הִלכוֹת תרוּמוֹת:
יֵש בִכללן שמוֹנה מִצווֹת,
שתים מִצווֹת עשֵה ושֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
:א) להפריש תרוּמה גדוֹלה.
ב) להפריש תרוּמת מעשֵר.
ג) שלֹא יקדים תרוּמוֹת וּמעשרוֹת זה לזה אלא יפריש על הסֵדר.
ד) שלֹא יֹאכל זר תרוּמה.
ה) שלֹא יֹאכל אפִלוּ תוֹשב כֹהֵן אוֹ שכירוֹ תרוּמה.
ו) שלֹא יֹאכל ערֵל תרוּמה.
ז) שלֹא יֹאכל כֹהֵן טמֵא תרוּמה.
ח) שלֹא תֹאכל חללה תרוּמה ולֹא מוּרם מִן הקדשים.
:וּבֵאוּר מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.
1
התרוּמוֹת והמעשרוֹת אינן נוֹהגוֹת מִן התוֹרה אלא בארץ ישראֵל,
בין בִפני הבית בין שלֹא בִפני הבית.
וּנביאים הִתקינוּ שיִהיוּ נוֹהגוֹת אף בארץ שִנער,
מִפני שהיא סמוּכה לארץ ישראֵל,
ורֹב ישראֵל הוֹלכין ושבים שם.
וחכמים הרִאשוֹנים הִתקינוּ שיִהיוּ נוֹהגוֹת גם בארץ מִצרים וּבארץ עמוֹן וּמוֹאב,
מִפני שהֵן סביבוֹת ארץ ישראֵל.
2
ארץ ישראֵל האמוּרה בכל מקוֹם היא הארצוֹת שכבש אוֹתן מלך ישראֵל אוֹ שוֹפֵט אוֹ נביא מִדעת רֹב ישראֵל,
וזה הוּא הנִקרא כִבוּש רבים.
אבל יחיד מיִשראֵל אוֹ מִשפחה אוֹ שֵבט שהלכוּ וכבשוּ לעצמן מקוֹם,
אפִלוּ מִן הארץ שנִתנה לאברהם אינוֹ נִקרא ארץ ישראֵל כדי שיִנהגוּ בוֹ כל המִצווֹת.
וּמִפני זה חִלֵק יהוֹשוּע וּבית דינוֹ כל ארץ ישראֵל לִשבטים ואף על פי שלֹא נִכבשה,
כדי שלֹא תִהיה כִבוּש יחיד כשיעלה כל שֵבט ושֵבט ויכבֹש חלקוֹ.
3
הארצוֹת שכבש דוִד חוּץ לארץ כנען,
כגוֹן ארם נהרים אוֹ ארם צוֹבא ואחלב וכיוֹצֵא בהן,
אף על פי שמלך ישראֵל הוּא ועל פי בית דין הגדוֹל הוּא עוֹשה אינן כארץ ישראֵל לכל דבר,
ולֹא כחוּצה לארץ לכל דבר כגוֹן בבל וּמִצרים,
אלא יצאוּ מִכלל חוּצה לארץ לִהיוֹתן כארץ ישראֵל ולֹא הִגיעוּ.
:וּמִפני מה ירדוּ מִמעלת ארץ ישראֵל? מִפני שכבש אוֹתם קֹדם שיִכבֹש כל ארץ ישראֵל,
אלא נִשאר בה מִשִבעה עממין.
ואִלוּ תפס כל ארץ כנען לִגבוּלוֹתיה תחִלה ואחר כך כבש ארצוֹת אחֵרוֹת,
היה כִבוּשוֹ כוּלוֹ כארץ ישראֵל לכל דבר.
והארצוֹת שכבש דוִד הֵן הנִקראין סוּריא.
4
ויֵש דברים שהיא בהן כארץ ישראֵל,
ויֵש דברים שהיא בהן כחוּצה לארץ.
