B"H
🏡

Ikar

Chapter 10 | פרק י

1

כל המִתטמֵא באב מֵאבוֹת הטוּמאוֹת,

בין אדם בין כֵלים הרי הוּא רִאשוֹן לטוּמאה,

כמוֹ שבֵארנוּ,

עד שיִטבֹל.

טבל הרי הוּא כשֵני לטוּמאה עד שיעריב שִמשוֹ,

שנאמר: "במים יוּבא וטמֵא עד הערב וטהֵר" הכתוּב קרא לִטבוּל יוֹם טמֵא.

2

אחד טבוּל יוֹם מִטוּמאה חמוּרה,

כגוֹן שטבל מִזיבוּת אוֹ מִטוּמאת מֵת וצרעת,

ואחד טבוּל יוֹם מִטוּמאת שרץ וכיוֹצֵא בוֹ,

כל הטעוּן הערֵב שמש,

בין אדם בין כֵלים,

בין מִדִברי תוֹרה בין מִדִבריהם הרי הוּא כשֵני לטוּמאה עד שיעריב שִמשוֹ.

3

טבוּל יוֹם פוֹסֵל אכלי תרוּמה וּמשקֵה התרוּמה,

ואכלי הקֹדש וּמשקֵה הקֹדש,

פוֹסֵל הכֹל.

כיצד? טבוּל יוֹם שנגע באכלים של תרוּמה עשאן שלישי לטוּמאה,

מִפני שהוּא כשֵני.

וכֵן אִם נגע במשקין של תרוּמה טִמאן,

והרי הֵן שלישי לטוּמאה.

:נגע טבוּל יוֹם במשקין של קֹדש טִמאן,

והרי הֵן רביעי לטוּמאה.

וכֵן אִם נגע באכלי הקֹדש עשאן רביעי.

אבל אִם נגע טבוּל יוֹם באכלי חוּלין וּבמשקֵה חוּלין הרי הֵם טהוֹרים.

ודין מחוּסר כִפוּרים אוֹ טבוּל יוֹם בִנגיעת הקֹדש אחד הוּא.

:הִנֵה נִתבאֵר לך מִכל אֵלוּ הדברים שאין שם משקין שניוֹת לעוֹלם,

אלא המשקין תחִלה לעוֹלם,

חוּץ מִמשקין שנגע בהן טבוּל יוֹם,

שהֵן שלישי אִם היוּ תרוּמה,

אוֹ רביעי אִם היוּ קֹדש.

4

כל הטמֵאים,

בין חמוּרין בין קלים,

משקין היוֹצאין מֵהן,

כגוֹן רוּקן וּמימי רגליהן הרי הֵן כמשקין שנגעוּ בהן,

אֵלוּ ואֵלוּ רִאשוֹן לטוּמאה,

כמוֹ שבֵארנוּ,

חוּץ מִזב וחבֵריו,

שהמשקין היוֹצאין מֵהן אב טוּמאה.

וּמשקין שהזב וחבֵריו נוֹגעין בהן נעשוּ תחִלה.

:אפִלוּ אוֹכֵל אכלים טמֵאים אוֹ שתה משקין טמֵאים הרי המשקין היוֹצאין מִמנוּ קֹדם שיִטבֹל כמוֹ המשקין שיִגע בהן,

שהֵן תחִלה.

וכֵן טבוּל יוֹם,

משקין היוֹצאין מִמנוּ כמשקין שהוּא נוֹגֵע בהן,

שאינן מטמאין אחֵרים כלל,

אלא אִם נגע במשקֵה חוּלין הרי הֵן טהוֹרים,

ואִם נגע במשקֵה תרוּמה הרי הֵן שלישי,

ואִם נגע במשקֵה קֹדש,

הוּא אוֹ מחוּסר כִפוּרים הרי הֵן רביעי.

5

ועתה יתבאֵר שאין שלישי שבתרוּמה ולֹא רביעי שבקֹדש מטמאין משקה אחֵר אוֹ אֹכל אחֵר,

ואין צריך לוֹמר שאין מטמאין כֵלים.

:לפיכך קדֵרה שהיא מלֵאה משקין,

ונגע בהן טבוּל יוֹם:

אִם היה משקֵה חוּלין הכֹל טהוֹר; ואִם היה משקֵה תרוּמה המשקין פסוּלין והקדֵרה טהוֹרה.

ואִם היוּ ידיו טמֵאוֹת הרי המשקה טמֵא,

בין משקֵה תרוּמה בין משקֵה חוּלין.

וזה חֹמר בידים מה שאין בִטבוּל יוֹם.

