1
המרכיב זכר על נקֵבה שאינה מינוֹ,
בין בִבהֵמה בין בחיה וּבעוֹפוֹת,
ואפִלוּ במיני חיה שבים הרי זה לוֹקה מִן התוֹרה בכל מקוֹם,
בין בארץ בין בחוּצה לארץ,
שנאמר: "בהמתך לֹא תרביע כִלאים" .
ואחד בהֵמה חיה ועוֹף שלוֹ אוֹ של חבֵרוֹ.
ואינוֹ לוֹקה עד שיכניס בידוֹ כמִכחוֹל בִשפוֹפרת.
אבל אִם העלם זה על זה בִלבד אוֹ שעוֹדדן בקוֹל מכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת.
2
מוּתר להכניס שני מינין לסהר אחד,
ואִם ראה אוֹתן רבעוּ זה את זה אינוֹ זקוּק להפרישן.
ואסוּר לישראֵל לִתֵן בהמתוֹ לגוֹי להרביעה לוֹ.
3
מי שעבר והִרכיב בהמתוֹ כִלאים הרי הנוֹלד מֵהן מוּתר בהניה.
ואִם היה מין טהוֹרה עִם מין טהוֹרה מוּתר באכילה,
כמוֹ שנִתבאֵר במאכלוֹת אסוּרוֹת.
4
שני מיני בהֵמה אוֹ חיה שדוֹמין זה לזה,
אף על פי שמִתעברין זה מִזה ודוֹמין זה לזה,
הוֹאיל והֵן שני מינין הרי אֵלוּ כִלאים ואסוּר להרכיבן.
כיצד? הזאֵב עִם הכלב,
והכלב הכוּפרי עִם השוּעל,
והצבאים עִם העִזים,
והיעֵלים עִם הרחֵלים,
והסוּס עִם הפרד,
והפרד עִם החמוֹר,
והחמוֹר עִם הערוֹד,
אף על פי שדוֹמין זה לזה הרי הֵן כִלאים זה בזה.
5
מין שיֵש בוֹ מִדברי וישוּבי,
כגוֹן שוֹר הבר עִם השוֹר,
והרמך עִם הסוּס מוּתר להרכיבן זה עִם זה,
מִפני שהֵן מין אחד.
אבל אוּז עִם אוּז בר כִלאים זה עִם זה,
שהאוּז ביציו מִבִפנים,
ואוּז הבר ביציו מִבחוּץ,
מִכלל שהֵן שני מינין.
והכוֹי כִלאים עִם החיה ועִם הבהֵמה,
ואין לוֹקין עליו,
מִפני שהוּא ספֵק.
6
היִלוֹדים מִן הכִלאים:
אִם היוּ אִמוֹתיהן מין אחד מוּתר להרכיבן זה על זה; ואִם היוּ אִמוֹתיהן שני מינין אסוּר להרכיבן זה על זה,
ואִם הִרכיב לוֹקה.
וכֵן אִם הִרכיב זה הנוֹלד אפִלוּ על מין אִמוֹ לוֹקה.
:כיצד? פרד שאִמוֹ חמוֹר מוּתר להרכיבוֹ על פִרדה שאִמה חמוֹר,
ואסוּר להרכיבוֹ אפִלוּ על החמוֹר.
אבל פרד שאִמוֹ סוּס אסוּר להרכיבוֹ על פִרדה שאִמה חמוֹר.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
לפיכך, הרוֹצה להרכיב פרד על פִרדה אוֹ לִמשֹך בִשתי פרדוֹת בוֹדֵק בסימני אזנים וזנב וקוֹל:
אִם דוֹמין זה לזה בידוּע שאִמן מִמין אחד,
וּמוּתרין.
7
כל העוֹשה מלאכה בִשני מיני בהֵמה אוֹ חיה כאחד,
והיה אחד מֵהן מין טהוֹרה והשֵני מין טמֵאה הרי זה לוֹקה בכל מקוֹם,
שנאמר: "לֹא תחרֹש בשוֹר וּבחמֹר יחדו" ; אחד החוֹרֵש אוֹ הזוֹרֵע אוֹ המוֹשֵך בהן עגלה אוֹ אבן כאחד,
ואפִלוּ משכן כאחד אוֹ הִנהיגן כאחד,
ואפִלוּ בקוֹל לוֹקה,
שנאמר: "יחדו" מִכל מקוֹם.
אבל המזוּגן פטוּר,
עד שיִמשֹך אוֹ ינהיג.
8
ואחד שוֹר וחמוֹר ואחד כל שני מינין שאחד טמֵא ואחד טהוֹר,
בין בהֵמה עִם בהֵמה,
כחזיר עִם הכבש,
אוֹ חיה עִם חיה,
כיחמוּר עִם הפיל,
אוֹ חיה עִם בהֵמה,
ככלב עִם העֵז אוֹ צבי עִם החזיר,
וכיוֹצֵא בהן על כל אֵלוּ לוֹקה מִן התוֹרה,
שהחיה בִכלל בהֵמה היא,
כמוֹ שבֵארנוּ במאכלוֹת אסוּרוֹת.
:אבל מִדִברי סוֹפרים,
כל שני מינים שהֵן כִלאים בהרבעה אסוּר לחרֹש בהן כאחד ולִמשֹך אוֹתן וּלהנהיגן.
ואִם עשה בהן מלאכה כאחד אוֹ משך אוֹ הִנהיג מכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת.
ואסוּר להנהיג בהֵמה מִן היבשה עִם חיה שבים,
כגוֹן עֵז עִם שִבוּט,
ואִם עשה פטוּר.
9
עגלה שהיוּ מוֹשכין אוֹתה כִלאים היוֹשֵב בעגלה לוֹקה,
ואף על פי שלֹא הִנהיג,
שישיבתוֹ גוֹרמת לבהֵמה שתִמשֹך העגלה.
וכֵן אִם היה אחד יוֹשֵב בעגלה ואחד מנהיג שניהן לוֹקין.
ואפִלוּ מֵאה שהִנהיגוּ כִלאים כאחד כוּלם לוֹקין.
10
מוּתר לעשוֹת מלאכה באדם וּבִבהֵמה אוֹ חיה כאחד,
כגוֹן אדם שחוֹרֵש עִם השוֹר אוֹ מוֹשֵך עגלה עִם החמוֹר וכיוֹצֵא בזה,
שנאמר: "בשוֹר וּבחמֹר יחדו" לֹא באדם וחמוֹר אוֹ באדם ושוֹר.
11
בהמת פסוּלי המוּקדשין,
אף על פי שהיא גוּף אחד הכתוּב עשה אוֹתה כִשני גוּפין; מִפני שהיתה קֹדש,
נעשת כקֹדש וחֹל מעֹרבין זה בזה,
ונִמצֵאת בהֵמה זוֹ כִבהֵמה טמֵאה עִם טהוֹרה המעֹרבין כאחד.
הרי הוּא אוֹמֵר:
"ואִם כל בהֵמה טמֵאה אשר לֹא יקריבוּ מִמנה קרבן" וכו' מִפי השמוּעה למדוּ שאינוֹ מדבֵר אלא בִפסוּלי המוּקדשין.
לפיכך, החוֹרֵש בשוֹר פסוּלי המוּקדשין אוֹ המרביע בוֹ הרי זה לוֹקה מִשוּם כִלאים.
ואִסוּר זה מִדִברי קבלה.