0.1
במשנה ובתלמוד אין סדר תפילה כלל.
אף שנזכרות שם מקצת נוסחות של ברכות ותפילות,
אין הן מצטרפות לכלל סדר שלם .
עם זאת,
כיוון שהרמב"ם רצה לכלול בספרו את התורה שבעל פה כולה,
מובן שגם נוסחי הברכות והתפילות הן בכלל תורה שבעל פה האמורה להיכתב בספר.
סדר זה כבר קדמוהו 'סדר רב עמרם גאון' וכן סידורו של רב סעדיה גאון,
ועוד סידורים אחרים שלא נשמרו.
0.2
סדר התפילות של הרמב"ם אינו סידור תפילה הראוי לשימושו של האדם המתפלל,
אבל הוא כולל את נוסחן של תפילות החול,
השבת והמועדים,
ברכת המזון וכן את סדרי ההפטרות של שבתות השנה.
אין בסדר זה פיוטים או מזמורים שאינם מתקופת התלמוד,
ואף כי ייתכן שהרמב"ם עצמו היה מוסיף פרטים כאלו בתפילתו,
לא מצא לנכון להכלילם כאן משום שסבר שאינם מחייבים את הכלל.
0.3
מסתבר כי סדר התפילות של הרמב"ם הוא בעיקרו הסדר שהיה נהוג בזמנו ובמקומו,
והוא אינו זהה לסדרי תפילה אחרים.
נוסחי התפילה המקובלים בימינו שונים מסדר התפילות של הרמב"ם אשר השפעת הנוסח שלו קיימת במידה רבה רק בנוסח תימן.
0.4
סדר התפילות
0.5
פתיחת התפילה בכל יום
0.6
אג: קטעי לימוד ותחנונים לפני התפילהדז:
פסוקי הזמירות וברכותיהןח:
הוספות בשבת
1
נהגוּ העם לִקרוֹת בכל יוֹם בשחר,
אחר שקוֹרין פרשת 'צו' וּבִרכת כֹהנים,
קוֹראין מִשנה זוֹ:
אֵלוּ דברים שאין להן שִעוּר:
הפֵאה והבִכוּרים והרֵאיוֹן וּגמילוּת חסדים.
אֵלוּ דברים שאדם אוֹכֵל פֵרוֹתיהן בעוֹלם הזה,
והקרן קימת לוֹ לעוֹלם הבא:
כִבוּד אב ואֵם וּגמילוּת חסדים והבאת שלוֹם בין אדם לחבֵרוֹ,
ותלמוּד תוֹרה כנגד כוּלם.
אמר רבי זירא:
בנוֹת ישראֵל הֵם החמירוּ על עצמן,
שאפִלוּ רוֹאוֹת דם טִפה כחרדל יוֹשבוֹת עליה שִבעת ימים נקיים.
תנא דבי אֵליהוּ:
כל השוֹנה הלכוֹת מוּבטח לוֹ שהוּא בן העוֹלם הבא,
שנאמר: "הליכוֹת עוֹלם לוֹ" אל תִקרא 'הליכוֹת' אלא 'הלכוֹת'.
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינה:
תלמידי חכמים מרבים שלוֹם בעוֹלם,
שנאמר: "וכל בניך לִמוּדי יי ורב שלוֹם בניך" .
2
לעוֹלם יהֵא אדם ירֵא שמים בסֵתר וּמוֹדה על האמת ודוֹבֵר אמת בִלבבוֹ,
ישכים ויֹאמר:
רִבוֹן כל העוֹלמים,
"לֹא על צִדקֹתינוּ אנחנוּ מפילים תחנוּנינוּ לפניך כי על רחמיך הרבים" .
מה אנוּ,
מה חיינוּ,
מה חסדֵנוּ,
מה צִדקֵנוּ,
מה מעשינוּ.
מה נֹאמר לפניך יי אלֹהינוּ,
הלֹא הגִבוֹרים כאין לפניך,
ואנשי השֵם כלֹא היוּ,
וחכמים כִבלי מדע,
וּנבוֹנים כִבלי השכֵל,
כי כל מעשינוּ תֹהוּ וימי חיינוּ הבל לפניך,
כמוֹ שכתוּב בדִברי קדשך:
"וּמוֹתר האדם מִן הבהֵמה אין כי הכֹל הבל" .
