1
סתם נזירוּת שלֹשים יוֹם.
כיצד? מי שאמר:
'הריני נזיר':
אין פחוֹת מִשלֹשים יוֹם.
ואפִלוּ אמר:
'הריני נזיר נזירוּת גדוֹלה עד מאֹד הרבֵה הרבֵה' הרי זה נזיר שלֹשים יוֹם,
שהרי לֹא פֵרֵש זמן.
2
פֵרֵש זמן פחוֹת מִשלֹשים יוֹם,
כגוֹן שאמר:
'הריני נזיר יוֹם אחד' אוֹ 'עשרה ימים' אוֹ 'עשרים' יוֹם הרי זה נזיר שלֹשים יוֹם,
שאין נזירוּת פחוּתה מִשלֹשים יוֹם.
ודבר זה הלכה מִפי הקבלה.
3
פֵרֵש זמן יתֵר מִשלֹשים יוֹם,
כגוֹן שאמר:
אחד וּשלֹשים יוֹם אוֹ ארבעים אוֹ מֵאה יוֹם אוֹ מֵאה שנה הרי זה נזיר כזמן שפֵרֵש,
לֹא פחוֹת ולֹא יתֵר.
4
האוֹמֵר: הריני נזיר שעה אחת הרי זה נזיר שלֹשים יוֹם.
אמר: הריני נזיר שלֹשים יוֹם ושעה אחת הרי זה נזיר אחד וּשלֹשים יוֹם,
שאין נוֹזרין שעוֹת.
5
האוֹמֵר: 'הריני נזיר מִכאן ועד מקוֹם פלוֹני':
אִם לֹא החזיק בדרך הרי זה נזיר שלֹשים יוֹם בִלבד,
שלֹא נִתכוֵּן זה אלא לִנזירוּת גדוֹלה,
והרי לֹא פֵרֵש זמן; ואִם החזיק בדרך:
אִם היה מהלך פחוֹת מִשלֹשים יוֹם הרי זה נזיר שלֹשים יוֹם; ואִם היה יתֵר מִשלֹשים יוֹם הרי זה נזיר נזירוּת אחת כמִנין הימים.
6
מי שאמר:
'הריני נזיר שתי נזירוֹת' אוֹ 'שלֹש' אוֹ 'ארבע' הרי זה נזיר כמִנין שאמר,
כל נזירוּת מֵהן שלֹשים יוֹם,
וּבסוֹף כל שלֹשים וּשלֹשים מגלֵח וּמֵביא קרבנוֹתיו,
וּמתחיל לִמנוֹת נזירוּת שניה.
אפִלוּ אמר:
'הריני נזיר מֵאה אלף נזירוֹת',
שאי אפשר שיִחיה בזמן הזה הרי זה מוֹנה אחת אחר אחת עד שימוּת אוֹ עד שישלים מִנין נזירוּתוֹ.
7
האוֹמֵר: 'הריני נזיר כמִנין ימוֹת השנה' מוֹנה נזירוֹתיו כמִנין ימוֹת השנה:
אִם פֵרֵש 'שנת החמה' מוֹנה שלֹש מֵאוֹת וחמֵש ושִשים נזירוֹת,
כל אחת מֵהן שלֹשים יוֹם; ואִם פֵרֵש 'שנת לבנה' מוֹנה שלֹש מֵאוֹת וארבע וחמִשים נזירוֹת; ואִם סתם מוֹנה שלֹש מֵאוֹת וארבע וחמִשים נזירוֹת.
:שהרי בֵארנוּ שבכל הנדרים הוֹלכין אחר לשוֹן בני אדם,
ורֹב שני החמה שלֹש מֵאוֹת חמִשה ושִשים יוֹם מוֹנין לה,
ורֹב שני הלבנה שלֹש מֵאוֹת וארבע וחמִשים יוֹם מוֹנין לה,
ואין קוֹראין כל העם 'שנה' סתם אלא לִשנת הלבנה.
8
האוֹמֵר: הריני נזיר אחת וּמחצה הרי זה נזיר שתי נזירוֹת.
אמר: הריני נזיר ויוֹם אחד אוֹ הריני נזיר ושעה אחת הרי זה נזיר שתים.
אמר: הריני נזיר ואחת הרי זה נזיר שתים.
הריני נזיר ואחת ועוֹד הרי זה נזיר שלֹש.
הריני נזיר ואחת ועוֹד ושוּב הרי זה נזיר ארבע נזירוֹת.
הריני נזיר שלֹשים יוֹם ויוֹם אחד הרי זה נזיר נזירוּת אחת של שלֹשים יוֹם ואחד.
9
מי שהיוּ שתי כִתי עֵדים מעידין אוֹתוֹ,
אֵלוּ מעידים שנזר שתים ואֵלוּ מעידים שנזר חמֵש הרי זה נזיר שתים,
שבִכלל חמֵש שתים,
והרי כוּלן מעידין בִשתים.
10
מי שנזר שתי נזירוֹת,
בין שנזר שתיהן בבת אחת בין שנזר זוֹ אחר זוֹ,
כגוֹן שאמר:
'הריני נזיר היוֹם,
הריני נזיר היוֹם',
וּמנה את הרִאשוֹנה והִפריש קרבן,
ואחר כך נִשאל על זֹאת הרִאשוֹנה והִתיר נִדרוֹ עלתה לוֹ רִאשוֹנה בשניה,
מֵביא זה הקרבן ונִפטר.
