1
הגפנים שגדלוּ כִבריתן והרי השריגין שלהן והאשכוֹלוֹת מוּשלכין על הארץ הֵן הנִקראין כרם.
אבל העוֹשה כמוֹ מִטה אוֹ שבכה גבוֹהה מֵעל הארץ כדי שיִהיוּ השריגים והאשכוֹלוֹת נִסמכין עליה,
והִגביה נוֹף הגפנים מֵעל הארץ על אוֹתה המִטה והִדלה אוֹתן הרי זה נִקרא עריס.
ואוֹתן הקנים וכיוֹצֵא בהן שעשה מֵהן מִטה אוֹ שבכה והִדלה עליהן את נוֹף הגפן הֵן הנִקראין אפיפירוֹת.
ודינין אחֵרים יֵש בעריס.
2
הנוֹטֵע שוּרה אחת של חמֵש גפנים אוֹ יתֵר,
ועֵרסן על גבי כֹתל שגבֹה עשרה וכיוֹצֵא בוֹ,
אוֹ שנטען בצד חריץ עמֹק עשרה ורחב ארבעה הרי אֵלוּ נִקראין עריס.
וצריך להרחיק מִן העריס ארבע אמוֹת ואחר כך יזרע,
כדרך שמרחיק מִן הכרם.
3
וּמֵאיכן מוֹדדין? מִן עִקר הגדֵר שעֵרסן עליו.
:כיצד? הִרחיק את השוּרה של גפנים מִן הכֹתל אמה,
ונִמצא העריס מִן הגפנים ולכֹתל מוֹדֵד מִן הכֹתל ארבע אמוֹת וזוֹרֵע,
ונִמצא בין הזרע וּבין עִקרי הגפנים חמֵש אמוֹת.
ואִם בא לִזרֹע מִצִדי הגפנים מרחיק מֵעִקרי הגפנים ארבע אמוֹת,
שנִמצא רחוֹק מִן הכֹתל חמֵש אמוֹת.
ועל דרך זוֹ דנין בכל עריס.
4
אחד הבוֹנה את הגדֵר ואחר כך נטע,
אוֹ שנטע ואחר כך בנה הגדֵר,
הוֹאיל ועֵרסן הרי זה עריס.
נהרס הגדֵר אוֹ נִסתם החריץ אין כאן עריס,
אלא כל השוּרה כִגפנים יחידים.
5
עריס שחרב אמצעוֹ,
ונִשתירוּ בוֹ חמֵש גפנים בצד הגדֵר מִכאן וחמֵש גפנים בצד הגדֵר האחֵר מִכנגדן זה הוּא הנִקרא פִסקי עריס:
אִם יֵש ביניהן שמוֹנה אמוֹת ואחד מִשִשים באמה הרי זה מרחיק מִכל שוּרה שִשה טפחים וזוֹרֵע.
והוּא שלֹא יזרע תחת האפיפירוֹת,
כמוֹ שבֵארנוּ.
6
היה ביניהן שמוֹנה אמוֹת בצִמצוּם הרי זה לֹא יביא זרע לשם.
ואִם זרע,
הוֹאיל והִרחיק מִכל שוּרה ושוּרה שִשה טפחים הרי זה לֹא קִדֵש.
ואִם אין שם גדֵר מרחיק שִשה טפחים מִכל שוּרה וזוֹרֵע,
שאין כאן לֹא עריס ולֹא פִסקי עריס.
חזר וּבנה הגדֵר חזר עריס לִמקוֹמוֹ,
וחזרוּ פִסקי עריס לִמקוֹמן.
7
גִנה קטנה שהיא מוּקפת גדֵר,
ועֵרֵס את הגפנים סביב לה מִבחוּץ על כל כתליה:
אִם יֵש בה מלֹא בוֹצֵר וסלוֹ מִכאן וּמלֹא בוֹצֵר וסלוֹ מִכאן,
הוֹאיל והיא מוּקפת גדֵר זוֹרעין בתוֹכה ירקוֹת; ואִם אין בה כשִעוּר הזה אין זוֹרעין בתוֹכה,
מִפני שנִראה הכֹל כעריס אחד וירק בתוֹכוֹ.