אבל אנחנוּ עמך בני בריתך,
בני אברהם אוֹהבך שנִשבעת לוֹ בהר המוֹריה,
זרע יצחק עקידך שנעקד על גבי מִזבחך,
עדת יעקֹב בִנך בכוֹרך,
שמֵאהבתך שאהבת אוֹתוֹ ושִמחתך ששמחת בוֹ קראת אוֹתוֹ ישראֵל וישוּרוּן.
לפיכך אנוּ חיבין להוֹדוֹת לך וּלשבחך וּלפארך,
ולִתֵן הוֹדיה ושבח לִשמך.
חיבין אנוּ לוֹמר לפניך בכל יוֹם,
ערב ובֹקר:
"שמע ישראֵל יי אלֹהינוּ יי אחד" .
אשרינוּ, מה טוֹב חלקֵנוּ,
מה נעים גוֹרלֵנוּ,
מה יפה מאֹד ירוּשתֵנוּ.
אשרינוּ שאנוּ משכימין וּמעריבין ואוֹמרין:
"שמע ישראֵל יי אלֹהינוּ יי אחד".
אתה הוּא קֹדם שנִברא העוֹלם ואתה הוּא אחר שנִברא העוֹלם,
אתה הוּא בעוֹלם הזה ואתה הוּא לעוֹלם הבא,
אתה הוּא רִאשוֹן ואתה הוּא אחרוֹן.
קדֵש את שִמך הגדוֹל והקדוֹש בעוֹלמך,
וּבישוּעתך תרים ותגביה קרנֵנוּ.
ברוּך מקדֵש את שמוֹ ברבים.
3
"""אתה הוּא יי לבדך,
אתה עשית את השמים וּשמי השמים וכל צבאם,
הארץ וכל אשר עליה,
הימים וכל אשר בהם,
ואתה מחיֵה את כוּלם וּצבא השמים לך מִשתחוים.
אתה הוּא יי האלֹהים אשר בחרת באברם והוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כשדים ושמת שמוֹ אברהם"" .
""ואתה הוּא וּשנוֹתיך לֹא יתמוּ"" .
יי מלך,
יי מלך,
יי ימלֹך לעוֹלם ועד.
""ברוּך יי לעוֹלם אמֵן ואמֵן"" .
"
4
ברכה רִאשוֹנה שמברכין לִפני פסוּקי הזמירוֹת,
זה הוּא נוּסחה:
ברוּך שאמר והיה העוֹלם,
ברוּך הוּא,
ברוּך אוֹמֵר ועוֹשה,
ברוּך גוֹזֵר וּמקיֵם,
ברוּך מרחֵם על הארץ,
ברוּך מרחֵם על הבריוֹת,
ברוּך מעביר אפֵלה וּמֵביא אוֹרה,
ברוּך משלֵם שכר טוֹב לירֵאיו,
ברוּך שאין לפניו לֹא עולה ולֹא שִכחה,
לֹא כזב ולֹא מִרמה,
לֹא משֹא פנים ולֹא מִקח שֹחד,
ברוּך אֵל חי לעד וקים לנצח.
ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם,
האֵל המהוּלל בפי עמוֹ,
משוּבח וּמפֹאר בִלשוֹן כל חסידיו ועבדיו,
וּבשירי דוִד בן ישי עבדך משיחך נהללך יי אלֹהינוּ בִשבחוֹ וּבזִמרוֹ.
נוֹדך, נשבחך,
נפארך, נרוֹממך,
נמליכך, נזכיר שִמך מלכֵנוּ אלֹהינוּ יחד.
יחיד, חי העוֹלמים,
משוּבח וּמפֹאר עדי עד שמוֹ.
ברוּך אתה יי,
מלך מהוּלל בתוּשבחוֹת.
5
וקוֹרֵא פסוּקים אֵלוּ:
"יהי כבוֹד יי לעוֹלם ישמח יי במעשיו" ,
"יהי שֵם יי מבֹרך מֵעתה ועד עוֹלם,
מִמִזרח שמש עד מבוֹאוֹ מהוּלל שֵם יי,
רם על כל גוֹים יי על השמים כבוֹדוֹ" .
"יי שִמך לעוֹלם יי זִכרך לדֹר ודֹר" .
"יי בשמים הֵכין כִסאוֹ וּמלכוּתוֹ בכֹל משלה" .
"ישמחוּ השמים ותגֵל הארץ ויֹאמרוּ בגוֹים יי מלך" .
יי מלך,
יי מלך,
יי ימלֹך לעוֹלם ועד.
