1
חֹמר בחטאת הבהֵמה מִשאר קדשי קדשים,
שדם חטאת הבהֵמה שנִתז מִן הכלי שקִבֵל בוֹ הדם קֹדם הזיה על הבגד טעוּן כִבוּס במים בעזרה,
שנאמר: "ואשר יזה מִדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבֵס במקוֹם קדֹש" .
2
אחד הבגד ואחד השק ואחד העוֹר הרך טעוּנין כִבוּס.
אבל העוֹר הקשה הרי הוּא כעֵץ,
וגוֹרֵד הדם מֵעליו.
ואחד דם חטאת הנאכלת אוֹ דם החטאת הנִשרפת,
אבל לֹא חטאת העוֹף,
שנאמר: "תִשחֵט החטאת" בנִשחטת הכתוּב מדבֵר,
לֹא בנִמלקת.
3
חטאת שנִפסלה אין דמה טעוּן כִבוּס,
בין שהיתה לה שעת הכֹשר בין שלֹא היתה לה שעת הכֹשר.
אי זוֹ היא שהיתה לה שעת הכֹשר? שלנה,
ושנִטמֵאת, ושיצאת חוּץ לעזרה.
ואי זוֹ היא שלֹא היתה לה שעת הכֹשר? שנִפסלה בִשחיטה אוֹ בִזריקת דמיה.
4
אין טעוּן כִבוּס אלא מקוֹם הדם בִלבד,
והוּא שיִהיה על כלי שראוּי לקבֵל טוּמאה וראוּי לכִבוּס.
אבל אִם נִתז על כלי עֵץ אוֹ כלי מתכוֹת אינוֹ טעוּן כִבוּס,
לפי שאינן ראוּיין לכִבוּס,
אלא גוֹרדן בִלבד.
5
נִתז על עוֹר הדג אינוֹ טעוּן כִבוּס,
לפי שאינוֹ ראוּי לקבֵל טוּמאה.
:אבל אִם נִתז על עוֹר בהֵמה:
עד שלֹא הוּפשט אינוֹ טעוּן כִבוּס; אחר שהוּפשט טעוּן כִבוּס,
שאף על פי שאינוֹ עתה מקבֵל טוּמאה,
הרי הוּא ראוּי לקבֵל טוּמאה לאחר שיִתעבֵד.
6
נִתז מִן הצוּאר אוֹ מֵעל קרן המִזבֵח,
אוֹ שנִשפך הדם על הרִצפה ואספוֹ,
ונִתז מִמנוּ על הבגד אינוֹ טעוּן כִבוּס,
שנאמר: "ואשר יזה מִדמה על הבגד" לֹא אמרתי אלא בדם שנִתקבֵל בִכלי שרֵת וראוּי להזיה ויֵש בוֹ כדי הזיה.
7
נתן ארבע המתנוֹת ואחר כך נִתז מִן הכוֹס על הבגד מִשירי הדם אינוֹ טעוּן כִבוּס,
ואף על פי שעדין לֹא זרק השירין על היסוֹד.
וכֵן בחטאוֹת הנִשרפוֹת:
8
נִתז מֵאצבעוֹ אחר שיצאת הזאה מידוֹ אינוֹ טעוּן כִבוּס,
ששירי הדם שבאצבע פסוּלין להזאה.
9
נִתז מִן הבגד לבגד שֵני אין הבגד השֵני טעוּן כִבוּס.
נִתז על בגד טמֵא אינוֹ טעוּן כִבוּס.
נִתז דם החטאת על הבגד,
ונִתז על דם החטאת דם חוּלין טעוּן כִבוּס.
אבל אִם נִתז דם החוּלין תחִלה,
ונִתז דם החטאת עליו אינוֹ טעוּן כִבוּס,
שהרי לֹא נִבלע בוֹ.
10
כשמכבסין את מקוֹם הדם,
מכבסין אוֹתוֹ במים יפה יפה עד שלֹא ישאֵר לוֹ רֹשם.
וכל שִבעת הסמנין שמעבירין על הכתם,
מעבירין על דם חטאת,
חוּץ מִמי רגלים,
שאין מכניסין מי רגלים למִקדש.
11
כלי חרש שנִתבשלה בוֹ חטאת הנאכלת טעוּן שבירה בעזרה.
וּכלי מתכת שנִתבשלה בוֹ טעוּן מריקה וּשטיפה במים בעזרה,
שנאמר: "וּכלי חרש אשר תבוּשל בוֹ" .
אף על פי שלֹא נאמר כאן 'במקוֹם קדוֹש',
הרי דינם כדין הכִבוּס:
מה כִבוּס הבגד בקֹדש,
אף שבירת כלי חרש וּשטיפת כלי מתכת וּמריקתוֹ בקֹדש.
ואחד כלי שנִתבשֵל בוֹ אוֹ כלי שעֵרה לתוֹכוֹ רוֹתֵח.
12
מריקה בחמין,
וּשטיפה בצוֹנֵן.
במים, לֹא ביין ולֹא במזג ולֹא בִשאר משקין.
והמריקה והשטיפה כִמריקת הכוֹס וּשטיפתוֹ.
והשפוּד והאסכלה מגעילן במים חמין על גבי האֵש,
ואחר כך מדיחן.
13
במה דברים אמוּרים? שבִשֵל בהן אחר שנִזרק דמה כהִלכתוֹ.
