1
כזית מִן המֵת בפי העוֹרֵב,
ספֵק האהיל על האדם ועל הכֵלים בִרשוּת היחיד ספֵק שלֹא האהיל הרי האדם טמֵא מִספֵק,
והוּא שיִהיה בוֹ דעת להִשאֵל,
והכֵלים טהוֹרים,
מִפני שאין להן דעת להִשאֵל.
וכֵן הממלֵא בִכלי ונתן בעשרה כֵלים,
ונִמצא השרץ באחד מֵהן הוּא טמֵא וכוּלם טהוֹרים,
אף על פי שכוּלם ספֵק שמא השרץ בכלי שמִלֵא בוֹ היה תחִלה,
מִפני שהֵם כֵלים ואין בהן דעת להִשאֵל.
ואִם היה לכלי שמִלֵא בוֹ אגנים,
הוֹאיל ואפשר שיֵצאוּ המים ויתאחֵר בוֹ השרץ כוּלם טמֵאים.
:וכֵן הממלֵא בעשרה דליים זה אחר זה,
ונתן בעשרה כֵלים,
מִדלי אחד לִכלי אחד,
ואין ידוּע הרִאשוֹן מִן האחרוֹן,
ונִמצא השרץ בִכלי אחד מֵהן הרי התִשעה כֵלים עִם עשרת הדליים טהוֹרים,
שאני אוֹמֵר:
שמא בִכלי זה היה השרץ מִתחִלתוֹ.
ואִם יֵש לדליים אגנים הרי כל הדליים עִם כל הכֵלים טמֵאים.
:המערה מִכלי לִכלי,
ונִמצא השרץ בתחתוֹן העליוֹן טהוֹר,
ואין אוֹמרין:
מֵהעליוֹן נפל,
אלא שמא בתחתוֹן היה,
מִפני שהֵן כֵלים ואין להן דעת להִשאֵל.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
2
קוּפה שנִשתמֵש בה טהרוֹת,
ונִמצא בה שרץ,
אִם יֵש לה שוּלים,
אוֹ אגנים אף על פי שאין לה שוּלים הרי כל הטהרוֹת שנִשתמשוּ בה טמֵאוֹת,
אפִלוּ היתה בדוּקה וּמכוּסה,
שמא עִם הגבהת ידוֹ מִן הבדיקה נפל השרץ.
:אפִלוּ נִשתמֵש בה בִטהרוֹת בזוית זוֹ,
וטִלטלה לזוית אחרת ונִמצא בה השרץ כוּלן טמֵאוֹת,
לפי שמחזיקין טוּמאה מִמקוֹם למקוֹם,
לִתלוֹת אבל לֹא לִשרֹף.
3
הזוֹלֵף את הבוֹר וּממלֵא מִמנוּ חביוֹת:
אִם היה משקיע כל חבית וחבית בבוֹר וּממלֵא אוֹתה,
ונִמצא השרץ ברִאשוֹנה כוּלן טמֵאוֹת; נִמצא באחרוֹנה היא טמֵאה וכוּלן טהוֹרוֹת,
שאני אוֹמֵר:
אחר שמִלֵא את הרִאשוֹנוֹת נפל שרץ לבוֹר.
:היה זוֹלֵף בִכלי ונוֹתֵן לתוֹך החביוֹת עד שמִלֵא אוֹתן,
ונִמצא השרץ באחת מֵהן היא טמֵאה בִלבד וכוּלן טהוֹרוֹת,
שאני אוֹמֵר:
בזוֹ בִלבד נפל השרץ,
אוֹ היה בה עד שלֹא זלף לתוֹכה.
לפיכך אִם היה בוֹדֵק כל חבית מֵהן ואחר כך נוֹתֵן בה היין,
וּמכסה אוֹתה אחר שזוֹלֵף לתוֹכה,
ונִמצא השרץ באחת מֵהן כוּלן טמֵאוֹת.
