1
תרוּמה גדוֹלה אין לה שִעוּר מִן התוֹרה,
שנאמר: "רֵאשית דגנך" כל שהוּא,
אפִלוּ חִטה אחת פוֹטרת את הכרי.
וּלכתחִלה לֹא יפריש אלא כשִעוּר שנתנוּ חכמים.
וּבזמן הזה שהיא עוֹמדת לִשרֵפה מִפני הטוּמאה יֵש לוֹ להפריש כל שהוּא לכתחִלה.
2
וכמה הוּא שִעוּרה שנתנוּ חכמים? עין יפה אחד מֵארבעים,
והבינוֹנית אחד מֵחמִשים,
ועין רעה אחד מִשִשים.
ולֹא יפחֹת מֵאחד מִשִשים.
3
כל תרוּמה שאין הכֹהנים מקפידין עליה,
כגוֹן תרוּמת החרוּבין והכליסין נִטלת לכתחִלה אחד מִשִשים.
ואֵלוּ נִטלין אחד מִשִשים:
תרוּמת גִדוּלי תרוּמה,
ועֵרוּבי תרוּמה,
וּתרוּמה טמֵאה שהיתה הטוּמאה באֹנס אוֹ בִשגגה,
וּתרוּמת הקדֵש,
וּתרוּמת חוּצה לארץ,
וּתרוּמת הקצח והכלֵסין והחרוּבין והגִמזיוֹת והתוּרמוֹסין וּשעוֹרים אדוֹמיוֹת וכיוֹצֵא בהן,
וּפֵרוֹת עציץ שאינוֹ נקוּב.
וכֵן האפִטרוֹפין,
כשתוֹרמין פֵרוֹת יתוֹמים תוֹרמין אחד מִשִשים.
4
אין תוֹרמין תרוּמה זוֹ לֹא במִדה ולֹא במִשקל ולֹא במִנין,
לפי שלֹא נאמר בה שִעוּר,
אלא אוֹמֵד וּמפריש בדעתוֹ כמוֹ אחד מֵחמִשים.
אבל תוֹרֵם הוּא את המדוּד ואת השקוּל ואת המנוּי.
ולֹא יתרֹם בסל וּבקוּפה שמִדתן ידוּעה,
אבל תוֹרֵם הוּא בהן חצין אוֹ שלישן.
ולֹא יתרֹם בִסאה חציה,
שחציה מִדה.
5
המרבה בתרוּמה,
הוֹאיל ושיֵר מִקצת חוּלין הרי זוֹ תרוּמה.
אבל אִם אמר:
כל הפֵרוֹת האֵלוּ תרוּמה' לֹא אמר כלוּם.
המִתכוֵּן לִתרֹם אחד מֵעשרה ועלתה בידוֹ אחד מִשִשים תרוּמתוֹ תרוּמה.
נִתכוֵּן לִתרֹם אחד מִשִשים ועלתה בידוֹ אחד מֵחמִשים אינה תרוּמה.
6
המפריש תרוּמה ועלתה בידוֹ אפִלוּ אחד מֵעשרים תרוּמתוֹ תרוּמה.
תרם ועלתה בידוֹ אחד מִשִשים,
וחזר והוֹסיף לשֵם תרוּמה אוֹתה התוֹספת חיבת במעשרוֹת,
וּמפריש מִמנה הכֹהֵן המעשרוֹת ואחר כך יֹאכלנה.
:תרם ועלתה בידוֹ אחד מִשִשים ואחת הרי זוֹ תרוּמה,
ויחזֹר ויתרֹם פעם שניה כדי להשלים השִעוּר שבדעתוֹ.
והתוֹספת הזֹאת,
יֵש לוֹ להפרישה במִדה אוֹ במִשקל אוֹ במִנין,
אבל לֹא יפרישנה אלא מִן המוּקף,
כרִאשוֹנה.
7
המפריש מִקצת התרוּמה אוֹתוֹ המִקצת אינוֹ תרוּמה,
והרי הוּא כחוֹלֵק הכרי,
ואף על פי כֵן צריך להפריש תרוּמת אוֹתוֹ מִקצת מִמנוּ,
ולֹא יפריש עליו מִפֵרוֹת אחֵרוֹת.
8
הִפריש מִקצת תרוּמה מִכרי זה וּמִקצת תרוּמה מִכרי אחֵר הרי זה לֹא יתרֹם מִזה על זה.
:האוֹמֵר: תרוּמת הכרי הזה לתוֹכוֹ':
אִם אמר בִצפוֹנוֹ' אוֹ בִדרוֹמוֹ' קרא שֵם,
וחיב להפריש מִמנוּ תרוּמתוֹ; ואִם לֹא עיֵן מקוֹם לֹא אמר כלוּם.
9
אמר: תרוּמת הכרי הזה והכרי הזה בזה' מקוֹם שנִסתימה תרוּמתוֹ של רִאשוֹן,
שם נִסתימה תרוּמתוֹ של שֵני.
