59
נֹסח הוִּדוּי:
אנא אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,
תבֹא לפניך תפִלתֵנוּ ואל תִתעלם מלכֵנוּ מִתחִנתֵנוּ,
שאין אנוּ עזי פנים וּקשי עֹרף שנֹאמר לפניך:
צדיקים אנחנוּ ולֹא חטאנוּ.
אבל חטאנוּ אנחנוּ ואבוֹתינוּ.
אשמנוּ, בגדנוּ,
גזלנוּ, דִברנוּ דֹפי,
העוינוּ, והִרשענוּ,
זדנוּ, חמסנוּ,
טפלנוּ שקר,
יעצנוּ רע,
כִזבנוּ, לצנוּ,
מרדנוּ, נִאצנוּ,
סררנוּ, עוינוּ,
פשענוּ, צררנוּ,
קִשינוּ עֹרף,
רשענוּ, שִחתנוּ,
תעינוּ, תִעבנוּ,
תִעתענוּ. סרנוּ מִמִצווֹתיך וּמִמִשפטיך הטוֹבים ולֹא שוה לנוּ.
ואתה צדיק על כל הבא עלינוּ,
כי אמת עשית ואנחנוּ הִרשענוּ.
מה נֹאמר לפניך יוֹשֵב מרוֹם,
וּמה נספֵר לפניך שוֹכֵן שחקים,
הלֹא כל הנִסתרוֹת והנִגלוֹת אתה יוֹדֵע.
אתה יוֹדֵע רזי עוֹלם ותעלוּמוֹת סִתרי כל חי,
אתה חוֹפֵש כל חדרי בטן ורוֹאה כליוֹת ולֵב,
ואין כל דבר נעלם מִמך ואין נִסתר מִנגד עיניך.
יהי רצוֹן ורחמים מִלפניך יי אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ שתִמחֹל לנוּ על כל חטֹאתינוּ,
וּתכפֵר לנוּ על כל עוֹנוֹתינוּ,
ותִסלח לכל פשעינוּ.
ועל חֵטא שחטאנוּ לפניך בִשגגה,
ועל חֵטא שחטאנוּ לפניך בזדוֹן,
ועל חֵטא שחטאנוּ לפניך בסֵתר,
ועל חֵטא שחטאנוּ לפניך בגלוּי,
ועל חֵטא שחטאנוּ לפניך באֹנס,
ועל חֵטא שחטאנוּ לפניך ברצוֹן.
ועל חטאים שאנוּ חיבין עליהן עשֵה,
ועל חטאים שאנוּ חיבין עליהן לֹא תעשה שנִתק לעשֵה,
ועל חטאים שאנוּ חיבין עליהן לֹא תעשה,
ועל חטאים שאנוּ חיבין עליהן קרבן,
ועל חטאים שאנוּ חיבין עליהן מלקוּת ארבעים,
ועל חטאים שאנוּ חיבין עליהן מיתה בידי שמים,
ועל חטאים שאנוּ חיבין עליהן כרֵת,
ועל חטאים שאנוּ חיבין עליהם ארבע מיתוֹת בית דין:
חנק והרג שרֵפה וּסקילה.
על הגלוּיים לנוּ ועל שאינן גלוּיין לנוּ.
הגלוּיים לנוּ כבר אמרנוּם לפניך יי אלֹהינוּ,
ושאינן גלוּיין לנוּ חטאנוּ על כוּלם.
ואתה יוֹדֵע כל הנִסתרוֹת,
ככתוּב: "הנִסתרֹת ליי אלֹהינוּ והנִגלֹת לנוּ וּלבנינוּ עד עוֹלם לעשוֹת את כל דִברי התוֹרה הזֹאת" .
כי אתה סלחן לישראֵל וּמחלן לשִבטי ישוּרוּן,
וּמִבלעדיך אין לנוּ מלך מוֹחֵל וסוֹלֵח.
