1
כבר בֵארנוּ ששחיטת הקדשים כשֵרה בזרים,
וּמִקבלת הדם ואילך מִצות כהוּנה.
וכל הזבחים קִבוּל דמן בִכלי שרֵת ביד כֹהֵן,
אבל מקוֹם שחיטתן וּמקוֹם קִבוּל דמן אינוֹ שוה בכוּלן.
2
כיצד? קדשי קדשים אין שוֹחטין אוֹתן ואין מקבלין את דמן אלא בִצפוֹן המִזבֵח,
בכל מקוֹם שבֵארנוּ גבוּלוֹתיו בִתחִלת סֵפר זה.
וקדשים קלין שחיטתן וקִבוּל דמן בכל מקוֹם מִן העזרה.
3
וּמִנין שאין שוֹחטין קדשי קדשים אלא בצפוֹן? שהרי נאמר בעוֹלה:
"ושחט אֹתוֹ על ירך המִזבֵח צפֹנה" ,
וּבחטאת הוּא אוֹמֵר:
"בִמקוֹם אשר תִשחֵט העֹלה תִשחֵט החטאת" ,
וּכשֵם שהחטאת נִקרֵאת קֹדש קדשים,
כך העוֹלה קֹדש קדשים.
וּבאשם הוּא אוֹמֵר:
"בִמקוֹם אשר ישחטוּ את העֹלה ישחטוּ את האשם" .
ושלמי צִבוּר הוּקשוּ לחטאת,
שנאמר: "ועשיתם שעיר עִזים אחד לחטאת" וכו' ,
לפיכך הֵן קדשי קדשים כחטאת,
ונִשחטין בִמקוֹם שחיטתה.
וּמקוֹם שחיטה הוּא מקוֹם הקבלה.
4
וּמִנין ששוֹחטין קדשים קלים בכל העזרה,
אפִלוּ אחוֹרי ההיכל? שהרי נאמר בשלמים:
"וּשחטוֹ פתח אֹהל מוֹעֵד" להכשיר כל הרוּחוֹת,
שהרי לֹא יחֵד להן רוּח.
והוּא הדין לִשאר קדשים קלים.
ואִם שחטן בהיכל כשֵרים,
אבל אִם שחטן בגגוֹ של היכל פסוּלין,
שאין הגגוֹת ראוּיוֹת לִשחיטה כלל,
אלא בקרקע העזרה.
5
שלמים ששחטן קֹדם שיִפתחוּ דלתוֹת ההיכל פסוּלין,
שנאמר: "פתח אֹהל מוֹעֵד" בִזמן שפתוּח.
אפִלוּ דלתוֹתיו מוּגפוֹת הרי זה כנעוּל,
אבל הפרֹכת שעליו אינה פוֹסלת.
6
העוֹלה והאשם והשלמים,
בין של יחיד בין של צִבוּר זריקת דם שלשתן על גבי המִזבֵח שוה לעוֹלם.
וכיצד הוּא עוֹשה? כשלוֹקֵח הכֹהֵן הדם במִזרק,
זוֹרֵק מִמנוּ במִזרק שתי זריקוֹת על שתי זויוֹת המִזבֵח באלכסוֹן,
מֵחצי המִזבֵח וּלמטה,
על קרן מִזרחית צפוֹנית ועל קרן מערבית דרוֹמית,
וּמִתכוֵּן כשיִזרֹק הדם על הקרן שיִהיה הדם מקיף על הזויוֹת כמין ג"ם,
כדי שיִמצֵא הדם של שתי מתנוֹת על ארבע כתלי המִזבֵח,
לפי שנאמר בעוֹלה וּבשלמים:
"סביב" , והוּא הדין לאשם.
וּשירי הדם נִשפכין על גג היסוֹד הדרוֹמי.
7
החטאוֹת הנאכלוֹת דמן טעוּן ארבע מתנוֹת על ארבע קרנוֹת המִזבֵח החיצוֹן,
מֵחצי מִזבֵח וּלמעלה,
לפי שנאמר בה:
"על קרנֹת המִזבֵח" .