"יי מלך עוֹלם ועד אבדוּ גוֹים מֵארצוֹ" .
"יי הֵפיר עצת גוֹים הֵניא מחשבוֹת עמים" .
"עוּצוּ עֵצה ותוּפר דברוּ דבר ולֹא יקוּם כי עִמנוּ אֵל" .
"רבוֹת מחשבוֹת בלב איש ועצת יי היא תקוּם" .
"עצת יי לעוֹלם תעמֹד מחשבוֹת לִבוֹ לדֹר ודֹר" .
"כי הוּא אמר ויהי הוּא צִוּה ויעמֹד" .
"כי בחר יי בציוֹן אִוּה למוֹשב לוֹ" .
"כי יעקֹב בחר לוֹ יה ישראֵל לִסגוּלתוֹ" .
"כי לֹא יטֹש יי עמוֹ ונחלתוֹ לֹא יעזֹב" .
"והוּא רחוּם יכפֵר עוֹן ולֹא ישחית והִרבה להשיב אפוֹ ולֹא יעיר כל חמתוֹ" .
"יי הוֹשיעה המלך יענֵנוּ ביוֹם קראֵנוּ" .
"אשרי יוֹשבי ביתך עוֹד יהללוּך סלה" .
"אשרי העם שככה לוֹ אשרי העם שיי אלֹהיו" .
6
וקוֹרֵא מִ"תהִלה לדוִד ארוֹמִמך אלוֹהי המלך" וכו' עד סוֹף סֵפר תִלים.
ואחר כך קוֹרֵא פסוּקים אֵלוּ:
"ברוּך יי לעוֹלם אמֵן ואמֵן" .
"ימלֹך יי לעוֹלם" ,
אמֵן ואמֵן.
"ויברך דויד את יי לעיני כל הקהל ויֹאמר דויד ברוּך אתה יי אלֹהי ישראֵל אבינוּ מֵעוֹלם ועד עוֹלם,
לך יי הגדוּלה והגבוּרה והתִפארת והנֵצח וההוֹד כי כֹל בשמים וּבארץ לך יי הממלכה והמִתנשֵא לכֹל לרֹאש,
והעֹשר והכבוֹד מִלפניך ואתה מוֹשֵל בכֹל וּבידך כֹח וּגבוּרה וּבידך לגדֵל וּלחזֵק לכֹל,
ועתה אלֹהינוּ מוֹדים אנחנוּ לך וּמהללים לשֵם תִפארתך" .
"ויברכוּ שֵם כבֹדך וּמרוֹמם על כל ברכה וּתהִלה" .
7
ברכה אחרוֹנה שלאחר פסוּקי הזמירוֹת,
זה הוּא נוּסחה:
ישתבח שִמך לעד מלכֵנוּ,
המלך הגדוֹל והקדוֹש בשמים וּבארץ.
כי לך נאה יי אלֹהינוּ שיר ושבח,
הלֵל וזִמרה,
ברכוֹת והוֹדיוֹת,
נֵצח וּגבוּרה גדוּלה תהִלה ותִפארת,
עֹז מלכוּת וּממשלה,
מֵעתה ועד עוֹלם.
ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם,
מלך גדוֹל התוּשבחוֹת,
אֵל ההוֹדיוֹת,
אדוֹן כל המעשים,
הבוֹחֵר בשירי זִמרה,
חי העוֹלמים.
וקוֹרֵא השירה עד סוֹפה כמִנהג המקוֹם.
8
בשבת נהגוּ כל העם להוֹסיף לִפני ברכה זוֹ נֹסח זה:
נִשמת כל חי תברֵך את שִמך יי אלֹהינוּ,
ורוּח כל בשר לך תפאֵר וּתרוֹמֵם את זִכרך מלכֵנוּ תמיד לדוֹר ודוֹר,
מֵעוֹלם ועד עוֹלם אתה הוּא האֵל,
וּמִבלעדיך אין אלֹהים,
ואין לנוּ מלך גוֹאֵל וּמוֹשיע בכל עֵת צרה וצוּקה אלא אתה,
פוֹדה וּמציל מפרנֵס וּמרחֵם.
אלוֹה על כל בריוֹת,
אדוֹן התוֹלדוֹת,
המהוּלל בתוּשבחוֹת,
המנהֵג עוֹלמוֹ בחסד וּבריוֹתיו ברחמים רבים,
ויי אלֹהים אמת,
לֹא ינוּם ולֹא יישן.
