B"H
🏡

Ikar

Chapter 3 | חלק שלישי

0.1

ברכות אמצעיות בשבתות ובימים טובים

0.2

לז: הקדמהלחמא:

ברכות אמצעיות של תפילות השבתמבמג:

מוסף של ראש חודש בחול ובשבת מדמו:

ברכות אמצעיות של ימים טובים

37

כבר אמרנוּ בסֵפר זה שבימי השבתוֹת וימים טוֹבים מִתפלֵל אדם בכל תפִלה שבע ברכוֹת:

שלֹש רִאשוֹנוֹת ושלֹש אחרוֹנוֹת,

וּברכה אחת אמצעית מֵעין היוֹם.

וּברֹאש השנה וּביוֹם הכִפוּרים של יוֹבֵל מִתפלֵל באמצע שלֹש ברכוֹת,

וּבִתפִלת מוּסף בִלבד,

ונִמצא מִתפלֵל במוּסף בִשני ימים אֵלוּ תֵשע ברכוֹת.

וּבמוּסף רֹאש חֹדש וּבמוּסף חוּלוֹ של מוֹעֵד מִתפלֵל שבע:

שלֹש רִאשוֹנוֹת ושלֹש אחרוֹנוֹת וּברכה אחת באמצע.

וזה הוּא נֹסח כל הברכוֹת האמצעיוֹת:

38

ברכה אמצעית של לילי שבת:

אתה קִדשת את יוֹם השביעי לִשמך,

תכלית מעשֵה שמים וארץ,

וּבֵרכתוֹ מִכל הימים,

וקִדשתוֹ מִכל הזמנים,

כאמוּר: "ויברך אלֹהים את יוֹם השביעי ויקדֵש אֹתוֹ כי בוֹ שבת מִכל מלאכתוֹ אשר ברא אלֹהים לעשוֹת" .

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

רצֵה נא בִמנוּחתֵנוּ וקדשֵנוּ במִצווֹתיך ותֵן חלקֵנוּ בתוֹרתך ושמח נפשֵנוּ בישוּעתך ושבעֵנוּ מִטוּבך וטהֵר לִבֵנוּ לעבדך באמת,

והנחילֵנוּ באהבה וּברצוֹן שבתוֹת קדשך,

וינוּחוּ בם כל ישראֵל אוֹהבי שמך.

ברוּך אתה יי,

מקדֵש השבת.

39

ברכה אמצעית של שחרית שבת:

ישמח מֹשה במתנת חלקוֹ,

כי עבד נאמן קראת לוֹ.

כליל תִפארת ברֹאשוֹ נתתה בעמדוֹ לפניך על הר סיני.

שני לוּחוֹת אבנים הוֹריד בידוֹ,

וכתוּב בהן שמירת שבת,

וכֵן כתוּב בתוֹרתך:

"ושמרוּ בני ישראֵל את השבת לעשוֹת את השבת לדֹרֹתם ברית עוֹלם,

ביני וּבין בני ישראֵל אוֹת היא לעֹלם כי שֵשת ימים עשה יי את השמים ואת הארץ וּביוֹם השביעי שבת ויִנפש" .

ישמחוּ במלכוּתך שוֹמרי שבת קוֹראי עֹנג,

עם מקדשי שביעי.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

רצֵה נא בִמנוּחתֵנוּ וקדשֵנוּ במִצווֹתיך וכו',

עד: ברוּך אתה יי,

מקדֵש השבת.

40

ברכה אמצעית של מוּסף שבת:

למֹשה צִוּית על הר סיני מִצות שבת זכוֹר ושמוֹר,

וּבוֹ צִוּיתנוּ יי אלֹהינוּ להקריב לך קרבן מוּסף כראוּי.

יהי רצוֹן מִלפניך יי אלֹהינוּ,

שתעלֵנוּ לארצֵנוּ ותִטעֵנוּ בִגבוּלֵנוּ,

ושם נעשה לפניך את קרבנוֹת חוֹבתֵנוּ,

תמידין כסִדרן וּמוּספין כהִלכתן.

ואת מוּספי יוֹם המנוֹח הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמִצות רצוֹנך,

כמה שכתבת עלינוּ בתוֹרתך על ידי מֹשה עבדך.

לֹא נתתוֹ מלכֵנוּ לגוֹיי הארצוֹת,

ולֹא הִנחלתוֹ מלכֵנוּ לעוֹבדי פסילים,

גם בִמנוּחתוֹ לֹא ישכנוּ ערֵלים.

לבית ישראֵל נתתוֹ,

זרע ישוּרוּן אשר בם בחרת,

חמדת ימים אוֹתוֹ קראת.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

רצֵה נא בִמנוּחתֵנוּ וכו' עד:

ברוּך אתה יי,

מקדֵש השבת.

41

ברכה אמצעית של מִנחת שבת:

אתה אחד ושִמך אחד,

וּמי כעמך ישראֵל גוֹי אחד בארץ.

עטרת תהִלה ותִפארת ישוּעה לעמך נתתה.

אברהם יגֵל,

יצחק ירנֵן,

יעקֹב וּבניו ינוּחוּ בוֹ מנוּחה שלֵמה שאתה רוֹצה בה.

יכירוּ בניך ויֵדעוּ כי מֵאִתך היא מנוּחתם.

הנח לנוּ אבינוּ,

אל תהי צרה ויגוֹן ביוֹם מנוּחתֵנוּ.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

רצֵה נא בִמנוּחתֵנוּ וכו'.