והקוֹנה בה קרקע כקוֹנה בארץ ישראֵל לעִנין תרוּמוֹת וּמעשרוֹת וּשביעית.
והכֹל בסוּריא מִדִברי סוֹפרים.
5
כל שהחזיקוּ עוֹלי מִצרים ונִתקדֵש קדוּשה רִאשוֹנה כיון שגלוּ,
בטלה קדוּשתן,
שקדוּשה רִאשוֹנה,
לפי שהיתה מִפני הכִבוּש בִלבד,
קִדשה לִשעתה ולֹא קִדשה לעתיד לבֹא.
:כיון שעלוּ בני הגוֹלה והחזיקוּ במִקצת הארץ קִדשוּה קדוּשה שניה העוֹמדת לעוֹלם,
לִשעתה וּלעתיד לבֹא,
והִניחוּ אוֹתן המקוֹמוֹת שהחזיקוּ בהן עוֹלי מִצרים ולֹא החזיקוּ בהן עוֹלי בבל כשהיוּ,
ולֹא פטרוּם מִן התרוּמוֹת והמעשרוֹת,
כדי שיִסמכוּ עליהן עניים בשביעית.
:ורבֵנוּ הקדוֹש הִתיר בית שאן מֵאוֹתן המקוֹמוֹת שלֹא החזיקוּ בהן עוֹלי בבל.
והוּא נִמנה על אשקלוֹן וּפטרה מִן המעשרוֹת.
6
נִמצא כל העוֹלם כוּלוֹ לעִנין מִצווֹת התלוּיוֹת בארץ נחלק לשלֹש מחלקוֹת:
ארץ ישראֵל,
וסוּריא, וחוּצה לארץ.
וארץ ישראֵל נחלקת לִשנים:
כל שהחזיקוּ עוֹלי בבל חֵלק אחד,
והשאר, שהחזיקוּ בוֹ עוֹלי מִצרים בִלבד חֵלק שֵני.
וחוּצה לארץ נחלקת לִשנים:
ארץ מִצרים ושִנער ועמוֹן וּמוֹאב המִצווֹת נוֹהגוֹת בהן מִדִברי נביאים וסוֹפרים,
וּשאר הארצוֹת אין תרוּמוֹת וּמעשרוֹת נוֹהגוֹת בהן.
7
אי זוֹ היא הארץ שהחזיקוּ עוֹלי מִצרים? מֵרקם שהיא במִזרח ארץ ישראֵל עד הים הגדוֹל,
מֵאשקלוֹן שהיא לִדרוֹם ארץ ישראֵל עד עכוֹ שהיא בצפוֹן.
היה מהלֵך מֵעכוֹ לִכזיב,
כל הארץ שעל ימינוֹ,
שהוּא מִזרח הדרך הרי היא בחזקת חוּצה לארץ:
טמֵאה מִשוּם ארץ העמים וּפטוּרה מִן המעשֵר וּמִן השביעית,
עד שיִוּדע לך שאוֹתוֹ מקוֹם מֵארץ ישראֵל.
וכל הארץ שעל שמֹאלוֹ,
שהוּא מערב הדרך הרי היא בחזקת ארץ ישראֵל,
וּטהוֹרה מִשוּם ארץ העמים,
וחיבת במעשֵר וּבשביעית,
עד שיִוּדע לך שאוֹתוֹ מקוֹם חוּצה לארץ.
:וכל ששוֹפֵע ויוֹרֵד מִטוּרי סִמנוֹס ולִפנים ארץ ישראֵל; מִטוּרי סִמנוֹס ולחוּץ חוּצה לארץ.
והננסין שבים רוֹאין אוֹתן כאִלוּ חוּט מתוּח עליהן מִטוּרי סִמנוֹס ועד נחל מִצרים:
מִן החוּט ולִפנים ארץ ישראֵל; מִן החוּט ולחוּץ חוּצה לארץ.
