1
עוֹשה אדם שליח להפריש לוֹ תרוּמוֹת וּמעשרוֹת,
שנאמר: "כֵן תרימוּ גם אתם" לרבוֹת את השליח.
ואין עוֹשין שליח גוֹי,
שנאמר: "גם אתם" מה אתם בני ברית,
אף שלוּחיכם בני ברית.
2
חמִשה לֹא יתרוֹמוּ,
ואִם תרמוּ אין תרוּמתן תרוּמה:
החֵרֵש, והשוֹטה,
והקטן, והנכרי שתרם של ישראֵל ואפִלוּ בִרשוּתוֹ,
והתוֹרֵם את שאינוֹ שלוֹ בלֹא רשוּת הבעלים.
אבל התוֹרֵם מִשלוֹ על של אחֵרים הרי זוֹ תרוּמה,
ותִקֵן פֵרוֹתיהן,
וטוֹבת הניה שלוֹ,
שנוֹתנה לכל כֹהֵן שיִרצה.
3
התוֹרֵם שלֹא בִרשוּת,
אוֹ שירד לתוֹך שדֵה חבֵרוֹ ולִקֵט פֵרוֹת שלֹא בִרשוּת כדי שיִקחֵם,
ותרם, אִם בא בעל הבית ואמר לוֹ:
כלֵך אֵצל היפוֹת':
אִם היוּ שם יפוֹת מִמה שתרם תרוּמתוֹ תרוּמה,
שהרי אינוֹ מקפיד; ואִם לֹא היוּ שם יפוֹת מֵהן אין תרוּמתוֹ תרוּמה,
שלֹא אמר לוֹ אלא דרך מִחוּי.
ואִם בא בעל הבית ולִקֵט והוֹסיף,
בין יֵש לוֹ יפוֹת מֵהן בין אין לוֹ תרוּמתוֹ תרוּמה.
4
חמִשה לֹא יתרוֹמוּ,
ואִם תרמוּ תרוּמתן תרוּמה:
חֵרֵש המדבֵר ואינוֹ שוֹמֵע,
לפי שאינוֹ שוֹמֵע הברכה; והאִלֵם ששוֹמֵע ואינוֹ מדבֵר,
והערֹם, מִפני שאינן יכוֹלין לברֵך; והשִכוֹר,
והסוּמא, מִפני שאינן יכוֹלין לכוֵּן וּלהפריש את היפה.
5
קטן שהִגיע לעוֹנת נדרים,
אף על פי שלֹא הֵביא שתי שערוֹת ולֹא נעשה גדוֹל,
אִם תרם תרוּמתוֹ תרוּמה,
ואפִלוּ בִתרוּמה של תוֹרה,
הוֹאיל ונִדריהן והקדֵשן קימין מִן התוֹרה,
כמוֹ שבֵארנוּ בִנדרים.
6
האוֹמֵר לִשלוּחוֹ:
צֵא וּתרֹם לי',
והלך לִתרֹם,
ואינוֹ יוֹדֵע אִם תרם אִם לֹא תרם,
וּבא וּמצא כריוֹ תרוּם אין חזקתוֹ תרוּם,
שאין אוֹמרין באִסוּרין חזקת שליח עוֹשה שליחוּתוֹ להקֵל,
אלא להחמיר,
וחוֹשֵש שמא אחד תרם שלֹא בִרשוּת.
7
האוֹמֵר לִשלוּחוֹ:
צֵא וּתרֹם' תוֹרֵם כדעתוֹ של בעל הבית:
אִם היה יוֹדֵע בוֹ שהוּא בעל עין רעה מפריש אחד מִשִשים,
ואִם היה בעל נפש שבֵעה מפריש לוֹ אחד מֵארבעים,
ואִם אינוֹ יוֹדֵע דעתוֹ תוֹרֵם לוֹ בבינוֹנית,
אחד מֵחמִשים.
:נִתכוֵּן לבינוֹנית,
ועלתה בידוֹ אחת מֵארבעים אוֹ אחת מִשִשים תרוּמתוֹ תרוּמה.
ואִם נִתכוֵּן להוֹסיף על הבינוֹנית,
ותרם אפִלוּ אחת מִתִשעה וארבעים אין תרוּמתוֹ תרוּמה.
8
פֵרוֹת השוּתפין חיבין בִתרוּמה וּמעשרוֹת,
שנאמר: "מעשרֹתיכם" אפִלוּ של שנים.
והשוּתפין אינן צריכין לִטֹל רשוּת זה מִזה,
אלא כל התוֹרֵם מֵהן תרוּמתוֹ תרוּמה.
:תרם אחד מֵהן,
וּבא השֵני ותרם תרוּמה שניה,
שהרי לֹא ידע שתרם חבֵרוֹ:
אִם היוּ ממחין זה על זה תרוּמת השֵני אינה תרוּמה; ואִם לֹא היוּ ממחין,
ותרם הרִאשוֹן כשִעוּר אין תרוּמת השֵני תרוּמה,
ואִם לֹא תרם הרִאשוֹן כשִעוּר תרוּמת שניהן תרוּמה.
9
האוֹמֵר לשוּתפוֹ אוֹ לבן ביתוֹ אוֹ לעבדוֹ ושִפחתוֹ לִתרֹם,
והלכוּ לִתרֹם,
וּבִטֵל שליחוּתן קֹדם שיִתרוֹמוּ:
אִם לֹא שִנה השליח תרוּמתוֹ תרוּמה; ואִם שִנה,
כגוֹן שאמר לוֹ:
תרֹם מִן הצפוֹן' ותרם מִן הדרוֹם,
הוֹאיל וּבִטֵל שליחוּתוֹ מִקֹדם אינה תרוּמה.
