1
כל הקרבנוֹת כוּלן,
בין קרבנוֹת בהֵמה ועוֹף בין קרבנוֹת מנחוֹת מִצות עשֵה להקריבן בבית הבחירה,
שנאמר: "שם תעשה כֹל אשר אנֹכי מצוּך" .
וכֵן מִצות עשֵה לִהיוֹת כל אדם מִטפֵל וּמֵביא קרבנוֹת בהֵמה שנִתחיֵב להקריבן מִחוּצה לארץ לבית הבחירה,
שנאמר: "רק קדשיך אשר יהיוּ לך וּנדריך תִשא וּבאת" וכו' .
מִפי השמוּעה למדוּ שאינוֹ מדבֵר אלא בקדשי חוּצה לארץ,
שהוּא מִטפֵל בהן עד שיביאֵם לבית הבחירה.
2
המקריב קרבן חוּץ לעזרה בִטֵל מִצות עשֵה ועבר על לֹא תעשה,
שנאמר: "הִשמר לך פן תעלה עֹלֹתיך בכל מקוֹם אשר תִראה" .
ואִם הִקריב במֵזיד חיב כרֵת,
שנאמר: "אשר יעלה עֹלה אוֹ זבח ואל פתח אֹהל מוֹעֵד לֹא יביאנוּ לעשוֹת אֹתוֹ ליי ונִכרת האיש ההוּא מֵעמיו" .
ואִם הִקריב בשוֹגֵג מֵביא חטאת קבוּעה.
3
וכֵן השוֹחֵט קדשים חוּץ לעזרה,
אף על פי שלֹא העלה אוֹתן:
אִם היה מֵזיד חיב כרֵת,
שנאמר: "אשר ישחט שוֹר אוֹ כשב אוֹ עֵז במחנה אוֹ אשר ישחט וכו' דם יֵחשֵב לאיש ההוּא דם שפך ונִכרת" ; ואִם שחט בשוֹגֵג מֵביא חטאת קבוּעה.
4
והיכן הִזהיר על השחיטה בחוּץ? בהקֵש,
שנאמר: "שם תעלה עֹלֹתיך" ,
ונאמר: "שם תעשה ככֹל אשר אנֹכי מצוּך" מה העליה בחוּץ שענש עליה,
הִזהיר עליה בפֵרוּש,
שנאמר: "הִשמר לך פן תעלה עֹלֹתיך" ,
אף עשיה,
שבִכללה השחיטה,
שענש עליה בפֵרוּש,
הרי הוּא מוּזהר עליה,
שלֹא ענש הכתוּב אלא אִם כֵן הִזהיר.
5
השוֹחֵט קדשים והעלה אוֹתן בחוּץ חיב שתים:
אחת על השחיטה,
ואחת על ההעליה.
שחט בִפנים והעלה אוֹתן בחוּץ חיב על ההעליה.
וכֵן אִם שחט בחוּץ והעלה בִפנים חיב על השחיטה.
6
אינוֹ חיב אלא על שחיטת קדשים הראוּיין לִקרב למִזבֵח,
אבל השוֹחֵט בחוּץ אחד מֵאִסוּרי מִזבֵח אוֹ מֵחטאוֹת המֵתוֹת הרי זה פטוּר,
שנאמר: "לִפני מִשכן יי" כל שאינוֹ ראוּי לבֹא אל מִשכן יי,
אין חיבין עליו.
7
שחט בחוּץ מחוּסר זמן בגוּפוֹ אוֹ בבעלים,
הוֹאיל ואינוֹ ראוּי לבֹא עתה בִפנים פטוּר.
8
ואי זה הוּא מחוּסר זמן בגוּפוֹ? בהֵמה בתוֹך שִבעת ימי הלֵדה,
ותוֹרים שלֹא הִגיע זמנן,
ואוֹתוֹ ואת בנוֹ שנִשחט אחד מֵהן היוֹם,
שאין השֵני ראוּי עד למחר.
9
ואי זה הוּא מחוּסר זמן בבעלים? קרבן שעדין לֹא הִגיע זמן בעליו להקריבוֹ.
כיצד? הזב והזבה והיוֹלדת ששחטוּ חטאתן בחוּץ בתוֹך ימי ספירה פטוּרין,
וכֵן מצֹרע ששחט חטאתוֹ ואשמוֹ בתוֹך ימי הספירה בחוּץ פטוּר,
שעדין לֹא נִראוּ בעלי הקרבנוֹת האֵלוּ לכפרה.
אבל אִם שחטוּ עוֹלוֹתיהן בחוּץ בתוֹך ימי ספירה חיבין,
שהעוֹלה דוֹרוֹן היא,
והחטאת והאשם הֵן עִקר הכפרה.
:וכֵן נזיר ששחט חטאתוֹ בחוּץ בתוֹך ימי נזירוּת פטוּר.
