0.1
ברכת המזון
0.2
סב: נוסח ברכת המזון
62
סח בִרכת המזוֹן:
ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם,
הזן את העוֹלם כוּלוֹ בטוֹב בחסד וּברחמים,
וטוּבוֹ הגדוֹל לֹא חסר לנוּ,
ואל יחסר לנוּ לעוֹלם ועד,
כי הוּא זן וּמפרנֵס לכֹל,
כאמוּר: "פוֹתֵח את ידך וּמשביע לכל חי רצוֹן" ,
וּמֵכין מזוֹן לכל בריוֹתיו אשר ברא.
ברוּך אתה יי,
הזן את הכֹל.
נוֹדה לך יי אלֹהינוּ וּנברכך מלכֵנוּ,
כי הִנחלת את אבוֹתינוּ ארץ חמדה טוֹבה וּרחבה,
ברית ותוֹרה,
ועל שהוֹצֵאתנוּ מֵארץ מִצרים וּפדיתנוּ מִבית עבדים,
על תוֹרתך שלִמדתנוּ,
על חוּקי רצוֹנך שהוֹדעתנוּ,
על כוּלם יי אלֹהינוּ אנוּ מוֹדים לך וּמברכים את שמך,
כאמוּר: "ואכלת ושבעת וּבֵרכת את יי אלֹהיך על הארץ הטֹבה אשר נתן לך" .
ברוּך אתה יי,
על הארץ ועל המזוֹן.
רחֵם יי אלֹהינוּ על ישראֵל עמך,
ועל ירוּשלים עירך,
ועל ציוֹן מִשכן כבוֹדך,
ועל הבית הגדוֹל והקדוֹש שנִקרא שִמך עליו.
וּמלכוּת בית דוִד משיחך תחזיר לִמקוֹמה בימינוּ,
וּבנֵה את ירוּשלים בקרוֹב כאשר דִברת.
ברוּך אתה יי,
בוֹנה ברחמיו את ירוּשלים.
ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם,
האֵל אבינוּ מלכֵנוּ אדירֵנוּ בוֹראֵנוּ קדוֹשֵנוּ,
קדוֹש יעקֹב,
המלך הטוֹב והמֵטיב שבכל יוֹם ויוֹם הוּא גוֹמלֵנוּ חֵן וחסד ורחמים וכל טוֹב.
הרחמן ישתבח לדוֹר דוֹרים,
הרחמן יתפאר לנֵצח נצחים,
הרחמן יפרנסֵנוּ בכבוֹד,
הרחמן יזכֵנוּ לימוֹת המשיח וּלבִנין בית המִקדש וּלחיי העוֹלם הבא.
"מִגדוֹל ישוּעוֹת מלכוֹ ועֹשה חסד לִמשיחוֹ לדוִד וּלזרעוֹ עד עוֹלם" .
"כפירים רשוּ ורעֵבוּ ודֹרשי יי לֹא יחסרוּ כל טוֹב" .
"הוֹדוּ ליי כי טוֹב כי לעוֹלם חסדוֹ" .
62.1
ברכות ההפטרה וסדר ההפטרות
62.2
סג: ברכות ההפטרהסדסה:
סדר ההפטרות בשבתות השנה
63
המפטיר בנביא מברֵך לפניה:
ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם,
אשר בחר בִנביאים טוֹבים,
ורצה בדִבריהם הנאמרים באמת.
ברוּך אתה יי,
הבוֹחֵר בתוֹרה וּבמֹשה עבדוֹ וּבישראֵל עמוֹ וּבִנביאי האמת והצדק.
וּמברֵך לאחריה:
ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם,
צוּר כל העוֹלמים,
צדיק בכל הדוֹרוֹת,
האֵל הנאמן,
האוֹמֵר ועוֹשה,
מדבֵר וּמקיֵם,
אשר כל דבריו האמת והצדק.
נאמן אתה הוּא יי אלֹהינוּ ונאמנים דבריך,
דבר מִדבריך אחוֹר לֹא ישוּב ריקם,
כי אֵל נאמן אתה.
