1
הרוּג שנִמצא נוֹפֵל בארץ,
ולֹא נוֹדע מי הִכהוּ מניחין אוֹתוֹ בִמקוֹמוֹ,
ויוֹצאין חמִשה זקֵנים מִבית דין הגדוֹל שבירוּשלים,
שנאמר: "ויצאוּ זקֵניך ושֹפטיך" ,
וּמוֹדדין מִמנוּ אל הערים שסביבוֹת החלל.
אפִלוּ נִמצא בצד עיר זוֹ,
שהדבר ידוּע בודאי שהיא הקרוֹבה מִצוה לִמדֹד.
2
אחר שמוֹדדין ונוֹדעה העיר הקרוֹבה,
קוֹברין את הנהרג בִמקוֹמוֹ,
וחוֹזרין זִקני ירוּשלים לִמקוֹמן,
וּבית דין של אוֹתה העיר מביאין עגלת בקר מִשל אנשי אוֹתה העיר,
וּמוֹרידין אוֹתה אל נחל שהוּא שוֹטֵף בחזקה,
וזהוּ "איתן" האמוּר בתוֹרה .
3
ועוֹרפין אוֹתה שם בקוֹפיס מֵאחוֹריה.
וּבית דין של אוֹתה העיר,
עִם כל זִקני העיר,
אפִלוּ הֵם מֵאה,
הכֹל רוֹחצין את ידיהן שם,
בִמקוֹם עריפתה של עגלה.
:ואוֹמרין שם בתוֹך הנחל בִלשוֹן הקֹדש:
"ידינוּ לֹא שפכוּ את הדם הזה ועינינוּ לֹא ראוּ" ,
כלוֹמר שלֹא בא לידינוּ הנהרג הזה וּפטרנוּהוּ בלֹא מזוֹנוֹת,
ולֹא ראינוּהוּ והִנחנוּהוּ בלֹא לויה.
והכֹהנים אוֹמרים בִלשוֹן הקֹדש:
"כפֵר לעמך ישראֵל אשר פדית יי ואל תִתֵן דם נקי בקרב עמך ישראֵל" ,
והוֹלכין להן.
והקדוֹש ברוּך הוּא מכפֵר על הדם,
שנאמר: "ונִכפֵר להם הדם" .
4
כשמוֹדדין מִן החלל,
מדקדקין במִדה,
ואין מקדדין בה.
ואין מוֹדדין אלא לעיר שיֵש בה בית דין של עשרים וּשלֹשה.
ואין מוֹדדין לירוּשלים,
שאין ירוּשלים מביאה עגלה ערוּפה,
לפי שלֹא נִתחלקה לשבטים,
ונאמר: "באדמה אשר יי אלֹהיך נֹתֵן לך לרִשתה" .
5
נִמצא קרוֹב לירוּשלים אוֹ לעיר שאין בה בית דין מניחין אוֹתה וּמוֹדדין אל שאר העירוֹת הסמוּכוֹת לוֹ.
נִמצא סמוּך לספר אוֹ לעיר שיֵש בה גוֹים אין מוֹדדין כל עִקר,
שהרי זה בחזקת שהרגוּהוּ גוֹים.
6
אין העיר הקרוֹבה מביאה אלא בִזמן שמִנין העם שבה כמוֹ מִנין העיר הרחוֹקה מִמנה.
אבל אִם היוּ אֵלוּ שברחוֹקה מרוּבין על אנשי הקרוֹבה מִמנה הוֹלכין אחר הרֹב,
והמרוּבין מביאין העגלה.
7
אף על פי שהוֹלכין אחר הרֹב מִן התוֹרה והוֹלכין אחר הקרוֹב הרֹב עוֹדֵף.
8
נִמצא הנהרג מכוּוּן בין שתי עירוֹת,
ואנשי זוֹ כאנשי זוֹ בשוה יביאוּ עגלה אחת בשוּתפוּת,
ויתנוּ ויֹאמרוּ:
אִם זוֹ היא הקרוֹבה הרי היא שלהם ואֵלוּ נתנוּ להם חלקם מתנה; ואִם אֵלוּ הֵם הקרוֹבים הרי היא שלהם ואֵלוּ נתנוּ להם חלקם מתנה,
לפי שאי אפשר לצמצֵם,
ואפִלוּ בידי אדם.
