1
הבא לִזרֹע בצד הכרם מרחיק מִמנוּ ארבע אמוֹת מֵעִקרי הגפנים וזוֹרֵע.
ואִם גפן יחידית היא מרחיק מִמנה שִשה טפחים וזוֹרֵע.
היתה שוּרה אחת של גפנים זוֹ בצד זוֹ,
אפִלוּ הֵן מֵאה אין זה כרם,
אלא כגפן יחידית,
וּמרחיק מִן השוּרה שִשה טפחים וזוֹרֵע.
היוּ שתי שוּרוֹת הרי אֵלוּ כרם,
וצריך להרחיק ארבע אמוֹת מִכל צד,
ואחר כך יזרע.
2
וכמה יהיה בכל שוּרה? שלֹש גפנים אוֹ יתֵר.
:במה דברים אמוּרים? בשהיה בין כל גפן וגפן מֵארבע אמוֹת ועד שמוֹנה אמוֹת.
אבל אִם היה בין שתי השוּרוֹת שמוֹנה אמוֹת חוּץ מִמקוֹם הגפנים עצמן הרי אֵלוּ כמוּבדלוֹת זוֹ מִזוֹ,
ואינן כרם אחד,
ואינוֹ מרחיק אלא שִשה טפחים מִכל שוּרה.
:וכֵן אִם היה ביניהן פחוֹת מֵארבע הרי אֵלוּ כגפן אחת,
וּמרחיק שִשה טפחים לכל רוּח.
3
היוּ שלֹש שוּרוֹת,
אף על פי שיֵש ביניהן פחוֹת מֵארבע הרי אֵלוּ כרם,
ורוֹאין את האמצעית כאִלוּ אינה.
:וכֵן אִם היוּ שלֹש שוּרוֹת,
וּבין כל שוּרה ושוּרה שמוֹנה אמוֹת אוֹ יתֵר הרי זה זוֹרֵע בין השוּרוֹת.
4
לפיכך, הנוֹטֵע את כרמוֹ מִתחִלה והִרחיק בין כל שוּרה ושוּרה שמוֹנה אמוֹת מוּתר להביא זרע בתוֹכוֹ,
וירחיק מִכל שוּרה שִשה טפחים בִלבד.
אבל אִם זרע חוּצה לוֹ צריך להרחיק מִשוּרה החיצוֹנה ארבע אמוֹת כִשאר הכרמים.
ואין דין בין שוּרוֹת של זה הכרם ככרם שחרב מֵאמצעוֹ,
שהרי מִתחִלה נטען מרוּחקין.
5
היתה בשדה זוֹ שוּרה אחת של גפנים,
וּבִשדֵה חבֵרוֹ שוּרה שניה כנגדה קרוֹבה לה,
אף על פי שמפסיק ביניהן דרך היחיד אוֹ דרך לרבים אוֹ גדֵר שהוּא נמוּך מֵעשרה טפחים הרי אֵלוּ מִצטרפוֹת לִהיוֹת שתיהן כרם.
והוּא שיִהיה ביניהן פחוֹת מִשמוֹנה.
6
נטע שוּרה אחת בארץ ושוּרה אחת במדרֵגה:
אִם גבוֹהה המדרֵגה מִן הארץ עשרה טפחים אין מִצטרפוֹת; פחוֹת מִכאן מִצטרפוֹת.
7
הנוֹטֵע חמֵש גפנים,
שתים כנגד שתים ואחת יוֹצאה כזנב הרי זה נִקרא כרם קטן,
וצריך להרחיק מֵהן ארבע אמוֹת לכל רוּח.
אבל אִם נטען שתים כנגד שתים ואחת באמצע,
אוֹ שלֹש בשוּרה זוֹ וּשתים כנגדן בשוּרה שניה אינן כרם,
ואינוֹ מרחיק מֵהן אלא שִשה טפחים לכל רוּח.
8
כרם שחרב,
אִם יֵש בוֹ ללקֵט עשר גפנים לכל בית סאה ויהיוּ נטוּעוֹת שתים כנגד שתים ואחת יוֹצאה זנב,
אוֹ יֵש בוֹ לכוֵּן שלֹש כנגד שלֹש הרי זה נִקרא כרם דל,
ואסוּר לִזרֹע בכוּלוֹ.
9
כרם שאינוֹ נטוּע שוּרוֹת שוּרוֹת אלא מעוּרבב:
אִם יֵש בוֹ לכוֵּן שתים כנגד שלֹש הרי זה כרם; ואִם לאו אינוֹ כרם,
אלא דיוֹ להרחיק שִשה טפחים מִכל גפן וגפן,
וזוֹרֵע.
10
היוּ העִקרין מכוּוּנין והנוֹף אינוֹ מכוּוּן הרי זה כרם.
הנוֹף מכוּוּן והעִקר אינוֹ מכוּוּן אינוֹ כרם.
היוּ דקוֹת ואינן מכוּוּנוֹת,
העבוּ והרי הֵן מכוּוּנוֹת הרי זה כרם.
כיצד יוֹדֵע אִם מכוּוּנוֹת הֵן? מֵביא חוּט המִדה וּמוֹתֵח מִזוֹ לזוֹ.
11
כרם שחרב באמצעוֹ ונִשאר שלֵם מִכל סביביו:
אִם יֵש בקרחת שבאמצעוֹ שֵש עשרֵה אמה הרי זה מרחיק מֵעִקרי הגפנים ארבע אמוֹת לכל רוּח,
וזוֹרֵע באמצע הקרחת; ואִם אין בה שֵש עשרֵה אמה הרי זה לֹא יביא זרע לשם.