ברוּך אתה יי,

מקדֵש השבת.

42

ברכה אמצעית של מוּסף רֹאש חֹדש:

ראשי חדשים לעמך נתתה,

זמן כפרה לכל תוֹלדוֹתם,

לִהיוֹתם מקריבין לפניך זִבחי רצוֹן וּשעירי חטאת לכפֵר בעדם.

זִכרוֹן לכוּלם יהיה,

תשוּעת נפשם מיד שוֹנֵא.

מִזבֵח חדש בציוֹן תכין,

ועוֹלת רֹאש החֹדש נעלה עליו.

שירי דוִד נִשמע בעירך,

האמוּרים לִפני מִזבחך לרצוֹן.

אהבת עוֹלם תביא להם וּברית אבוֹת לבנים תִזכֹר.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

מִפני חטאינוּ גלינוּ מֵארצֵנוּ,

ונִתרחק מֵעל אדמתֵנוּ.

יהי רצוֹן מִלפניך יי אלֹהינוּ,

שתעלֵנוּ לארצֵנוּ ותִטעֵנוּ בִגבוּלֵנוּ,

ושם נעשה לפניך את קרבנוֹת חוֹבתֵנוּ,

תמידין כסִדרן וּמוּספין כהִלכתן,

ואת מוּספי יוֹם רֹאש החֹדש הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמִצות רצוֹנך,

כמה שכתבת עלינוּ בתוֹרתך על ידי מֹשה עבדך.

יהי רצוֹן מִלפניך יי אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

שתחדֵש עלינוּ את רֹאש החֹדש הזה לטוֹבה לִברכה לחֵן לחסד וּלרחמים לחיים וּלשלוֹם,

ויהי רֹאש החֹדש הזה סוֹף וקֵץ לכל חטֹאתינוּ וצרוֹתינוּ,

תחִלה ורֹאש לִפדוּת נפשֵנוּ,

כי בעמך ישראֵל מִכל האוּמוֹת בחרת,

וראשי חדשים להם נתתה.

ברוּך אתה יי,

מקדֵש ישראֵל וראשי חדשים.

43

ברכה אמצעית של מוּסף רֹאש חֹדש שחל לִהיוֹת בשבת:

אתה יצרת עוֹלמך מִקדם,

כִליתה מלאכתך ביוֹם השביעי,

וּבחרת בנוּ מִכל העמים ורצית בנוּ מִכל הלשוֹנוֹת,

וקִדשתנוּ במִצווֹתיך,

וקֵרבתנוּ מלכֵנוּ לעבוֹדתך,

שִמך הגדוֹל והקדוֹש עלינוּ קראת,

ותִתֵן לנוּ יי אלֹהינוּ שבתוֹת לִמנוּחה,

ויוֹם רֹאש החֹדש הזה לכפֵר בעדֵנוּ.

וּמִפני חטאינוּ גלינוּ מֵארצֵנוּ ונִתרחקנוּ מֵעל אדמתֵנוּ,

ואין אנוּ יכוֹלין לעשוֹת לפניך קרבנוֹת חוֹבתינוּ.

יהי רצוֹן מִלפניך יי אלֹהינוּ,

שתעלֵנוּ לארצֵנוּ ותִטעֵנוּ בִגבוּלֵנוּ,

ושם נעשה לפניך את קרבנוֹת חוֹבוֹתינוּ תמידין כסִדרן וּמוּספין כהִלכתן,

ואת מוּספי יוֹם המנוֹח הזה ויוֹם רֹאש החֹדש הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמִצות רצוֹנך,

כמוֹ שכתבתה עלינוּ בתוֹרתך על ידי מֹשה עבדך.

יהי רצוֹן מִלפניך יי אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

שתחדֵש עלינוּ את רֹאש החֹדש הזה לטוֹבה וכו' עד:

לִפדוּת נפשֵנוּ,

וּרצֵה נא בִמנוּחתֵנוּ וכו' עד:

וינוּחוּ בם כל ישראֵל אוֹהבי שמך.

ברוּך אתה יי,

מקדֵש השבת וישראֵל וראשי חדשים.

44

ברכה אמצעית של יוֹם טוֹב של פסח בערבית ושחרית וּמִנחה:

אתה בחרתנוּ מִכל העמים ורצית בנוּ מִכל הלשוֹנוֹת,

וקִדשתנוּ במִצווֹתיך,

וקֵרבתנוּ מלכֵנוּ לעבוֹדתך,

שִמך הגדוֹל והקדוֹש עלינוּ קראת.

ותִתֵן לנוּ יי אלֹהינוּ מוֹעדים לשִמחה,

חגים וּזמנים לששוֹן,

את יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

את יוֹם חג המצוֹת הזה זמן חֵרוּתֵנוּ באהבה זֵכר ליציאת מִצרים.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

יעלה ויבֹא,

יגיע, יֵראה,

יֵרצה, ישמע,

יפקֵד, יזכֵר לפניך זִכרוֹנֵנוּ,

זִכרוֹן אבוֹתינוּ,

זִכרוֹן ירוּשלים עירך,

זִכרוֹן משיח בן דוִד עבדך,

זִכרוֹן כל עמך בית ישראֵל לפניך,

לִפלֵטה לטוֹבה לחֵן לחסד וּלרחמים,

ביוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

ביוֹם חג המצוֹת הזה,

לרחֵם בוֹ עלינוּ וּלהוֹשיעֵנוּ.