וזוֹ היא צוּרתה:
8
מֵהיכן החזיקוּ עוֹלי בבל? מִכזיב ולִפנים כנגד המִזרח.
וּמִכזיב ולחוּץ עד אמנה,
והיא סִמנוֹס; ועד הנהר,
והוּא נחל מִצרים לֹא החזיקוּ בוֹ.
וּכזיב עצמה לֹא החזיקוּ בה.
9
אי זוֹ היא סוּריא? מֵארץ ישראֵל וּלמטה כנגד ארם נהרים וארם צוֹבה,
כל יד פרת עד בבל,
כגוֹן דמשק ואחלב וחרן וּמִנבג וכיוֹצֵא בהן,
עד שִנער.
וצֹהר הרי היא כסוּריא.
אבל עכוֹ חוּצה לארץ כאשקלוֹן,
והֵן תחוּמי ארץ ישראֵל.
10
גוֹי שקנה קרקע בארץ ישראֵל לֹא הִפקיעה מִן המִצווֹת,
אלא הרי היא בִקדוּשתה.
לפיכך, אִם חזר ישראֵל וּלקחה מִמנוּ אינה ככִבוּש יחיד,
אלא מפריש תרוּמוֹת וּמעשרוֹת וּמֵביא בִכוּרים,
והכֹל מִן התוֹרה,
כאִלוּ לֹא נִמכרה לגוֹי מֵעוֹלם.
ויֵש קִנין לגוֹי בסוּריא להפקיע מִן המעשרוֹת וּמִן השביעית,
כמוֹ שיִתבאֵר.
11
פֵרוֹת הגוֹי שגדלוּ בקרקע שקנה בארץ ישראֵל:
אִם נִגמרה מלאכתן ביד הגוֹי וּמֵרחן הגוֹי פטוּרין מִכלוּם,
שנאמר: "דגנך" ולֹא דִגוּן גוֹי; ואִם לקחן ישראֵל אחר שנִתלשוּ קֹדם שתִגמֵר מלאכתן,
וּגמרן ישראֵל חיבין בכֹל מִן התוֹרה,
וּמפריש תרוּמה גדוֹלה ונוֹתנה לכֹהֵן,
וּתרוּמת מעשֵר וּמוֹכרה לכֹהֵן,
וּמעשֵר רִאשוֹן והרי הוּא שלוֹ,
מִפני שהוּא אוֹמֵר ללֵוי במעשֵר ולכֹהֵן בִתרוּמת מעשֵר:
אני באתי מִכֹח איש שאין אתם יכוֹלין לִטֹל מִמנוּ כלוּם'.
:וּמִפני מה לֹא יתֵן תרוּמת מעשֵר לכֹהֵן כִתרוּמה גדוֹלה? לפי שנאמר בִתרוּמת מעשֵר:
"כי תִקחוּ מֵאֵת בני ישראֵל את המעשֵר" וכו' טבל שאתה לוֹקֵח מיִשראֵל אתה מפריש מִמנוּ תרוּמת מעשֵר ונוֹתנה לכֹהֵן,
אבל טבל שאתה לוֹקֵח מִן הגוֹי אין אתה נוֹתֵן לכֹהֵן תרוּמת מעשֵר שתפריש מִמנוּ,
אלא מוֹכרה לכֹהֵן ולוֹקֵח דמיה.
12
מכר הגוֹי הפֵרוֹת שלוֹ לישראֵל כשהֵן מחוּברין בקרקע:
אִם עד שלֹא באוּ לעוֹנת המעשרוֹת,
ונִגמרוּ ביד ישראֵל חיבין בכֹל,
ונוֹתֵן התרוּמוֹת והמעשרוֹת לבעלים; ואִם מכרן אחר שבאוּ לעוֹנת המעשרוֹת מפריש תרוּמת מעשֵר וּמעשֵר,
ונוֹתֵן מֵהן לבעלים לפי חשבוֹן.
