1
הנוֹדֵר מִנחה מאפֵה תנוּר לֹא יביא מאפֵה כוּפח,
ולֹא מאפֵה רעפים,
ולֹא מאפֵה יוֹרת הערביים.
2
האוֹמֵר: 'הרי עלי במחבת' והֵביא במרחשת,
'במרחשת' והֵביא במחבת מה שהֵביא הֵביא,
וידי חוֹבתוֹ לֹא יצא.
ואִם אמר:
'זוֹ להביא במרחשת' והביאה במחבת,
אוֹ 'במחבת' והביאה במרחשת הרי זוֹ פסוּלה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
:וכֵן האוֹמֵר:
'הרי עלי שני עשרוֹנוֹת להביאן בִכלי אחד' והביאן בִשני כֵלים,
אוֹ 'בִשני כֵלים' והביאן בִכלי אחד מה שהֵביא הֵביא,
וידי חוֹבתוֹ לֹא יצא,
שנאמר: "כאשר נדרת ליי אלֹהיך" .
3
'אֵלוּ להביא בִכלי אחד' והֵביא בִשני כֵלים,
'אֵלוּ להביא בִשני כֵלים' והֵביא בִכלי אחד הרי אֵלוּ פסוּלים.
:לֹא קבען בִשעת הנדר,
אלא אמר:
'הרי עלי שני עשרוֹנוֹת',
וּבִשעת הפרשה קבען והִפרישן בִשני כֵלים,
וחזר והביאן בִכלי אחד הרי אֵלוּ כשֵרים,
שנאמר: "כאשר נדרת" ,
ולֹא 'כאשר הִפרשת'.
:אמר: 'הרי עלי שני עשרוֹנוֹת להביא בִכלי אחד',
והֵביא בִשני כֵלים,
אמרוּ לוֹ:
'בִכלי אחד נדרת':
הִקריבן בִשני כֵלים הרי אֵלוּ פסוּלים; הִקריבן בִכלי אחד הרי אֵלוּ כשֵרים.
4
אמר: 'הרי עלי שני עשרוֹנוֹת להביא בִשני כֵלים',
והֵביא בִכלי אחד,
אמרוּ לוֹ:
'בִשני כֵלים נדרת':
הִקריבן בִשני כֵלים הרי אֵלוּ כשֵרים; הִקריבן בִכלי אחד הרי אֵלוּ כִשתי מנחוֹת שנִתערבוּ.
5
האוֹמֵר: 'הרי עלי מִנחה' יביא אחת מֵחמֵשת מיני מִנחה הבאוֹת בנדר וּבִנדבה.
אמר: 'הרי עלי מנחוֹת' יביא שני מיני מנחוֹת מֵחמִשתן.
אמר: 'הרי עלי מין מנחוֹת' יביא שתי מנחוֹת מִמין אחד.
'הרי עלי מיני מנחוֹת' יביא שתי מנחוֹת מִשני מינין.
וכֵן אִם אמר:
'הרי עלי מיני מִנחה' יביא שני מינין.
קבע נִדרוֹ במין מֵהם,
וּשכחוֹ מֵביא חמִשתן.
6
אין היחיד מֵביא מִנחה בִכלי אחד יתֵר מִשִשים עִשרוֹן.
ואִם נדר יתֵר מִשִשים מֵביא שִשים בִכלי אחד והשאר בִכלי שֵני,
שאין יכוֹלין להִבלֵל כאחד אלא שִשים,
אבל יתֵר על שִשים אין נִבללין.
אף על פי שאין הבלילה מעכבת,
כמוֹ שבֵארנוּ,
אמרוּ חכמים:
כל הראוּי לִבלילה אין הבלילה מעכבת בוֹ,
וכל שאינוֹ ראוּי לִבלילה הבלילה מעכבת בוֹ.
7
אמר: 'הרי עלי מֵאה אחד ועשרים עִשרוֹן' מֵביא מֵאה ועשרים בִשני כֵלים,
שִשים בכל כלי,
וּמֵביא עִשרוֹן אחד בכלי השלישי.
:אמר: 'הרי עלי עִשרוֹן' יביא עִשרוֹן אחד.
'הרי עלי עשרוֹנוֹת' יביא שנים.
פֵרֵש נִדרוֹ ושכח כמה עִשרוֹן פֵרֵש יביא שִשים עִשרוֹן בִכלי אחד.
שכח כמה עִשרוֹן פֵרֵש וּבאי זה מין קבעוֹ הרי זה מֵביא שִשים עִשרוֹן מִכל מין ומין מֵחמִשתן.
8
קבע נִדרוֹ ושכח כמה עשרוֹנוֹת נדר,
בכמה כֵלים נדר הרי זה מֵביא מֵאחד ועד שִשים בשִשים כלי.
כיצד? מֵביא עִשרוֹן אחד בִכלי אחד,
וּשני עשרוֹנוֹת בִכלי שֵני,
וּשלֹשה עשרוֹנוֹת בִכלי שלישי,
עד שיִהיוּ שִשים עשרוֹנוֹת בכלי האחרוֹן.
