1
נִבלת העוֹף הטהוֹר מטמאה מִן התוֹרה.
מִפי השמוּעה למדוּ שזה שנאמר:
"וכל נפש אשר תֹאכל נבֵלה וּטרֵפה באזרח וּבגֵר וכִבס בגדיו" וכו' ,
אינוֹ מדבֵר אלא באוֹכֵל נִבלת העוֹף הטהוֹר בִלבד,
שהוּא אסוּר מִשוּם נבֵלה וּטרֵפה.
:כיצד היא טוּמאתה? אינה מטמאה לֹא במגע ולֹא במשא ולֹא כשהיא בתוֹך הפה,
אלא בתוֹך בית הבליעה,
שנאמר: "וכל נפש אשר תֹאכל" אינה מטמאה אלא בבית הנפש,
וזה שנאמר:
"תֹאכל" לִתֵן שִעוּר לטוּמאתה כשִעוּר אכילה,
שהוּא כזית.
והרי נאמר בה:
"וכִבס בגדיו" מלמֵד שהמִתטמֵא בה מטמֵא בגדים עד שיִפרֹש מִמטמאיו,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:כיצד? הבוֹלֵע כזית מִנִבלת העוֹף הטהוֹר,
ונגע בכֵלים בִשעת בליעתוֹ טמֵאים,
ונעשוּ רִאשוֹן לטוּמאה.
היה נוֹגֵע באדם וּבִכלי חרש בִשעת בליעתוֹ לֹא טִמאן,
כמוֹ שבֵארנוּ בִשאר אבוֹת הטוּמאוֹת.
ואחר שבלע אינוֹ מטמֵא שאר כֵלים,
שהרי הוּא ככל רִאשוֹן לטוּמאה אחר שפֵרֵש מִמטמאיו,
שאף על פי שהוּא טעוּן טבילה והערֵב שמש,
אינוֹ מטמֵא כֵלים.
2
אין נִבלת העוֹף הטהוֹר צריכה מחשבה לטמֵא טוּמאה זוֹ החמוּרה,
אלא כיון שבלע מִמנה כזית מִכל מקוֹם הרי זוֹ מטמאה בבית הבליעה.
:חשב עליה לאכילה הרי זוֹ מטמאה טוּמאת אכלין,
והרי היא כאֹכל רִאשוֹן לטוּמאה אף על פי שלֹא נגעה בה טוּמאה אחרת,
ואינה צריכה הכשֵר.
3
פרה אדוּמה וּשעירים הנִשרפין אינן כֵן.
אף על פי שהֵן מטמאין המִתעסֵק בהן,
אִם חשב עליהם לאכילה צריכין שתִגע בהן טוּמאה ואחר כך יטמאוּ טוּמאת אכלים.
4
כזית מִנִבלת בהֵמה שתחבוֹ בכוּש והִכניסוֹ לתוֹך מעי האִשה מִלמטה,
אוֹ שהִכניסוֹ לבית בליעתוֹ של חבֵרוֹ במקוֹם שנִבלת העוֹף מטמאה הרי זה טמֵא מִשוּם נוֹשֵא,
לֹא מִשוּם נוֹגֵע,
כמוֹ שבֵארנוּ בִתחִלת הסֵפר.
5
הכוֹרֵך כזית מִבשר נִבלת העוֹף הטהוֹר בחזרת וכיוֹצֵא בה וּבלעוֹ,
אף על פי שלֹא נגע בִגרוֹנוֹ הרי זה טמֵא.
כרכוֹ בסיב וּבלעוֹ הרי זה טהוֹר.
6
הבוֹלֵע נִבלת העוֹף הטהוֹר,
ואחר שבלעה הקיאה קֹדם שתִתאכֵל הרי זה אינוֹ מטמֵא בגדים כשתֵצֵא לִגרוֹנוֹ בשעה שמקיאה,
שאינה מטמאה בבית הנפש אלא בִשעת בליעה,
לֹא בשעה שמֵקיא אוֹתה.
7
מעי של נִבלת העוֹף הטהוֹר שבלעוֹ,
מִקצתוֹ בבית הבליעה וּמִקצתוֹ בחוּץ בתוֹך פיו:
אִם יֵש בבית הבליעה כזית הרי זה טמֵא; ואִם לאו טהוֹר.
8
בלע מִמנה אֵבר שלֵם שאין בוֹ כזית אינוֹ מִתטמֵא.
אפִלוּ נטל צִפוֹר ואכלה:
אִם יֵש בה כזית נִטמא; ואִם לאו טהוֹר.