ברוּך אתה יי,
האֵל הנאמן בכל דבריו.
רחֵם על ציוֹן כי היא בית חיינוּ,
לעגוּמת נפש תִנקֹם נקם מהֵרה בימינוּ,
ותִבנה מהֵרה.
ברוּך אתה יי,
בוֹנֵה ירוּשלים.
את צמח דוִד מהֵרה תצמיח,
וקרנוֹ תרוּם בישוּעתך.
ברוּך אתה יי,
מגֵן דוִד.
על התוֹרה,
ועל הנביאים,
ועל יוֹם המנוֹח הזה שנתתה לנוּ יי אלֹהינוּ לִקדוּשה לכבוֹד וּלתִפארת,
על הכֹל אנוּ מברכין את שמך.
ברוּך אתה יי,
מקדֵש השבת.
וּביוֹם טוֹב הוּא אוֹמֵר:
ועל יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה שנתתה לנוּ לששוֹן וּלשִמחה.
ברוּך אתה יי,
מקדֵש ישראֵל והזמנים.
ואִם היה שבת ויוֹם טוֹב,
כוֹלֵל שניהן וחוֹתֵם:
מקדֵש השבת וישראֵל והזמנים.
כנֹסח שהוּא חוֹתֵם בתפִלה בִברכה אמצעית באוֹתוֹ היוֹם,
כך הוּא חוֹתֵם בִברכה אחרוֹנה זוֹ.
64
העִנינוֹת שנהגוּ רֹב העם לִקרוֹת מִן הנביאים בכל שבת ושבת וּמפטירין בהן,
אֵלוּ הֵן:
ברֵאשית "הֵן עבדי אתמך בוֹ" עד:
"אֵלה הדברים עשיתִם ולֹא עזבתים",
בישעיה . אֵלה תוֹלדֹת נֹח "רני עקרה לֹא ילדה",
בישעיה, עד:
"הטוּ אזנכם וּלכוּ אֵלי" .
לך לך "ואל מי תדמיוּני ואשוה" עד:
"אני יי אענֵם אלֹהי ישראֵל לֹא אעזבֵם",
בישעיה . ויֵרא אֵליו "ואִשה אחת מִנשי" וכו' עד:
"ותִשא את בנה ותֵצֵא",
בִמלכים . ויִהיוּ חיי שרה תחִלת מלכים עד:
"יחי אדֹני המלך דוִד לעֹלם" .
ואֵלה תוֹלדֹת יצחק "משא דבר יי אל ישראֵל ביד מלאכי" עד:
"וערבה ליי" וכו',
בִתרי עשר .
ויֵצֵא יעקֹב "ועמי תלוּאים לִמשוּבתי" וכו' עד:
"וּבנביא העלה" וכו',
בִתרי עשר .
ויִשלח יעקֹב "חזוֹן עֹבדיה" עד סוֹף סִפרוֹ,
בִתרי עשר .
ויֵשב יעקֹב "על שלֹשה פִשעי ישראֵל" וכו' עד:
"אריֵה שאג מי לֹא יירא" וכו',
בִתרי עשר .
ויהי מִקֵץ "ויִקץ שלֹמֹה והִנֵה חלוֹם" וכו' עד:
"ויהי המלך שלֹמֹה מלך על כל ישראֵל",
בִמלכים . ויִגש אֵליו "ואתה בן אדם קח לך עֵץ אחד" וכו' עד:
"וידעוּ הגוֹים כי אני יי" וכו',
ביחזקֵאל . ויחי יעקֹב "ויִקרבוּ ימי דוִד למוּת" וכו' עד:
"וּשלֹמֹה ישב על כִסֵא דוִד" וכו',
בִמלכים . ואֵלה שמוֹת "בן אדם הוֹדע את" וכו' עד:
"ויֵצֵא לך שֵם בגוֹים" וכו',
ביחזקֵאל . ואֵרא "ולֹא יהיה עוֹד לבית ישראֵל סִלוֹן ממאיר" וכו' עד:
"ביוֹם ההוּא אצמיח קרן" וכו',
ביחזקֵאל . בֹא אל פרעֹה "משא מִצרים" וכו' עד:
"אשר בֵרכוֹ יי צבאוֹת",
בישעיה . ויהי בשלח שירת דבוֹרה,
מִן: "ויכנע אלֹהים ביוֹם ההוּא" וכו' עד:
"ותִשקֹט הארץ ארבעים שנה" .
