1
האוֹמֵר לעבדוֹ:
'צֵא וּשחֹט עלי את הפסח',
אף על פי שדרך רבוֹ לִשחֹט טלה בכל שנה והלך ושחט עליו גדי,
אוֹ שהיה דרכוֹ לִשחֹט גדי והלך ושחט עליו טלה הרי זה יֹאכל מִמנוּ,
שהרי לֹא פֵרֵש ואמר לוֹ:
'שחֹט לי מִמין פלוֹני'.
:הלך ושחט גדי וטלה אינוֹ אוֹכֵל מִשניהן,
אלא יֵצאוּ לבית השרֵפה,
לפי שאין נִמנין על שני פסחים.
ואִם היה מלך אוֹ מלכה ואמר לעבדוֹ לִשחֹט עליו,
ושחט גדי וטלה יֹאכל מִן הרִאשוֹן,
מִשוּם שלוֹם מלכוּת.
2
האוֹמֵר לִשלוּחוֹ:
'צֵא וּשחֹט עלי את הפסח',
וקבע לוֹ גדי אוֹ טלה,
ושכח מה אמר לוֹ הרי זה שוֹחֵט גדי וטלה,
ואוֹמֵר: 'אִם גדי אמר לי גדי שלוֹ וטלה שלי,
ואִם טלה אמר לי טלה שלוֹ וּגדי שלי'.
שכח השוֹלֵח מה אמר שניהן יֵצאוּ לבית השרֵפה.
ואִם שכח השוֹלֵח קֹדם שיִזרֵק הדם חיבין לעשוֹת פסח שֵני; שכח אחר שנִזרק הדם פטוּרין מִלעשוֹת פסח שֵני.
:וכֵן הדין באוֹמֵר לעבדוֹ:
'צֵא וּשחֹט עלי',
וקבע לוֹ,
ושכח העבד מה אמר לוֹ רבוֹ.
והוּא שיִתֵן לוֹ רוֹעה של רבוֹ גדי וטלה,
ויֹאמר לוֹ:
'שחֹט שניהן,
כדי שתִשחֹט כמוֹ שאמר לך רבך,
והרי אחד מֵהן שלך על מנת שלֹא יהיה לרבך בוֹ כלוּם'; אִם עשה הרוֹעה כֵן,
אחר כך יהיה אפשר לעבד להתנוֹת כמוֹ שבֵארנוּ.
3
בני חבוּרה שאמרוּ לאחד:
'לֵך וּשחֹט עלינוּ את הפסח',
ואמר הוּא להן:
'ואתם שחטוּ עלי',
ושחט הוּא ושחטוּ הֵן אוֹכלין כוּלם מִזה שנִשחט רִאשוֹן,
והאחרוֹן יֵצֵא לבית השרֵפה.
4
חבוּרה שאבד פִסחה,
אמרוּ לאחד:
'צֵא וּבקֵש וּשחֹט עלינוּ',
הלך וּמצא פסח שאבד וּשחטוֹ,
והֵן לקחוּ פסח אחֵר וּשחטוּהוּ:
אִם שלוֹ נִשחט הרִאשוֹן הוּא אוֹכֵל מִשלוֹ והֵן אוֹכלין עִמוֹ,
והשֵני ישרֵף; ואִם שלהן נִשחט רִאשוֹן הֵן אוֹכלין מִשלהן והוּא אוֹכֵל מִשלוֹ; אין ידוּע אי זה מֵהן נִשחט רִאשוֹן,
אוֹ ששחטוּ שניהן כאחת הוּא אוֹכֵל מִשלוֹ והֵם אינן אוֹכלין עִמוֹ,
ושלהם יֵצֵא לבית השרֵפה,
וּפטוּרין מִלעשוֹת פסח שֵני.
5
אמר להם זה ששלחוּהוּ לבקֵש פסח שאבד וּלשחטוֹ:
'אִם אֵחרתי שחטוּ אתם עלי',
הלך וּמצא ושחט,
והֵם לקחוּ ושחטוּ:
אִם שלהן נִשחט רִאשוֹן הֵם אוֹכלין מִשלהם והוּא אוֹכֵל עִמהן,
והשֵני ישרֵף; ואִם שלוֹ נִשחט רִאשוֹן הוּא אוֹכֵל מִשלוֹ והֵם אוֹכלים מִשלהם; אין ידוּע אי זה מֵהן נִשחט רִאשוֹן,
אוֹ ששחטוּ שניהם כאחת הֵם אוֹכלין מִשלהם והוּא אינוֹ אוֹכֵל עִמהן,
ושלוֹ יֵצֵא לבית השרֵפה,
וּפטוּר מִלעשוֹת פסח שֵני.
