֵאה מִן היקב" מִן הגמוּר על הגמוּר.
ואִם תרמוּ תרוּמתן תרוּמה.
5
מֵאימתי תוֹרמין את הגֹרן? מִשיִכבֹר.
כבר מִקצת תוֹרֵם מִן הכבוּר על שאינוֹ כבוּר.
המכנֵס שִבלין לתוֹך ביתוֹ לעשוֹתן מלילוֹת הרי זה תוֹרֵם מֵהן שִבלים.
6
מֵאימתי תוֹרמין את הגת? מִשיהלכוּ בה שתי ועֵרב.
מֵאימתי תוֹרמין את הזיתים? מִשיֵעטנוּ.
7
אין תוֹרמין מִן הטהוֹר על הטמֵא,
ואִם תרם תרוּמתוֹ תרוּמה.
והלכה למֹשה מִסיני שעִגוּל של דבֵלה שנִטמא מִקצתוֹ תוֹרמין לכתחִלה מִן הטהוֹר שבוֹ על הטמֵא שבוֹ.
ולֹא העִגוּל בִלבד שהוּא גוּף אחד,
אלא אפִלוּ אגוּדה של ירק,
אפִלוּ ערֵמה של חִטים שנִטמֵאת מִקצתה תוֹרמין מִן הטהוֹר שבה על הטמֵא שבה.
:אבל אִם היוּ שני עִגוּלין אוֹ שתי אגוּדוֹת אוֹ שתי ערֵמוֹת,
אחת טמֵאה ואחת טהוֹרה בצִדה לֹא יתרֹם מִן הטהוֹר על הטמֵא לכתחִלה.
ותוֹרמין תרוּמת מעשֵר מִן הטהוֹר על הטמֵא לכתחִלה,
שנאמר: "את מִקדשוֹ מִמנוּ" טֹל מִן המקוּדש שבוֹ.
8
אין תוֹרמין מִן הטמֵא על הטהוֹר.
ואִם תרם:
בשוֹגֵג תרוּמתוֹ תרוּמה; במֵזיד לֹא תִקֵן את השירים,
וזה שהֵרים תרוּמה,
ויחזֹר ויתרֹם.
במה דברים אמוּרים? שלֹא ידע בטוּמאה.
אבל אִם ידע ושגג שמוּתר לִתרֹם מִן הטמֵא על הטהוֹר הרי הוּא כמֵזיד.
וכֵן בִתרוּמת מעשֵר.
9
אין תוֹרמין מִן המחוּבר על התלוּש,
ולֹא מִן התלוּש על המחוּבר.
כיצד? היוּ לוֹ פֵרוֹת תלוּשין,
ואמר: פֵרוֹת אֵלוּ יהיוּ תרוּמה על פֵרוֹת אֵלוּ המחוּברין',
אפִלוּ אמר:
לִכשיִתלשוּ', אוֹ שהיוּ לוֹ שתי ערוּגוֹת,
ואמר: פֵרוֹת ערוּגה זוֹ תלוּשין יהיוּ תרוּמה על פֵרוֹת ערוּגה זוֹ מחוּברין',
אוֹ שאמר:
פֵרוֹת ערוּגה זוֹ תלוּשין יהיוּ תרוּמה על פֵרוֹת ערוּגה זוֹ תלוּשין' לֹא אמר כלוּם.
:אבל אִם אמר:
פֵרוֹת ערוּגה זוֹ תלוּשין יהיוּ תרוּמה על פֵרוֹת ערוּגה זוֹ לִכשיִתלשוּ',
ונִתלשוּ הוֹאיל וּבידוֹ לתלשן,
אינוֹ מחוּסר מעשה,
ולִכשיִתלשוּ שתיהן,
דבריו קימין.
והוּא שיביאוּ שתיהן שליש בעֵת שאמר.
10
אין תוֹרמין מִן הלח על היבֵש ולֹא מִן היבֵש על הלח.
ואִם תרם תרוּמתוֹ תרוּמה.
כיצד? לִקֵט ירק היוֹם ולִקֵט מִמנוּ למחר אין תוֹרמין מִזה על זה,
אלא אִם כֵן דרכוֹ להִשתמֵר שני ימים.
וכֵן ירק שדרכוֹ להִשתמֵר שלֹשה ימים,
כגוֹן המלפפוֹנוֹת,
כל שלִקֵט בִשלֹשת הימים מִצטרֵף,
ותוֹרֵם מִזה על זה.
ירק שדרכוֹ להִשתמֵר יוֹם אחד בִלבד,
ולִקֵט בשחרית ולִקֵט בערב תוֹרֵם מִזה על זה.
11
אין תוֹרמין מִפֵרוֹת שנה זוֹ על פֵרוֹת שנה שעברה,
ולֹא מִפֵרוֹת שנה שעברה על פֵרוֹת שנה זוֹ.