10
תרוּמת מעשֵר אין מפרישין אוֹתה באֹמד,
אלא מדקדֵק בשִעוּרה,
ואפִלוּ בזמן הזה,
שהרי שִעוּרה מפֹרש בתוֹרה.
11
דבר שדרכוֹ להִמדֵד מוֹדֵד,
ודבר שדרכוֹ להִשקֵל שוֹקֵל,
ודבר שאפשר לִמנוֹתוֹ מוֹנה.
היה אפשר לִמנוֹתוֹ וּלשקלוֹ וּלמדדוֹ המוֹנה משוּבח,
והמוֹדֵד משוּבח מִמנוּ,
והשוֹקֵל משוּבח מִשניהן.
12
מִצות תרוּמת מעשֵר שיפריש אוֹתה בן לֵוי מִמעשרוֹ,
שנאמר: "כי תִקחוּ מֵאֵת בני ישראֵל" וכו' .
ויֵש לישראֵל להפריש אוֹתה ולִתנה לכֹהֵן,
ויתֵן המעשֵר ללֵוי אחר שהִפריש מִמנוּ תרוּמתוֹ,
שהיא מעשֵר מִן המעשֵר.
13
ישראֵל שהִפריש מעשֵר רִאשוֹן כשהוּא שִבלים,
קֹדם שידוּש ויפריש תרוּמה גדוֹלה,
וּנתנוֹ ללֵוי אין הלֵוי חיב להפריש מִמנוּ תרוּמה גדוֹלה אחר שידוּשנוּ,
אלא תרוּמת מעשֵר בִלבד.
:אבל אִם דש ישראֵל,
והִפריש המעשֵר מִן הדגן קֹדם שיפריש תרוּמה גדוֹלה,
וּנתנוֹ ללֵוי חיב הלֵוי להפריש מִמנוּ תרוּמה גדוֹלה וּתרוּמת מעשֵר; מֵאחר שנעשה דגן נִתחיֵב בִתרוּמה גדוֹלה,
שנאמר: "רֵאשית דגנך" .
14
בן לֵוי שלקח המעשֵר שִבלים לֹא יתֵן תרוּמתוֹ לכֹהֵן שִבלים,
אלא קוֹנסין אוֹתוֹ לדוּש ולִזרוֹת ולִתֵן לוֹ מעשֵר מִן המעשֵר מִן הדגן.
ואינוֹ חיב לִתֵן לוֹ מעשר התבן אוֹ העֵצה.
ואִם הִפריש תרוּמת מעשֵר שִבלים כמוֹ שנתנוּ לוֹ הרי זה כוֹתֵש,
ונוֹתֵן לכֹהֵן את הזרע ואת התבן.
וּמִפני מה קנסוּ אוֹתוֹ לִכתֹש? מִפני שלקח המעשֵר שִבלים והִפקיע מִמנוּ תרוּמה גדוֹלה.
15
בן ישראֵל שאמר ללֵוי:
כך אמר לי אבא:
מעשֵר לך בידי' אין חוֹששין לִתרוּמת מעשֵר שבוֹ,
שהרי אביו הִפריש תרוּמתוֹ,
וּלפיכך צִוּהוּ שזה המעשֵר לִפלוֹני הלֵוי.
ואִם אמר לוֹ:
אמר לי אבא:
כוֹר מעשֵר יֵש לך בידי' חוֹששין לִתרוּמת מעשֵר שבוֹ.
16
תרוּמת מעשֵר שהיה בה אחד מִשמוֹנה בשמינית מוֹליכה לכֹהֵן.
פחוֹת מִכאן אינוֹ מִטפֵל בה להוֹליכה,
אלא משליכה באוּר ושוֹרפה.
וּביין וּבשמן אפִלוּ כל שהוּא מוֹליכה לכֹהֵן,
וּבִלבד שתִהיה תרוּמת מעשֵר ודאית וּטהוֹרה.
אבל אִם היתה טמֵאה אוֹ שהיתה של דמאי,
אִם אין בה כשִעוּר אינוֹ מִטפֵל בה,
אלא שוֹרפה.
17
אין תוֹרמין תרוּמה גדוֹלה אלא מִן המוּקף.
כיצד? היוּ לוֹ חמִשים סאה בבית זה וחמִשים סאה בבית אחֵר לֹא יפריש מֵאחד מֵהן שתי סאין על המֵאה,
שנִמצא מפריש מִמקוֹם על מקוֹם אחֵר.
ואִם הִפריש שלֹא מִן המוּקף תרוּמתוֹ תרוּמה,
והוּא שיִהיה המוּפרש שמוּר.
אבל אִם היה טעוּן כדי יין ושמן,
וראה שהֵן מִשתברין,
ואמר: הרי הֵן תרוּמה על פֵרוֹת שבביתי' לֹא אמר כלוּם.
