1
כל מקוֹם שנֹאמר באכלים 'פסוּל',
הוּא שיִהיה האֹכל עצמוֹ טמֵא,
ולֹא יטמֵא אֹכל אחֵר,
אלא אִם נגע באֹכל אחֵר,
הרי הוּא טהוֹר.
2
הרִאשוֹן שבחוּלין טמֵא וּמטמֵא,
השֵני פסוּל ולֹא מטמֵא.
ואין שֵני עוֹשה שלישי בחוּלין.
וּמִנין לאֹכל שֵני שהוּא פסוּל בחוּלין? שנאמר:
"וכל כלי חרש אשר יפֹל מֵהם אל תוֹכוֹ כֹל אשר בתוֹכוֹ יטמא" :
נִמצא השרץ אב,
וּכלי חרש שנפל השרץ לאוירוֹ רִאשוֹן,
והאֹכל שבכלי שֵני; והרי הוּא אוֹמֵר:
"יטמא". וכֵן שרץ שנפל לאויר התנוּר הפת שניה,
שהתנוּר רִאשוֹן.
3
הרִאשוֹן והשֵני שבתרוּמה טמֵאים וּמטמאין,
השלישי פסוּל ולֹא מטמֵא.
ואין השלישי עוֹשה רביעי בתרוּמה.
וּמִנין לאֹכל שלישי שהוּא פסוּל בתרוּמה? שנאמר:
"וּבא השמש וטהֵר ואחר יֹאכל מִן הקדשים" נִמצא טבוּל יוֹם אסוּר בִתרוּמה עד שיעריב שִמשוֹ,
ואִם נגע בה פסוּלה,
וּטבוּל יוֹם כשֵני לטוּמאה הוּא; הא למדת שהשֵני עוֹשה שלישי בתרוּמה.
4
הרִאשוֹן והשֵני והשלישי בקֹדש טמֵאין וּמטמאין,
הרביעי פסוּל ואינוֹ מטמֵא.
ואין רביעי עוֹשה חמישי לעוֹלם.
וּמִנין לִשלישי בקֹדש שהוּא טמֵא? שנאמר:
"והבשר אשר יגע בכל טמֵא" וכו' ,
וּכבר קרא הכתוּב לשֵני 'טמֵא',
שנאמר: "כֹל אשר בתוֹכוֹ יטמא" ; הא למדת שבשר הקֹדש שנגע בשֵני נִטמא וישרֵף.
:וּמִנין לִרביעי בקֹדש שהוּא פסוּל? מִקל וחֹמר:
וּמה מחוּסר כִפוּרים שהוּא מוּתר בִתרוּמה,
אסוּר בקֹדש עד שיביא כפרתוֹ,
השלישי שהוּא פסוּל בִתרוּמה אינוֹ דין שיעשה רביעי בקֹדש? אבל החמישי טהוֹר.
5
בשר תאוה,
אף על פי שהוּא טהוֹר גזרוּ עליו שיִהיה כִשלישי לטוּמאה,
מטמֵא את הקֹדש,
ואינוֹ פוֹסֵל את התרוּמה.
ויֵראה לי שלֹא גזרוּ עליו אלא כדי שלֹא יערבוּ העם אוֹתוֹ עִם בשר הקֹדש ויבֹאוּ לִטעוֹת ולִשגֹג בוֹ,
וידמה שבשר זה חֹל,
והוּא קֹדש,
ויֹאכלנוּ בטוּמאה.
6
חִבוּרי אכלין על ידי משקין הרי הֵן חִבוּר לטמֵא טוּמאת אכלים.
והדבר ספֵק אִם הֵן חשוּבין כגוּף אחד לִמנוֹת בהן רִאשוֹן ושֵני וּשלישי,
אוֹ חוֹשבין זה האֹכל שנגעה בוֹ הטוּמאה רִאשוֹן,
והאֹכל המחוּבר לוֹ שֵני.
7
השֵני שבחוּלין פוֹסֵל אכלי תרוּמה ועוֹשה אוֹתן שלישי.
ואִם נגע במשקֵה חוּלין טִמאן,
ואין צריך לוֹמר אִם נגע במשקֵה תרוּמה אוֹ במשקֵה קֹדש שהוּא מטמֵא הכֹל.
