1
האוֹמֵר: הריני נזיר הרי זה מגלֵח תִגלחת טהרה יוֹם אחד וּשלֹשים.
ואִם גִלח ביוֹם שלֹשים יצא.
אמר: הריני נזיר שלֹשים יוֹם אינוֹ מגלֵח אלא ביוֹם אחד וּשלֹשים.
2
מי שנזר שתי נזירוֹת מגלֵח את הרִאשוֹנה ביוֹם שלֹשים ואחד,
ואת השניה ביוֹם שִשים ואחד.
ואִם גִלח את הרִאשוֹנה יוֹם שלֹשים מגלֵח את השניה יוֹם שִשים.
ואִם גִלח יוֹם תִשעה וחמִשים יצא,
שיוֹם שלֹשים עוֹלה לוֹ אף למִנין נזירוּת שניה.
3
האוֹמֵר: הריני נזיר,
ונזיר כשיִהיה לי בֵן,
והִתחיל בנזירוּת שלוֹ ואחר כך נוֹלד לוֹ בֵן משלים את שלוֹ,
ואחר כך מוֹנה את של בנוֹ.
אמר: הריני נזיר כשיִהיה לי בֵן,
והריני נזיר כך וכך יוֹם,
והִתחיל בנזירוּת שלוֹ ואחר כך נוֹלד לוֹ בֵן פוֹסֵק נזירוּת שלוֹ וּמוֹנה את של בנוֹ,
ואחר כך חוֹזֵר וּמשלים את שלוֹ,
והרי שתיהן כִנזירוּת אחת.
לפיכך, אִם נִטמא בתוֹך נזירוּת של בנוֹ סתר הכֹל; נִטמא אחר נזירוּת בנוֹ כשהִתחיל להשלים נזירוּתוֹ אינוֹ סוֹתֵר אלא עד נזירוּת בנוֹ.
:וּבכמה ימים משלים את שלוֹ? אִם נִשאר מִנזירוּתוֹ כשנוֹלד הבֵן שלֹשים יוֹם אוֹ יתֵר מוֹנה נזירוּת בנוֹ,
וּמשלים הימים שנִשארוּ מִנזירוּתוֹ; ואִם נִשאר מִנזירוּתוֹ פחוֹת מִשלֹשים מוֹנה שלֹשים אחר נזירוּת בנוֹ,
שאין בין תִגלחת לתִגלחת פחוֹת מִשלֹשים יוֹם.
4
כיצד? האוֹמֵר:
הריני נזיר כשיִהיה לי בֵן,
והריני נזיר מֵאה יוֹם,
והִתחיל בנזירוּת שלוֹ ונוֹלד לוֹ בֵן:
אִם נִשאר מִן המֵאה שנדר שלֹשים יוֹם אוֹ יתֵר כשנוֹלד הבֵן לֹא הִפסיד כלוּם,
שהרי פוֹסֵק נזירוּת שלוֹ וּמוֹנה של בנוֹ,
וּמגלֵח וּמֵביא קרבנוֹתיו,
וּמשלים השלֹשים אוֹ יתֵר שנִשארוּ מִנזירוּתוֹ,
וּמגלֵח לִנזירוּתוֹ; ואִם נִשאר מִן המֵאה פחוֹת מִשלֹשים סתר עד שִבעים.
5
כיצד? נוֹלד הבֵן ביוֹם שמוֹנים מוֹנה של בנוֹ וּמשלים את של בנוֹ וּמגלֵח,
וּמתחיל לִמנוֹת מֵאחר התִגלחת שלֹשים יוֹם,
ונִמצא מפסיד מִקֹדם הוּלד עשרה ימים,
שהֵן מיוֹם שִבעים עד הוּלד.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
6
האוֹמֵר: 'הריני נזיר לאחר עשרים יוֹם',
וחזר ואמר:
'הריני נזיר מֵעתה מֵאה יוֹם' מוֹנה עשרים יוֹם וּפוֹסֵק,
וּמתחיל לִמנוֹת שלֹשים יוֹם,
שהיא הנזירוּת שנדר לאחר עשרים יוֹם,
ואחר השלֹשים מגלֵח תִגלחת טהרה וּמֵביא קרבנוֹתיו,
וחוֹזֵר וּמוֹנה שמוֹנים יוֹם כדי להשלים המֵאה שנדר בסוֹף,
וּמגלֵח וּמֵביא קרבנוֹתיו.
7
אמר: הריני נזיר לאחר עשרים יוֹם,
והריני נזיר מֵעתה מוֹנה שלֹשים וּמגלֵח תִגלחת טהרה,
וחוֹזֵר וּמוֹנה שלֹשים אחֵרים,
והיא הנזירוּת שנדר לאחר עשרים.