8
גפנים שהיוּ זרוּעין במדרֵגה גבוֹהה,
והעריס שלהן יוֹצֵא וּמסכֵך על השדה:
אִם עוֹמֵד בארץ וּבוֹצֵר את כוּלוֹ רוֹאין כל המקוֹם שתחת העריס כאִלוּ הוּא מקוֹם עִקרי הגפנים,
ואוֹסֵר ארבע אמוֹת בשדה לכל רוּח מִשפת העריס; ואִם אינוֹ יכוֹל לִבצֹר עד שיעלה במדרֵגה אוֹ בסוּלם אין אסוּר לִזרֹע אלא תחת העריס בִלבד.
9
שני כתלים הסמוּכין זה לזה,
והגפנים נטוּעין בזוית ביניהן,
והעריס יוֹצֵא עִם הכתלים מִתוֹך הקרן וכלה מרחיק מֵעִקרי הגפנים כשִעוּר,
וזוֹרֵע בִמקוֹם הכלה שאין עליו עריס.
ואף על פי שהזרע מכוּוּן בין שני הכתלים שביניהן העריס,
הוֹאיל והִרחיק כשִעוּר הרי זה זוֹרֵע בין הכתלים.
10
גפן שעלה העֵץ שלה מִן הארץ מעט,
ואחר כך נעקם ונִמשך על הארץ,
וחזר ועלה כמוֹ ארכוּבה,
כשמוֹדדין בין הגפן וּבין הזרע שִשה טפחים אוֹ ארבע אמוֹת אין מוֹדדין אלא מִסוֹף הארכוּבה,
לֹא מֵעִקר הגפן הרִאשוֹן.
11
כבר בֵארנוּ שאף על פי שמרחיק בין הזרע והגפנים כשִעוּר,
צריך להִזהֵר שלֹא תסכֵך הגפן על הירק אוֹ יסכֵך הירק על הגפן.
זרע ירק אוֹ תבוּאה וצמחה,
ואחר כך סִכֵך עליה את הגפן הקשין מוּתרין,
והדגן ידלֵק.
:היוּ שרשי הכרם יוֹצאין לתוֹך הארבע האמוֹת שבין הכרם והתבוּאה יעקֹר.
היוּ שרשי התבוּאה יוֹצאין לתוֹך ארבע אמוֹת מוּתר.
12
כל ההרחקוֹת והשִעוּרין האמוּרין בכִלאים באמה בת שִשה טפחים סוֹחקת.
ולֹא יצמצֵם במִדוֹת הכִלאים,
שאין מצמצמין אלא להחמיר.
13
כל השִעוּרין האֵלוּ שמרחיק בין הגפנים והתבוּאה אוֹ הירק,
אינן אלא בארץ ישראֵל אוֹ בסוּריא.
אבל בחוּצה לארץ מוּתר לִזרֹע בצד הגפנים בתוֹך הכרם לכתחִלה,
ולֹא אסרוּ בחוּצה לארץ אלא לִזרֹע שני מיני ירק אוֹ תבוּאה עִם החרצן במפֹלת יד.
ואִם אמר לתינוֹק גוֹי לִזרֹע לוֹ בחוּצה לארץ מוּתר,
אבל לֹא יֹאמר לגוֹי גדוֹל,
שלֹא יתחלֵף בישראֵל.
14
ואף על פי שמוּתר לִזרֹע הירק בצד הכרם בחוּצה לארץ,
הרי אוֹתוֹ הירק הזרוּע שם אסוּר באכילה ואפִלוּ בחוּצה לארץ,
והוּא שיִראה אוֹתוֹ לוֹקֵט וּמוֹכֵר.
אבל ספֵקוֹ מוּתר,
כמוֹ שבֵארנוּ במאכלוֹת אסוּרוֹת.