הִקריב עוֹלתוֹ אוֹ שלמיו בחוּץ חיב,
שהחטאת היא המעכבת אוֹתוֹ והיא עִקר הנזירוּת.
10
אשם תלוּי וחטאת העוֹף הבאה על הספֵק שהִקריבן בחוּץ פטוּר,
שהרי לֹא נִקבע האִסוּר.
אשם מצֹרע ששחטוֹ בחוּץ שלֹא לִשמוֹ חיב,
הוֹאיל ושלֹא לִשמוֹ ראוּי בִפנים וכשֵר,
כמוֹ שיִתבאֵר.
וכל קרבן שהוּא פטוּר על שחיטתוֹ בחוּץ,
כך הוּא פטוּר על העליתוֹ.
11
שני שעירי יוֹם הכִפוּרים ששחטן בחוּץ:
אִם עד שלֹא הִתודה עליהן חיב כרֵת על שניהן,
הוֹאיל וּראוּין לבֹא לִפני יי לוִדוּי; ואִם אחר שהִתודה פטוּר על המִשתלֵח,
שהרי אינוֹ ראוּי לבֹא לִפני יי.
12
השוֹחֵט שלמים בחוּץ קֹדם שיִפתחוּ דלתוֹת ההיכל פטוּר,
שהרי הֵן מחוּסרין מעשה ואחר כך יהיוּ ראוּיין לִקרב לִפני יי,
כמוֹ שבֵארנוּ.
והשוֹחֵט את הפסח בחוּץ,
אפִלוּ בִשאר ימוֹת השנה,
בין לִשמוֹ בין שלֹא לִשמוֹ חיב,
שהפסח בִשאר ימוֹת השנה שלמים הוּא.
13
בהמת חוּלין שעוּברה קדשי מִזבֵח אסוּר לִשחֹט אוֹתה בחוּץ,
ואִם שחט אינוֹ לוֹקה,
מִפני שאינה ראוּיה לבֹא לִפני יי.
14
גנב והִקדיש ואחר כך שחט בחוּץ חיב.
וּמֵאימתי העמידוּה בִרשוּתוֹ כדי לחיבוֹ עליה כרֵת? מִשעה שהִקדישה.
והוּא ששחטה אחר יֵאוּש,
אבל לִפני יֵאוּש אינה קדֵשה.
15
היתה הבהֵמה כוּלה בחוּץ וצוּארה בִפנים,
ושחט חיב,
שנאמר: "אשר ישחט שוֹר אוֹ כשב אוֹ עֵז במחנה אוֹ אשר ישחט מִחוּץ למחנה" אחד השוֹחֵט במִקדש וּשאר גוּף הבהֵמה לחוּץ אוֹ שהיה גוּפה בִפנים וצוּארה בחוּץ,
חיב, עד שתִהיה הבהֵמה כוּלה במִקדש,
שנאמר: "ואל פתח אֹהל מוֹעֵד לֹא יביאנוּ" .
אבל השוֹחֵט בגגוֹ של היכל,
אף על פי שאינוֹ ראוּי לִזביחה כלל הרי זה פטוּר.
16
שנים שאחזוּ בסכין ושחטוּ בחוּץ פטוּרין,
שנאמר: "אשר ישחט",
"אוֹ אשר ישחט" אחד,
לֹא שנים.
ואחד ששחט בחוּץ,
אף על פי שלֹא נִתכוֵּן לִשחֹט קדשים אֵלוּ ליי הרי זה חיב,
שנאמר: "דם יֵחשֵב לאיש ההוּא דם שפך" אף על פי שזה הדם במחשבתוֹ כדם הנִשפך,
לֹא כקרבן הרי הוּא חיב.
17
השוֹחֵט בחוּץ בלילה חיב,
הוֹאיל והשחיטה בלילה כשֵרה בחוּץ.
וכֵן אִם העלה בלילה מִזה ששחט בחוּץ בלילה חיב על ההעליה.
אבל אִם שחט בִפנים בלילה והעלה בחוּץ פטוּר,
לפי שלֹא העלה אלא דבר פסוּל,
שאין לך שחיטה כשֵרה בלילה במִקדש.
וכֵן אִם קִבֵל בִכלי חֹל בִפנים וזרק בחוּץ פטוּר.
18
וכֵן המוֹלֵק את העוֹף בחוּץ פטוּר,
ואִם העלהוּ פטוּר.
מלק בִפנים והעלה בחוּץ חיב על ההעליה.
שחטוֹ בִפנים והעלהוּ בחוּץ פטוּר,
שלֹא העלה אלא דבר שאינוֹ ראוּי לִקרב.
שחט את העוֹף בחוּץ והעלהוּ בחוּץ חיב שתים,
שהשחיטה בחוּץ כשֵרה,
והרי היא כמליקה בִפנים.