המעוֹרֵר ישֵנים,
המֵקיץ רדוּמים,
סוֹמֵך נוֹפלים ורוֹפֵא חוֹלים וּמתיר אסוּרים,
וּלך אנחנוּ מוֹדים.
ואִלוּ פינוּ מלֵא שירה כים,
וּלשוֹנֵנוּ רִנה כהמוֹן גליו,
ושִפתוֹתינוּ שבח כמרחבי הרקיע,
ועינינוּ מאירוֹת כשמש וכירֵח,
וידינוּ פרוּשוֹת כנִשרי שמים,
ורגלינוּ קלוֹת כאילוֹת,
אין אנוּ מספיקין להוֹדוֹת לך יי אלֹהינוּ וּלברֵך את שִמך מלכֵנוּ על אחת מֵאלף אלפי אלפים ורֹב רִבבי רבבוֹת פעמים הטוֹבוֹת שעשית עִמנוּ ועִם אבוֹתינוּ.
מִלפנים מִמִצרים גאלתנוּ יי אלֹהינוּ,
מִבית עבדים פדיתנוּ,
ברעב זנתנוּ וּבשבע כִלכלתנוּ וּמֵחרב הִצלתנוּ,
מִדבר מִלטתנוּ וּמֵחליים רעים רבים דִליתנוּ,
ועד הֵנה עזרוּנוּ רחמיך ולֹא עזבוּנוּ חסדיך.
על כֵן אֵברים שפִלגת בנוּ ורוּח וּנשמה שנפחת באפֵנוּ ולשוֹן אשר שמת בפינוּ,
הֵן הֵן יוֹדוּ ויברכוּ את שִמך יי אלֹהינוּ על רֹב נִסי פלאיך.
כי כל פה לך יוֹדה,
וכל לשוֹן לך תשבֵח,
וכל עין לך תצפה,
וכל ברך לך תִכרע,
וכל קוֹמה לפניך תִשתחוה,
וכל הלבבוֹת ייראוּך,
והקרבים והכליוֹת יזמרוּ לִשמך,
כדבר שנאמר:
"כל עצמוֹתי תֹאמרנה יי מי כמוֹך מציל עני מֵחזק מִמנוּ ועני ואביוֹן מִגֹזלוֹ" ,
ונאמר: "רננוּ צדיקים ביי לישרים נאוה תהִלה" .
בפי ישרים תִתרוֹמם,
וּבדִברי צדיקים תִתברך,
וּבִלשוֹן כל חסידים תִתקדש,
וּבקרב קדוֹשים תִתהלל,
וּבמִקהלוֹת רִבבוֹת עמך כל בית ישראֵל יתפאר שִמך יי אלֹהינוּ,
שכֵן חוֹבת כל היצוּרים לפניך יי אלֹהינוּ להוֹדוֹת,
להלֵל, לשבֵח,
לפאֵר, לרוֹמֵם,
לגדֵל וּלהדֵר על כל דִברי זמירוֹת שירוֹת תוּשבחוֹת דוִד בן ישי עבדך משיחך.
ישתבח שִמך לעד מלכֵנוּ,
המלך הגדוֹל והקדוֹש בשמים וּבארץ.
כי לך נאה יי אלֹהינוּ וכו'.
וכֵן נהגוּ לִקרוֹת:
"מִזמוֹר שיר ליוֹם השבת" כל המִזמוֹר קֹדם שיתחילוּ פסוּקי הזמירוֹת ביוֹם השבת וּביוֹם הכִפוּרים,
ויֵש מקוֹמוֹת שנהגוּ לִקרוֹת הלֵל גדוֹל בשבתוֹת קֹדם פסוּקי הזמירוֹת,
ויֵש מקוֹמוֹת שנהגוּ לִקרוֹת שירי המעלוֹת הכֹל כמִנהגם.
8.1
ברכות קריאת שמע בשחר ובערב
8.2
טיא: ברכות קריאת שמע של שחריתיבטז:
ברכות קריאת שמע של ערבית
9
ברכה רִאשוֹנה שלִפני קרית שמע בשחר,
זה הוּא נוּסחה:
ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם,
יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשך,
עוֹשה שלוֹם וּבוֹרֵא את הכֹל.
המֵאיר לארץ ולדרין עליה,
המחדֵש בכל יוֹם תמיד מעשֵה ברֵאשית.
"מה רבוּ מעשיך יי כוּלם בחכמה עשית מלאה הארץ קִנינך" .