ואִם תרם אינה תרוּמה,
שנאמר: "שנה שנה" .
:לִקֵט ירק ערב רֹאש השנה עד שלֹא באה השמש,
וחזר ולִקֵט אחר שבאה השמש אין תוֹרמין מִזה על זה,
שזה חדש וזה ישן.
וכֵן אִם לִקֵט אתרוֹג בערב חמִשה עשר בִשבט עד שלֹא באה השמש,
וחזר ולִקֵט אתרוֹג אחֵר מִשבאה השמש אין תוֹרמין מִזה על זה,
מִפני שאחד בתִשרי רֹאש השנה למעשרוֹת תבוּאה וקִטניוֹת וירקוֹת,
וחמִשה עשר בִשבט רֹאש השנה למעשרוֹת האילן.
12
אין תוֹרמין פֵרוֹת הארץ על פֵרוֹת חוּצה לארץ,
ולֹא מִפֵרוֹת חוּצה לארץ על פֵרוֹת הארץ,
ולֹא מִפֵרוֹת הארץ על פֵרוֹת סוּריא,
ולֹא מִפֵרוֹת סוּריא על פֵרוֹת הארץ,
ולֹא מִפֵרוֹת שאינן חיבין בִתרוּמה כגוֹן לקט ושִכחה וּפֵאה אוֹ פֵרוֹת שנִתרמה תרוּמתן,
על פֵרוֹת שחיבין בִתרוּמה,
ולֹא מִפֵרוֹת שחיבין בִתרוּמה על פֵרוֹת הפטוּרין.
ואִם תרם אינה תרוּמה.
13
המפריש תרוּמה מִמעשֵר רִאשוֹן שלֹא נִטלה תרוּמתוֹ אוֹ מִמעשֵר שֵני והקדֵש שלֹא נִפדוּ,
על פֵרוֹת אחֵרוֹת אין תרוּמתוֹ תרוּמה.
14
אין תוֹרמין מִדבר שחיב בִתרוּמה מִן התוֹרה על החיב מִדִבריהם,
ולֹא מִן החיב מִדִבריהם על החיב מִן התוֹרה.
ואִם תרם תרוּמתוֹ תרוּמה,
ויחזֹר ויתרֹם.
15
עציץ נקוּב הרי הוּא כארץ.
וכמה יהיה בנקב? כדי שֹרש קטן,
והוּא פחוֹת מִכזית.
זרע תבוּאה בעציץ שאינוֹ נקוּב,
והֵביאה שליש,
ואחר כך נקבוֹ,
ונִגמרה התבוּאה והוּא נקוּב הרי הוּא כצוֹמֵח בשאינוֹ נקוּב,
עד שיִקבנוּ קֹדם שיביאוּ שליש.
16
התוֹרֵם מִפֵרוֹת הגדֵלין בארץ על הגדֵלין בעציץ נקוּב,
אוֹ מִפֵרוֹת עציץ נקוּב על הגדֵלין בארץ תרוּמתוֹ תרוּמה.
תרם מִשאינוֹ נקוּב על הנקוּב תרוּמתוֹ תרוּמה,
ויחזֹר ויתרֹם.
מִן הנקוּב על שאינוֹ נקוּב תרוּמה,
ולֹא תֵאכֵל עד שיוֹציא עליה תרוּמה וּמעשרוֹת מִמקוֹם אחֵר.
17
התוֹרֵם מִן הדמאי על הדמאי,
וּמִן הדמאי על הוּדאי תרוּמתוֹ תרוּמה,
ויחזֹר ויתרֹם מִכל אחד ואחד בִפני עצמוֹ.
תרם מִן הוּדאי על הדמאי תרוּמתוֹ תרוּמה,
ולֹא תֵאכֵל עד שיוֹציא עליה תרוּמה וּמעשרוֹת.
18
אין תוֹרמין שִבלים על החִטין,
וזיתים על שמן,
וענבים על יין.
ואִם תרם אינה תרוּמה,
גזֵרה שלֹא יטריח את הכֹהֵן לִכתֹש ולִדרֹך.
אבל תוֹרמין שמן על זיתים הנִכבשין,
ויין על ענבים לעשוֹתן צִמוּקין.
למה זה דוֹמה? לתוֹרֵם מִשני מינין שאינן כִלאים זה בזה מִן היפה על הרע.
:וכֵן תוֹרמין מִזיתי שמן על זיתי כבש,
אבל לֹא מִזיתי כבש על זיתי שמן; מיין שאינוֹ מבוּשל על המבוּשל,
אבל לֹא מִן המבוּשל על שאינוֹ מבוּשל; מִן הצלוּל על שאינוֹ צלוּל,
אבל לֹא מִשאינוֹ צלוּל על הצלוּל; מִתאֵנים על גרוֹגרוֹת במִנין,
מִגרוֹגרוֹת על התאֵנים במִדה,
אבל לֹא תאֵנים על גרוֹגרוֹת במִדה,
ולֹא גרוֹגרוֹת על תאֵנים במִנין,
כדי שיִתרֹם לעוֹלם בעין יפה.