זכרֵנוּ יי אלֹהינוּ בוֹ לטוֹבה,

פקדֵנוּ בוֹ לִברכה,

הוֹשיעֵנוּ בוֹ לחיים,

בִדבר ישוּעה ורחמים חוּס וחנֵנוּ ורחֵם עלינוּ,

וּמלטֵנוּ בוֹ מִכל צרה ויגוֹן,

ושמחֵנוּ בוֹ שִמחה שלֵמה,

כי אֵל מלך רחוּם וחנוּן אתה.

והשיאֵנוּ יי אלֹהינוּ את בִרכת מוֹעדיך לחיים וּלשִמחה וּלשלוֹם,

כאשר רצית ואמרת לברכֵנוּ כֵן תברכֵנוּ סלה,

וקדשֵנוּ במִצווֹתיך וכו'.

ברוּך אתה יי,

מקדֵש ישראֵל והזמנים.

45

ברכה אמצעית של מוּסף הפסח:

אתה בחרתנוּ מִכל העמים וכו' עד זֵכר ליציאת מִצרים.

וּמִפני חטאינוּ גלינוּ מֵארצֵנוּ ונִתרחק מֵעל אדמתֵנוּ,

ואין אנוּ יכוֹלין לעלוֹת להֵראוֹת להִשתחווֹת לפניך בבית בחירתך,

בִנוֵה הדרך,

בבית הגדוֹל והקדוֹש שנִקרא שִמך עליו,

מִפני היד שנִשתלחה במִקדשך.

יהי רצוֹן מִלפניך יי אלֹהינוּ,

שתשוּב וּתרחֵם עליו ועלינוּ ברחמיך הרבים,

וּתקבֵץ פזוּרינוּ מִבין הגוֹים,

וּנפוּצוֹתינוּ כנֵס מירכתי ארץ,

והביאֵנוּ לציוֹן עירך ברִנה ולירוּשלים בית מִקדשך בשִמחת עוֹלם,

ושם נעשה לפניך את קרבנוֹת חוֹבוֹתינוּ,

תמידין כסִדרן וּמוּספין כהִלכתן.

ואת מוּספי יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

יוֹם חג המצוֹת הזה,

נעשה ונקריב לפניך כמִצות רצוֹנך,

כמה שכתבת עלינוּ בתוֹרתך על ידי מֹשה עבדך.

מלך רחמן רחֵם עלינוּ,

טוֹב וּמֵטיב הִדרש לנוּ,

שוּבה עלינוּ בהמוֹן רחמיך בִגלל אבוֹתינוּ שעשוּ רצוֹנך.

בנֵה ביתך כבתחִלה וכוֹנֵן מִקדשך על מכוֹנוֹ,

והראֵנוּ בבִנינוֹ ושמחֵנוּ בתִקוּנוֹ,

והשֵב ישראֵל לנוֵהוּ,

כֹהנים לעבוֹדתם וּלויִם לדוּכנן וישראֵל למעמדן,

וארמוֹן על מִשפטוֹ יֵשֵב,

ושם נעלה ונֵראה לפניך בשלֹש פעמי רגלינוּ,

ככתוּב בתוֹרתך:

"שלוֹש פעמים בשנה יֵראה כל זכוּרך את פני יי אלֹהיך במקוֹם אשר יבחר בחג המצוֹת וּבחג השבוּעוֹת וּבחג הסוּכוֹת ולֹא יֵראה את פני יי ריקם" .

ונאמר: "איש כמתנת ידוֹ כבִרכת יי אלֹהיך אשר נתן לך" .

והשיאֵנוּ יי אלֹהינוּ את בִרכת מוֹעדיך וכו'.

ברוּך אתה יי,

מקדֵש ישראֵל והזמנים.

46

וּכנֹסח זה הוּא מִתפלֵל בחג השבוּעוֹת וּבחג הסוּכוֹת,

בלֹא חסרוֹן בלֹא יתֵר,

אלא שבחג השבוּעוֹת הוּא אוֹמֵר:

את יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

את יוֹם חג השבוּעוֹת הזה זמן מתן תוֹרתֵנוּ באהבה זֵכר ליציאת מִצרים.

וכֵן הוּא אוֹמֵר:

ביוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

ביוֹם חג השבוּעוֹת הזה לרחֵם בוֹ עלינוּ וכו'.

וּבמוּסף הוּא אוֹמֵר:

ואת מוּספי יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

יוֹם חג השבוּעוֹת הזה.

וכֵן בסוּכוֹת אוֹמֵר:

יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

יוֹם חג הסוּכוֹת הזה זמן שִמחתֵנוּ וכו'.

וכֵן בִשמיני עצרת אוֹמֵר:

את יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

את יוֹם חג שמיני עצרת הזה זמן שִמחתֵנוּ,

וכֵן במוּסף אוֹמֵר:

ואת מוּספי יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

יוֹם חג שמיני עצרת הזה נעשה ונקריב לפניך.

ואִם חל יוֹם טוֹב לִהיוֹת בשבת,

אוֹמֵר: אתה בחרתנוּ וכו' ותִתֵן לנוּ יי אלֹהינוּ שבתוֹת לִמנוּחה מוֹעדים לשִמחה וחגים וּזמנים לששוֹן,

את יוֹם המנוֹח הזה,

את יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

את יוֹם חג פלוֹני הזה וכו'.

וכֵן במוּסף אוֹמֵר:

ואת מוּספי יוֹם המנוֹח הזה,

יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

יוֹם חג פלוֹני וכו'.