:וחֹמר בִטבוּל יוֹם מידים טמֵאוֹת,

שספֵק טבוּל יוֹם פוֹסֵל מִספֵק,

וּספֵק הידים טהוֹר,

כמוֹ שיִתבאֵר.

6

ואחד טהוֹר שידיו טמֵאוֹת אוֹ טבוּל יוֹם שידיו טמֵאוֹת הרי זה מטמֵא משקֵה חוּלין ועוֹשה אוֹתן תחִלה לטמֵא אכלים וּמשקין,

כמוֹ שבֵארנוּ.

:וּמֵאחר שמשקה שיצא מִטבוּל יוֹם כמשקין שיִגע בהם,

טבוּל יוֹם שנפל מֵרוּקוֹ אוֹ מימי רגליו על כִכר של תרוּמה הרי זה טהוֹר,

מִפני שהֵן כמשקין שיִגע בהן.

7

מִכל אֵלוּ הדברים שהִקדמנוּ לבארם אתה למֵד,

שהאדם יהיה אב טוּמאה ויהיה רִאשוֹן לטוּמאה מִדִברי תוֹרה,

וּלעוֹלם לֹא יהיה האדם שֵני אלא מִדִברי סוֹפרים,

והוּא האוֹכֵל אכלים טמֵאים אוֹ השוֹתה משקין טמֵאים אוֹ הבא רֹאשוֹ ורוּבוֹ במים שאוּבין,

שכל אֵלוּ כשֵני לטוּמאה מִדִבריהם.

:וכֵן שאר כל הכֵלים חוּץ מִכלי חרש יהיוּ אב טוּמאה ויהיוּ רִאשוֹן לטוּמאה מִדִברי תוֹרה,

ולֹא יהיה הכלי לעוֹלם שֵני לטוּמאה אלא מִדִברי סוֹפרים,

שאִם יטמֵא במשקין טמֵאים יהיה שֵני מִדִבריהם,

כמוֹ שבֵארנוּ.

8

כבר בֵארנוּ שכלי חרש לֹא יהיה אב טוּמאה לעוֹלם,

לֹא מִדִברי תוֹרה ולֹא מִדִברי סוֹפרים,

ויהיה רִאשוֹן לטוּמאה מִדִברי תוֹרה,

ושֵני מִדִבריהם אִם נִטמא במשקין,

כִשאר הכֵלים.

ולֹא יהיה האדם ולֹא הכֵלים שלישי ולֹא רביעי לעוֹלם,

לֹא מִדִברי תוֹרה ולֹא מִדִברי סוֹפרים.

9

האכלים לֹא יהיוּ אב טוּמאה לעוֹלם,

לֹא מִדִברי תוֹרה ולֹא מִדִברי סוֹפרים,

ויהיוּ רִאשוֹן ושֵני מִדִברי תוֹרה,

שהאדם אוֹ הכלי שהוּא רִאשוֹן לטוּמאה אִם נגע באֹכל עשהוּ שֵני,

ויהיוּ האכלים שלישי וּרביעי לטוּמאה מִדִברי סוֹפרים בִלבד.

10

המשקין יהיוּ אב טוּמאה מִדִברי תוֹרה,

כגוֹן מי חטאת ורוּקוֹ של זב וּמימי רגליו,

ויהיוּ רִאשוֹן לטוּמאה מִדִברי תוֹרה,

כגוֹן שנגעוּ באב מֵאבוֹת הטוּמאוֹת.

:וכֵן אִם נגעוּ המשקין בִולד הטוּמאה,

בין אדם בין כֵלים נִטמאוּ מִדִברי תוֹרה,

והרי הֵן כרִאשוֹן לטוּמאה לטמֵא אחֵרים מִדִבריהם.

וכֵן אִם נגעוּ בשֵני,

בין באדם בין בכֵלים בין באכלים נעשוּ רִאשוֹן לטמֵא אחֵרים מִדִברי סוֹפרים,

כמוֹ שבֵארנוּ.

:ויהיוּ המשקין שלישי וּרביעי מִדִבריהם.

כיצד? אִם נגע טבוּל יוֹם במשקֵה תרוּמה עשהוּ שלישי,

ואִם נגע במשקֵה קֹדש עשהוּ רביעי.

ואין אתה מוֹצֵא משקין שניוֹת לעוֹלם,

ולֹא משקה שאינוֹ תחִלה,

חוּץ מִמשקֵה טבוּל יוֹם אוֹ מחוּסר כִפוּרים בקֹדש,

כמוֹ שבֵארנוּ,

שהוּא פסוּל מִדִבריהם ואינוֹ מטמֵא.

Reader controls and commentary are loading.