אלֹהי, עד שלֹא נוֹצרתי איני כדאי,
ועכשיו שנוֹצרתי,
כאִלוּ לֹא נוֹצרתי.
עפר אני בחיי,
קל וחֹמר במיתתי.
הרי אני לפניך יי אלֹהי כִכלי מלֵא בוּשה וּכלִמה.
יהי רצוֹן מִלפניך שלֹא אחטא,
וּמה שחטאתי מרֹק ברחמיך הרבים,
אבל לֹא על ידי יסוּרין.
"יהיוּ לרצוֹן אִמרי פי" וכו' .
60
כסֵדר הזה מִתודה בערבית ושחרית וּמוּסף וּמִנחה,
בין יחיד בין שליח צִבוּר.
והיחיד אוֹמֵר וִדוּי זה אחר תפִלתוֹ,
אחר שגוֹמֵר 'שים שלוֹם',
קֹדם שיִפסע שלֹש פסיעוֹת.
וּשליח צִבוּר אוֹמרוֹ באמצע ברכה אמצעית:
קֹדם שיֹאמר:
'אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ מחֹל לעוֹנוֹתינוּ' וכו',
מִתודה וִדוּי כסֵדר הזה,
ואחר כך אוֹמֵר:
'מחֹל לעוֹנוֹתינוּ ביוֹם צוֹם הכִפוּרים' וכו'.
61
בִנעילה מִתודה כסֵדר הזה:
אוֹמֵר: מה נֹאמר לפניך יוֹשֵב מרוֹם,
מה נספֵר לפניך שוֹכֵן שחקים,
כי עוֹנוֹתינוּ רבוּ מִלִמנוֹת וחטֹאתינוּ עצמוּ מִלספֵר,
מה אנוּ,
מה חיינוּ,
מה חסדֵנוּ,
מה צִדקֵנוּ,
מה מעשינוּ,
מה נֹאמר לפניך יי אלֹהינוּ,
הלֹא כל הגִבוֹרים כאין לפניך,
ואנשי השֵם כלֹא היוּ,
וחכמים כִבלי מדע וּנבוֹנים כִבלי השכֵל,
כי כל מעשינוּ תֹהוּ,
וימי חיינוּ הבל לפניך,
ככתוּב בדִברי קדשך:
"וּמוֹתר האדם מִן הבהֵמה אין כי הכֹל הבל" .
אבל אתה הִבדלת אנוֹש מֵרֹאש,
ותכירֵהוּ לעמֹד לפניך,
כי מי יֹאמר לך מה תעשה,
ואִם יצדק מה יִתֵן לך.
ותִתֵן לנוּ יי אלֹהינוּ את יוֹם הכִפוּרים הזה,
קֵץ מחילה לכל חטֹאתינוּ,
למען נחדל מֵעֹשק ידינוּ ונשוּב לעשוֹת חוּקי רצוֹנך בלֵבב שלֵם,
כדבר שנאמר:
"דִרשוּ יי בהִמצאוֹ קראוּהוּ בִהיוֹתוֹ קרוֹב,
יעזֹב רשע דרכוֹ ואיש און מחשבֹתיו וישֹב אל יי וירחמֵהוּ ואל אלֹהינוּ כי ירבה לִסלוֹח" .
ואתה אלוֹה סליחוֹת,
טוֹב וּמֵטיב,
חנוּן ורחוּם,
ארך אפים ורב חסד,
מרבה להשיב,
רוֹצה בִתשוּבתן של רשעים ואין אתה חפֵץ במיתתן,
שנאמר: "חי אני נאוּם יי אלֹהים אִם אחפֹץ במוֹת הרשע כי אִם בשוּב רשע מִדרכוֹ וחיה שוּבוּ שוּבוּ מִדרכיכם הרעים ולמה תמוּתוּ בית ישראֵל" .
השיבֵנוּ וקבלֵנוּ וּמחֹל לנוּ וּסלח כגֹדל חסדך.
"יהיוּ לרצוֹן אִמרי פי" וגו' .