המלך המרֹמם שמוֹ לבדוֹ מֵאז,
המשוּבח המפֹאר המִתנשֵא וטוֹב מימוֹת עוֹלם.
אלֹהי עוֹלם מלכֵנוּ,
ברחמיך הרבים רחֵם עלינוּ,
אדוֹן עוּזֵנוּ,
צוּר מִשגבֵנוּ,
מגֵן ישעֵנוּ,
מִשגב בעדֵנוּ.
אֵל ברוּך גדוֹל דֵעה,
הִתקין וּפעל זהרי חמה,
טוֹב יצר כבוֹד לִשמוֹ,
מאוֹרוֹת נתן סביבוֹת עוּזוֹ,
פִנוֹת צִבאוֹת קדוֹשים רוֹממי שדי תמיד יספרוּ לאֵל קדוּשתוֹ.
תִתברך יי אלֹהינוּ בשמים מִמעל ועל הארץ מִתחת,
ועל כל שבח מעשֵה ידיך וּמאוֹרוֹת אשר יצרתה הֵם יפארוּך סלה.
תִתברך לעד צוּרֵנוּ מלכֵנוּ גוֹאלֵנוּ בוֹרֵא קדוֹשים,
ישתבח שִמך לעד מלכֵנוּ יוֹצֵר משרתים,
אשר משרתיו עוֹמדים ברוּם עוֹלם,
משמיעים את קוֹלם יחד בדִברי אלֹהים חיים וּמלך עוֹלם.
כוּלם אהוּבים,
כוּלם ברוּרים,
כוּלם גִבוֹרים,
עוֹשים באימה רצוֹן קוֹניהם באהבה,
כוּלם מקבלים עליהם עֹל מלכוּת שמים זה מִזה,
ונוֹתנים רשוּת זה לזה להקדיש לצוּרם בנחת רוּח,
בשפה ברוּרה וּבִנעימה טהוֹרה,
כוּלם כאחד עוֹנים ביראה ואוֹמרים:
"קדוֹש קדוֹש קדוֹש יי צבאוֹת מלֹא כל הארץ כבוֹדוֹ" .
והאוֹפנים וחיוֹת הקֹדש יחד מִתנשאים לעוּמתם,
משבחים ואוֹמרים:
"ברוּך כבוֹד יי מִמקוֹמוֹ" .
לאֵל ברוּך נעימוֹת יתֵנוּ,
למלך אֵל חי וקים זמירוֹת יֹאמֵרוּ ותוּשבחוֹת ישמיעוּ,
כי הוּא לבדוֹ פוֹעֵל גבוּרוֹת,
עוֹשה חדשוֹת,
זוֹרֵע צדקוֹת,
מצמיח ישוּעוֹת,
אדוֹן נִפלאוֹת,
מחדֵש בכל יוֹם תמיד מעשֵה ברֵאשית,
כאמוּר: "לעֹשֵה אוֹרים גדֹלים כי לעוֹלם חסדוֹ" .
הִתקנת מאוֹרוֹת לשמֵח עוֹלם.
ברוּך אתה יי,
יוֹצֵר המאוֹרוֹת.
10
ברכה שניה:
אהבת עוֹלם אהבתנוּ יי אלֹהינוּ,
וחמלה גדוֹלה יתֵרה חמלת עלינוּ.
אבינוּ מלכֵנוּ,
בעבוּר שִמך וּבעבוּר אבוֹתינוּ אשר בטחוּ בך,
ותלמדֵנוּ חוּקי חיים,
כֵן תחנֵנוּ,
אבינוּ, אב הרחמן,
המרחֵם, רחֵם נא עלינוּ,
ותֵן בלִבֵנוּ להבין להשכיל לִשמֹע לִלמֹד וּללמֵד,
לִשמֹר ולעשוֹת וּלקיֵם את כל דִברי תלמוּד תוֹרתך באהבה.
והאֵר עינינוּ במִצווֹתיך,
ודבֵק בלִבֵנוּ יראתך,
ויחֵד לבבֵנוּ לאהבה את שמך.
וּמלֹך עלינוּ מהֵרה אתה לבדך,
כי שֵם קדשך באמת נִקרא עלינוּ,
בעבוּר שִמך האֵל הגדוֹל הגִבוֹר והנוֹרא,
מהֵרה באהבה תרים קרנֵנוּ ותוֹשיעֵנוּ למען שמך.