9
הכנפים והנוֹצה,
אף על פי שהֵן כאכלים וּמִתטמאין וּמטמאין טוּמאת אכלים אינן מִצטרפין בנִבלת העוֹף הטהוֹר לכזית.
אבל המקוֹמוֹת הרכין הקרוֹבים לבשר מִן החרטוֹם והצִפרנים הרי הֵן כבשר,
וּמִצטרפין לכזית.
ראשי אגפים,
ורֹאש הזנב,
והעצמוֹת, אפִלוּ הרכוֹת אינן מִצטרפין.
10
האוֹכֵל מִנִבלת העוֹף הטהוֹר מִן העצמוֹת הרכין אוֹ מִן הגידין וּמִן השלל של ביצים וּמִן הדם וּמִבשר מִן החי מִמנוּ הרי זה טהוֹר.
אבל האוֹכֵל מִן האשכוֹל של ביצים וּמִן הקוּרקבן וּמִבני המֵעים,
אוֹ שהִמחה את החֵלב באוּר וּגמעוֹ הרי זה טמֵא כאוֹכֵל מִבשרה,
שהשוֹתה בִכלל אוֹכֵל.
הִמחהוּ בחמה וּגמעוֹ טהוֹר,
שהרי הִסריחוֹ.
11
נִבלת העוֹף הטהוֹר שנִפסדה מִלאכֹל הכלב טהוֹרה.
וכֵן אִם יבשה כחרס,
ואינה יכוֹלה להִשרוֹת בפוֹשרין מֵעֵת לעֵת ולחזֹר לִכמוֹת שהיתה הרי זוֹ טהוֹרה.
והאוֹכֵל נצל של נִבלת העוֹף הטהוֹר הרי זה טהוֹר.
12
עוֹף טהוֹר שנִטרף ונִשחט שחיטה כשֵרה שחיטתוֹ מטהרתוֹ,
ואפִלוּ נִשחט בעזרה.
ואִם נִמלק ונִמצא טרֵפה אין מליקתוֹ מטהרתוֹ.
:נִמצֵאת אוֹמֵר שהשוֹחֵט עוֹף טהוֹר,
בין בחוּץ בין בִפנים,
בין קדשים בין חוּלין הרי זה טהוֹר; והמוֹלֵק חוּלין בִפנים,
אוֹ שמלק קדשים בחוּץ הרי אֵלוּ מטמאין בגדים בבית הבליעה.
13
המוֹלֵק קדשים בִפנים,
אִם היוּ ראוּיין לקרבן ולֹא נִמצאוּ בהן מוּמין שבֵארנוּ בִמקוֹמן הרי אֵלוּ טהוֹרים.
כיוֹצֵא בוֹ עגלה ערוּפה שנערפה כהִלכתה טהוֹרה; כפרה כתוּב בה כקדשים.
וכֵן אִם נִשחטה אחר ירידתה לנחל,
אף על פי שאסוּרה בהניה הִצילה אוֹתה שחיטתה מיד נבֵלה.
14
נִבלת העוֹף הטמֵא טהוֹרה,
ואינה מטמאה בבית הבליעה.
ואִם חשב עליה לאכילה,
והוּכשרה הרי היא כאכלים טמֵאים,
שהֵן רִאשוֹן לטוּמאה.
והכנפים והנוֹצה והמקוֹמוֹת הרכין מִן החרטוֹם וּמִן הצִפרנים שלה הרי הֵן כִבשרה.
15
אחד העוֹף הטהוֹר ואחד העוֹף הטמֵא,
אֵבר מִן החי הפוֹרֵש מֵהן טהוֹר,
ואין בוֹ טוּמאה כלל,
שנאמר: "וּלאֵלה תִטמאוּ.
.. לכל הבהֵמה" להוֹציא את העוֹף,
שאין לוֹ פרסה,
וּמִפי השמוּעה למדוּ שלֹא בא הכתוּב אלא לטמֵא אֵבר מִן החי של בהֵמה אוֹ חיה.
16
אֵבר מִן המֵת מִן העוֹף הרי הוּא כנִבלת העוֹף שפֵרֵש מִמנוּ:
ואִם היתה נִבלת עוֹף טהוֹר מטמֵא טוּמאה חמוּרה בבית הבליעה בכזית,
ואִם חשב עליו לאכילה מטמֵא טוּמאת אכלים; ואִם היתה נִבלת עוֹף טמֵא מטמֵא טוּמאת אכלים אִם חשב עליו והוּכשר.
ואינוֹ מטמֵא אכלים אחֵרים עד שיִהיה בוֹ כביצה,
כשִעוּר כל האכלין לטמֵא,
כמוֹ שיִתבאֵר.