ותוֹרמין חִטין על הפת,
אבל לֹא מִן הפת על החִטין אלא לפי חשבוֹן.
וּבכל אֵלוּ,
אִם תרם תרוּמתוֹ תרוּמה.
19
אין תוֹרמין שמן על זיתים הנִכתשין,
ולֹא יין על ענבים הנִדרכוֹת,
שזה דוֹמה לתוֹרֵם מִדבר שנִגמרה מלאכתוֹ על דבר שלֹא נִגמרה מלאכתוֹ.
ואִם תרם תרוּמתוֹ תרוּמה,
ויחזֹר ויתרֹם מִן הזיתים והענבים בִפני עצמן.
הרִאשוֹנה מדמעת בִפני עצמה,
והאוֹכלה חיב עליה כִשאר תרוּמוֹת גמוּרוֹת,
אבל לֹא השניה.
20
מי שתרם שמן על זיתים שדעתוֹ לאכלן,
אוֹ זיתים על זיתים ודעתוֹ על הכֹל לאכילה,
אוֹ שתרם יין על ענבים שהֵן לאכילה,
אוֹ ענבים על הענבים והכֹל לאכילה,
ונִמלך לדרכן,
ודרך הזיתים והענבים שכבר תרם עליהן אינוֹ צריך לחזֹר ולִתרוֹם.
21
אין תוֹרמין חֹמץ על יין,
אבל תוֹרמין יין על חֹמץ,
שהיין והחֹמץ מִמין אחד הֵן.
היה בלִבוֹ לִתרֹם חֹמץ על חֹמץ,
ונִמצא החֹמץ שתרם יין אינה תרוּמה.
22
התוֹרֵם חבית של יין על היין,
ונִמצֵאת חֹמץ:
אִם נוֹדע שהיתה חֹמץ עד שלֹא תרמה אינה תרוּמה; ואִם אחר שתרמה החמיצה הרי זוֹ תרוּמה; ואִם ספֵק תרוּמה,
ויחזֹר ויתרֹם.
:וכֵן התוֹרֵם קִשוּת ונִמצֵאת מרה,
אבטיח ונִמצא סרוּח,
אוֹ שנִמצאוּ נִקוּרים,
תרם חבית של יין ונִמצֵאת מגוּלה,
שאסוּר לִשתוֹתה תרוּמה,
ויחזֹר ויתרֹם.
ואין אחת מִשתיהן מדמעת בִפני עצמה,
והאוֹכֵל אחת מִשתיהן אינוֹ חיב חֹמש.
23
כיצד? נפלה אחת מֵהן לתוֹך החוּלין אינה מדמעתן.
נפלה שניה למקוֹם אחֵר אינה מדמעתן.
נפלוּ שתיהן למקוֹם אחד מדמעוֹת כקטנה שבִשתיהן.
וכֵן אִם אכל זר שתיהן משלֵם כקטנה שבִשתיהן וחוּמשה.
וכיצד הוּא עוֹשה בִשתיהן? נוֹתנן לכֹהֵן אחד,
ונוֹטֵל מִן הכֹהֵן דמי הגדוֹלה.
24
הבוֹדֵק את החבית,
והִניחה להפרישה תרוּמה על אחֵרים עד שתֵעשה כוּלה תרוּמה ויתננה לכֹהֵן,
וּלאחר זמן בדקה וּמצאה חֹמץ:
מֵעֵת שבדקה תחִלה עד שלֹשה ימים ודאי יין,
וכל יין שחשב באוֹתן הימים שהתרוּמה שלוֹ בחבית זוֹ,
הרי הוּא מתוּקן; מִכאן ואילך ספֵק,
וצריך להפריש מִמנוּ תרוּמה שניה.
25
בִשלֹשה פרקים צריך לִבדֹק את היין שהִניחוֹ להפריש עליו שמא החמיץ,
ואֵלוּ הֵן:
בקדים של מוֹצאי החג,
וּבהוֹצאת הסמדר,
וּבִשעת כניסת מים לבֹסר.
ויין מִגִתוֹ מפרישין עליו בחזקת שהוּא יין ארבעים יוֹם.
26
המֵניח פֵרוֹת לִהיוֹת מפריש עליהן עד שיֵעשוּ תרוּמה,
אף על פי שאין מפרישין לכתחִלה אלא מִן המוּקף,
אִם הִפריש הרי הֵן בחזקת קימין.
מצאן שאבדוּ הרי זה חוֹשֵש לכל מה שתִקֵן,
שמא לֹא הִפריש עליהן אלא אחר שאבדוּ,
וּלפיכך מפריש תרוּמה שניה.