בך בטחנוּ לֹא נֵבוֹש,
וּבשִמך חסינוּ לֹא נִכלֵם ולֹא נִכשֵל עד עוֹלמי עד,
כי אבינוּ מלכֵנוּ אתה,
נגילה ונִשמחה בישוּעתך.
רחמיך יי אלֹהינוּ וחסדך אל יעזבוּנוּ נצח סלה לעד,
והבֵא עלינוּ ברכה ושלוֹם מֵארבע כנפוֹת הארץ,
והוֹליכֵנוּ מהֵרה קוֹממיוּת לארצֵנוּ,
כי בנוּ בחרת מִכל עם ולשוֹן,
וקֵרבתנוּ לשִמך הגדוֹל להוֹדוֹת לך וּליחדך וּלרוֹממך וּלאהבה את שמך.
ברוּך אתה יי,
הבוֹחֵר בעמוֹ ישראֵל באהבה.
11
ברכה אחרוֹנה שלאחר קרית שמע בשחר,
זה הוּא נוּסחה:
אמת ויציב נכוֹן וקים ישר ונאמן אהוּב וחביב נחמד ונעים נוֹרא ואדיר מתוּקן וּמקוּבל טוֹב ויפה,
הדבר הזה עלינוּ לעוֹלם ועד.
אמת אלֹהי עוֹלם מלכֵנוּ,
צוּר יעקֹב מגֵן ישעֵנוּ,
לדוֹר ודוֹר הוּא קים וּשמוֹ קים,
וכִסאוֹ נכוֹן וּמלכוּתוֹ ואמוּנתוֹ קימת,
וּדבריו חיים ונאמנים לעד וּלעוֹלמי עוֹלמים,
עלינוּ ועל אבוֹתינוּ,
על בנינוּ ועל כל דוֹרוֹתינוּ,
על הרִאשוֹנים ועל האחרוֹנים,
דבר טוֹב וקים באמת,
חֹק ולֹא יעבֹר.
אמת שאתה הוּא יי אלֹהינוּ וֵאלֹהי אבוֹתינוּ,
מלכֵנוּ וּמלך אבוֹתינוּ,
גוֹאלֵנוּ וגוֹאֵל אבוֹתינוּ,
יוֹצרֵנוּ וצוּר ישוּעתֵנוּ,
פוֹדֵנוּ וּמצילֵנוּ מֵעוֹלם הוּא שמך,
ואין לנוּ אלֹהים עוֹד זוּלתך.
עזרת אבוֹתינוּ אתה הוּא מֵעוֹלם,
מגֵן וּמוֹשיע לִבניהם אחריהם בכל דוֹר ודוֹר.
ברוּם עוֹלם מוֹשבך,
וּמִשפטיך וצִדקתך עד אפסי ארץ.
אמת אשרי איש אשר ישמע מִצווֹתיך,
ותוֹרתך וּדברך ישים על לִבוֹ.
אמת אתה הוּא אדוֹן לעמך,
וּמלך גִבוֹר לריב ריבם לאבוֹת וּבנים.
אמת אתה הוּא רִאשוֹן ואתה הוּא אחרוֹן,
וּמִבלעדיך אין לנוּ מוֹשיע.
אמת מִמִצרים גאלתנוּ יי אלֹהינוּ,
מִבית עבדים פדיתנוּ,
וכל בכוֹרי מִצרים בדבר הרגת,
וּבכוֹרך גאלת,
וים סוּף בקעת,
וזֵדים טִבעת,
וידידים עברוּ מים,
ויכסוּ מים צריהם,
עד אחד מֵהם לֹא נוֹתר.
ועל זֹאת שִבחוּ גאוּלים ורוֹממוּ לאֵל,
ונתנוּ ידידים שירוֹת זמירוֹת תוּשבחוֹת למלך אֵל חי וקים,
רם ונִשא,
גדוֹל גִבוֹר ונוֹרא,
משפיל גֵאים עדי ארץ,
מגביה שפלים עד מרוֹם,
מוֹציא אסירים וּפוֹדה ענוים ועוֹזֵר דלים,
ועוֹנה לעמוֹ ישראֵל בעֵת שועם אֵליו.
תהִלה לאֵל עליוֹן,
ברוּך הוּא.
מֹשה וכל בני ישראֵל לך אמרוּ שירה,
בשִמחה רבה אמרוּ כוּלם:
"מי כמֹכה באֵלִם יי מי כמֹכה נאדר בקֹדש נוֹרא תהִלֹת עֹשֵה פלא" ,
"יי ימלֹך לעֹלם ועד" .