וכֵן אִם נִמצא השרץ בבוֹר אוֹ בכלי שזוֹלֵף בוֹ הכֹל טמֵא.
4
היה קוֹצה זיתים מִן המעטן וּמעלה אוֹתן לגג,
ונִמצא השרץ בגג הזיתים שבמעטן טהוֹרים.
נִמצא במעטן המעטן טמֵא.
נִמצא בין כֹתל לזיתים הזיתים טהוֹרים.
:נִמצא השרץ בתוֹך גוּש של זיתים,
והגוּש בגג:
אִם בתוֹך שלֹשה ימים אף המעטן טמֵא,
שאני אוֹמֵר:
גוּש זה מִן המעטן עלה והשרץ בתוֹכוֹ; ואִם נִמצא אחר שלֹשה ימים מִשהעלה הזיתים לגג הרי המעטן טהוֹר,
שמא בגג נִתקבצוּ ונעשוּ גוּש בתוֹך השלֹשה ימים.
5
הקוֹרֵץ מִקרצת מִן העִסה,
ונִמצא שרץ במִקרצת המִקרצת לבדה טמֵאה.
נִמצא בעִסה העִסה לבדה טמֵאה.
נִמצא בתוֹך המִקרצת אף העִסה טמֵאה.
6
אֹכל טמֵא שנִמצֵאת גרעינה שלוֹ בתוֹך הכִכר אוֹ על גבי תבשיל רוֹתֵח,
אף על פי שאין עליה משקה טוֹפֵח הרי הֵן טמֵאים,
שאני אוֹמֵר:
האֹכל כוּלוֹ נפל שם,
ונִמוֹח בתוֹך הכִכר אוֹ מֵחמת הרתיחה,
ונִשארה גרעינתוֹ.
:נִמצֵאת הגרעינה על גבי הכִכר אוֹ בתוֹך תבשיל צוֹנֵן הרי אֵלוּ טהוֹרים,
אף על פי שיֵש עליה משקה,
שאני אוֹמֵר:
גרעינה זוֹ לבדה נפלה אחר שאבד האֹכל מֵעליה,
שהרי אינה מטמאה.
7
היוּ בבית אכלים טמֵאים ואכלים טהוֹרים,
ונִמצֵאת גרעינה בבית הוֹלכין אחר הרֹב.
וכֵן אִם היוּ דמים טמֵאים ודמים טהוֹרים בתוֹך הבית,
ונִמצא דם על האֹכל הוֹלכין אחר הרֹב.
מעשה היה בכִכר של תרוּמה שנִמצא עליו דם,
וּבא מעשה לִפני חכמים וטִהרוּהוּ,
שאפִלוּ נֹאמר דם שרץ הוּא,
הריני אוֹמֵר:
דם שרץ חי הוּא,
שהוּא טהוֹר.
8
עיר שיֵש בה נבֵלוֹת וּשחוּטוֹת בשר הנִמצא בה,
הוֹלכין בוֹ אחר הרֹב.
וכֵן אִם היה הנִמצא ספֵק שרץ ספֵק צפרדֵע הוֹלכין אחר הרֹב שיֵש באוֹתה העיר באוֹתוֹ הזמן.
זה הכלל:
בנִמצא הלֵך אחר הרֹב.
9
האִשה שהיתה מגבבת גבבה בחצֵר,
ונִמצא שרץ בתוֹך גבבה הרי זוֹ טהוֹרה,
שאין השרץ מטמֵא במשא; נִמצא על גבי גבבה הרי זוֹ טמֵאה,
שמא נגעה בוֹ.
היתה כוֹברת בִכברה,
ונִמצא שרץ בתוֹך הפֵרוֹת שבכברה הרי זוֹ טהוֹרה; נִמצא על גבי הכברה הרי זוֹ ספֵק טמֵאה,
שמא נגעה בוֹ,
וכל ספֵק בִרשוּת היחיד טמֵא,
כמוֹ שבֵארנוּ.