1
שלֹשה הֵם ההוֹרגים בלֹא כוּנה:
2
יֵש הוֹרֵג בִשגגה והעלמה גמוּרה,
וזהוּ שנאמר בוֹ:
"ואשר לֹא צדה" ,
ודינוֹ שיִגלה לערי מִקלט וינצֵל,
כמוֹ שבֵארנוּ.
3
ויֵש הוֹרֵג בִשגגה ותִהיה השגגה קרוֹבה לאֹנס,
והוּא שיארע במיתת זה מאֹרע פלא שאינוֹ מצוּי ברֹב מאֹרעוֹת בני אדם,
ודינוֹ שהוּא פטוּר מִן הגלוּת,
ואִם הרגוֹ גוֹאֵל הדם נהרג עליו.
4
ויֵש הוֹרֵג בִשגגה ותִהיה השגגה קרוֹבה לזדוֹן,
והוּא שיִהיה בדבר כמוֹ פשיעה,
אוֹ שהיה לוֹ להִזהֵר ולֹא נִזהר,
ודינוֹ שאינוֹ גוֹלה; מִפני שעוֹנוֹ חמוּר אין גלוּת מכפרת לוֹ ואין ערי מִקלט קוֹלטוֹת אוֹתוֹ,
שאינן קוֹלטוֹת אלא המחוּיב גלוּת בִלבד.
:לפיכך אִם מצאוֹ גוֹאֵל הדם בכל מקוֹם והרגוֹ פטוּר.
5
וּמה יעשה זה? יֵשֵב וישמֹר עצמוֹ מִגוֹאֵל הדם.
וכֵן כל הרצחנים שהרגוּ בעֵד אחד אוֹ בלֹא התראה וכיוֹצֵא בהן,
אִם הרגם גוֹאֵל הדם אין להם דמים,
לֹא יהיוּ אֵלוּ חמוּרים מֵההוֹרֵג בלֹא כוּנה.
6
כיצד? הזוֹרֵק אבן לִרשוּת הרבים והרג,
אוֹ הסוֹתֵר כתלוֹ לִרשוּת הרבים ונפלה אבן והֵמיתה,
בין שסתרוֹ ביוֹם בין שסתרוֹ בלילה הרי זה קרוֹב למֵזיד ואינוֹ נִקלט,
מִפני שזוֹ פשיעוּת היא,
שהרי היה לוֹ לעיֵן ואחר כך יזרֹק אוֹ יסתֹר.
7
סתרוֹ לאשפה בלילה:
אִם הרבים מצוּיין בה הרי זה קרוֹב למֵזיד ואינוֹ נִקלט; ואִם אין הרבים מצוּיין בה כלל הרי זה קרוֹב לאֹנס וּפטוּר מִן הגלוּת.
8
היתה האשפה עשוּיה להִפנוֹת בה בלילה ואינה עשוּיה להִפנוֹת בה ביוֹם,
ונִקרה אדם וישב שם,
ונפלה עליו אבן בִשעת סתירה וּמֵת הרי זה גוֹלה.
:ואִם אחר שנפלה האבן בא זה וישב,
ונפלה עליו וּמֵת הרי זה פטוּר מִן הגלוּת.
9
וכֵן הזוֹרֵק את האבן ואחר שיצאת מידוֹ הוֹציא הלה את רֹאשוֹ וקִבלה וּמֵת פטוּר מִן הגלוּת,
שנאמר: "וּמצא את רֵעֵהוּ" פרט לממציא עצמוֹ.
10
השוֹנֵא שהרג בִשגגה אינוֹ נִקלט,
שנאמר: "והוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ" חזקתוֹ שהוּא קרוֹב למֵזיד.
ואי זה הוּא שוֹנֵא? זה שלֹא דִבֵר עִמוֹ שלֹשה ימים מִפני האיבה.
וכֵן אִם נִכנס לקרן זוית והמיתוֹ שם בִשגגה,
אוֹ שדחפוֹ בגוּפוֹ,
אוֹ שנִתכוֵּן לִזרֹק שתים וזרק ארבע,
אוֹ שעלה על דעתוֹ שמוּתר להרֹג,
אוֹ שנִתכוֵּן להרֹג את זה והרג את זה,
אפִלוּ נִתכוֵּן להרֹג גוֹי אוֹ בהֵמה ונִמצאוּ ישראֵל הרי כל אֵלוּ קרוֹבין למֵזיד ואינן נִקלטין.