10
אריס שתרם,
וּבא בעל הבית ועִכֵב:
אִם עד שלֹא תרם עִכֵב אין תרוּמתוֹ תרוּמה; ואִם מִשתרם עִכֵב תרוּמתוֹ תרוּמה.
והאפִטרוֹפין תוֹרמין נִכסי יתוֹמים.
11
הגנב והגזלן והאנס תרוּמתן תרוּמה.
ואִם היוּ הבעלים רוֹדפין אין תרוּמתן תרוּמה.
12
הבֵן והשכיר והעבד והאִשה תוֹרמין על מה שהֵן אוֹכלין,
אבל לֹא יתרוֹמוּ על הכֹל,
שאין אדם תוֹרֵם דבר שאינוֹ שלוֹ.
הבֵן כשאוֹכֵל אביו,
והאִשה בעִסתה תוֹרמין,
מִפני שהֵן בִרשוּת.
13
הפוֹעלים אין להם רשוּת לִתרֹם שלֹא מִדעת בעל הבית,
חוּץ מִן הדוֹרכים בגת,
שאִם ירצוּ לטמֵא את היין הרי הֵן מטמאין אוֹתוֹ מיד,
וּלפי שמסר להן והאמינם על כך הרי הֵן כִשלוּחין,
ואִם תרמוּ תרוּמתן תרוּמה.
14
וּפוֹעֵל שאמר לוֹ בעל הבית:
כנֹש לי גרני',
ותרם ואחר כך כנש תרוּמתוֹ תרוּמה.
15
הנכרי שהִפריש תרוּמה מִשלוֹ דין תוֹרה שאינה תרוּמה,
לפי שאינוֹ חיב.
וּמִדִבריהם גזרוּ שתִהיה תרוּמתן תרוּמה,
גזֵרה מִשוּם בעלי כיסין,
שלֹא יהיה זה הממוֹן לישראֵל ויתלה אוֹתוֹ בגוֹי כדי לפטרוֹ.
וּבוֹדקין את הגוֹי שהִפריש תרוּמה:
אִם אמר:
בדעת ישראֵל הִפרשתיה' תִנתֵן לכֹהֵן; ואִם לאו טעוּנה גניזה,
שמא בלִבוֹ לשמים.
:במה דברים אמוּרים? בארץ ישראֵל.
אבל גוֹי שהִפריש תרוּמה בחוּצה לארץ לֹא גזרוּ עליה,
אלא מוֹדיעין אוֹתוֹ שאינוֹ צריך,
ואינה תרוּמה כלל.
16
המִתכוֵּן לוֹמר תרוּמה' ואמר מעשֵר',
מעשֵר' ואמר תרוּמה' לֹא אמר כלוּם,
עד שיִהיה פיו ולִבוֹ שוין.
הִפריש תרוּמה במחשבתוֹ,
ולֹא הוֹציא בִשפתיו כלוּם הרי זוֹ תרוּמה,
שנאמר: "ונחשב לכם תרוּמתכם" במחשבה בִלבד תִהיה תרוּמה.
17
המפריש תרוּמה על תנאי:
אִם נִתקיֵם התנאי הרי היא תרוּמה; ואִם לֹא נִתקיֵם אינה תרוּמה.
וכֵן המפריש תרוּמה אוֹ מעשרוֹת ונִחם עליהן הרי זה נִשאל עליהן לחכם וּמתיר לוֹ,
כדרך שמתירין שאר הנדרים,
ותחזֹר חוּלין כמוֹת שהיתה,
עד שיפריש פעם שניה אוֹתה שהִפריש תחִלה אוֹ פֵרוֹת אחֵרוֹת.
18
התוֹרֵם בוֹר של יין,
ואמר: הרי זוֹ תרוּמה על מנת שתעלה שלֵם' שלֵם מִן השבר וּמִן השפיכה,
אבל לֹא מִן הטוּמאה.
ואִם נִשברה אינה מדמעת.
הִניחה במקוֹם שאִם תִשבֵר שם אוֹ תִתגלגֵל לֹא תגיע לבוֹר הרי זוֹ מדמעת,
שכבר נִתקיֵם תנאוֹ.
19
במה דברים אמוּרים? בִתרוּמה גדוֹלה.
אבל בִתרוּמת מעשֵר,
שמוּתר לִתרֹם שלֹא מִן המוּקף,
כיון שעלתה נִתקיֵם תנאוֹ,
והרי היא תרוּמת מעשֵר,
ואף על פי שנִשברה אוֹ נִשפכה,
ואין צריך לוֹמר שנִטמֵאת.
20
האוֹמֵר: שלמעלה תרוּמה ושלמטה חוּלין' אוֹ שלמעלה חוּלין ושלמטה תרוּמה' דבריו קימין,
שהדבר תלוּי בדעת התוֹרֵם.
21
התוֹרֵם את הגֹרן צריך שיכוֵּן את לִבוֹ שתִהיה זוֹ תרוּמה על הכרי ועל מה שבקוּטעין ועל מה שבצדדין ועל מה שבתוֹך התבן.
התוֹרֵם את היקב צריך שיכוֵּן את לִבוֹ לִתרֹם על מה שבחרצנין ועל מה שבזוּגין.
התוֹרֵם את הבוֹר של יין צריך שיכוֵּן את לִבוֹ לִתרֹם על מה שבגפת.
ואִם לֹא נִתכוֵּן,
אלא תרם סתם נִפטר הכֹל,
שתנאי בית דין הוּא שהתרוּמה על הכֹל.
התוֹרֵם כלכלה של תאֵנים,
ונִמצאוּ תאֵנים בצד הכלכלה הרי אֵלוּ פטוּרין,
מִפני שבלִבוֹ לִתרֹם על הכֹל.