הִלכוֹת נזירוּת:
יֵש בִכללן עשר מִצווֹת,
שתי מִצווֹת עשֵה וּשמוֹנה מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
:א)nbsp;שיגדֵל הנזיר פרע.
ב)nbsp;שלֹא יגלֵח שֵער כל ימי נִזרוֹ.
ג)nbsp;שלֹא ישתה הנזיר יין ולֹא תערֹבת יין,
ואפִלוּ חֹמץ שלהן.
ד)nbsp;שלֹא יֹאכל ענבים לחים.
ה)nbsp;שלֹא יֹאכל צִמוּקים.
ו)nbsp;שלֹא יֹאכל חרצנים.
ז)nbsp;שלֹא יֹאכל זוּגין.
ח)nbsp;שלֹא יכנֵס לאֹהל המֵת.
ט)nbsp;שלֹא יטמֵא למֵתים.
י)nbsp;שיגלֵח על הקרבנוֹת כשישלים נזירוּתוֹ אוֹ כשיִטמֵא.
:וּבֵאוּר מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.
1
הנזירוּת היא נדר מִכלל נִדרי אִסוּר,
שנאמר: "איש אוֹ אִשה כי יפלִא לִנדֹר נדר נזיר" וכו' .
וּמִצות עשֵה שיגדֵל שער רֹאשוֹ,
שנאמר: "גדֵל פרע שער רֹאשוֹ" .
ואִם גִלח בימי נִזרוֹ עוֹבֵר בלֹא תעשה,
שנאמר: "תער לֹא יעבֹר על רֹאשוֹ" .
וכֵן אסוּר להִטמֵא למֵתים אוֹ לאכֹל דברים שאסרן הכתוּב עליו מִגפן היין כל ימי נִזרוֹ.
2
עבר וגִלח אוֹ נִטמא אוֹ אכל מִגפן היין הרי זה לוֹקה שתים:
אחת מִשוּם "לֹא יחֵל דברוֹ" ,
שכוֹלֵל כל הנדרים,
ואחת מִשוּם דבר שעבר עליו מִדברים שאִסוּרן אִסוּר מיוּחד על הנזיר.
3
נדר בנזיר וקיֵם דברוֹ כמִצותוֹ הרי זה עשה שלֹש מִצווֹת עשֵה:
האחת "ככל היֹצֵא מִפיו יעשה" ,
והרי עשה.
והשניה "גדֵל פרע שער רֹאשוֹ" ,
והרי גִדֵל.
והשלישית תִגלחתוֹ עִם הבאת קרבנוֹתיו,
שנאמר: "וגִלח הנזיר פתח אֹהל מוֹעֵד את רֹאש נִזרוֹ" וכו' .
4
האוֹמֵר: 'לֹא אפטֵר מִן העוֹלם עד שאהיה נזיר' הרי זה נזיר מיד,
שמא ימוּת עתה,
ואִם אֵחר נזירוּתוֹ הרי זה עוֹבֵר ב"לֹא תאחֵר לשלמוֹ" .
ואין לוֹקין על לאו זה.
5
אין אוֹמרין בנזירוּת:
עד שיוֹציא בִשפתיו דבר שמשמעוֹ אֵצל כל העם כעִנין שבלִבוֹ.
אלא כיון שגמר בלִבוֹ והוֹציא בִשפתיו דברים שעִנינם שיִהיה נזיר,
אף על פי שהֵן עִנינוֹת רחוֹקוֹת,
ואף על פי שאין במשמען לשוֹן נזירוּת הרי זה נזיר.
6
כיצד? הרי שהיה נזיר עוֹבֵר לפניו,
ואמר: אהיה הרי זה נזיר,
הוֹאיל וּבלִבוֹ היה שיִהיה כמוֹ זה,
ואף על פי שלֹא פֵרֵש ואמר:
אהיה כמוֹ זה.
וכֵן אִם אחז בִשערוֹ ואמר:
אהֵא נוה,
אהֵא מכלכֵל אוֹ אהֵא מסלסֵל,
אוֹ שאמר:
הריני מסלסֵל אוֹ הריני מכלכֵל אוֹ הרי עלי לשלֵח פרע הרי זה נזיר,
והוּא שיִגמֹר בלִבוֹ להזיר.
7
אמר: הרי עלי צִפרים,
אף על פי שהיה נזיר עוֹבֵר לפניו ואף על פי שהיה בלִבוֹ להזיר אינוֹ נזיר,
והרי זה כמי שלֹא הוֹציא בִשפתיו כלוּם.
8
כל כִנוּיי נזירוּת כנזירוּת.
כיצד? מקוֹמוֹת העִלגים שמשנין את הדִבוּר,
ואמר שם:
הריני נזיק,
נזיח, פזיח הרי זה נזיר.