18
פֵרוֹת המפוּזרין בתוֹך הבית אוֹ שתי מגוּרוֹת שבבית אחד תוֹרֵם מֵאחד על הכֹל.
שקי תבוּאה ועִגוּלי דבֵלה וחביוֹת של גרוֹגרוֹת,
אִם היוּ בהקפה אחת תוֹרמין מֵאחד על הכֹל.
חביוֹת של יין:
עד שלֹא סתם את פיהן תוֹרֵם מֵאחת על הכֹל; וּמִשסתם תוֹרֵם מִכל אחת ואחת.
19
היה מלקֵט גפי ירק וּמניח בגִנה תוֹרֵם מֵאחד על הכֹל.
הֵביא מין אחֵר ביניהן תוֹרֵם מִכל אחד ואחד.
הֵביא מינין הרבֵה בקוּפה,
כרוּב מִלמעלה וּכרוּב מִלמטה וּמין אחֵר באמצע לֹא יתרֹם מִן העליוֹן על התחתוֹן.
ואִם הִקיף חמִשה צִבוּרין בגֹרן תוֹרֵם מֵאחד על הכֹל,
בִזמן שעִקר הגֹרן קים.
אין עִקר הגֹרן קים תוֹרֵם מִכל אחד ואחד.
20
תרוּמת מעשֵר מפרישין אוֹתה שלֹא מִן המוּקף,
שנאמר: "מִכֹל מעשרֹתיכם.
.. תרימוּ" וכו' .
אפִלוּ מעשֵר אחד בִמדינה זוֹ וּמעשֵר אחֵר בִמדינה אחרת מפריש תרוּמה אחת על הכֹל.
ותלמידי חכמים אין תוֹרמין אלא מִן המוּקף,
ואפִלוּ תרוּמת מעשֵר.
21
בן לֵוי שהיה לוֹ מעשֵר רִאשוֹן שלֹא נִטלה מִמנוּ תרוּמתוֹ,
והִניחוֹ לִהיוֹת מפריש עליו והוֹלֵך והוּא בטִבלוֹ מה שעשה עשוּי,
שנאמר: "כי את מעשר בני ישראֵל אשר ירימוּ ליי" מלמֵד שהוּא עוֹשה את כוּלוֹ תרוּמה לאחֵר.
22
הִפריש מִמנוּ תרוּמת מעשֵר תחִלה,
ואחר כך הִניחוֹ לִהיוֹת מפריש עליו והוֹלֵך עד שיֵעשה כוּלוֹ תרוּמת מעשֵר ויתננוּ לכֹהֵן לֹא עשה כלוּם,
שנאמר: "את מִקדשוֹ מִמנוּ" :
בִזמן שקדשיו בתוֹכוֹ עוֹשה אוֹתוֹ תרוּמה לאחֵרים; אין קדשיו בתוֹכוֹ אינוֹ עוֹשה אוֹתוֹ תרוּמה לאחֵרים.
:וכֵן המניח פֵרוֹת לִהיוֹת מפריש עליהן תרוּמה גדוֹלה צריך שיִהיוּ טבוּלין לִתרוּמה.
ואִם הִניחן לִהיוֹת מפריש עליהן מעשֵר צריך שיִהיוּ טבוּלין למעשֵר.
23
כשמפרישין תרוּמוֹת וּמעשרוֹת מפרישין אוֹתן על הסֵדר.
כיצד? מפריש בִכוּרים תחִלה לכֹל,
ואחר כך תרוּמה גדוֹלה,
ואחר כך מעשֵר רִאשוֹן,
ואחר כך מעשֵר שֵני אוֹ מעשר עני.
והמקדים שֵני לרִאשוֹן אוֹ מעשֵר לתרוּמה אוֹ שהִקדים תרוּמה לבִכוּרים,
אף על פי שעבר על לֹא תעשה מה שעשה עשוּי.
:וּמִנין שהוּא בלֹא תעשה? שנאמר:
"מלֵאתך ודִמעך לֹא תאחֵר" לֹא תאחֵר דבר שראוּי להקדימוֹ.
ואין לוֹקין על לאו זה.
24
הרוֹצה להפריש תרוּמה גדוֹלה וּתרוּמת מעשֵר כאחד מפריש אחד מִשלֹשה וּשלֹשים וּשליש,
ואוֹמֵר: אחד מִמֵאה שיֵש כאן הרי הוּא בצד זה שהִפרשתי והרי הוּא חוּלין,
והנִשאר מִזה שהִפרשתי הוּא תרוּמה על הכֹל,
והמעשֵר שראוּי לִהיוֹת למֵאה חוּלין אֵלוּ הרי הוּא בצד זה שהִפרשתי,
וזה הנִשאר יתֵר על התרוּמה מִמה שהִפרשתי הרי הוּא תרוּמת מעשֵר על הכֹל'.