1
האוֹמֵר: 'ולדה של זוֹ עוֹלה והיא שלמים' דבריו קימין.
'היא שלמים וּולדה עוֹלה':
אִם לכך נִתכוֵּן דבריו קימין; ואִם אחר שגמר בלִבוֹ והוֹציא בִשפתיו שתִהיה שלמים,
חזר בוֹ ואמר:
'וּולדה עוֹלה',
אף על פי שחזר בוֹ בתוֹך כדי דִבוּר הרי ולדה שלמים,
שאין חזרה בהקדֵש,
ואפִלוּ בתוֹך כדי דִבוּר.
2
האוֹמֵר: 'ידה של זוֹ עוֹלה' אוֹ:
'רגלה של זוֹ עוֹלה' תִמכֵר לחיבי עוֹלוֹת,
ודמיה חוּלין חוּץ מִדמי אוֹתוֹ אֵבר.
והוּא שיִהיה זה המחוּיב עוֹלה שקנה אוֹתה,
נדר עוֹלה בדמים קצוּבין.
:האוֹמֵר: 'לִבה' אוֹ 'רֹאשה' 'של זוֹ עוֹלה',
הוֹאיל והִקדיש דבר שהנשמה תלוּיה בוֹ הרי כוּלה עוֹלה.
הִקדיש אֵבר אחד מִן העוֹף הרי זה ספֵק אִם נִתקדֵש כוּלוֹ אוֹ לֹא נִתקדֵש.
3
האוֹמֵר: 'בהֵמה זוֹ חציה עוֹלה וחציה שלמים' קדֵשה ואינה קרֵבה,
אלא תִרעה עד שיִפֹל בה מוּם,
ותִמכֵר, ויביא בחצי דמיה עוֹלה וּבחצי דמיה שלמים.
היה מחוּיב חטאת ואמר:
'חציה חטאת וחציה עוֹלה' אוֹ 'שלמים',
אוֹ שאמר:
'חציה עוֹלה' אוֹ 'שלמים' 'וחציה חטאת' הרי זוֹ תמוּת,
כמוֹ שיִתבאֵר בחטאוֹת המֵתוֹת.
4
בהמת השוּתפין שהִקדיש אחד מֵהן חציה שלוֹ,
וחזר ולקח החֵצי האחֵר והִקדישוֹ הרי זוֹ קדֵשה וּקרֵבה; אף על פי שמִתחִלתה דחוּיה היתה כשהִקדיש חציה,
אין הדחוּי מֵעִקרוֹ דחוּי,
ואף על פי שהיא קדוּשת דמים; הוֹאיל והיא בעלי חיים,
אין בעלי חיים נִדחין,
והרי נִראית כוּלה להקרבה,
לפיכך תִקרב,
ועוֹשה תמוּרה.
5
האוֹמֵר: 'דמי בהֵמה זוֹ עוֹלה' אוֹ:
'הרי זוֹ לעוֹלה':
אִם היתה ראוּיה לִקרב עוֹלה נִתקדשה קדוּשת הגוּף,
והיא עצמה תִקרב עוֹלה; ואִם אינה ראוּיה תִמכֵר,
ויביא בדמיה עוֹלה.
6
אמר על בהֵמה טמֵאה וכיוֹצֵא בה מֵאִסוּרי הקרבן שאין קדוּשה חלה עליהן:
'הרי אֵלוּ עוֹלה' לֹא אמר כלוּם,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת אִסוּרי מִזבֵח.
אמר: 'הרי אֵלוּ לעוֹלה' ימכרוּ,
ויביא בִדמיהן עוֹלה.
7
האוֹמֵר: 'דמי פרה זוֹ לעוֹלה כל שלֹשים יוֹם,
וּלאחר שלֹשים יוֹם לִשלמים',
אוֹ שאמר:
'דמיה לִשלמים כל שלֹשים יוֹם,
וּלאחר שלֹשים יוֹם לעוֹלה' דבריו קימין,
ואִם הִקריב דמיה בתוֹך שלֹשים יוֹם מֵביא בהן כמוֹ שנדר,
ואִם הִקריבן לאחר שלֹשים יוֹם מֵביא כמוֹ שנדר.
8
היתה לוֹ בהֵמה מעוּברת,
ואמר: 'אִם ילדה זכר הרי הוּא עוֹלה,
ואִם נקֵבה זִבחי שלמים':
ילדה זכר יקרב עוֹלה; ילדה נקֵבה תִקרב זִבחי שלמים; ילדה זכר וּנקֵבה הזכר יקרב עוֹלה והנקֵבה זִבחי שלמים; ילדה שני זכרים האחד יקרב עוֹלה והשֵני ימכֵר לצרכי עוֹלה,
ודמיו חוּלין.
וכֵן אִם ילדה שתי נקֵבוֹת אחת תִקרב שלמים והשניה תִמכֵר לצרכי שלמים,
ודמיה חוּלין.
:ילדה טוּמטוּם ואנדרגינס אינן קדֵשין,
והרי הֵן חוּלין,
כמוֹ שבֵארנוּ.
והמקדֵש עוּבר בִמעי בעלת מוּם וכיוֹצֵא בה הרי זה קדוֹש.