1
ואֵלוּ שאין מעמידין את הקרקע בידן אף על פי שאכלוּה שלֹש שנים:
האוּמנין, והאריסין,
והאפִטרוֹפין, והשוּתפין,
והאיש בנִכסי אִשתוֹ,
והאִשה בנִכסי בעלה,
וּבֵן בנִכסי אביו,
והאב בנִכסי הבֵן; שכל אחד מֵאֵלוּ אין מקפידין זה על זה,
לפיכך אין אכילתן ראיה אף על פי שלֹא מִחוּ בהן הבעלים,
אלא תחזֹר הקרקע לבעלים שהֵביאוּ ראיה שזֹאת הארץ ידוּעה להן,
וישבעוּ הסֵת שלֹא מכרוּ ולֹא נתנוּ,
כמוֹ שבֵארנוּ.
2
וכֵן ראשי גלוּיוֹת של אוֹתוֹ הזמן,
והגזלן והגוֹי אין אכילתן ראיה,
מִפני שהֵן בעלי זרוֹע.
וכֵן חֵרֵש שוֹטה וקטן אין אכילתן ראיה,
מִפני שאין להן טענה כדי שתעמֹד הקרקע בידן,
אלא תחזֹר לבעלים.
וכֵן המחזיק בנִכסיהן אין אכילתוֹ ראיה.
3
כיצד אין מעמידין את הקרקע בידן? ראוּבֵן שאכל שדֵה שִמעוֹן שני חזקה,
והוּא טוֹעֵן שהיא לקוּחה בידוֹ,
והֵביא שִמעוֹן עֵדים שהיא ידוּעה לוֹ,
וכֵן הֵביא עֵדים שראוּבֵן ידוּע שהוּא שוּתפוֹ בה אוֹ אריסוֹ אוֹ אפִטרוֹפוֹ,
וּמִפני זה לֹא מִחה תחזֹר השדה לשִמעוֹן,
וישבע הסֵת שלֹא מכר ולֹא נתן.
והוּא הדין לִשארן.
:אבל אִם לֹא הֵביא שִמעוֹן ראיה שראוּבֵן היה שוּתף אוֹ אריס,
אלא ראוּבֵן הוֹדה מֵעצמוֹ ואמר:
'כֵן, היה שוּתפי וּמכר לי',
הוֹאיל ואכל שני חזקה ויכוֹל לוֹמר:
'לֹא היה שוּתפי מֵעוֹלם' הרי זה נאמן כִשאר כל אדם.
4
האוּמנין כיצד? כגוֹן שהיוּ בוֹנין בה אוֹ מתקנין אוֹתה שנים רבוֹת.
ירדוּ מֵאוּמנוּתן,
אִם אכלוּ אוֹתה שלֹש שנים מֵאחר שירדוּ מֵאוּמנוּתן יֵש להן חזקה.
5
האריסין כיצד? כגוֹן שהיה אריס לאביו של בעל השדה אוֹ לאנשי מִשפחתוֹ,
שכיון שהוּא אריס של בתי אבוֹת אין ממחין הבעלין בידוֹ.
אבל אִם זה הוּא שנעשה לוֹ אריס תחִלה,
הוֹאיל ואכלה כוּלה שני חזקה מעמידין אוֹתה בידוֹ,
ואוֹמרין לבעלים:
'היאך אכל הכֹל שנה אחר שנה ולֹא מִחיתם בוֹ?'.
6
עריס של בתי אבוֹת שהוֹריד עריסין מִתחת ידוֹ יֵש לוֹ חזקה,
שאין מוֹרידין אריסין אחֵרים לנִכסי אדם והוּא שוֹתֵק.
אבל אִם חלק לאריסין אחֵרים שהיוּ בה אין לוֹ חזקה,
שמא ממוּנה על האריסין עשוּ אוֹתוֹ.
ועריס שירד מֵעריסוּתוֹ ואכלה שלֹש שנים מֵאחר שירד החזיק.
7
האפִטרוֹפין כיצד? בין שהיוּ אפִטרוֹפין על שדה זוֹ בין על שאר נכסים,
בין שמִנה אוֹתם בית דין בין שמִנה אוֹתן אבי יתוֹמים וגדלוּ היתוֹמים והִניחוּ אוֹתן,
בין שמִנה אדם אפִטרוֹפין על הוֹצאתוֹ והכנסתוֹ,
הוֹאיל והֵן מִשתמשין בִרשוּת אין להן חזקה.
עברוּ האפִטרוֹפין מִמִנוּין ואכלוּ שלֹש שנים אחר שעברוּ הרי זוֹ חזקה.
8
השוּתפין כיצד? אִם היה שוּתף בשדה זוֹ ואין בה דין חלוּקה,
אף על פי שאכל את כוּלה האחד מֵהן כמה שנים הרי היא בחזקת שניהן.
ואִם יֵש בה דין חלוּקה,
ואכלה האחד כוּלה שני חזקה יֵש לוֹ חזקה,
שהרי אוֹמרין לשוּתפוֹ:
'אִם באמת שלֹא מכרתה ולֹא נתתה,
היאך אכל את כוּלה ואתה שוּתף ולֹא מִחיתה בוֹ בכל שלֹש שנים?'.
:וכֵן האיש שאכל נִכסי אִשתוֹ שני חזקה,
אף על פי שהִתנה עִמה שאין לוֹ פֵרוֹת בִנכסיה,
ואפִלוּ הִתנה עִמה כשהיא ארוּסה שלֹא יירשנה,
ואחר כך אכל וּבנה והרס ועשה כל מה שעשה; וכֵן האִשה שאכלה פֵרוֹת נִכסי בעלה ונִשתמשה בהן כחפצה כמה שנים,
אף על פי שיִחֵד לה שדה בִמזוֹנוֹתיה ואכלה שדוֹת אחֵרוֹת אין אכילתן ראיה.
:וכֵן הבֵן שהוּא סוֹמֵך על שוּלחנוֹ של אביו ונחשב בִכלל בני ביתוֹ,
אִם אכל נִכסי אביו שני חזקה,
וכֵן האב שאכל נִכסי בֵן זה שהוּא סוֹמֵך עליו שני חזקה אין אכילתן ראיה.
9
וּבֵן שפֵרֵש מֵאביו ואִשה שנִתגרשה אפִלוּ ספֵק גֵרוּשין הרי הֵן כִשאר כל אדם.
10
ראשי גלוּיוֹת שהיוּ בימי חכמים,
לפי שהיה בידן כֹח לִרדוֹת את העם אין אכילתן ראיה.
וכֵן אחֵר שהחזיק בנִכסיהן,
אף על פי שאכל כמה שנים אין אכילתוֹ ראיה,
לפי שאינן ממחין מִפני שידן תקיפה:
כל זמן שיִרצוּ מסלקין זה מִמנה.
אבל נִשבעין הסֵת שלֹא מכרוּ ולֹא נתנוּ.
ואִם הֵם החזיקוּ בנִכסי אחֵר,
ואמר שלֹא מכר נִשבע הסֵת שלֹא מכר להן ולֹא נתן להן.
11
הגזלן כיצד? מי שהוּחזק גזלן על שדה זוֹ אוֹ מי שהוּחזקוּ שהֵן הוֹרגין נפשוֹת על עִסקי ממוֹן,
אף על פי שאכל שדה זוֹ כמה שנים לֹא החזיק,
ותחזֹר שדה לבעלים.