וכיצד הוּא עוֹשה? כשלוֹקֵח הכֹהֵן הדם במִזרק,
מוֹליכוֹ אֵצל המִזבֵח,
וטוֹבֵל אצבעוֹ הימנית הסמוּכה לגוּדל בדם,
וסוֹמֵך באצבעוֹ הגדוֹלה מִכאן וּבגוּדל מִכאן,
וּמחטֵא ויוֹרֵד כנגד חוּדה של קרן,
עד שיִכלה כל הדם שבאצבעוֹ.
:וכֵן הוּא עוֹשה בכל קרן וקרן.
ואִם נתן סמוּך לקרן באמה אחת מִכאן אוֹ מִכאן כִפֵר.
8
וצריך לִטבֹל אצבעוֹ על כל קרן וקרן.
וּכשגוֹמֵר הנתינה על הקרן מקנֵח אצבעוֹ בִשפת המִזרק,
ואחר כך טוֹבֵל פעם שניה,
ששירי הדם שבאצבע פסוּלין לִתֵן מֵהן על קרן אחרת.
9
אין בכל הקרבנוֹת קרבן שטעוּן הזית הדם באצבע אלא החטאת בִלבד,
שנאמר בה:
"וטבל... אצבעוֹ בדם" .
וצריך שיִהיה שם דם כדי טבילה,
לֹא שיספֵג אצבעוֹ בדם.
10
וּמִנין הוּא מתחיל? עוֹלה בכבש וּפוֹנה לימינוֹ,
וּמהלֵך על הסוֹבֵב,
ונוֹתֵן בקרן דרוֹמית מִזרחית תחִלה,
ואחר כך בקרן השניה הסמוּכה לה שהיא מִזרחית צפוֹנית,
ואחר כך בקרן שלישית הסמוּכה לה שהיא צפוֹנית מערבית,
ואחר כך בקרן רביעית הסמוּכה לה שהיא מערבית דרוֹמית.
ועל יסוֹד אוֹתה הקרן שהִשלים בה המתנוֹת הוּא שוֹפֵך שירי הדם,
שנאמר: "ואת כל הדם ישפֹך אל יסוֹד מִזבח העֹלה" זה יסוֹד דרוֹמי.
11
כל החטאוֹת הנִשרפוֹת דמן נִכנס לִפנים להיכל,
וּמזין מִמנוּ שם כאשר מפֹרש בתוֹרה,
וּשירי הדם שוֹפֵך אוֹתן על יסוֹד מערבי של מִזבֵח החיצוֹן,
שהוּא פוֹגֵע בוֹ תחִלה כשיֵצֵא מִן ההיכל.
12
וּמֵהיכן מזין מִדמן,
וכמה מזה מֵהן? פר ושעיר של יוֹם הכִפוּרים דם כל אחד מֵהן טעוּן שמוֹנה הזיוֹת על בין הבדים וּשמוֹנה על הפרֹכת,
וּמערֵב דם הפר והשעיר וּמזה מִשניהן ארבע הזיוֹת על ארבע קרנוֹת מִזבח הזהב שבהיכל,
ושבע הזיוֹת על אמצעוֹ של מִזבֵח זה,
כמוֹ שיִתבאֵר בהִלכוֹת עבוֹדת יוֹם הכִפוּרים.
ואִם לֹא כִוֵּן בהזיוֹת שבִפנים כשֵרוֹת.
13
פרים הנִשרפים וּשעירין הנִשרפין זוֹרֵק מִדם כל אחד מֵהן שבע הזיוֹת על הפרֹכת המבדלת בין הקֹדש וּבין קֹדש הקדשים,
וארבע הזיוֹת על ארבע קרנוֹת מִזבח הזהב.