שאִם תֹאמר:
מוֹנה עשרים וּפוֹסֵק,
וּמוֹנה שלֹשים וּמגלֵח נִשארוּ מִנזירוּת שהִתחיל בה עשרה ימים בִלבד,
ואין בין תִגלחת טהרה לתִגלחת טהרה לעוֹלם פחוֹת מִשלֹשים יוֹם.
8
אמר: הריני נזיר לאחר עשרים יוֹם,
וחזר ואמר:
הריני נזיר עוֹלם מֵעתה לֹא חלה עליו נזירוּת שנדר ברִאשוֹנה.
9
וכֵן אִם אמר:
הריני נזיר שִמשוֹן לאחר עשרים יוֹם,
וחזר ואמר:
הריני נזיר מֵעתה אינוֹ מגלֵח לִנזירוּת זוֹ שנדר באחרוֹנה.
10
מי שאמר:
הריני נזיר יוֹם אחד לִפני מיתתי' הרי זה אסוּר לִשתוֹת ביין וּלהִתטמֵא וּלגלֵח לעוֹלם.
11
האוֹמֵר: 'הריני נזיר ביוֹם שבן דוִד בא בוֹ':
אִם בחוֹל נדר הרי זה אסוּר לעוֹלם; ואִם בשבת אוֹ ביוֹם טוֹב נדר אוֹתה שבת אוֹ אוֹתוֹ יוֹם טוֹב מוּתר,
מִכאן ואילך אסוּר לעוֹלם; שהדבר ספֵק אִם יבֹא בשבת אוֹ ביוֹם טוֹב אוֹ לֹא יבֹא,
והוֹאיל והוּא ספֵק ביוֹם שנדר,
לֹא חלה עליו נזירוּת,
שספֵק נזירוּת להקֵל.
מִכאן ואילך חלה עליו נזירוּת.
ושבת הבאה,
שהיא ספֵק,
אינה מפקעת נזירוּת שחלה עליו.
12
נזיר ששלמוּ ימי נזירוּתוֹ ולֹא גִלח תִגלחת טהרה הרי זה אסוּר לגלֵח ולִשתוֹת יין וּלהִטמֵא למֵתים כשהיה מִקֹדם,
וכל דִקדוּקי נזירוּת עליו.
ואִם גִלח אוֹ שתה אוֹ נִטמא לוֹקה.
13
מי שנדר בנזיר ודִמה שאינוֹ נדר,
והיה נוֹהֵג התֵר בנִדרוֹ ושתה יין,
וּלאחר זמן שאל לחכם והוֹרהוּ שהוּא נדר ושהוּא חיב בִנזירוּת הרי זה מוֹנה מִשעה שנדר.
וּמִדִברי סוֹפרים שיִנהֹג אִסוּר כימים שנהג בהן התֵר.
14
כיצד? הרי שנדר שלֹשים יוֹם,
ונהג התֵר בנִדרוֹ עשרה ימים ונהג אִסוּר עשרים יוֹם,
וּלאחר השלֹשים שאל לחכם ואסר לוֹ הרי זה מוֹנה עשרה ימים מיוֹם ששאל כנגד העשרה שנהג בהן התֵר.
ואִם שתה אוֹ גִלח אוֹ נִטמא בעשרת ימים האֵלוּ מכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת.
15
במה דברים אמוּרים? בִנזירוּת מוּעטת.
אבל בִנזירוּת מרוּבה דיוֹ שיִנהֹג שלֹשים יוֹם בִנזירוּת,
ואף על פי שעבר על נזירוּתוֹ המרוּבה כל ימיה.
ואִם לֹא נהג אִסוּר בעצמוֹ אין נִזקקין לוֹ כלל.
16
כל בית דין שנִזקקין לזה וכיוֹצֵא בוֹ,
וּמוֹדיעין לאֵלוּ שמזלזלין בנדרים שאינן חיבין מִן התוֹרה אוֹ שיוֹרוּ להן להקֵל אוֹ שיִפתחוּ להן פתח מנדין את אוֹתוֹ בית דין ההדיוֹט.
17
האִשה שנדרה בנזיר,
ושלמוּ ימי הנזירוּת והֵביאה קרבנוֹתיה,
ונִשחטה אחת מִן הבהֵמוֹת ונִזרק דמה,
ואחר כך שמע בעלה,
אף על פי שעדין לֹא גִלחה אינוֹ יכוֹל להפֵר.
ואִם קֹדם זריקה הרי זה יפֵר.
במה דברים אמוּרים? בתִגלחת טהרה.
אבל בתִגלחת טוּמאה יפֵר אף על פי שקרבוּ הקרבנוֹת של תִגלחת טוּמאה,
מִפני שהיא עדין צריכה לִמנוֹת נזירוּת אחרת.