1
ההספֵד כבוֹד המֵת הוּא,
לפיכך כוֹפין את היוֹרשין לִתֵן שכר המקוֹננים והמקוֹננוֹת,
וסוֹפדין אוֹתוֹ.
ואִם צִוּה:
אל תִספדוּהוּ אין סוֹפדין אוֹתוֹ; אבל אִם צִוּה שלֹא יקבֵר אין שוֹמעין לוֹ,
שהקבירה מִצוה,
שנאמר: "כי קבוֹר תִקברנוּ" .
2
כל המִתעצֵל בהספֵדוֹ של חכם אינוֹ מאריך ימים,
וכל המִתעצֵל בהספֵד אדם כשֵר ראוּי לקברוֹ בחייו,
וכל המוֹריד דמעוֹת על אדם כשֵר הרי שכרוֹ על כך שמוּר אֵצל הקדוֹש ברוּך הוּא.
3
אין מניחין סֵפר תוֹרה על מִטתוֹ של חכם,
ואין משנין אוֹתוֹ מִמִטה למִטה,
ואין מוֹציאין את מִטתוֹ אלא דרך פתחים,
לֹא שישלשלוּ אוֹתה דרך גג.
וּבִשאר העם מוּתר לעשוֹת.
4
אין פוֹחתין מִשִבעה מעמדוֹת ושִבעה מוֹשבוֹת למֵת,
ואין עוֹשין מעמד וּמוֹשב בפחוֹת מֵעשרה,
ואין עוֹשין אלא בִקרוֹבים,
ואין עוֹשין אלא ביוֹם רִאשוֹן וּבבית הקברוֹת וּבמקוֹם שנהגוּ.
:כיצד עוֹשין במקוֹם שנהגוּ? מעמידין שאר הקרוֹבים וּבני מִשפחה שאינן בני אֵבל,
ואוֹמרין לִפניהם דִברי קינוֹת וכיוֹצֵא בהן,
ואחר כך אוֹמרים:
שבוּ יקרים,
שֵבוּ, ואוֹמרים לִפניהם דברים אחֵרים כשהֵן יוֹשבין,
ואחר כך אוֹמרים:
עִמדוּ יקרים,
עמֹדוּ, ואוֹמרים כשהֵן עוֹמדין,
וחוֹזֵר ואוֹמֵר כך שִבעה פעמים.
5
כדרך שעוֹשין מעמד וּמוֹשב לאנשים במקוֹם שנהגוּ,
כך עוֹשין לנשים.
וּמספידין את הנשים כאנשים בכל מקוֹם,
אבל אין מניחין את מִטת האִשה ברחוֹב לעוֹלם,
שזה גנאי לאִשה,
אלא סמוּך למיתתה קבוּרתה.
6
המלקֵט עצמוֹת אין אוֹמרין עליהם קינים וּנהי,
ולֹא בִרכת אבֵלים ולֹא תנחוּמי אבֵלים,
אבל אוֹמֵר עליהן דִברי שבח להקדוֹש ברוּך הוּא ודִברי כִבוּשין.
7
המפנה ארוֹנוֹ של מֵת מִמקוֹם למקוֹם:
אִם שִדרוֹ של מֵת קימת עוֹמדין עליו בשוּרה,
ואוֹמרין עליו בִרכת אבֵלים ותנחוּמי אבֵלים,
וּמספידין אוֹתוֹ,
אף על פי שהעבירוּהוּ לאחר שנים עשר חֹדש.
:ואִם אין שִדרוֹ קימת אין מספידין אוֹתוֹ,
ואין עוֹמדין עליו בשוּרה,
ואין אוֹמרין עליו בִרכת אבֵלים ולֹא תנחוּמי אבֵלים.
ואֵלוּ הֵן בִרכת אבֵלים? דברים שאוֹמרים בבית האֵבל.
תנחוּמי אבֵלים שאוֹמרים בשוּרה.
8
המלקֵט עצמוֹת אביו ואִמוֹ הרי זה מִתאבֵל עליהן כל היוֹם כוּלוֹ,
ולערב אין מִתאבֵל,
אפִלוּ צרוּרין לוֹ בִסדינוֹ.
ואין אוֹמרין עליהן קינוֹת.
9
אין מספידין את הקטנים.
וּבן כמה שנים יהי ראוּי להספֵד? בני עניים אוֹ בני זקֵנים בני חמֵש,
וּבני עשירים בני שֵש,
אחד זכרים ואחד נקֵבוֹת.
10
תינוֹק שמֵת:
כל שלֹשים יוֹם יוֹצֵא בחיק,
ונִקבר באִשה אחת וּבִשני אנשים,
אבל לֹא באיש אחד וּבִשתי נשים,
מִפני היִחוּד,
ואין עוֹמדין עליו בשוּרה,
ואין אוֹמרין עליו בִרכת אבֵלים ותנחוּמי אבֵלים.
:בן שלֹשים יוֹם גמוּרוֹת יוֹצֵא בִגלוּסקמא קטנה הנִטלת באגפים,
ועוֹמדים עליו בשוּרה,
ואוֹמרים עליו בִרכת אבֵלים ותנחוּמי אבֵלים.
בן שנים עשר חֹדש יוֹצֵא במִטה.
11
כל היוֹצֵא במִטה רבים מצהיבין עליו; וכל שאינוֹ יוֹצֵא במִטה אין רבים מצהיבין עליו.
וכל הנִכר לרבים רבים מִתעסקין בוֹ; וכל שאינוֹ נִכר לרבים אין הרבים חיבין להִתעסֵק בוֹ.
וּמקוֹם שנהגוּ נשים לצֵאת לִפני המִטה יוֹצאוֹת לִפני המִטה; לאחר המִטה יוֹצאוֹת לאחר המִטה.
12
העבדים והשפחוֹת אין מספידין אוֹתן,
ואין עוֹמדין עליהם בשוּרה,
ואין אוֹמרין עליהם בִרכת אבֵלים ולֹא תנחוּמי אבֵלים,
אלא אוֹמרים לוֹ כשֵם שאוֹמרים לוֹ על שוֹרוֹ וחמוֹרוֹ שמֵת:
המקוֹם ימלֵא חסרוֹנך.