אבל אִם בִשֵל קֹדם זריקה אוֹ שבִשֵל בשר חטאת הנִשרפת אינוֹ טעוּן מריקה וּשטיפה.
בִשֵל במִקצת הכלי כוּלוֹ טעוּן מריקה וּשטיפה.
14
צלה הבשר בתנוּר של חרש יֵש בדבר ספֵק אִם ישבֵר,
הוֹאיל ונִתבשלה בוֹ,
אוֹ לֹא ישבֵר,
הוֹאיל ולֹא נגעה בוֹ.
:ולֹא בחטאת בִלבד,
אלא כל הכֵלים שמִשתמשין בהן בקדשים על ידי חמין,
בין קדשי קדשים בין קדשים קלים טעוּנין מריקה וּשטיפה עֵקב אכילה.
וכֵן השפוּד והאסכלה מגעילין עֵקב אכילה.
ואינוֹ מניחן עד זמן אכילה שניה,
אלא כשישלים לאכֹל יגעיל השפוּד והאסכלה,
וימרֹק וישטֹף הכלי,
בין כלי מתכוֹת בין כלי חרש,
חוּץ מִן החטאת,
שהוּא שוֹבֵר בה כלי חרש.
:וּמבשֵל ושוֹנה וּמשלֵש מיד,
בין בִכלי מתכוֹת בין בִכלי חרש,
וּממרֵק ושוֹטֵף עד סוֹף אכילה.
15
כלי גללים,
כלי אבנים,
וּכלי אדמה אינן טעוּנין מריקה וּשטיפה אפִלוּ בחטאת,
אלא הדחה בִלבד.
:נאמר בחטאת:
"כֹל אשר יגע בִבשרה יקדש" לִהיוֹת כמוֹה:
אִם פסוּלה היא הנוֹגֵע בה פסוּל,
ואִם כשֵרה היא הנוֹגֵע בה יֵאכֵל כמוֹה וּבִקדוּשתה.
16
במה דברים אמוּרים? בשנִבלעה בוֹ.
אבל נגיעה בלֹא הבלעה אינה מקדשת.
ואחד החטאת ואחד שאר קדשים,
בין קלים בין חמוּרים,
שנאמר: "לעֹלה למִנחה" וכו' .
17
נגע בִבשרה ברקיק,
ונִבלע במִקצתוֹ לֹא נִתקדֵש כוּלוֹ,
אלא חוֹתֵך מקוֹם הבלע.
18
כלי שבִשֵל בוֹ קדשים וחוּלין,
אוֹ קדשי קדשים וקדשים קלים:
אִם יֵש בהם בנוֹתֵן טעם הרי הכֹל נאכל כחמוּר שבהן,
וטעוּן הכלי מריקה וּשטיפה והכֹל כחמוּר שבהן לכל דבר; ואִם לֹא נתן טעם זה בזה אין הקלים נאכלים כחמוּרים,
ואינן כמוֹתן לכל דבר,
אבל הכלי טעוּן מריקה וּשטיפה.
19
בגד שנִתז עליו דם החטאת ויצא חוּץ לעזרה מחזירוֹ לעזרה וּמכבסוֹ שם.
נִטמא חוּץ לעזרה כיצד יעשה? קוֹרעוֹ כדי שיִטהר,
וּמכניסוֹ וּמכבסוֹ בִפנים.
וצריך להניח בוֹ שלֵם כדי מעפֹרת.
לפי שנאמר:
"בגד" , צריך לכבֵס בגד.
ואף על פי שהוּא טמֵא מִדִבריהם מִפני כדי המעפֹרת שנִשארה בוֹ,
כיון שנִקרע רוּבוֹ טהוֹר מִן התוֹרה,
וּמוּתר להכניסוֹ למִקדש לכבֵס הדם.
20
מעיל שנִתז עליו דם חטאת,
ויצא ונִטמא בחוּץ כיצד הוּא עוֹשה,
והרי הקוֹרֵע אוֹתוֹ לוֹקה,
כמוֹ שבֵארנוּ? מכניסוֹ פחוֹת מִשלֹש פחוֹת מִשלֹש אצבעוֹת,
וּמכבסוֹ בִפנים,
ואחר שיִתכבֵס כל הדם מעט מעט מטבילין אוֹתוֹ בחוּץ.
21
כלי חרש שבִשֵל בוֹ החטאת ויצא מכניסוֹ ושוֹברוֹ בִפנים.
נִטמא בחוּץ נוֹקבוֹ בִכדי שֹרש קטן כדי שיִטהר,
וּמכניסוֹ ושוֹברוֹ בִפנים.
ואִם נקבוֹ נקב גדוֹל מִזה אינוֹ שוֹברוֹ בִפנים,
שהרי אינוֹ כלי,
ואין שוֹברין בִפנים אלא כֵלים.
:וכֵן כלי מתכוֹת שבִשלה בוֹ ויצא לחוּץ לעזרה מכניסוֹ וּמוֹרקוֹ ושוֹטפוֹ בִפנים.
נִטמא כשיצא פוֹחתוֹ עד שיִטהר,
וּמכניסוֹ, וחוֹזֵר בִפנים וּמרדדוֹ עד שיִסתֵם הפחת ויחזֹר כתבנית הכֵלים,
ואחר כך מוֹרקוֹ ושוֹטפוֹ בעזרה,
שנאמר: "ואִם בִכלי נחֹשת" וכו' ,
ואין מוֹרקין בִפנים אלא כֵלים.