ונאמר: "גֹאלֵנוּ יי צבאוֹת שמוֹ קדוֹש ישראֵל" .
ברוּך אתה יי,
גאל ישראֵל.
12
ברכה רִאשוֹנה שלִפני קרית שמע של ערבית,
זה הוּא נוּסחה:
ברוּך אתה יי אלֹהינוּ מלך העוֹלם,
אשר בִדברוֹ מעריב ערבים,
בחכמה פוֹתֵח שערים,
בִתבוּנה משנה עִתים,
מחליף את הזמנים,
מסדֵר את הכוֹכבים במִשמרוֹתיהם ברקיע כִרצוֹנוֹ,
בוֹרֵא יוֹמם ולילה,
גוֹלֵל אוֹר מִפני חֹשך וחֹשך מִפני אוֹר,
מעביר יוֹם וּמֵביא לילה,
מבדיל בין יוֹם ללילה,
"יי צבאוֹת שמוֹ קדוֹש ישראֵל" .
ברוּך אתה יי,
המעריב ערבים.
13
ברכה שניה:
אהבת עוֹלם ישראֵל עמך אהבת,
ותוֹרה וּמִצווֹת וחוּקים וּמִשפטים אוֹתם לִמדת.
על כֵן יי אלֹהינוּ,
בשכבֵנוּ וּבקוּמֵנוּ נשיח בחוּקי רצוֹנך,
ונִשמח ונעלֹז בדִברי תוֹרתך לעוֹלם ועד,
כי הֵם חיינוּ ואֹרך ימינוּ,
וּבהם נהגה יוֹמם ולילה.
ואהבתך לֹא תסוּר מִמנוּ לעוֹלם ועד,
כי היא עטרת רֹאשֵנוּ.
ברוּך אתה יי,
אוֹהֵב את עמוֹ ישראֵל לעד.
14
ברכה רִאשוֹנה שלאחר קרית שמע של ערבית,
זה הוּא נוּסחה:
אמת אמוּנה כל זֹאת קים עלינוּ,
כי הוּא יי אלֹהינוּ ואנחנוּ ישראֵל עמוֹ.
אמת מלכֵנוּ ואפס זוּלתוֹ.
הפוֹדֵנוּ מיד מלכים,
הגוֹאלֵנוּ מִכף עריצים,
האֵל הנִפרע לנוּ מִצרינוּ,
המשלֵם גמוּל לכל אוֹיבי נפשֵנוּ.
"השם נפשֵנוּ בחיים ולֹא נתן למוֹט רגלֵנוּ" .
המדריכֵנוּ על במוֹת אוֹיבינוּ,
וירם קרנֵנוּ על כל שוֹנאינוּ.
העוֹשה לנוּ נקמה בפרעֹה,
אוֹתוֹת וּמוֹפתים באדמת בני חם.
המכה בעברתוֹ כל בכוֹרי מִצרים,
ויוֹצֵא את ישראֵל מִתוֹכם לחֵרוּת עוֹלם.
המעביר בניו בין גִזרי ים סוּף,
ואת רוֹדפיהם ואת שוֹנאיהם בִתהוֹמוֹת טִבע.
ראוּ בנים את גבוּרתוֹ,
והוֹדוּ ושִבחוּ לִשמוֹ,
וּמלכוּתוֹ ברצוֹן קִבלוּ עליהם,
וענוּ כוּלם בשִמחה רבה ואמרוּ:
"מי כמֹכה באֵלִם יי מי כמֹכה נאדר בקֹדש נוֹרא תהִלֹת עֹשֵה פלא" ,
"יי ימלֹך לעֹלם ועד" .
ונאמר: "גֹאלֵנוּ יי צבאוֹת שמוֹ קדוֹש ישראֵל" .
ברוּך אתה יי,
גאל ישראֵל.
15
ברכה אחרוֹנה שלאחר קרית שמע של ערבית,
זה הוּא נוּסחה:
השכיבֵנוּ יי אלֹהינוּ לשלוֹם,
והעמידֵנוּ לחיים וּלשלוֹם,
וּפרֹס עלינוּ סוּכת שלוֹמך,
ותקנֵנוּ בעֵצה טוֹבה מִלפניך.