ויִשמע יתרוֹ "בִשנת מוֹת המלך עוּזיהוּ" וכו' עד:
"למרבֵה המִשרה" וכו',
בישעיה . ואֵלה המִשפטים "הדבר אשר היה אל ירמיהוּ" וכו' עד:
"לֹא יכרֵת איש ליוֹנדב בן רֵכב" וכו' .
ויקחוּ לי תרוּמה "ויי נתן חכמה לִשלֹמֹה" וכו' עד:
"ושכנתי בתוֹך בני ישראֵל" וכו',
בִמלכים . ואתה תצוּה "הגֵד את בית ישראֵל" וכו' עד:
"ורציתי אתכם" וכו',
ביחזקֵאל . כי תִשא "וּדבר יי היה אל אֵליהוּ" עד:
"ויִרכב אחאב ויֵלך יזרעאלה",
בִמלכים . ויקהֵל "ויִשלח המלך שלֹמֹה ויִקח את חירם מִצֹר" עד:
"ותִתֹם מלאכת העמוּדים",
בִמלכים . אֵלה פקוּדי "ויעש חירוֹם את הכיֹרוֹת" וכו' עד:
"והפֹתוֹת לדלתוֹת הבית הפנימי" וכו',
בִמלכים . ויִקרא "עם זוּ יצרתי לי" וכו' עד:
"כֹה אמר יי מלך ישראֵל וגֹאלוֹ" וכו',
בישעיה . צו את אהרֹן "עֹלוֹתיכם ספוּ על זִבחיכם" וכו' עד:
"כי באֵלה חפצתי נאוּם יי",
בירמיה . ויהי ביוֹם השמיני "ויֹסף עוֹד דוִד את כל בחוּר" וכו' עד:
"כֹל אשר בִלבבך לֵך עשֵה",
בִשמוּאֵל . אִשה כי תזריע "ואיש בא מִבעל שלִשה" וכו' עד:
"ויֵלך מֵאִתוֹ כִברת ארץ",
בִמלכים . זֹאת תִהיה "ויֹאמר אלישע" וכו' "וארבעה אנשים" וכו',
וּמדלֵג עד:
"ולֹא הִשליכם מֵעל פניו" וכו',
בִמלכים . אחרי מוֹת "התִשפֹט התִשפֹט" וכו' עד:
"ונִחלת בך לעיני גוֹים" וכו',
ביחזקֵאל . קדוֹשים תִהיוּ "באוּ אנשים מִזִקני ישראֵל" וכו' עד:
"צבי היא לכל הארצוֹת",
ביחזקֵאל . אמֹר אל הכֹהנים "והכֹהנים הלויִם בני צדוֹק" וכו' עד:
"כל נבֵלה" וכו',
ביחזקֵאל . בהר סיני "יי עוּזי וּמעוּזי וּמנוּסי" וכו' עד:
"רפאֵני יי ואֵרפֵא",
בירמיה . אִם בחוּקֹתי "הִנבֵא על רוֹעי ישראֵל" וכו' עד:
"והִצלתים מיד העֹבדים בהם",
ביחזקֵאל . במִדבר סיני "והיה מִספר בני ישראֵל" וכו' עד:
"ואֵרשתיך לי באמוּנה" וכו',
בִתרי עשר .
נשֹא "ויהי איש אחד מִצרעה" וכו' עד:
"ויִגדל הנער ויברכֵהוּ יי",
בשוֹפטים . בהעלֹתך "רני ושִמחי בת ציוֹן" וכו' עד:
"ידי זרוּבבל יסדוּ" וכו',
בִתרי עשר .