6
אבד להם פסח ואבד לוֹ פסח,
ואמר להן:
'צאוּ וּבקשוּ ושחטוּ עלי',
ואמרוּ לוֹ:
'צֵא וּבקֵש וּשחֹט עלינוּ',
והלך וּמצא ושחט,
וּמצאוּ הֵם ושחטוּ אוֹכלין כוּלם מִן הרִאשוֹן,
והשֵני ישרֵף.
ואִם אין ידוּע אי זה נִשחט תחִלה,
אוֹ ששחטוּ שניהן כאחת שניהן ישרפוּ,
וּפטוּרין מִלעשוֹת פסח שֵני.
:הלך הוּא לבקֵש והלכוּ הֵם לבקֵש,
ולֹא אמרוּ זה לזה כלוּם,
אף על פי שהיה בלִבם שיִשחֹט כל אחד מֵהן על חבֵרוֹ,
אוֹ שהיוּ שם רמיזוֹת וּדברים שאוּמדן הדעת בהם שכל אחד שיִמצא ישחֹט על חבֵרוֹ,
הוֹאיל ולֹא פֵרשוּ ולֹא אמרוּ זה לזה כלוּם אינן אחראין זה לזה.
7
שתי חבוּרוֹת שנִתערבוּ פִסחיהן קֹדם שיִשחטוּ חבוּרה זוֹ לוֹקחין כבש אחד מִן התערֹבת,
והשניה לוֹקחין השֵני,
ואחד מִבני חבוּרה זוֹ בא אֵצל אֵלוּ,
ואחד מִבני שניה בא אֵצל הרִאשוֹנה,
וכל חבוּרה מֵהן אוֹמרת לזה האחד שבא אצלן:
'אִם שלנוּ הוּא הפסח הזה ידיך משוּכוֹת מִשלך ונִמנית על שלנוּ,
ואִם שלך הוּא הפסח הזה ידינוּ משוּכוֹת מִשלנוּ ונִמנינוּ על שלך'.
:וכֵן חמֵש חבוּרוֹת של חמִשה חמִשה בני אדם,
אוֹ עשר חבוּרוֹת של עשרה עשרה,
מוֹשכין להן אחד מִכל חבוּרה לחבוּרה האחרת,
וכך הֵם מתנין ואוֹמרין,
ואחר כך שוֹחטין.
8
שנים שנִתערבוּ פִסחיהן זה לוֹקֵח פסח אחד מִן התערֹבת וזה לוֹקֵח לוֹ אחד,
וזה ממנה עִמוֹ על פִסחוֹ אחד מִן השוּק והאחֵר ממנה עִמוֹ אחֵר מִן השוּק,
כדי שיִהיוּ שתי חבוּרוֹת,
ואחר כך יבֹא אחד מִשניהן אֵצל אֵלוּ,
ויבֹא אחד מֵאֵלוּ אֵצל האחֵר,
וּמתנה כל אחד מֵהן עִם חבֵרוֹ שבא אצלוֹ מֵחבוּרה שניה ואוֹמֵר:
'אִם שלי הוּא פסח זה ידיך משוּכוֹת מִשלך ונִמנית על שלי,
ואִם שלך הוּא ידי משוּכה מִפסח שלי ונִמניתי על שלך',
ונִמצא שלֹא הִפסידוּ כלוּם.
9
חמִשה שנִתערבוּ עוֹרוֹת פִסחיהן,
ונִמצֵאת יבֹלת בעוֹר אחד מֵהן כוּלן יֵצאוּ לבית השרֵפה.
ואִם נִתערבוּ קֹדם זריקת דמם חיבין בפסח שֵני.
נִתערבוּ אחר זריקה פטוּרין מִלעשוֹת פסח שֵני.
:שאִם הִקריבוּ פסח שֵני נִמצא זה שהִקריב ברִאשוֹן קרבן כשֵר מֵביא חוּלין לעזרה; ואִם נִמנוּ כוּלם על פסח אחד נִמצא נִשחט שלֹא לִמחוּיב,
וזה כמי שנִשחט שלֹא לִמנוּייו; ואִם הִתנה כל אחד מֵהן ואמר:
'אִם אינוֹ פסח,
יהיה שלמים' דם הפסח בִשפיכה ודם השלמים בִזריקה,
והנִתנין בִזריקה לֹא יתֵן אוֹתן בִשפיכה לכתחִלה,
לפיכך פטוּרין מִפסח שֵני.