8
השלישי שבתרוּמה שנגע באכלי קֹדש פסלן ונעשוּ רביעי.
ואִם נגע במשקֵה הקֹדש טִמאן ונעשוּ תחִלה.
אבל אִם נגע שלישי שבתרוּמה במשקֵה תרוּמה הרי הוּא טהוֹר.
וכֵן רביעי שבקֹדש אִם נגע במשקֵה קֹדש הרי זה טהוֹר.
9
חוּלין שנעשוּ על טהרת תרוּמה השלישי שבהן פסוּל כִתרוּמה.
ואִם נגע בקֹדש אינוֹ עוֹשֵהוּ רביעי,
ואפִלוּ משקֵה קֹדש אינוֹ פוֹסֵל.
וחוּלין שנעשוּ על טהרת הקֹדש השלישי שבהן טהוֹר כחוּלין.
10
האוֹכֵל רביעי שבקֹדש אסוּר לוֹ לאכֹל את הקֹדש,
וּמוּתר לִגע בקֹדש ואינוֹ פוֹסלוֹ.
אפִלוּ תבשיל שנִתערֵב בוֹ הקֹדש ואין בוֹ כזית בִכדי אכילת פרס הרי זה לֹא יֵאכֵל ברביעי של קֹדש,
אלא בחמישי שהוּא טהוֹר,
כמוֹ שבֵארנוּ.
11
האוֹכֵל שלישי שבתרוּמה עצמה,
אוֹ של חוּלין שנעשוּ על טהרת תרוּמה הרי זה אסוּר לאכֹל את התרוּמה עד שיִטבֹל,
וּמוּתר לִגע בתרוּמה והרי היא טהוֹרה.
באכילה עשוּ מעלה,
בִנגיעה לֹא עשוּ מעלה.
:במה דברים אמוּרים? בתרוּמה עצמה.
אבל תבשיל שנִתערבה בוֹ תרוּמה,
אִם אין שם כזית בִכדי אכילת פרס הרי זה מוּתר לאכֹל מֵאוֹתוֹ תבשיל כדרך שהוּא מוּתר לִגע בתרוּמה.
12
האוֹכֵל שלישי שבתרוּמה,
אוֹ של חוּלין שנעשוּ על טהרת התרוּמה,
אף על פי שהוּא טהוֹר לִנגיעת תרוּמה הרי הוּא כשֵני לעִנין קֹדש,
שטהרת תרוּמה טוּמאה היא אֵצל הקֹדש.
אבל האוֹכֵל שלישי שבחוּלין שנעשוּ על טהרת הקֹדש הרי הוּא טהוֹר,
שאין לך דבר שעוֹשה רביעי בקֹדש אלא קֹדש מקוּדש בִלבד.
13
כל קֹדש האמוּר בעִנין טוּמאת אכלין וּמשקין הוּא קדשי מִקדש המוּקדשין,
כגוֹן בשר קדשי קדשים וּבשר קדשים קלים,
וחלוֹת תוֹדה וּרקיקי נזיר שנִשחט עליהן הזבח,
והמנחוֹת שקדשוּ בִכלי,
וּשתי הלחם ולחם הפנים שקרמוּ בתנוּר.
אבל חלוֹת תוֹדה וּרקיקי נזיר שלֹא נִשחט עליהן זבח,
והמנחוֹת שלֹא קדשוּ בִכלי אינן לֹא כקֹדש ולֹא כחוּלין,
אלא כִתרוּמה.
14
החלה והבִכוּרים ותשלוּמי תרוּמה וחוּמשה הרי הֵן כִתרוּמה.
15
הטבל, והמדוּמע,
וגִדוּלי תרוּמה,
וּמעשֵר שֵני,
וּמעשֵר רִאשוֹן,
ועִסה הטבוּלה לחלה הרי הֵן כחוּלין,
והרִאשוֹן טמֵא בהן,
והשֵני פסוּל,
ואין בהן שלישי.
16
כל דבר שוּדאוֹ מטמֵא את החוּלין מִן התוֹרה,
גזרוּ על ספֵקוֹ בחוּלין הטבוּלין לחלה שתֵעשה אוֹתה העִסה בטהרה,
וּמפרישין מִמנה חלה,
וחלתה תלוּיה,
לֹא נאכלת ולֹא נִשרפת.