שלח לך "ויִשלח יהוֹשוּע בִן נוּן" וכו' עד:
"וגם נמֹגוּ כל יֹשבי הארץ מִפנינוּ" .
ויִקח קֹרח "ויֹאמר שמוּאֵל אל העם לכוּ ונֵלכה הגִלגל" עד:
"כי לֹא יטֹש יי" וכו',
בִשמוּאֵל . זֹאת חוּקת "ויפתח הגִלעדי" וכו' עד:
"מימים ימימה" וכו',
בשוֹפטים . וירא בלק "והיה שאֵרית יעקֹב" וכו' עד:
"והצנֵע לכת עִם אלֹהיך",
בִתרי עשר .
פינחס "ויד יי היתה אל אֵליהוּ" וכו' עד:
"ויקם ויֵלך אחרי אֵליהוּ",
בִמלכים . ראשי המטוֹת "ויִתֵן מֹשה למטֵה בני ראוּבֵן" וכו' עד:
"ויחלקוּ את הארץ",
ביהוֹשוּע . אֵלה מסעי "אֵלה הנחלֹת" וכו' עד:
"ויִתנוּ בני ישראֵל ללויִם",
ביהוֹשוּע . אֵלה הדברים "ואֵלה הדברים אשר דִבר יי אל ישראֵל ואל יהוּדה" וכו' עד:
"וִהייתם לי לעם",
בירמיה . ואתחנן "ואתפלֵל אל יי אחרי תִתי" וכו' עד:
"שדוֹת בכסף יקנוּ" וכו',
בירמיה . והיה עֵקב "הלֹך וקראת באזני ירוּשלִם" וכו' עד:
"והִתברכוּ בוֹ גוֹים וּבוֹ יתהללוּ",
בירמיה . ראֵה אנֹכי "הִנֵה ימים באים נאוּם יי והקִמֹתי לדוִד צמח צדיק" וכו' עד:
"אִם יסתֵר איש במִסתרים",
בירמיה . שֹפטים "ויהי כאשר זקֵן שמוּאֵל" וכו' עד:
"ויֹאמר שמוּאֵל אל אנשי ישראֵל" וכו' .
כי תֵצֵא "ויאספוּ פלִשתים את מחניהם" וכו' עד:
"ויהי דוִד לכל דרכו משכיל ויי עִמוֹ",
בִשמוּאֵל . והיה כי תבוֹא "אז יבנה יהוֹשוּע מִזבֵח" וגו' עד:
"ולֹא היה כיוֹם ההוּא" וכו' .
אתם נִצבים "ויאסֹף יהוֹשוּע את כל שִבטי ישראֵל" וכו' עד:
"כרמים וזיתים אשר לֹא נטעתם" וכו' .
האזינוּ "ולקחתי אני מִצמרת הארז" וכו' עד:
"והשיבוּ וִחיוּ" וכו',
ביחזקֵאל . וזֹאת הברכה "ויהי אחרי מוֹת מֹשה עבד יי" וכו',
וּמדלֵג עד:
"ויהי יי את יהוֹשוּע" וכו' .
65
כל שבת שקוֹרין בה שתי פרשיוֹת מפטירין מֵעִנין פרשה אחרוֹנה,
וזה הוּא המִנהג ברֹב המקוֹמוֹת.
וכֵן נהגוּ רֹב העם לִהיוֹת מפטירין בנחמוֹת ישעיה מֵאחר תִשעה באב עד רֹאש השנה.
בשבת שאחר תִשעה באב "נחמוּ נחמוּ עמי" וכו' .
בשניה "ותֹאמר ציוֹן עזבני יי" וכו' .
בשלישית "עניה סֹערה" וכו' .
ברביעית "אנֹכי אנֹכי הוּא מנחמכם" וכו' .
בחמישית "רני עקרה לֹא ילדה" .
בשִשית "קוּמי אוֹרי כי בא אוֹרֵך" .
בשביעית "שוֹש אשיש" .