:כיצד? לקח תבוּאה זרוּעה מִן הגוֹי אחר שהֵביאה שליש,
ונִגמרה ביד ישראֵל מפריש תרוּמוֹת וּמעשרוֹת כמוֹ שבֵארנוּ,
ונוֹתֵן שני שלישי המעשֵר ללֵוי וּשני שלישי תרוּמת מעשֵר לכֹהֵן,
וּמוֹכֵר לוֹ השליש.
13
ישראֵל שמכר פֵרוֹתיו לגוֹי קֹדם שיבֹאוּ לעוֹנת המעשרוֹת,
וּגמרן הגוֹי פטוּרין מִן התרוּמה וּמִן המעשרוֹת.
ואִם אחר שבאוּ לעוֹנת המעשרוֹת,
אף על פי שגמרן הגוֹי חיבין בכֹל מִדִבריהם.
וכֵן גוֹי שגמר פֵרוֹת ישראֵל,
הוֹאיל ודִגוּנן ביד גוֹי אינן חיבין בִתרוּמה וּמעשרוֹת אלא מִדִבריהם.
14
מכר הגוֹי לישראֵל פֵרוֹת מחוּברין אחר שבאוּ לעוֹנת המעשרוֹת,
וּמֵרחן הגוֹי בִרשוּת ישראֵל אינן חיבין בִתרוּמה וּבמעשרוֹת,
הוֹאיל וּבאוּ לעוֹנת המעשרוֹת בִרשוּת הגוֹי וּמֵרחן הגוֹי,
אף על פי שהֵן בִרשוּת ישראֵל.
15
הקוֹנה שדה בסוּריא חיב בִתרוּמוֹת וּמעשרוֹת מִדִבריהם,
כמוֹ שיִתחיֵב מִן התוֹרה הקוֹנה בירוּשלים,
כמוֹ שבֵארנוּ.
אבל הקוֹנה פֵרוֹת מִן הגוֹים בסוּריא,
בין תלוּשין בין מחוּברין,
אפִלוּ קֹדם שבאוּ לעוֹנת המעשרוֹת,
אף על פי שמֵרחן ישראֵל,
הוֹאיל ואינן מִקרקע שלוֹ פטוּרין.
16
קנה קרקע מִן הגוֹי בסוּריא וּפֵרוֹת מחוּברין בה:
אִם הִגיעוּ לעוֹנת המעשרוֹת ביד הגוֹי פטוּרין; ואִם עדין לֹא הִגיעוּ לעוֹנת המעשרוֹת,
הוֹאיל וקנה אוֹתם עִם הקרקע חיב לעשֵר.
17
ישראֵל שהיה אריס לגוֹי בסוּריא פֵרוֹתיו פטוּרין מִן המעשרוֹת,
לפי שאין לוֹ בגוּף הקרקע כלוּם,
ויֵש לגוֹי קִנין בסוּריא להפקיע מִן המעשרוֹת,
כמוֹ שבֵארנוּ.
וכֵן החוֹכֵר והמקבֵל והשוֹכֵר שדה מִן הגוֹי בסוּריא פטוּר מִן המעשרוֹת וּמִן התרוּמוֹת.
18
ישראֵל שלקח בסוּריא שדה מִן הגוֹי עד שלֹא הֵביאה שליש,
וחזר וּמכרה לגוֹי מֵאחר שהֵביאה שליש,
אִם חזר ישראֵל וּלקחה פעם שניה הרי זה חיב בִתרוּמוֹת וּמעשרוֹת,
שהרי נִתחיבה ביד ישראֵל.
19
ישראֵל שהיה לוֹ קרקע בסוּריא,
והוֹריד לוֹ אריס,
ושלח לוֹ האריס פֵרוֹת הרי אֵלוּ פטוּרין,
שאני אוֹמֵר:
מִן השוּק לקח.