ואִם שכח אף באי זה מין קבע מֵביא על סֵדר זה שִשים כלי מִכל מין,
ונִמצא מֵביא מִכל מין אלף וּשמוֹנה מֵאוֹת וּשלֹשים עִשרוֹן.
9
האוֹמֵר: 'הרי עלי מִנחת שעוֹרים' אוֹ 'מִנחת חצי עִשרוֹן' אוֹ 'מִנחת שלֹא שמן וּלבוֹנה' הרי זה פטוּר,
שלֹא הִתנדֵב דבר שכמוֹהוּ מקריבין.
אמר: 'הרי עלי מִנחה מִן השעוֹרים' אוֹ 'מִן העדשים' אוֹ 'מִנחה בלֹא שמן וּלבוֹנה' אוֹ 'מִנחה חצי עִשרוֹן' שוֹאלין אוֹתוֹ:
אִם אמר:
'לֹא נדרתי אלא על דעת שמוּתר להקריב כזה,
ואִלוּ ידעתי שאין מקריבין אלא עִשרוֹן שלֵם',
'סֹלת', 'בשמן וּלבוֹנה',
'לֹא הייתי נוֹדֵר' הרי זה פטוּר; ואִם אמר:
'אִלוּ הייתי יוֹדֵע הייתי נוֹדֵר כדרך שמקריבין' הרי זה חיב להקריב כדרך שמקריבין.
10
נדר עִשרוֹן וּמחצה,
ואמר: 'אִלוּ הייתי יוֹדֵע,
הייתי נוֹדֵר כדרך המִתנדבין' הרי זה מֵביא שנים.
אמר: 'הרי עלי קמח' אוֹ 'הרי עלי חצי עִשרוֹן',
ולֹא הִזכיר שֵם מִנחה הרי זה פטוּר,
כמי שלֹא נדר מֵעוֹלם.
:וכֵן האוֹמֵר:
'הרי עלי תוֹדה בלֹא לחם',
'זבח בלֹא נסכים' הרי זה פטוּר.
ואִם אמר:
'אִלוּ הייתי יוֹדֵע שאין מקריבין כֵן,
הייתי נוֹדֵר כדרך הנוֹדרין' הרי זה חיב להביא כדרך המקריבין.
11
האוֹמֵר: 'הרי עלי לחמי תוֹדה' יביא תוֹדה ולחמה,
שהדבר ידוּע שאין מקריבין לחם בלֹא תוֹדה,
וסוֹף הקרבן הִזכיר.
אמר: 'הרי עלי לחם לִפטֹר תוֹדתוֹ של פלוֹני' יביא לחם תוֹדה עִם תוֹדת חבֵרוֹ.
12
מִתנדֵב אדם אוֹ נוֹדֵר יין בִפני עצמוֹ.
ואין מִתנדבין לֹג יין אוֹ שני לוּגין,
שאין בנסכים לֹא לֹג ולֹא שנים; ואין מִתנדבין חמִשה,
שאין חמֵשת לוּגין ראוּיין לֹא לנִסכי בהֵמה אחת ולֹא לנִסכי שתי בהֵמוֹת; אלא מִתנדבין שלֹשה,
וארבעה, ושִשה,
וּמִשִשה ומעלה,
מִפני שהֵן ראוּיין לנִסכי בהֵמה.
13
כיצד? נדר שִבעה הרי הֵן כנִסכי כבש ואיל.
נדר שמוֹנה הרי אֵלוּ כנִסכי שני אילים.
תִשעה כנִסכי שוֹר וכבש אוֹ כנִסכי שלֹשה כבשים.
נדר עשרה הרי אֵלוּ כנִסכי שוֹר ואיל אוֹ שני כבשים ואיל.
וכֵן עד לעוֹלם.
14
נדר חמֵשת לוּגין אוֹמרין לוֹ:
'השלֵם שִשה',
שהרי קבען לקרבן.
אבל אִם נדר לֹג אוֹ שנים פטוּר,
שהרי אינן ראוּיין כלל,
לֹא הֵן ולֹא מִקצתן.
ואין מִתנדבין ולֹא נוֹדרין פחוֹת מִלֹג שמן,
שאין לך מִנחה פחוּתה מֵעִשרוֹן,
והיא צריכה לֹג אחד שמן.
15
האוֹמֵר: 'הרי עלי יין' לֹא יפחֹת מִשלֹשת לוּגין.
'הרי עלי שמן' לֹא יפחֹת מִלֹג.
פֵרֵש נִדרוֹ ושכח כמה לֹג נדר מִן היין אוֹ מִן השמן יביא מֵאה וארבעים לֹג,
שאין לך יוֹם שמקריבין בוֹ הצִבוּר קרבנוֹת מרוּבוֹת יתֵר מיוֹם טוֹב הרִאשוֹן של חג שחל לִהיוֹת בשבת,
ויהיוּ הנסכים בוֹ ביוֹם מֵאה וארבעים לֹג שמן,
וּכמוֹתן יין,
כמוֹ שיִתבאֵר בהִלכוֹת תמידין וּמוּספין.