1
חצרוֹת הכפרים שכל אחד ואחד בוֹנה לוֹ בית,
ונִמצֵאת החצֵר שבין הבתים משוּתפת לכל בני הבתים הרי יֵש לכל פתח וּפתח ארבע אמוֹת לפניו ברֹחב כל הפתח.
והנִשאר מִן החצֵר:
אִם יֵש בוֹ ארבע אמוֹת על ארבע אמוֹת לכל שוּתף ושוּתף חוֹלקין אוֹתה; ואִם לאו אין חוֹלקין אוֹתה,
שכל חצֵר שאין בה ארבע אמוֹת על ארבע אמוֹת אינה קרוּיה חצֵר,
כמוֹ שבֵארנוּ.
:כיצד? היוּ שני שוּתפין,
ולזה שני בתים ולזה בית אחד:
זה שיֵש לוֹ שני בתים מוֹדדין לוֹ מִן החצֵר ארבע אמוֹת לכל בית וּבית על כל רֹחב הפתח,
אפִלוּ היה עשר אמוֹת; וזה שיֵש לוֹ בית אחד נוֹתנין לוֹ ארבע אמוֹת ברֹחב פִתחוֹ לִפני פִתחוֹ.
והנִשאר מִן החצֵר:
אִם יֵש בוֹ שמוֹנה אמוֹת כדי שיִהיה לזה ארבע אמוֹת על ארבע אמוֹת ולזה ארבע אמוֹת על ארבע אמוֹת חוּץ מִשל פתחים יֵש בה דין חלוּקה,
וחוֹלקין; פחוֹת מִזה אין בה דין חלוּקה.
2
בית שיֵש לוֹ פתחים רבים מִכל רוּחוֹתיו יֵש לוֹ ארבע אמוֹת לכל רוּח.
ואִם יחֵד לוֹ פתח אין לוֹ אלא ארבע אמוֹת כנגד פִתחוֹ.
3
אכסדרה: אִם אפשר לוֹ להִכנֵס לתוֹכה במשאוֹ אין לה ארבע אמוֹת; ואִם לאו יֵש לה ארבע אמוֹת,
שלֹא אמרוּ שיֵש לכל פתח ארבע אמוֹת אלא כדי לִפרֹק משאוֹ שם.
4
בית שער אוֹ מִרפסת יֵש לה ארבע אמוֹת.
היוּ חמִשה בתים פתוּחים למִרפסת והמִרפסת פתוּחה לחצֵר אין לה אלא ארבע אמוֹת.
5
לוּל של תרנגוֹלין אין לוֹ ארבע אמוֹת.
6
בית, חציוֹ מקֹרה וחציוֹ אינוֹ מקֹרה,
בין שקֵרוּיוֹ לִפנים אוֹ כלפי חוּץ אין לוֹ ארבע אמוֹת.
7
בית סתוּם יֵש לוֹ ארבע אמוֹת.
פרץ את פצימיו אין לוֹ ארבע אמוֹת.
8
בית שאין בוֹ ארבע אמוֹת על ארבע אמוֹת אין לוֹ ארבע אמוֹת בחצֵר,
אלא אִם יֵש בכל החצֵר ארבע אמוֹת לזה וארבע אמוֹת לזה עד פתח הבית הזה חוֹלקין.
והזבל של חצֵר מִתחלֵק לפי הפתחים.
אבל האכסניא של מלך לפי בני האדם.
9
השוּתפין שרצוּ לחלֹק דבר שאין בוֹ דין חלוּקה,
אף על פי שהֵן מפסידים את שמוֹ חוֹלקין.
וּבכִתבי הקֹדש,
אף על פי שרצוּ לֹא יחלֹקוּ.
במה דברים אמוּרים? בכרך אחד.
אבל בִשתי כריכוֹת אִם רצוּ לחלֹק,
חוֹלקין.
10
מקוֹם שאין בוֹ דין חלוּקה שרצוּ השוּתפין לחלקוֹ,
אף על פי שקנוּ מידם שרצוּ כל אחד מֵהן יכוֹל לחזֹר בוֹ,
שזה קִנין דברים הוּא,
כמוֹ שבֵארנוּ.
אבל אִם קנוּ מידם שזה רצה ברוּח פלוֹנית וזה רצה ברוּח פלוֹנית אינן יכוֹלין לחזֹר.
וכֵן אִם הלך זה בעצמוֹ והחזיק בחלקוֹ וזה בעצמוֹ והחזיק בחלקוֹ,
אף על פי שלֹא קנוּ מידם אין אחד מֵהן יכוֹל לחזֹר בחבֵרוֹ.
11
האחים שחלקוּ ועשוּ ביניהם גוֹרל,
כיון שעלה גוֹרל לאחד מֵהם קנוּ כוּלם; בהניה שנעשת להם ששמעוּ זה מִזה לדבר שהִסכימוּ עליו,
גמר כל אחד מֵהן וּמקנה לחבֵרוֹ.
12
האחים שחלקוּ הרי הֵן כלקוֹחוֹת זה מִזה,
ואין להם דרך זה על זה,
ולֹא סוּלמוֹת זה על זה,
ולֹא חלוֹנוֹת זה על זה,
ולֹא אמת המים זה על זה,
שכיון שחלקוּ לֹא נִשאר לאחד מֵהם זכוּת בחֵלק חבֵרוֹ.