14
וכל הדמים הנִתנין על מִזבח הזהב כשהוּא נִכנס,
עוֹמֵד בין המִזבֵח למנוֹרה והמִזבֵח לפניו,
ונוֹתֵן על קרנוֹת המִזבֵח מִבחוּץ,
מתחיל מִקרן מִזרחית צפוֹנית,
לִצפוֹנית מערבית,
למערבית דרוֹמית,
לִדרוֹמית מִזרחית.
15
פר כֹהֵן משיח הבא על כל המִצווֹת הכֹהֵן המשיח עצמוֹ מקבֵל דמוֹ וּמזה מִמנוּ בִפנים.
ואִם קִבֵל והִזה כֹהֵן הדיוֹט כשֵר.
16
שעירי עבוֹדה זרה,
והֵם שעירים הנִשרפין לֹא נִתפרֵש בהן בתוֹרה כיצד נוֹתנין דמן ולֹא היכן הוּא נִתן,
אלא לפי שהֵן חטאת הקהל דינם כדין פר העלֵם,
שהוּא חטאת הקהל,
לכל האמוּר בוֹ:
למתן דמים,
ולִשרֵפה, וּלטמֵא את השוֹרֵף.
17
הבכוֹר והמעשֵר והפסח דם כל אחד מֵהן טעוּן מתנה אחת בִשפיכה כנגד היסוֹד,
באי זוֹ רוּח שיִרצה מִשלֹש זויוֹת המִזבֵח,
שהרי קרן מִזרחית דרוֹמית לֹא היה לה יסוֹד,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:וּמִנין שאינם טעוּנים אלא מתנה אחת? שהרי נאמר בבכוֹר:
"את דמם תִזרֹק על המִזבֵח ואת חלבם תקטיר" מִפי השמוּעה למדוּ שהוּא הדין במעשֵר וּבפסח,
שנִתן דמם במתנה אחת כבכוֹר.
18
כל הזבחים מקטירין אֵמוּריהן על גבי המִזבֵח אחר שזוֹרקין הדם תחִלה.
וכל הזבחים מפשיטין אוֹתן ואחר כך מוֹציאין את אֵמוּריהן,
ואין מפשיטין אוֹתן עד שיִזרֵק הדם,
חוּץ מֵחטאוֹת הנִשרפוֹת,
שאין מפשיטין אוֹתן כלל,
שנאמר: "את עוֹרם ואת בשרם" וכו' .
נִמצֵאת אוֹמֵר:
זוֹרֵק תחִלה,
ואחר כך מפשיט,
וקוֹרֵע וּמוֹציא האֵמוּרין וּמקטירן.
19
כל עוֹרוֹת קדשי הקדשים לכֹהנים,
בין בקרבנוֹת צִבוּר בין בקרבנוֹת יחיד,
שנאמר: "עוֹר העֹלה אשר הִקריב" וכו' .
אבל עוֹרוֹת קדשים קלים לבעלים.
וכל עוֹלה שלֹא זכה המִזבֵח בִבשרה לֹא זכוּ הכֹהנים בעוֹרה,
שנאמר: "עֹלת איש" עוֹלה שעלת לאיש.
20
כל קדשי קדשים שאֵרע בהן פסוּל קֹדם הפשֵטן אין עוֹרוֹתיהן לכֹהנים; לאחר הפשֵטן עוֹרוֹתיהן לכֹהנים.
וכל העוֹרוֹת מחלקין אוֹתן אנשי מִשמר ביניהן מֵערב שבת לערב שבת.
21
המתפיס עוֹלתוֹ לבדק הבית,
וכֵן המקדיש נכסיו והיה בהן זכרים שדינן שיִקרבוּ עוֹלוֹת אין עוֹרוֹתיהן לכֹהנים,
שנאמר: "עֹלת איש" פרט לעוֹלת הקדֵש.
אלא ימכרוּ העוֹרוֹת ויפלוּ לבדק הבית.
אחד עוֹלת איש אוֹ אִשה אוֹ גוֹי אוֹ עבד עוֹרוֹתיהן לכֹהנים; לֹא נאמר "איש" אלא להוֹציא ההקדֵש.