1
אין מוֹדה במִקצת חיב שבוּעה מִן התוֹרה עד שיוֹדה בִפרוּטה אוֹ יתֵר ויכפֹר בִשתי מעין כסף אוֹ יתֵר.
וכמה היא פרוּטה? מִשקל חצי שעוֹרה של כסף נקי.
וכמה הֵם שתי מעין? מִשקל שתים וּשלֹשים שעוֹרוֹת כסף מזוּקק.
2
כל כסף האמוּר בתוֹרה הוּא שקל הקֹדש,
והוּא עשרים מעה.
וכל כסף של דִבריהם הוּא מִמטבֵע ירוּשלים,
שהיה הסלע שלהן אחד מִשמוֹנה בוֹ כסף והשאר נחֹשת,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:אבל המעה היא היתה כסף נקי אפִלוּ בירוּשלים,
והיא היתה כסף של ירוּשלים.
וּלפי שזה שהִצריכוּ לִהיוֹת כפירת הטענה שתי כסף הוּא מִדִבריהם,
עשוּ אוֹתה שתי כסף של ירוּשלים,
שהֵן שתי מעין,
ולֹא עשוּ אוֹתה שני שקלים בשקל הקֹדש.
:זה הוּא הדבר הנִראה לי בשִעוּר כפירת הטענה.
ורבוֹתי הוֹרוּ שכפירת הטענה הוּא מִשקל תשע עשרֵה שעוֹרוֹת וחצי שעוֹרה מִן הכסף.
ויֵש לי כמה ראיוֹת לִסתֹר אוֹתה הדרך שתפסוּ עד שיצא להן זה החשבוֹן,
ויֵראה לי שהוּא טעוּת.
3
'שתי מעין וּפרוּטה יֵש לי בידך',
'אין לך בידי אלא פרוּטה' חיב; 'אין לך בידי אלא שתי פרוּטוֹת' פטוּר,
מִפני שכפר בפחוֹת מִשתי מעין.
'מנה לי בידך',
'אין לך בידי אלא חצי פרוּטה' פטוּר,
שכל המוֹדה בפחוֹת מִפרוּטה כאִלוּ לֹא הוֹדה בִכלוּם.
4
'מֵאה תמרים יֵש לי בידך',
'אין לך בידי אלא תִשעים' רוֹאין:
אִם היוּ שוים שם העשר שכפר בהן שתי מעין נִשבע,
ואִם לאו פטוּר.
:'חמִשה ושִשים אגוֹזים יֵש לי בידך',
'אין לך בידי אלא אגוֹז אחד' רוֹאין:
אִם שוה האחד פרוּטה נִשבע,
ואִם לאו פטוּר.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
5
במה דברים אמוּרים? בכסף אוֹ במיני סחוֹרוֹת וּפֵרוֹת וכיוֹצֵא בהן.
אבל הכֵלים אין משערין את דמיהן.
אפִלוּ היוּ עשר מחטין בִפרוּטה,
וּטענוֹ שתי מחטין,
הוֹדה באחת וכפר באחת חיב,
שנאמר: "כסף אוֹ כֵלים" כל הכֵלים ככסף.
:טענוֹ כסף וּכלי,
הוֹדה בכלי וכפר בכסף:
אִם יֵש בכפירה שתי מעין חיב,
ואִם לאו פטוּר.
הוֹדה בכסף וכפר בכלי,
אִם הוֹדה בִפרוּטה חיב.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
6
הֵעיד עליו עֵד אחד,
אפִלוּ לֹא כפר אלא בִפרוּטה הרי זה נִשבע,
שכל מקוֹם ששנים מחיבין אוֹתוֹ ממוֹן,
אחד מחיבוֹ שבוּעה.
כיצד? 'פרוּטה' אוֹ 'שוה פרוּטה' 'יֵש לי בידך',
'אין לך בידי כלוּם',
ועֵד אחד מֵעיד שיֵש לוֹ הרי זה נִשבע.
:וכֵן בִשבוּעת השוֹמרין:
אפִלוּ הִפקיד אצלוֹ פרוּטה אוֹ שוה פרוּטה,
וטען שאבדה נִשבע.
וכל פחוֹת מִפרוּטה אינוֹ ממוֹן,
ואין בית דין נִזקקין לוֹ.
וכֵן כל הנִשבעין ונוֹטלין נִשבעין ונוֹטלין מִפרוּטה ומעלה.
7
הוֹרוּ רבוֹתי שהנִשבעין ונוֹטלין אין צריכין טענת שתי כסף.
ואני אוֹמֵר שצריך הנִתבע שיִכפֹר בִשתי מעין ואחר כך ישבע התוֹבֵע בתקנת חכמים ויטֹל,
שהרי כל הנִשבעין בטענת ספֵק צריך שיִהיה ביניהן ספֵק כפירת שתי כסף,
ואחר כך ישבע מִספֵק.
8
אין מוֹדה במִקצת חיב שבוּעה עד שתִהיה הוֹדיה מִמין הטענה.
כיצד? 'כוֹר חִטים יֵש לי בידך',
'אין לך בידי אלא לתך חִטים' חיב.
אבל אִם אמר לוֹ:
'אין לך בידי אלא כוֹר של שעוֹרים' פטוּר,
שהמין שטענוֹ לֹא הוֹדה לוֹ בוֹ,
והמין שהוֹדה לוֹ בוֹ לֹא טענוֹ.