:לפיכך יֵש לוֹ לוֹמר לאחיו:
'כשהיתה השדה הזֹאת כוּלה לאחד,
היה מעביר בה אמת המים הזֹאת מִמקוֹם למקוֹם,
אבל עתה שנעשה זה חלקי יֵש לי להסיר אמת המים מֵעלי'.
וכֵן סוֹתֵם החלוֹן המשקיף על חלקוֹ,
וּבוֹנה בצד הסוּלם אף על פי שהוּא מבטֵל את תשמישוֹ.
:והוּא הדין בִשנים שקנוּ שדה מֵאחד וחלקוּ לֹא נִשאר לאחד מֵהן זכוּת בחֵלק חבֵרוֹ,
וּמפסיק אמת המים מֵחלקוֹ וסוֹתֵם החלוֹנוֹת.
13
אבל שנים שקנוּ שדה מִשני אחים אוֹ מִשני אנשים אין לאחד מֵהן להפסיק אמת המים ולֹא לשנוֹת דבר מִן הנזקין שהחזיקוּ בהן המוֹכרים.
14
חצר השוּתפין שיֵש בה דין חלוּקה,
אוֹ שחִלקוּה בִרצוֹנם אף על פי שאין בה דין חלוּקה יֵש לכל אחד מֵהם לכֹף את חבֵרוֹ לִבנוֹת הכֹתל באמצע כדי שלֹא יראה חבֵרוֹ בשעה שמִשתמֵש בחלקוֹ,
שהזֵק ראיה הזֵק הוּא.
ואין לוֹ חזקה בחצֵר,
אלא אף על פי שעמדוּ כך שנים רבוֹת בלֹא מחִצה כוֹפֵהוּ לעשוֹת מחִצה בכל עֵת שיִרצה.
15
רֹחב מקוֹם הכֹתל מִשל שניהם.
וכמה יהיה רחבוֹ? הכֹל כמִנהג המדינה,
ואפִלוּ נהגוּ לעשוֹת מחִצה ביניהם בקנים וּבהוּצים,
וּבִלבד שלֹא יהיה בה אויר שיִסתכֵל בוֹ ויראה את חבֵרוֹ.
16
כמה גֹבה הכֹתל? אין פחוּת מֵארבע אמוֹת.
וכֵן בגִנה,
כוֹפֵהוּ להבדיל גִנתוֹ מִגִנת חבֵרוֹ בִמחִצה גבוֹהה עשרה טפחים.
אבל בבִקעה אינוֹ צריך להבדיל בִקעתוֹ מִבִקעת חבֵרוֹ,
אלא במקוֹם שנהגוּ.
:רצה להבדיל בִקעתוֹ מִבִקעת חבֵרוֹ כוֹנֵס לתוֹך שלוֹ וּבוֹנה,
ועוֹשה חזית כמוֹ אמה בסיד מִבחוּץ,
כדי להוֹדיע שהכֹתל שלוֹ.
לפיכך אִם נפל הכֹתל המקוֹם והאבנים שלוֹ.
ואִם עשוּ מִדעת שניהם בוֹנין הכֹתל באמצע,
ועוֹשין חזית מִכאן וּמִכאן.
לפיכך אִם נפל הכֹתל המקוֹם והאבנים של שניהם.
17
המוֹכֵר גִנה לחבֵרוֹ סתם,
והיתה מעֹרבת עִם גִנוֹת אחֵרוֹת כוֹפין את הלוֹקֵח לִבנוֹת את הכֹתל ביניהם,
ואפִלוּ במקוֹם שנהגוּ שלֹא לִגדֹר בגִנוֹת.
אבל אִם מכר בִקעה סתם אין מחיבין אוֹתוֹ לִגדֹר,
אלא במקוֹם שנהגוּ.
18
מקוֹם שנהגוּ לִבנוֹת הכתלים המבדילין בחצֵרוֹת אוֹ בגִנוֹת באבנים שאינן גזית זה נוֹתֵן שלֹשה טפחים וזה נוֹתֵן שלֹשה טפחים; בגזית זה נוֹתֵן טִפחים וּמחצה וזה נוֹתֵן טִפחים וּמחצה; בִכפיסים זה נוֹתֵן טִפחים וזה נוֹתֵן טִפחים; בִלבֵנים זה נוֹתֵן טפח וּמחצה וזה נוֹתֵן טפח וּמחצה.
וכל השִעוּרין האֵלוּ עֹבי הכֹתל עִם הסיד.
:והוֹאיל וּמקוֹם הכֹתל מִשל שניהם,
אִם נפל הכֹתל הרי המקוֹם והאבנים של שניהם.
ואפִלוּ נפל לִרשוּת אחד מֵהן אוֹ שפִנה אחד מֵהן את כל האבנים לִרשוּתוֹ,
וטען שמכר לוֹ חבֵרוֹ חלקוֹ אוֹ נתנוֹ לוֹ במתנה אינוֹ נאמן,
אלא הרי הֵן בִרשוּת שניהם עד שיביא ראיה.