1
מִצות עשֵה לעשוֹת כל מִנחה כמִצותה האמוּרה בתוֹרה.
2
וכיצד עשית חבִתי כֹהֵן גדוֹל? מֵביא עִשרוֹן שלֵם,
וחוֹצֵהוּ בחצי עִשרוֹן שבמִקדש; אף על פי שהיא קרֵבה חציין,
אינה מִתקדשת לחציין.
וּמֵביא עִמה שלֹשה לוּגין שמן,
שנאמר: "בשמן תֵעשה" להוֹסיף לה שמן כנִסכי הכבש.
:וּבוֹלֵל הסֹלת בשמן,
וחוֹלֵט אוֹתה ברוֹתחין,
ולש מִכל חצי עִשרוֹן שֵש חלוֹת,
נִמצאוּ שתים עשרֵה חלוֹת.
3
ואחת אחת היוּ נעשוֹת.
וכיצד עוֹשה? מחלֵק השלֹשת לוּגין ברביעית שבמִקדש,
רביעית לכל חלה,
ואוֹפה החלה מעט,
ואחר כך קוֹלה אוֹתה על המחבת בִשאר רביעית השמן שלה.
ואינוֹ מבשלה הרבֵה,
שנאמר: "תוּפיני" בין בשֵל ונא.
4
ואחר כך חוֹלֵק כל חלה וחלה לִשנים באֹמד,
כדי שיקריב החֵצי בבֹקר והחֵצי בערב.
ולוֹקֵח החציין וכוֹפֵל כל אחד מֵהן לִשנים,
וּפוֹתֵת, עד שתִמצֵא כל פתיתה כפוּלה לִשנים.
וּמקריב החציין עִם חצי קֹמץ לבוֹנה שלה בבֹקר,
והחֵצי הנִשאר עִם חצי קֹמץ לבוֹנה בערב.
ואִם היתה מִנחת חִנוּך אינוֹ חוֹצה,
אלא מקריבה כוּלה כאחת עִם קֹמץ לבוֹנה.
וּשתיהן כליל לאִשים.
5
מִנחת הסֹלת כיצד היתה נעשית? מֵביא עִשרוֹן סֹלת אוֹ כמה עשרוֹנוֹת כפי נִדרוֹ,
ושמן הראוּי לה,
וּמוֹדֵד בעִשרוֹן של מִקדש,
ונוֹתֵן שמן בִכלי,
ואחר כך נוֹתֵן עליו את הסֹלת,
ואחר כך נוֹתֵן שמן אחֵר על הסֹלת וּבוֹלֵל בוֹ הסֹלת,
ואחר כך נוֹתנה בִכלי שרֵת וצק לתוֹכה שמן.
ושמן שנתן תחִלה,
עִם שמן הבלילה,
עִם השמן שיצק הכֹל לֹג לעִשרוֹן.
ונוֹתֵן עליה לבוֹנתה.
6
מִנחת המחבת והמרחשת כיצד? נוֹתֵן השמן בִכלי,
ונוֹתֵן עליו הסֹלת,
ונוֹתֵן על הסֹלת שמן אחֵר,
וּבוֹלֵל הסֹלת,
ואחר כך לשה בפוֹשרין,
ואוֹפה אוֹתה במחבת אוֹ במרחשת,
כמוֹ שנדר,
וּפוֹתֵת אוֹתה פִתים,
ונוֹתנה בִכלי שרֵת,
ויוֹצֵק עליה שאר השמן,
ונוֹתֵן לבוֹנתה.
7
מה בין מחבת למרחשת? מרחשת יֵש לה שפה,
והבצֵק שאוֹפין אוֹתוֹ עליה רך,
שהרי יֵש לה שפה ואינוֹ יוֹצֵא; וּמחבת אין לה שפה,
והבצֵק שאוֹפין אוֹתוֹ בה קשה,
כדי שלֹא יֵצֵא מִכאן וּמִכאן.
8
מִנחת מאפֵה תנוּר כיצד? אִם חלוֹת היא בוֹלֵל הסֹלת בשמן,
ולש בפוֹשרין,
ואוֹפה, וּפוֹתֵת,
ונוֹתֵן בִכלי שרֵת,
ונוֹתֵן עליה לבוֹנתה.
ואין בה יציקת שמן,
שנאמר: "חלוֹת מצֹת בלוּלֹת בשמן" .