ואפִלוּ הֵביא כפרתוֹ,
ואפִלוּ גִלח שערוֹ ואחר כך נִשאל עליה עלתה לוֹ רִאשוֹנה בשניה,
שהרי אין השניה חלה אלא אחר הרִאשוֹנה,
והרִאשוֹנה אינה; כיון שהִתירה,
כאִלוּ אינה מֵעִקרה.
11
מי שאמר:
'הריני נזיר לעוֹלם' אוֹ 'הריני נזיר כל ימי חיי' הרי זה נזיר עוֹלם.
ואִם אמר:
'הריני נזיר אלף שנה' הרי זה נזיר לִזמן קצוּב,
ואף על פי שאי אפשר שיִחיה האדם אלף שנה.
12
וּמה בין נזיר עוֹלם לִנזיר זמן קצוּב? שהנזיר לִזמן קצוּב אסוּר לגלֵח עד סוֹף ימי נִזרוֹ,
שנאמר: "כל ימי נדר נִזרוֹ תער לֹא יעבֹר על רֹאשוֹ עד מלֹאת הימִם" .
:וּנזיר עוֹלם,
אִם הִכביד שערוֹ מֵקֵל בתער מִשנים עשר חֹדש לִשנים עשר חֹדש,
וּמֵביא קרבנוֹת שלֹש בהֵמוֹת כשיגלֵח,
שנאמר: "והיה מִקֵץ ימים לימים אשר יגלֵח כי כבֵד עליו וגִלחוֹ" ,
ואבשלוֹם נזיר עוֹלם היה.
ודבר זה הלכה מִפי הקבלה.
וּנזיר עוֹלם שנִטמא הרי זה מֵביא קרבן טוּמאה וּמגלֵח תִגלחת טוּמאה,
כמוֹ נזיר לִזמן קצוּב.
13
שִמשוֹן לֹא היה נזיר גמוּר,
שהרי לֹא נדר בנזיר,
אלא המלאך הִפרישוֹ מִן הטוּמאה.
וכיצד היה דינוֹ? היה אסוּר ביין ואסוּר בתִגלחת,
וּמוּתר היה להִטמֵא למֵתים.
ודבר זה הלכה מִפי הקבלה.
14
לפיכך, מי שאמר:
'הריני נזיר כשִמשוֹן' הרי זה נזיר מִן היין וּמִן התִגלחת לעוֹלם,
ואינוֹ מגלֵח כל שנים עשר חֹדש כִשאר נזירי עוֹלם,
וּמוּתר להִתטמֵא למֵתים.
ואִם אמר:
'לֹא נִתכוּנתי אלא לאיש אחֵר ששמוֹ שִמשוֹן' אינוֹ נזיר.
וּמי שנדר נזיר כשִמשוֹן אינוֹ יכוֹל להִשאֵל על נִדרוֹ,
שנזירוּת שִמשוֹן לעוֹלם היתה.
15
האוֹמֵר: הריני כשִמשוֹן בן מנוֹח,
כבעל דלילה,
כמי שעקר דלתוֹת עזה,
כמי שנִקרוּ פלִשתים את עיניו הרי זה נזיר כִנזירוּת שִמשוֹן,
ואף על פי שאפשר שנעשוּ מעשים אֵלוּ לאיש אחֵר.
16
שמוּאֵל הרמתי נזיר עוֹלם היה.
לפיכך האוֹמֵר:
הריני כִשמוּאֵל הרמתי,
כבן חנה,
כבן אלקנה,
כמי ששִסֵף את אגג בגִלגל,
וכיוֹצֵא באֵלוּ הרי זה נזיר עוֹלם,
ואין אוֹמרין:
שמא לאיש אחֵר שמעשיו כאֵלוּ נִתכוֵּן.
17
האוֹמֵר: 'הריני נזיר מלֹא הבית' אוֹ 'מלֹא הקוּפה' בוֹדקין אוֹתוֹ:
אִם אמר:
'לֹא היה בדעתי שאהיה נזיר כל ימי,
ולֹא נִתכוּנתי אלא להאריך זמן נזירוּת זמן מרוּבה' הרי זה נזיר שלֹשים יוֹם בִלבד; ואִם אמר:
'סתם נדרתי' רוֹאין את הקוּפה כאִלוּ היא מלֵאה חרדל,
ויהיה נזיר כל ימיו,
ויֵש לוֹ לגלֵח מִשנים עשר חֹדש לִשנים עשר חֹדש ויביא קרבנוֹתיו,
כִשאר נזירי עוֹלם.
18
האוֹמֵר: הריני נזיר כִשער רֹאשי אוֹ כעפר הארץ אוֹ כחוֹל הים הרי זה כמי שאמר:
הרי עלי נזירוּת כמִנין שער רֹאשי אוֹ כמִנין עפר הארץ אוֹ כמִנין חוֹל הים.
לפיכך יגלֵח כל שלֹשים יוֹם,
ויתחיל לִמנוֹת נזירוּת שניה שלֹשים יוֹם ויגלֵח,
וכֵן עד שימוּת.
:וּבכל תִגלחת ותִגלחת אינוֹ שוֹתה ביין ולֹא מִטמֵא למֵתים.
ואִם שתה אוֹ נִטמא,
אפִלוּ ביוֹם התִגלחת הרי זה לוֹקה.
19
האוֹמֵר: 'הריני נזיר אִם אֹכל כִכר זוֹ,
הריני נזיר אִם אֹכלנה,
הריני נזיר אִם אֹכלנה',
ואכלה הרי זה חיב בִנזירוֹת כמִנין שאמר,
וּמוֹנה אחת אחר אחת,
כל אחת מֵהן שלֹשים,
וּמגלֵח בסוֹף כל שלֹשים,
וּמֵביא קרבנוֹתיו.