11
הנִכנס לחצר בעל הבית שלֹא בִרשוּת,
והרגוֹ בעל הבית בִשגגה פטוּר מִן הגלוּת,
שנאמר: "ואשר יבֹא את רֵעֵהוּ ביער" ,
מה יער שיֵש רשוּת לנהרג להִכנֵס לשם,
אף כל כיוֹצֵא בוֹ.
לפיכך הנִכנס לחנוּת הנגר שלֹא בִרשוּת,
ונִתזה בקעת וטפחה לוֹ על פניו וּמֵת פטוּר מִגלוּת; ואִם נִכנס בִרשוּת הרי זה גוֹלה.
12
מי שהיה דוֹלה את החבית להעלוֹתה לגג,
ונִפסק החבל ונפלה על חבֵרוֹ והרגתהוּ,
אוֹ שהיה עוֹלה בסוּלם ונפל על חבֵרוֹ והרגוֹ פטוּר מִן הגלוּת,
שזה כמוֹ אנוּס הוּא,
שאין זה דבר הקרוֹב לִהיוֹת ברֹב העִתים אלא פלא הוּא.
:אבל אִם היה משלשֵל את החבית ונפלה על חבֵרוֹ והרגתהוּ,
היה יוֹרֵד בסוּלם ונפל על חבֵרוֹ והרגוֹ,
היה מעגֵל במעגֵלה ונפלה על חבֵרוֹ והרגתהוּ גוֹלה,
שנאמר: "ויפֵל עליו וימֹת" ,
עד שיִפֹל דרך נפילה,
שהרי דרך נפילה מצוּי ברֹב העִתים להזֵק,
ודבר קרוֹב הוּא לִהיוֹת,
שהרי טבע הכֹבד לירֵד למטה בִמהֵרה; הוֹאיל ולֹא זֵרֵז עצמוֹ ותִקֵן מעשיו יפה בִשעת ירידה יגלה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
13
קצב שהוּא מקצֵב,
והִגביה ידוֹ בקוֹפיס לאחוֹריו,
והחזירוֹ לשבֵר העצם,
כדרך שהקצבין עוֹשין:
כל שימית בהוֹלכה,
שהיא הגבהה מִלפניו וירידה מֵאחוֹריו אינוֹ גוֹלה עליו; וכל שימית בהחזרה,
שהיא עליה מֵאחריו וירידה לפניו גוֹלה.
זה הכלל:
כל שבדרך ירידתוֹ גוֹלה; שלֹא בדרך ירידתוֹ אינוֹ גוֹלה.
ואפִלוּ בירידה שהיא צֹרך עליה אינוֹ גוֹלה.
14
כיצד? היה עוֹלה בסוּלם ונִשמטה שִלבה מִתחת רגלוֹ ונפלה והֵמיתה פטוּר מִן הגלוּת.
וכֵן המִתכוֵּן לִזרֹק בצד זה והלכה לה בצד אחֵר,
אוֹ שהיתה אבן מוּנחת לוֹ בחיקוֹ ולֹא הִכיר בה מֵעוֹלם,
ועמד ונפלה והֵמיתה,
וכֵן הסוּמא שהרג בִשגגה כל אֵלוּ פטוּרין מִן הגלוּת,
מִפני שהֵן קרוֹב לאֹנס.
15
היתה אבן בחיקוֹ והִכיר בה,
וּשכחה, ועמד ונפלה והֵמיתה גוֹלה,
שנאמר: "בִשגגה" מִכלל שהיתה לוֹ ידיעה.
:נִשמט הברזל מִקתוֹ והרג הרי זה גוֹלה.
נִשמט הברזל מִן העֵץ המִתבקֵע אינוֹ גוֹלה,
מִפני שאין זה מִכֹחוֹ אלא מִכֹח כֹחוֹ,
ונִמצא כמוֹ אֹנס.
וכֵן הזוֹרֵק אבן לתמר להפיל תמרים,
ונפל מִן התמרים על תינוֹק והרגוּהוּ פטוּר,
מִפני שהֵן באין מִכֹח כֹחוֹ.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה מִשאר הסִבוֹת.