1
כל האוֹכֵל כזית מִבשר העוֹלה,
בין לִפני זריקת דמים בין לאחר זריקת דמה לוֹקה,
שנאמר: "לֹא תוּכל לאכֹל בִשעריך מעשר דגנך וכו' וּנדריך אשר תִדֹר" .
מִפי השמוּעה למדוּ שזוֹ אזהרה לאכֹל בשר העוֹלה.
2
והחֵלב של עוֹלה,
וּבשרה, והסֹלת והיין והשמן של נסכיה חמִשתן מִצטרפין לכזית.
3
וכֵן האוֹכֵל כזית מִכל האֵמוּרין,
בין לִפני זריקה בין לאחר זריקה,
בין כֹהֵן בין ישראֵל לוֹקה,
שהאֵמוּרין כליל למִזבֵח ככל העוֹלה,
והרי נאמר במִנחת כֹהנים:
"כליל תִהיה לֹא תֵאכֵל" כל שהוּא כליל למִזבֵח אכילתוֹ בלֹא תעשה,
ולוֹקין עליו בכזית.
:וכֵן כל האוֹכֵל כזית מִבשר חטאוֹת הנִשרפוֹת לוֹקה,
שנאמר: "וכל חטאת אשר יוּבא מִדמה אל אֹהל מוֹעֵד.
.. לֹא תֵאכֵל,
באֵש תִשרֵף" .
4
כל האוֹכֵל כזית מִבשר הקדשים,
אפִלוּ קדשים קלים,
קֹדם זריקת דמים לוֹקה,
שנאמר: "לֹא תוּכל לאכֹל בִשעריך מעשר דגנך וכו' ונִדבֹתיך" ,
כלוֹמר: לֹא תוּכל לאכֹל נִדבוֹתיך בִשעריך קֹדם שזוֹרקין דמם בשערי המקוֹם.
מִפי השמוּעה למדוּ שזוֹ אזהרה לאכֹל תוֹדה אוֹ שלמים קֹדם זריקת דמים,
והוּא הדין לִשאר הקדשים,
בין קלים בין חמוּרין.
ושִשה דברים שבתוֹדה,
שהֵן החֵלב והבשר והסֹלת והשמן והיין והלחם כוּלן מִצטרפין לכזית.
5
כל האוֹכֵל כזית מִבשר קדשי קדשים חוּץ לעזרה לוֹקה,
שנאמר: "לֹא תוּכל לאכֹל בִשעריך מעשר דגנך וכו' בקרך וצֹאנך" .
מִפי השמוּעה למדוּ שזוֹ אזהרה לאכֹל מִבשר החטאוֹת ואשמוֹת חוּץ לעזרה.
והוּא הדין לאוֹכֵל קדשים קלים חוּץ לירוּשלים שהוּא לוֹקה,
שחוֹמת ירוּשלים לקדשים קלים כחוֹמת העזרה לקדשי קדשים.
ואחד בשר חטאת ואשם אוֹ שירי מנחוֹת.
6
בשר קדשי קדשים שיצא חוּץ לחוֹמת העזרה,
וּבשר קדשים קלים שיצא חוּץ לחוֹמת ירוּשלים נִפסל,
ונאסר לעוֹלם.
ואף על פי שחזר לִמקוֹמוֹ אסוּר לאכלוֹ,
והאוֹכֵל מִמנוּ כזית לוֹקה,
שנאמר: "וּבשר בשדה טרֵפה לֹא תֹאכֵלוּ" כיון שיצא בשר חוּץ לִמחִצתוֹ,
נעשה כִטרֵפה,
כמוֹ שבֵארנוּ בהִלכוֹת מאכלוֹת אסוּרוֹת.
7
נִכנס בשר קדשים קלים להיכל הרי זה כשֵר.
8
זר שאכל כזית מִבשר קדשי קדשים בעזרה אחר זריקת דמים לוֹקה,
שנאמר: "ואכלוּ אֹתם אשר כוּפר בהם למלֵא את ידם לקדֵש אֹתם,
וזר לֹא יֹאכל כי קֹדש הֵם" במקוֹם שהכֹהֵן אוֹכֵל וּבעֵת שראוּי לאכֹל,
אִם אכלוֹ שם הזר לוֹקה.
אבל אִם אכל הזר בשר קדשי קדשים בחוּץ לוֹקה מִשוּם אוֹכלן בחוּץ,
לֹא מִשוּם זר שאכל קֹדש,
שהרי אינן ראוּיין שם לכֹהנים.
וכֵן אִם אכלן בעזרה קֹדם זריקה לוֹקה מִשוּם אוֹכֵל קֹדם זריקה בִלבד,
לֹא מִשוּם זרוּת.
9
זר שאכל כזית מֵחטאת העוֹף לוֹקה שתים:
אחת מִשוּם זר שאכל את הקֹדש,
ואחת מִשוּם אוֹכֵל נבֵלה; שכל מלוּקה נבֵלה היא,
וּכשהוּתרה לכֹהנים הוּתרה,
לֹא לזרים,
והרי הֵן שני אִסוּרין הבאין כאחד,
כמוֹ שבֵארנוּ.