והגֵן בעדֵנוּ,
ושמרֵנוּ והצילֵנוּ מִכל דבר רע וּמִפחד לילה,
וּשבֹר השטן מִלפנינוּ וּמֵאחרינוּ,
וּשמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ,
כי שוֹמרֵנוּ וּמצילֵנוּ אתה,
וּבצֵל כנפיך תסתירֵנוּ,
כדבר שנאמר:
"הִנֵה לֹא ינוּם ולֹא יישן שוֹמֵר ישראֵל" .
ברוּך שוֹמֵר עמוֹ ישראֵל לעד.
"ברוּך יי לעוֹלם אמֵן ואמֵן" .
"ימלֹך יי לעוֹלם" ,
אמֵן ואמֵן.
"וירא כל העם ויִפלוּ על פניהם ויֹאמרוּ יי הוּא האלֹהים יי הוּא האלֹהים" .
"ברוּך שֵם כבוֹדוֹ לעוֹלם וימלֵא כבוֹד יי את כֹל הארץ" .
ברוּך יי ביוֹם ברוּך יי בלילה,
ברוּך יי בבֹקר ברוּך יי בערב,
ברוּך יי בשכבֵנוּ ברוּך יי בקוּמֵנוּ.
האֵל אשר בידוֹ נפשוֹת החיים והמֵתים,
"אשר בידוֹ נפש כל חי ורוּח כל בשר איש" .
"בידך אפקיד רוּחי פדית אוֹתי יי אֵל אמת" .
יראוּ עינינוּ וישמח לִבֵנוּ ותגֵל נפשֵנוּ בישוּעתך,
באמֹר לציוֹן מלך אלֹהיך.
יי מלך,
יי מלך,
יי ימלֹך לעוֹלם ועד.
ברוּך אתה יי,
המוֹלֵך בִכבוֹדוֹ,
חי וקים תמיד ימלֹך לעוֹלם ועד.
16
ונהגוּ מִקצת העם להוֹסיף פסוּקין באמצע ברכה זוֹ,
וקוֹראין כנֹסח הזה:
"וירא כל העם ויִפלוּ על פניהם ויֹאמרוּ יי הוּא האלֹהים יי הוּא האלֹהים" .
"הוֹשיעֵנוּ יי אלֹהינוּ וקבצֵנוּ מִן הגוֹים להֹדוֹת לשֵם קדשך להִשתבֵח בִתהִלתך" .
"כי לֹא יטֹש יי את עמוֹ בעבוּר שמוֹ הגדוֹל כי הוֹאיל יי לעשוֹת אתכם לוֹ לעם" .
"ועלוּ מוֹשִעים בהר ציוֹן לִשפֹט את הר עֵשו והיתה ליי המלוּכה" .
"והיה יי למלך על כל הארץ ביוֹם ההוּא יהיה יי אחד וּשמוֹ אחד" .
אלֹהינוּ שבשמים,
קיֵם שִמך וּמלכוּתך עלינוּ תמיד,
בידך נפש החיים ונפש המֵתים,
"אשר בידוֹ נפש כל חי ורוּח כל בשר איש" ,
"בידך אפקיד רוּחי פדית אוֹתי יי אֵל אמת" .
"ואנחנוּ עמך וצֹאן מרעיתך נוֹדה לך לעוֹלם לדוֹר ודֹר נספֵר תהִלתך" .
"יי הצילה נפשי מִשפת שקר מִלשוֹן רמיה" .
"ישראֵל נוֹשע ביי תשוּעת עוֹלמים לֹא תֵבֹשוּ ולֹא תִכלמוּ עד עוֹלמי עד" .
"יהי יי אלֹהינוּ עִמנוּ כאשר היה עִם אבֹתינוּ אל יעזבֵנוּ ואל יטשֵנוּ,
להטוֹת לבבֵנוּ אֵליו ללכת בכל דרכיו ולִשמֹר מִצוֹתיו וחוּקיו וּמִשפטיו אשר צִוּה את אבֹתינוּ" .
"כֹל הנשמה תהלֵל יה הללוּיה" .
ברוּך יי ביוֹם ברוּך יי בלילה,
ברוּך יי בבֹקר ברוּך יי בערב,
ברוּך יי בשכבֵנוּ ברוּך יי בקוּמֵנוּ.
תמיד נהללך סלה ונשיח באמוּנתך.
ברוּך אתה יי,
המוֹלֵך בִכבוֹדוֹ,
חי וקים תמיד ימלֹך לעוֹלם ועד.