9
האוֹמֵר: הריני נזיר מִן החרצנים בִלבד אוֹ מִן הזוּגין בִלבד,
אוֹ הריני נזיר מִן התִגלחת אוֹ הריני נזיר מִן הטוּמאה בִלבד הרי זה נזיר גמוּר,
וכל דִקדוּקי נזירוּת עליו.
אף על פי שלֹא היה בלִבוֹ להזיר אלא מִדבר זה בִלבד,
הוֹאיל ודבר שנזר מִמנוּ אסוּר על הנזיר הרי זה נזיר גמוּר.
10
אבל האוֹמֵר:
הריני נזיר מִן הגרוֹגרוֹת אוֹ מִן הדבֵלה וכיוֹצֵא בהן הרי זה אסוּר בהן,
ואינוֹ נזיר.
11
מזגוּ לוֹ כוֹס של יין ונתנוּ לוֹ לִשתוֹת,
ואמר: הריני נזיר מִמנוּ הרי זה נזיר גמוּר.
ואִם היה מר נפש אוֹ כוֹעֵס אוֹ מִתאבֵל,
והיוּ מבקשין מִמנוּ שיִשתה כדי שיִשכח עמלוֹ,
ואמר: הריני נזיר מִמנוּ הרי זה אסוּר באוֹתוֹ הכוֹס בִלבד,
ואינוֹ נזיר,
שלֹא נִתכוֵּן זה אלא שלֹא ישתה כוֹס זה.
12
וכֵן שִכוֹר שנתנוּ לוֹ כוֹס כדי לרוּוֹתוֹ,
ואמר: הריני נזיר מִמנוּ הרי זה אסוּר באוֹתוֹ הכוֹס לבדוֹ,
ואינוֹ חיב בִנזירוּת,
שלֹא נִתכוֵּן זה אלא שלֹא ישכרוּ אוֹתוֹ יתֵר מִדאי.
ואִם הִגיע לשִכרוּתוֹ של לוֹט אין דבריו כלוּם,
ואינוֹ חיב על כל עבֵרה שיעשה.
מִשהִגיע לשִכרוּתוֹ של לוֹט אין כאן חיוּב.
13
האוֹמֵר: הריני נזיר על מנת שאהיה שוֹתה יין אוֹ מִטמֵא למֵתים אוֹ מגלֵח שערי הרי זה נזיר,
ואסוּר בכוּלן,
מִפני שהִתנה על מה שכתוּב בתוֹרה,
וכל המתנה על מה שכתוּב בתוֹרה,
תנאוֹ בטֵל.
14
נדר בנזיר,
ואמר: 'לֹא הייתי יוֹדֵע שהנזיר אסוּר ביין' אוֹ 'בטוּמאה' אוֹ 'בתִגלחת',
'ואִלוּ הייתי יוֹדֵע כֵן,
לֹא הייתי נוֹדֵר' הרי זה נזיר,
וחיב בכוּלן,
שהרי הוּא יוֹדֵע שאסר עצמוֹ באחד מִשלֹשה מינין,
וּכבר בֵארנוּ שאפִלוּ לֹא נזר אלא מֵאחד מֵהן,
אסוּר בכוּלן.
15
אמר: יוֹדֵע אני שהנזיר אסוּר בכל אֵלוּ,
אבל היה בדעתי שמוּתר לי אני לִשתוֹת יין מִפני שאיני יכוֹל לִחיוֹת בלֹא יין אוֹ מִפני שאני קוֹבֵר את המֵתים הרי זה אינוֹ נזיר,
מִפני שאֵלוּ בִכלל נִדרי שגגוֹת שאינן צריכין שאֵלה לחכם,
כמוֹ שבֵארנוּ.
16
האוֹמֵר: הרי ידי נזירה,
הרי רגלי נזירה לֹא אמר כלוּם.
הרי רֹאשי נזיר,
הרי כבֵדי נזירה הרי זה נזיר.
זה הכלל:
כל אֵבר שאִם ינטֵל מִן החי ימוּת,
אִם אמר:
הרי הוּא נזיר הרי זה נזיר.
17
האוֹמֵר: הריני נזיר כשיִהיה לי בֵן:
אִם נוֹלד לוֹ בֵן זכר הרי זה נזיר; אבל אִם נוֹלד לוֹ בת אוֹ טוּמטוּם ואנדרגינס אין זה נזיר.
אמר: הריני נזיר כשיִהיה לי ולד,
אפִלוּ נוֹלד לוֹ בת אוֹ טוּמטוּם ואנדרגינס הרי זה נזיר.
הִפילה אִשתוֹ אינוֹ נזיר.
חזרה ונִתעברה וילדה הרי זה נזיר.