ועל דרך זוֹ הוּא מזכיר השבת ברֹאש השנה וּביוֹם הכִפוּרים אִם חלוּ לִהיוֹת בשבת,

בין בִשאר תפִלוֹת בין במוּסף.

וחוֹתֵם בכל התפִלוֹת של שלֹשה רגלים:

מקדֵש השבת וישראֵל והזמנים.

וּברֹאש השנה הוּא חוֹתֵם:

מלך על כל הארץ,

מקדֵש השבת וישראֵל ויוֹם הזִכרוֹן.

וּבצוֹם הכִפוּרים:

מלך על כל הארץ,

מקדֵש השבת וישראֵל ויוֹם הכִפוּרים.

46.1

תפילות ראש השנה ויום הכיפורים

46.2

מזמח: הוספות מראש השנה עד יום הכיפוריםמטנה:

ברכות אמצעיות של ראש השנהנונז:

ברכות אמצעית של יום הכיפוריםנח:

הזכרת פסוקי המוספיםנטסא:

וידוי של יום הכיפורים

47

רֹאש השנה:

נהגוּ רֹב העם מֵרֹאש השנה ועד יוֹם הכִפוּרים להוֹסיף בכל תפִלה בעשרת הימים.

בִברכה רִאשוֹנה מוֹסיפין:

זכרֵנוּ לחיים,

אֵל מלך חפֵץ בחיים,

כתבֵנוּ בסֵפר חיים למענך אלֹהים חיים,

מלך רחמן וּמוֹשיע וּמגֵן.

ברוּך אתה יי,

מגֵן אברהם.

וּמוֹסיפין בִברכה שניה:

מי כמוֹך אב הרחמן,

זוֹכֵר יצוּריו ברחמים לחיים.

ונאמן אתה להחיוֹת מֵתים.

ברוּך אתה יי,

מחיֵה המֵתים.

וּמוֹסיפין בבִרכת שמוֹנה עשרֵה:

זכֹר רחמיך יי אלֹהינוּ וּכבֹש כעסך,

וּכתֹב לחיים כל בני בריתך.

ברוּך אתה יי,

הטוֹב שִמך וּלך נאה להוֹדוֹת.

וּמוֹסיפין בִברכה אחרוֹנה:

וּבסֵפר חיים ברכה ושלוֹם נִזכֵר ונִכתֵב לפניך,

אנוּ וכל עמך בית ישראֵל לחיים וּלשלוֹם.

ברוּך אתה יי,

המברֵך את עמוֹ ישראֵל בשלוֹם.

וּבִתפִלת נעילה יוֹם הצוֹם אוֹמרין בִברכוֹת אֵלוּ מקוֹם 'זכרֵנוּ לחיים' 'חתמֵנוּ לחיים'.

וכל התוֹספוֹת האֵלוּ מִנהג מקוֹמוֹת.

ויֵש מקוֹמוֹת שנהגוּ שלֹא יוֹסיפוּ דבר.

48

מִנהג פשוּט שמברכין ברכה שלישית בנֹסח זה בִשני ימים של רֹאש השנה בכל תפִלה מֵארבע התפִלוֹת,

וכֵן נהגוּ מִקצת לברֵך אוֹתה באוֹתוֹ הנֹסח בכל תפִלה וּתפִלה מֵחמֵש תפִלוֹת של יוֹם הכִפוּרים.

וזה הוּא נוּסחה:

אתה קדוֹש ושִמך קדוֹש וּקדוֹשים בכל יוֹם יהללוּך סלה.

וּבכֵן תֵן פחדך יי אלֹהינוּ על כל מעשיך,

ואימתך על כל שבראת,

וייראוּך כל המעשים וישתחווּ לפניך כל הברוּאים,

ויֵעשוּ כוּלם אגוּדה אחת לעשוֹת רצוֹנך בלֵבב שלֵם,

כמוֹ שידענוּ יי אלֹהינוּ שהשִלטוֹן מִלפניך,

עֹז בידך וּגבוּרה בימינך,

ושִמך נוֹרא על כל מה שבראתה.

וּבכֵן תֵן כבוֹד לעמך,

תהִלה לירֵאיך,

תִקוה לדוֹרשיך,

פִתחוֹן פה למיחלים לך,

שִמחה לארצך,

ששוֹן לעירך,

וּצמיחת קרן לדוִד ועריכת נֵר לבן ישי משיחך.

ואז צדיקים יראוּ וישמחוּ,

וישרים יעלֹזוּ,

וחסידים ברִנה יגילוּ,

ועוֹלתה תִקפֹץ פיה,

וכל הרִשעה כוּלה כעשן תִכלה,

כי תעביר ממשלת זדוֹן מִן הארץ,

וּמלכוּת העליזה מהֵרה תעקֹר ותִשבֹר,

ותִמלֹך אתה הוּא יי אלֹהינוּ מהֵרה על כל מעשיך בירוּשלִם עירך וּבהר ציוֹן מִשכן כבוֹדך,

ונגד זקֵניך כבוֹד,

ככתוּב: "וחפרה הלבנה וּבוֹשה החמה כי מלך יי צבאוֹת בהר ציוֹן וּבירוּשלִם ונגד זקֵניו כבוֹד" ,

ונאמר: "יי ימלֹך לעֹלם ועד" ,

ונאמר: "ויִגבה יי צבאוֹת במִשפט והאֵל הקדוֹש נִקדש בִצדקה" .

ברוּך אתה יי,

המלך הקדוֹש.