והוּא שיִהיה אוֹתוֹ המין מצוּי בשוּק.
20
שוּתפוּת הגוֹי חיבת בִתרוּמה וּמעשרוֹת.
כיצד? ישראֵל וגוֹי שלקחוּ שדה בשוּתפוּת,
אפִלוּ חלקוּ השדה בקוֹמתה,
ואין צריך לוֹמר אִם חלקוּ גדיש הרי טבל וחוּלין מעֹרבין בכל קלח וקלח מֵחלקוֹ של גוֹי,
אף על פי שמֵרחן הגוֹי; וחיוּבן מִדִבריהם,
כמוֹ שבֵארנוּ.
21
במה דברים אמוּרים? בארץ ישראֵל,
שהמעשרוֹת של תוֹרה,
וּבשל תוֹרה אין ברֵרה.
אבל אִם לקחוּ שדה בסוּריא,
הוֹאיל והמעשרוֹת שם מִדִבריהם,
אפִלוּ חלקוּ הגדיש חלקוֹ של גוֹי פטוּר מִכלוּם.
22
פֵרוֹת ארץ ישראֵל שיצאוּ לחוּצה לארץ פטוּרין מִן החלה וּמִן התרוּמוֹת והמעשרוֹת,
שנאמר: "אשר אני מֵביא אתכם שמה" שמה אתם חיבין,
וּבחוּצה לארץ פטוּרין.
ואִם יצאוּ לסוּריא חיבין מִדִבריהם.
:וכֵן פֵרוֹת חוּצה לארץ שנִכנסוּ לארץ חיבין בחלה,
שנאמר: "שמה" שמה אתם חיבין,
בין בפֵרוֹת הארץ בין בפֵרוֹת חוּצה לארץ.
ואִם נִקבעוּ למעשֵר ביד ישראֵל אחר שנִכנסוּ לארץ חיבין במעשרוֹת מִדִבריהם.
23
עפר חוּצה לארץ שבא בִספינה לארץ,
בִזמן שהספינה גוֹששת בארץ הרי הצוֹמֵח בוֹ חיב בִתרוּמה וּמעשרוֹת וּשביעית,
כצוֹמֵח בארץ ישראֵל עצמה.
24
אילן שהוּא עוֹמֵד בארץ ונוֹטה לחוּצה לארץ,
אוֹ עוֹמֵד בחוּצה לארץ ונוֹטה לארץ הכֹל הוֹלֵך אחר העִקר.
היוּ מִקצת שרשיו בארץ וּמִקצת שרשיו בחוּצה לארץ,
אפִלוּ היה צחיח סלע מבדיל ביניהן הרי טבל וחוּלין מעֹרבין זה בזה.
25
עציץ נקוּב שהיה בוֹ זרע שלֹא הִשריש,
והיה נִקבוֹ בארץ ונוֹפוֹ בחוּצה לארץ הוֹלכין אחר הנוֹף.
26
התרוּמה בזמן הזה,
ואפִלוּ במקוֹם שהחזיקוּ עוֹלי בבל,
ואפִלוּ בימי עזרא אינה מִן התוֹרה אלא מִדִבריהם,
שאין לך תרוּמה של תוֹרה אלא בארץ ישראֵל וּבִזמן שיִהיוּ כל ישראֵל שם,
שנאמר: "כי תבֹאוּ" ביאת כוּלכם,
כשהיוּ בירוּשה רִאשוֹנה וּכמוֹ שהֵן עתידין לחזוֹר בירוּשה שלישית,
לֹא כשהיוּ בירוּשה שניה שהיתה בימי עזרא,
שהיתה ביאת מִקצתם,
וּלפיכך לֹא חיבה אוֹתן מִן התוֹרה.
וכֵן יֵראה לי שהוּא הדין במעשרוֹת,
שאין חיבין בהן בזמן הזה אלא מִדִבריהם כתרוּמה.