ואִם רקיקין הֵן לש את הסֹלת בפוֹשרין,
וּמוֹשֵח את הרקיקין בשמן,
שנאמר: "וּרקיקי מצוֹת משוּחים בשמן" .
ויֵראה לי שאחר אפיה מוֹשֵח אוֹתן.
9
וכיצד מוֹשחן? מֵביא לֹג שמן לכל עִשרוֹן,
וּמוֹשחן וחוֹזֵר וּמוֹשחן עד שכלה כל השמן שבלֹג.
10
כל ארבע מנחוֹת אֵלוּ האפוּיוֹת,
כשאוֹפין אוֹתן אוֹפין כל עִשרוֹן עשר חלוֹת.
ואִם רִבה בחלוֹת אוֹ חִסֵר כשֵרה.
וכיצד פוֹתתין אוֹתן? כוֹפֵל החלה לִשנים,
והשנים לארבעה,
וּמבדיל, ואִם היתה המִנחה של זִכרי כהוּנה אינוֹ מבדיל,
וּפוֹתֵת. וכוּלן פתיתתן כזיתים,
ואִם הִגדיל הפתיתין אוֹ הִקטין כשֵרה.
11
לֹא בלל,
ולֹא פתת,
לֹא הִגיש,
לֹא משח את הרקיקין כשֵרה.
לֹא נאמרוּ כל הדברים האֵלה אלא למִצוה,
שכך היא מִצותה.
12
סֵדר הבאת המִנחה כיצד? מֵביא אדם סֹלת מִתוֹך ביתוֹ בִקלתוֹת של כסף ושל זהב אוֹ של שאר מיני מתכוֹת,
כלי שהוּא ראוּי לִכלי שרֵת.
ואִם היתה מִנחת הסֹלת נוֹתנה לִכלי שרֵת,
וּמקדשה בִכלי שרֵת.
ואִם היתה מִן המנחוֹת הנאפוֹת אוֹפה שם במִקדש,
וּפוֹתֵת כמוֹ שבֵארנוּ,
ונוֹתֵן הפתיתין לִכלי שרֵת,
ונוֹתֵן עליה שמנה וּלבוֹנתה,
וּמוֹליכה אֵצל כֹהֵן,
והכֹהֵן מוֹליכה אֵצל המִזבֵח וּמגישה בקרן דרוֹמית מערבית כנגד חוּדה של קרן,
ודיוֹ.:וּמסלֵק את כל לבוֹנתה לצד אחד,
וקוֹמֵץ מִמקוֹם שנִתרבה שמנה,
שנאמר: "מִסלתה וּמִשמנה" ,
ונוֹתֵן הקֹמץ לִכלי שרֵת,
וּמקדשוֹ בִכלי שרֵת.
וקֹמץ שחִלקוֹ בִשני כֵלים אינוֹ קדוֹש.
וחוֹזֵר וּמלקֵט את כל לבוֹנתה,
ונוֹתנה על הקֹמץ שבכלי,
וּמעלה אוֹתוֹ על גבי המִזבֵח,
וּמוֹלחוֹ, ונוֹתֵן על גבי האִשים מִכלי שרֵת.
ואִם מִנחת כֹהנים היא אינוֹ קוֹמֵץ,
אלא נוֹתֵן מלח על כוּלה,
וּמשליך הכֹל על גבי האִשים.
13
כיצד קוֹמצין מנחוֹת הנִקמצוֹת? כדרך שקוֹמֵץ כל אדם:
פוֹשֵט פס ידוֹ וקוֹמֵץ.
קמץ בראשי אצבעוֹתיו אוֹ מִן הצדדין לֹא יקטיר,
ואִם הִקטיר הוּרצה.
ואִם הוֹסיף בקֹמץ,
כגוֹן שהִרחיק אצבעוֹתיו וקמץ הרי זה פסל.
14
אין קֹמץ פחוֹת מִכִשני זיתים.
וּמִקצת הקֹמץ מעכֵב את כוּלוֹ.
והקֹמץ והלבוֹנה מעכבין זה את זה.
הסֹלת והשמן מעכבין זה את זה.
וּמִקצת השמן מעכֵב את כוּלוֹ,
אין פחוֹת מִלֹג לעִשרוֹן,
כמוֹ שבֵארנוּ.