49

ברכה אמצעית של רֹאש השנה בערבית ושחרית וּמִנחה:

אתה בחרתנוּ מִכל העמים ורצית בנוּ מִכל הלשוֹנוֹת,

וקִדשתנוּ במִצווֹתיך וקֵרבתנוּ מלכֵנוּ לעבוֹדתך,

ושִמך הגדוֹל והקדוֹש עלינוּ קראת.

ותִתֵן לנוּ יי אלֹהינוּ את יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

את יוֹם הזִכרוֹן הזה זִכרוֹן תרוּעה באהבה זֵכר ליציאת מִצרים.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

יעלה ויבֹא יגיע וכו',

עד: כי אֵל מלך רחוּם וחנוּן אתה.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

מלֹך על כל העוֹלם כוּלוֹ בִכבוֹדך,

והִנשֵא על כל הארץ ביקרך,

והוֹפע בהדר גאוֹן עוּזך על כל יוֹשבי תֵבֵל ארצך,

ויֵדע כל פעוּל כי אתה פעלתוֹ,

ויבין כל יצוּר כי אתה יצרתוֹ,

ויֹאמרוּ כל אשר הנשמה באפוֹ:

יי אלֹהי ישראֵל מלך וּמלכוּתוֹ בכֹל משלה.

קדשֵנוּ במִצווֹתיך וכו' וּדברך אמת וקים לעד.

ברוּך אתה יי,

מלך על כל הארץ,

מקדֵש ישראֵל ויוֹם הזִכרוֹן.

50

ברכה רִאשוֹנה מִשלֹש ברכוֹת אמצעיוֹת של מוּסף רֹאש השנה:

אתה בחרתנוּ מִכל העמים וכו' עד:

זֵכר ליציאת מִצרים.

וּמִפני חטאינוּ גלינוּ מֵארצֵנוּ וכו' עד:

תמידין כסִדרן וּמוּספין כהִלכתן.

ואת מוּספי יוֹם טוֹב מִקרא קֹדש הזה,

יוֹם הזִכרוֹן הזה,

נעשה ונקריב לפניך כמִצות רצוֹנך,

כמה שכתבת עלינוּ בתוֹרתך על ידי מֹשה עבדך.

עלינוּ לשבֵח לאדוֹן הכֹל,

לתֵת גדוּלה ליוֹצֵר ברֵאשית,

שלֹא עשנוּ כגוֹיי הארצוֹת ולֹא שמנוּ ככל מִשפחוֹת האדמה,

שלֹא שם חלקֵנוּ כהם ולֹא גוֹרלֵנוּ ככל המוֹנם,

שהֵם מִשתחוים להבל וריק וּמִתפללים לאֵל לֹא יוֹשיע,

ואנוּ מִשתחוים לִפני מלך מלכי המלכים ברוּך הוּא,

שהוּא נוֹטה שמים ויוֹסֵד ארץ,

מוֹשב יקרוֹ בשמים מִמעל וּשכינת עוּזוֹ בגבהי מרוֹמים,

הוּא אלֹהינוּ ואין עוֹד,

אמת מלכֵנוּ ואין זוּלתוֹ,

ככתוּב בתוֹרתך:

"וידעת היוֹם והשֵבֹת אל לבבך כי יי הוּא האלֹהים בשמים מִמעל ועל הארץ מִתחת אין עוֹד" .

אוֹחילה לאֵל אחלה פניו,

אשאלה מִמנוּ מענֵה לשוֹן.

אשר בִקהל עם אשיר עוּזוֹ,

אביעה רננוֹ בעד מִפעליו.

"לאדם מערכי לֵב וּמיי מענֵה לשוֹן" .

"אדֹני שפתי תִפתח וּפי יגיד תהִלתך" .

"ברוּך אתה יי למדֵני חוּקיך" .

על כֵן נקוּה לך יי אלֹהינוּ לִראוֹת מהֵרה בתִפארת עוּזך,

להעביר גִלוּלים מִן הארץ והאלילים כרוֹת יכרֵתוּן,

לתכֵן עוֹלם במלכוּת שדי,

וכל בני בשר יקראוּ בִשמך,

להפנוֹת אֵליך כל רִשעי ארץ.

יכירוּ ויֵדעוּ כל יוֹשבי תֵבֵל כי לך תִכרע כל ברך,

תִשבע כל לשוֹן.

לפניך יי אלֹהינוּ יכרעוּ ויפֹלוּ,

ולִכבוֹד שִמך הגדוֹל יקר יתֵנוּ,

ויקבלוּ כוּלם עֹל מלכוּתך,

ותִמלֹך עליהם לעוֹלם ועד,

כי המלכוּת שלך היא וּלעוֹלמי עד תִמלֹך בכבוֹד,

ככתוּב בתוֹרתך:

"יי ימלֹך לעֹלם ועד" ,

וכתוּב: "לֹא הִביט און ביעקֹב ולֹא ראה עמל בישראֵל יי אלֹהיו עִמוֹ וּתרוּעת מלך בוֹ" ,

וכתוּב: "ויהי בישוּרוּן מלך בהִתאסֵף ראשי עם יחד שִבטי ישראֵל" .

וּבדִברי קדשך כתוּב לֵאמֹר:

"כי ליי המלוּכה וּמֹשֵל בגוֹים" ,

וכתוּב: "יי מלך גֵאוּת לבֵש לבֵש יי עֹז הִתאזר אף תִכוֹן תֵבֵל בל תִמוֹט" ,

וכתוּב: "ימלֹך יי לעוֹלם אלֹהיך ציוֹן לדֹר ודֹר הללוּיה" ,

וכתוּב: "שאוּ שערים ראשיכם" וכו' .