:'דינר זהב יֵש לי פִקדוֹן אצלך',
'לֹא הִפקדת אצלי אלא דינר של כסף'; 'מעה כסף הִפקדתי אצלך',
'לֹא הִפקדת אצלי אלא פרוּטה' פטוּר,
מִפני שטענוֹ עין דבר והוֹדה לוֹ בעין אחרת.
וכֵן אִם אמר לוֹ:
'עשרה דינרין מִצריוֹת הִפקדתי אצלך',
'לֹא הִפקדת אצלי אלא עשרה צוֹריוֹת' פטוּר.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
9
'מנוֹרה גדוֹלה יֵש לי בידך',
'אין לך בידי אלא מנוֹרה קטנה' הרי זה פטוּר.
אבל אִם טענוֹ מנוֹרה בת עשר רטלין והוֹדה לוֹ בִמנוֹרה בת חמֵש רטלין הרי זה מוֹדה במִקצת,
מִפני שיכוֹל לגרדה וּלהעמידה על חמֵש.
וכֵן אִם טענוֹ אֵזוֹר גדוֹל,
ואמר לוֹ:
'אין לך בידי אלא אֵזוֹר קטן' פטוּר.
אבל אִם טענוֹ יריעה בת עשרים אמה והוֹדה לוֹ ביריעה בת עשר אמוֹת הרי זה נִשבע,
מִפני שיכוֹל לחתכה וּלהעמידה על עשר.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
10
'כוֹר חִטים יֵש לי בידך',
'אין לך בידי אלא כוֹר שעוֹרים' פטוּר אף מִדמי שעוֹרים,
שהרי התוֹבֵע אוֹמֵר לוֹ:
'אין לי בידך שעוֹרים',
ונִמצא זה דוֹמה למי שאמר לחבֵרוֹ בבית דין:
'מנה יֵש לך בידי',
ואמר לוֹ האחֵר:
'אין לי בידך',
שאין בית דין מחיבין אוֹתוֹ לִתֵן לוֹ כלוּם.
ואִם תפש התוֹבֵע דמי השעוֹרים אין מוֹציאין מידוֹ.
11
הטוֹעֵן את חבֵרוֹ שני מינין והוֹדה באחד מֵהן הרי ההוֹדיה מִמין הטענה,
ונִשבע. כיצד? 'כוֹר חִטים וכוֹר שעוֹרים יֵש לי בידך',
'אין לך בידי אלא כוֹר חִטים' חיב.
הִתחיל הטוֹעֵן ואמר:
'כוֹר חִטים יֵש לי בידך',
וקֹדם שישלים דבריו ויֹאמר:
'וכוֹר שעוֹרים',
אמר לוֹ הנִטען:
'אין לך בידי אלא כוֹר שעוֹרים':
אִם נִראה לדינים שהנִטען הערים חיב לשלֵם; ואִם לפי תוּמוֹ פטוּר.
12
'כוֹר חִטים יֵש לי בידך',
אמר לוֹ:
'הין', 'וכוֹר שעוֹרים',
אמר לוֹ:
'אין לך בידי שעוֹרים' הרי זה פטוּר,
ואין זה מוֹדה במִקצת עד שיֹאמר לוֹ בבת אחת:
'כוֹר חִטים וכוֹר שעוֹרים יֵש לי בידך',
ויֹאמר לוֹ הנִטען:
'אין לך בידי אלא כוֹר שעוֹרים'.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
13
'מלֹא עשר כדין שמן יֵש לי בידך',
'אין לך בידי אלא עשר כדין בלֹא שמן' פטוּר,
שהרי טענוֹ שמן והוֹדה בחרסים.
'עשר כדי שמן יֵש לי בידך',
'אין לך בידי אלא עשר כדין ריקנין' חיב שבוּעה,
שהרי טענוֹ הכדין והשמן והוֹדה בכדין.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
14
'מנה יֵש לי אצלך הלואה',
'לֹא היוּ דברים מֵעוֹלם ולֹא לויתי מִמך מֵעוֹלם,
אבל חמִשים דינר יֵש לך בידי פִקדוֹן' אוֹ 'מִשוּם נזק' וכיוֹצֵא בוֹ הוֹרוּ רבוֹתי שזה מוֹדה במִקצת,
וישבע, שהרי טענוֹ שהוּא חיב לוֹ מֵאה והוֹדה שהוּא חיב לוֹ חמִשים,
וּמה לי נִתחיֵב לוֹ מִשוּם הלואה אוֹ מִשוּם פִקדוֹן אוֹ מִשוּם נזק.
ולזה דעתי נוֹטה.
15
'מנה וּכלי יֵש לי בידך',
'אין לך בידי אלא הכלי,
והֵא לך' הרי זה פטוּר,
ונִשבע הסֵת שאין לוֹ אצלוֹ אלא זה.
אמר בעל הכלי:
'אין זה כִליי' כוֹלֵל בִשבוּעתוֹ שזה כִליוֹ.
הוֹדה הנִטען שאין זה כִליוֹ ונִתחלֵף לוֹ באחֵר הרי זה חיב שבוּעה.
:כל מקוֹם שנֹאמר בעִנין זה 'פטוּר' הרי זה פטוּר מִשבוּעת התוֹרה וחיב שבוּעת הסֵת,
כמה שבֵארנוּ כמה פעמים.