9
מֵהיכן מוֹדדין? מֵחטמוֹ.
נִמצא גוּפוֹ במקוֹם אחד ורֹאשוֹ במקוֹם אחד מוֹליכין הגוּף אֵצל הרֹאש,
וקוֹברין אוֹתוֹ בִמקוֹמוֹ.
וכֵן כל מֵת מִצוה מוֹליכין גוּפוֹ אֵצל רֹאשוֹ,
ונִקבר בִמקוֹמוֹ.
10
נִמצאוּ מֵתים רבים זה בצד זה מוֹדדין מֵחטמוֹ של כל אחד ואחד מֵהם,
ואִם היתה עיר אחת קרוֹבה לכוּלם מביאה עגלה אחת על כוּלם.
נִמצאוּ זה על גבי זה מוֹדדין מִן העליוֹן כמוֹת שהֵן מוּנחין.
11
נאמר: "כי ימצֵא חלל" לֹא חנוּק ולֹא מפוּרפר,
שאין זה נִקרא חלל; "באדמה" לֹא טמוּן בגל; "נֹפֵל" לֹא תלוּי באילן; "בשדה" לֹא צף על פני המים; "לֹא נוֹדע מי הִכהוּ" הא אִם נוֹדע לֹא היוּ עוֹרפין.
12
אפִלוּ ראה ההוֹרֵג עֵד אחד,
אפִלוּ עבד אוֹ אִשה אוֹ פסוּל לעֵדוּת בעבֵרה לֹא היוּ עוֹרפין.
לפיכך מִשרבוּ הרצחנין בגלוּי,
בטלה עגלה ערוּפה.
13
עֵד אחד אוֹמֵר:
ראיתי את ההוֹרֵג,
ועֵד אחד הִכחישוֹ ואוֹמֵר לוֹ:
לֹא ראיתה היוּ עוֹרפין.
במה דברים אמוּרים? בשבאוּ שניהם כאחת.
אבל אִם אמר אחד:
אני ראיתי את ההוֹרֵג הרי זה נאמן כִשנים לעִנין זה,
ואִם בא אחר כך עֵד אחד והִכחישוֹ ואמר לוֹ:
לֹא ראיתה אין משגיחין על דִברי האחרוֹן,
ואין עוֹרפין.
14
באוּ שנים אחר שהֵעיד האחד והִכחישוּהוּ ואמרוּ לוֹ:
לֹא ראיתה הרי הֵן כִשתי עֵדוּיוֹת המכחישוֹת זוֹ את זוֹ,
ועוֹרפין.:אִשה אוֹמרת:
ראיתי את ההוֹרֵג,
ואִשה אחרת מכחשת אוֹתה ואוֹמרת לה:
לֹא ראית היוּ עוֹרפין,
בין שבאוּ שתיהן כאחת בין שבאוּ זוֹ אחר זוֹ.
:שנים אוֹמרין:
ראינוּ, ואחד אוֹמֵר להם:
לֹא ראיתם אין עוֹרפין.
אחד אוֹמֵר:
ראיתי, וּשנים אוֹמרין לוֹ:
לֹא ראית היוּ עוֹרפין.
15
במה דברים אמוּרים? בשהיוּ שלשתן כשֵרים אוֹ פסוּלים.
אבל אִם אמר עֵד אחד:
ראיתי את ההוֹרֵג,
וּשתי נשים אוֹ שני פסוּלין אוֹמרין לוֹ:
לֹא ראיתה אין עוֹרפין.
16
שתי נשים אוֹ שני פסוּלין אוֹמרין:
ראינוּ ההוֹרֵג,
ועֵד אחד מכחישן ואוֹמֵר:
לֹא ראיתם עוֹרפין,
שאפִלוּ מֵאה נשים אוֹ מֵאה פסוּלין,
ועֵד אחד מכחיש כוּלן,
הרי אֵלוּ כעֵד אחד ועֵד אחד.
17
שלֹש נשים אוֹ שלֹשה פסוּלין אוֹמרין:
ראינוּ את ההוֹרֵג,
וארבע נשים אוֹ ארבעה פסוּלין אוֹמרין:
לֹא ראיתם עוֹרפין.
זה הכלל:
בִפסוּלים הלֵך אחר רֹב המִנין בכל מקוֹם.