ועל ידי עבדיך הנביאים נאמר:

"כֹה אמר יי מלך ישראֵל וגֹאלוֹ יי צבאוֹת אני רִאשוֹן ואני אחרוֹן וּמִבלעדי אין אלֹהים" ,

וכתוּב: "ועלוּ מוֹשִעים בהר ציוֹן לִשפֹט את הר עֵשו והיתה ליי המלוּכה" ,

וכתוּב: "והיה יי למלך על כל הארץ ביוֹם ההוּא יהיה יי אחד וּשמוֹ אחד" .

וּבתוֹרתך יי כתוּב לֵאמֹר:

"שמע ישראֵל יי אלֹהינוּ יי אחד" .

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

מלֹך על כל העוֹלם כוּלוֹ בִכבוֹדך וכו' עד:

וּמלכוּתוֹ בכֹל משלה.

קדשֵנוּ במִצווֹתיך וכו' עד:

וּדברך אמת וקים לעד.

ברוּך אתה יי,

מלך על כל הארץ,

מקדֵש ישראֵל ויוֹם הזִכרוֹן.

51

היוֹם הרת עוֹלם,

היוֹם יעמיד במִשפט כל יצוּרי עוֹלמים,

אִם כבנים אוֹ כעבדים.

אִם כבנים רחמֵנוּ כרחֵם אב על בנים,

ואִם כעבדים עינינוּ לך תלוּיוֹת עד שתחנֵנוּ ותוֹציא לאוֹר מִשפטֵנוּ,

קדוֹש.

52

ברכה שניה:

אתה זוֹכֵר מעשֵה עוֹלם וּפוֹקֵד כל יצוּרי קדם.

לפניך נִגלוּ כל תעלוּמוֹת והמוֹן נִסתרוֹת שמִברֵאשית,

כי אין שִכחה לִפני כִסֵא כבוֹדך ואין נִסתר מִנגד עיניך.

אתה זוֹכֵר את כל המִפעל,

וגם כל היצוּר לֹא נִכחד מִמך.

הכֹל גלוּי לפניך יי אלֹהינוּ,

צוֹפה וּמביט עד סוֹף כל הדוֹרוֹת,

כי תביא חֹק לזִכרוֹן להִפקֵד בוֹ כל רוּח ונפש וּלהִזכֵר מעשים רבים והמוֹן בריוֹת לאין תכלית.

מֵרֵאשית כזֹאת הוֹדעת,

וּמִלפנים אוֹתה גִלית.

זה היוֹם תחִלת מעשיך,

זִכרוֹן ליוֹם רִאשוֹן.

"כי חֹק לישראֵל הוּא מִשפט לֵאלֹהי יעקֹב" .

ועל המדינוֹת בוֹ יֵאמֵר:

אי זוֹ לחרב,

אי זוֹ לשלוֹם,

אי זוֹ לרעב,

אי זוֹ לשֹבע,

וּבריוֹת בוֹ יפקֵדוּ להזכירם לחיים ולמות.

מי לֹא נִפקד ביוֹם הזה,

כי זֵכר כל היצוּר לפניך בא,

מעשֵה איש וּפקוּדתוֹ,

ועלילוֹת מִצעדי גבר,

מחשבוֹת אדם ותחבוּלוֹתיו,

ויצרי כל מעללי איש.

אשרי איש שלֹא ישכחך,

וּבן אדם יתאמֵץ בך,

כי דוֹרשיך לעוֹלם לֹא יכשֵלוּ,

וגם לֹא תכלים לנצח כל החוֹסים בך.

הלֹא את נֹח באהבה זכרתה,

ותִפקדֵהוּ בהמוֹן רחמיך בהביאך את מי המבוּל לשחֵת כל בשר מִפני רֹע מעלליהם.

על כֵן זִכרוֹנוֹ בא לפניך יי אלֹהינוּ,

להרבוֹת זרעוֹ כעפרוֹת תֵבֵל וצאצאיו כחוֹל הים,

ככתוּב בתוֹרתך:

"ויִזכֹר אלֹהים את נֹח ואֵת כל החיה ואת כל הבהֵמה אשר אִתוֹ בתֵבה ויעבֵר אלֹהים רוּח על הארץ וישֹכוּ המים" ,

וכתוּב: "ויִשמע אלֹהים את נאקתם ויִזכֹר אלֹהים את בריתוֹ את אברהם את יצחק ואת יעקֹב" ,

וכתוּב: "וזכרתי את בריתי יעקוֹב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכֹר והארץ אזכֹר" .

וּבדִברי קדשך כתוּב לֵאמֹר:

"זֵכר עשה לנִפלאוֹתיו חנוּן ורחוּם יי,

טרף נתן לירֵאיו יזכֹר לעוֹלם בריתוֹ" ,

ונאמר: "זכר לעוֹלם בריתוֹ דבר צִוּה לאלף דוֹר" ,

ונאמר: "ויִזכֹר להם בריתוֹ ויִנחֵם כרֹב חסדו" .

ועל ידי עבדיך הנביאים כתוּב לֵאמֹר:

"הלֹך וקראת באזני ירוּשלִם לֵאמֹר כֹה אמר יי זכרתי לך חסד נעוּריך אהבת כלוּלֹתיך לכתֵך אחרי במִדבר בארץ לֹא זרוּעה" ,

וכתוּב: "וזכרתי אני את בריתי אוֹתך בימי נעוּריך והקימוֹתי לך ברית עוֹלם" ,

וכתוּב: "הבֵן יקיר לי אפרים אִם ילד שעשוּעים כי מִדי דברי בוֹ זכֹר אזכרנוּ עוֹד על כֵן המוּ מֵעי לוֹ רחֵם ארחמנוּ נאוּם יי" .

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

יעלה ויבֹא,

יגיע, יֵראה וכו' עד:

כי אֵל מלך רחוּם וחנוּן אתה.

וזכרֵנוּ בזִכרוֹן טוֹב מִלפניך,

וּפקדֵנוּ בִפקוּדת ישוּעה ורחמים מִשמי שמי קדם,

וּזכֹר לנוּ יי אלֹהינוּ את הברית ואת החסד ואת השבוּעה אשר נִשבעת לאברהם אבינוּ בהר המוֹריה,

ותֵראה לפניך העקֵדה שעקד את יצחק בנוֹ על גבי המִזבֵח וכבש רחמיו לעשוֹת רצוֹנך בלֵבב שלֵם,

כֵן יכבשוּ רחמיך את כעסך,

ויגֹלוּ רחמיך על מִדוֹתיך,

ותִתנהֵג עִמנוּ במִדת רחמים ואל תִתנהֵג עִמנוּ במִדת הדין.

וּבעבוּר שִמך הגדוֹל ישוּב אפך מֵעמך ישראֵל וּמֵעירך וּמִנחלתך,

וקיֵם לנוּ יי אלֹהינוּ את הדבר שהִבטחתנוּ בתוֹרתך על ידי מֹשה עבדך:

"וזכרתי להם ברית רִאשֹנים אשר הוֹצֵאתי אֹתם מֵארץ מִצרים לעיני הגוֹים לִהיוֹת להם לֵאלֹהים אני יי" ,

כי זוֹכֵר כל הנִשכחוֹת אתה מֵעוֹלם,

כי אין שִכחה לִפני כִסֵא כבוֹדך,

ועקֵדת יצחק אבינוּ לזרעוֹ היוֹם תִזכֹר.

ברוּך אתה יי,

זוֹכֵר הברית.

53

היוֹם הרת עוֹלם,

היוֹם יעמיד במִשפט כל יצוּרי עוֹלם,

אִם כבנים אוֹ כעבדים.

אִם כבנים רחמֵנוּ כרחֵם אב על בנים,

ואִם כעבדים עינינוּ לך תלוּיוֹת עד שתחנֵנוּ ותוֹציא לאוֹר מִשפטֵנוּ,

קדוֹש.

54

ברכה שלישית:

אתה נִגלית בענן כבוֹדך על עם קדשך לדבֵר עִמהם.

מִן השמים הִשמעתם קוֹלך,

ונִגלית עליהם בערפִלי טֹהר,

גם כל העוֹלם כוּלוֹ חל מִלפניך,

וּבריוֹת ברֵאשית חרדוּ מִמך,

בהִגלוֹתך מלכֵנוּ על הר סיני ללמֵד לעמך תוֹרה וּמִצווֹת,

ותשמיעֵם את הוֹד קוֹלך,

ודִברוֹת קדשך מִלהבי אֵש.

בקוֹלוֹת וּברקים עליהם נִגלית,

וּבקוֹל שוֹפר עליהם הוֹפעת.

ככתוּב בתוֹרתך:

"ויהי ביוֹם השלישי בִהיֹת הבֹקר ויהי קֹלֹת וּברקים וענן כבֵד על ההר וקֹל שֹפר חזק מאֹד ויחרד כל העם אשר במחנה" ,

וכתוּב: "ויהי קוֹל השֹפר הוֹלֵך וחזֵק מאֹד מֹשה ידבֵר והאלֹהים יעננוּ בקוֹל" ,

וכתוּב: "וכל העם רֹאים את הקוֹלֹת ואת הלפידִם ואֵת קוֹל השֹפר ואת ההר עשֵן וירא העם וינוּעוּ ויעמדוּ מֵרחֹק" .

וּבדִברי קדשך כתוּב לֵאמֹר:

"עלה אלֹהים בִתרוּעה יי בקוֹל שוֹפר" ,

וכתוּב: "בחצֹצרוֹת וקוֹל שוֹפר הריעוּ לִפני המלך יי" ,

וכתוּב: "הללוּ יה הללוּ אֵל בקדשוֹ" וכו' עד:

"תהלֵל יה הללוּ יה" .

ועל ידי עבדיך הנביאים נאמר:

"כל יֹשבי תֵבֵל ושֹכני ארץ כִנשֹא נֵס הרים תִראוּ וכִתקֹע שוֹפר תִשמעוּ" ,

וכתוּב: "והיה ביוֹם ההוּא יתקע בשוֹפר גדוֹל וּבאוּ האֹבדים בארץ אשוּר והנִדחים בארץ מִצרים והִשתחווּ ליי בהר הקֹדש בירוּשלִם" ,

וכתוּב: "ויי עליהם יֵראה ויצא כברק חִצוֹ ויי אלֹהים בשוֹפר יתקע והלך בסערוֹת תימן,

יי צבאוֹת יגֵן עליהם" ,

כֵן תגֵן על עמך בִשלוֹמך.

תקע בשוֹפר גדוֹל לחֵרוּתֵנוּ,

ושא נֵס לקִבוּץ גלוּיוֹתינוּ,

וקרֵב פזוּרינוּ מִבין הגוֹים,

וּנפוּצוֹתינוּ כנֵס מירכתי ארץ,

והביאֵנוּ לציוֹן עירך ברִנה ולירוּשלים בית מִקדשך בשִמחת עוֹלם,

ושם נעשה לפניך כמצוּוּה עלינוּ בתוֹרתך על ידי מֹשה עבדך:

"וּביוֹם שִמחתכם וּבמוֹעדיכם וּבראשי חדשיכם וּתקעתם בחצֹצרֹת על עֹלֹתיכם ועל זִבחי שלמיכם והיוּ לכם לזִכרוֹן לִפני אלֹהיכם אני יי אלֹהיכם" .

כי שוֹמֵע קוֹל שוֹפר אתה מֵעוֹלם,

וּמאזין תרוּעה ואין דוֹמה לך.

ברוּך אתה יי,

שוֹמֵע קוֹל תרוּעת עמוֹ ישראֵל היוֹם ברחמים.

55

היוֹם הרת עוֹלם,

היוֹם יעמיד במִשפט כל יצוּרי עוֹלמים,

אִם כבנים אוֹ כעבדים.

אִם כבנים רחמֵנוּ כרחֵם אב על בנים,

אִם כעבדים עינינוּ לך תלוּיוֹת עד שתחנֵנוּ ותוֹציא לאוֹר מִשפטֵנוּ,

קדוֹש.

56

ברכה אמצעית של יוֹם צוֹם הכִפוּרים בערבית ושחרית וּמִנחה וּנעילה:

אתה בחרתנוּ מִכל העמים ורצית בנוּ מִכל הלשוֹנוֹת,

וקִדשתנוּ במִצווֹתיך וקֵרבתנוּ מלכֵנוּ לעבוֹדתך,

ושִמך הגדוֹל והקדוֹש עלינוּ קראת.

ותִתֵן לנוּ יי אלֹהינוּ יוֹם מִקרא קֹדש את יוֹם הכִפוּרים הזה,

לִמחילה ולִסליחה וּלכפֵר בוֹ על כל עוֹנוֹתינוּ באהבה,

זֵכר ליציאת מִצרים.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

יעלה ויבֹא וכו' עד:

כי אֵל מלך רחוּם וחנוּן אתה.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

מחֹל לעוֹנוֹתינוּ ביוֹם צוֹם הכִפוּרים הזה,

מחֵה והעבֵר פשעינוּ מִנגד עיניך,

כאמוּר: "אנֹכי אנֹכי הוּא מֹחה פשעיך למעני וחטֹאתיך לֹא אזכֹר" ,

ונאמר: "מחיתי כעב פשעיך וכענן חטֹאותיך שוּבה אֵלי כי גאלתיך" ,

וכתוּב: "כי ביוֹם הזה יכפֵר עליכם לטהֵר אתכם מִכֹל חטֹאתיכם לִפני יי תִטהרוּ" .

כי אתה סלחן לישראֵל מִן העוֹלם,

וּמחלן לשִבטי ישוּרוּן,

וּמִבלעדיך אין לנוּ מלך מוֹחֵל וסוֹלֵח.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

מלֹך על כל העוֹלם כוּלוֹ בִכבוֹדך וכו' עד:

וּמלכוּתוֹ בכֹל משלה.

קדשֵנוּ במִצווֹתיך,

ותֵן חלקֵנוּ בתוֹרתך,

ושבעֵנוּ מִטוּבך,

ושמח נפשֵנוּ בישוּעתך,

וטהֵר לִבֵנוּ לעבדך באמת,

וּדברך אמת וקים לעד.

ברוּך אתה יי,

מלך על כל הארץ,

מוֹחֵל וסוֹלֵח לעוֹנוֹת עמוֹ בית ישראֵל,

מקדֵש ישראֵל ויוֹם הכִפוּרים.

57

ברכה אמצעית של מוּסף:

אתה בחרתנוּ מִכל העמים וכו' עד:

זֵכר ליציאת מִצרים.

וּמִפני חטאינוּ וכו' עד:

תמידין כסִדרן וּמוּספין כהִלכתן.

ואת מוּספי יוֹם מִקרא קֹדש הזה,

יוֹם צוֹם הכִפוּרים הזה,

נעשה ונקריב לפניך כמִצות רצוֹנך,

כמוֹ שכתבת עלינוּ בתוֹרתך על ידי מֹשה עבדך.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

מחֹל לעוֹנוֹתינוּ ביוֹם הזה וכו' עד:

וּמִבלעדיך אין לנוּ מלך מוֹחֵל וסוֹלֵח.

אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,

מלֹך על כל העוֹלם וכו' עד:

וּמלכוּתוֹ בכֹל משלה.

קדשֵנוּ במִצווֹתיך וכו' עד:

מקדֵש ישראֵל ויוֹם הכִפוּרים.

58

נהגוּ העם בכל תפִלוֹת המוּספין,

כשהוּא אוֹמֵר:

'כמוֹ שכתבתה עלינוּ בתוֹרתך על ידי מֹשה עבדך',

מזכיר קרבנוֹת אוֹתוֹ היוֹם כמוֹ שהֵן כתוּבין בתוֹרה,

וקוֹרֵא אוֹתן הפסוּקים.

ואִם לֹא הִזכיר,

כיון שאמר:

'כמוֹ שכתבתה עלינוּ בתוֹרתך' שוּב אינוֹ צריך.

Reader controls and commentary are loading.