ואִם הֵביא,
הוֹאיל והִרחיק ארבע אמוֹת לכל רוּח מִן הגפנים של כרם הרי זה לֹא קִדֵש.
12
וכֵן מקוֹם שנִשאר פנוּי בלֹא גפנים בין סוֹף הכרם וּבין הגדֵר שלוֹ,
והוּא הנִקרא מחוֹל הכרם,
אִם יֵש בוֹ שתים עשרֵה אמה מרחיק מִן הגפנים ארבע אמוֹת וזוֹרֵע את השאר.
13
היה בוֹ פחוֹת מִשתים עשרֵה אמה לֹא יביא זרע לשם.
ואִם הֵביא,
הוֹאיל והִרחיק ארבע אמוֹת הרי זה לֹא קִדֵש.
:במה דברים אמוּרים? בכרם גדוֹל.
אבל כרם קטן אין לוֹ מחוֹל,
אלא מרחיק ארבע אמוֹת מִסוֹף הגפנים וזוֹרֵע עד הגדֵר.
וכֵן כרם גדוֹל שהיה בין כל שוּרה ושוּרה שמוֹנה אמוֹת אוֹ יתֵר אין לוֹ מחוֹל.
14
היה הגדֵר המקיף את הכרם פחוֹת מֵעשרה טפחים,
אוֹ שהיה גבהוֹ עשרה טפחים ואין בוֹ רֹחב ארבעה טפחים אין לוֹ מחוֹל,
אלא מרחיק מִסוֹף הגפנים ארבע אמוֹת,
וזוֹרֵע עד המחִצה.
אפִלוּ היה בין הגפנים וּבין המחִצה ארבע אמוֹת וּמחצה זוֹרֵע את חצי האמה.
15
גדֵר שהוּא גבֹה עשרה טפחים,
וכֵן חריץ שהוּא עמֹק עשרה טפחים ורחב ארבעה הרי זה מוּתר לִטע כרם בצִדוֹ מִכאן וירקוֹת בצִדוֹ מִכאן.
אפִלוּ מחִצה של קנים,
אִם אין בין קנה לחבֵרוֹ שלֹשה טפחים הרי זוֹ מבדלת בין הכרם והירק כגדֵר.
16
גדֵר המבדיל בין כרם וירק שנִפרץ:
עד עשר אמוֹת הרי זה כפתח,
וּמוּתר; היתה פִרצה יתֵר מֵעשר כנגד הפִרצה אסוּר,
עד שירחיק מִן הגפנים כשִעוּר.
נִפרצוּ בוֹ פרצוֹת רבוֹת:
אִם היה העוֹמֵד כפרוּץ הרי זה מוּתר,
וּכאִלוּ אין שם פִרצה; היה הפרוּץ מרוּבה על העוֹמֵד לֹא יזרע כנגד כל המקוֹמוֹת הפרוּצים עד שירחיק כשִעוּר.
17
מחִצת הכרם שנִפרצה אוֹמרין לוֹ:
גדֹר. גדרה ונִפרצה אוֹמרין לוֹ:
גדֹר. נִתיאֵש מִמנה ולֹא גדרה הרי זה קִדֵש.
18
בית שהיה חציוֹ מקֹרה וחציוֹ אינוֹ מקֹרה,
וּגפנים נטוּעים בצד זה מוּתר לִזרֹע ירקוֹת בצד האחֵר,
שהרי פי תִקרה כאִלוּ ירד וסתם ונעשה ביניהן כִמחִצה.
לפיכך, אִם הִשוה את קֵרוּיוֹ אסוּר.
19
חצֵר קטנה שנִפרצה בִמלֹאה לִגדוֹלה,
והיוּ גפנים בגדוֹלה אסוּר לִזרֹע בקטנה.
ואִם זרע הזרעים אסוּרין והגפנים מוּתרוֹת.
היוּ גפנים בקטנה מוּתר לִזרֹע בגדוֹלה; הוֹאיל ויֵש לגדוֹלה פסין מִכאן וּמִכאן הרי היא מוּבדלת מִן הקטנה,
ואין הקטנה מוּבדלת מִן הגדוֹלה.
20
חריץ שהוּא עוֹבֵר בכרם,
עמֹק עשרה ורחב ארבעה:
אִם היה מפוּלש מֵרֹאש הכרם ועד רֹאשוֹ הרי זה נִראה כבין שני הכרמים,
וּמוּתר לִזרֹע בתוֹכוֹ,
וּבִלבד שלֹא יהיוּ הגפנים מסככין עליו,
כמוֹ שבֵארנוּ; ואִם לֹא היה מפוּלש הרי הוּא כגת שבאמצע הכרם,
שאף על פי שהיא עמוּקה עשרה וּרחבה ארבעה אוֹ יתֵר,
אסוּר לִזרֹע בתוֹכה,
אלא אִם כֵן היה בקרחת שֵש עשרֵה אמה.
21
שביל שבין שני הכרמים הרי הוּא ככרם שחרב מֵאמצעוֹ:
אִם יֵש ביניהן שֵש עשרֵה אמה מרחיק מִזה ארבע אמוֹת וּמִזה ארבע אמוֹת,
וזוֹרֵע את המוֹתר; ואִם היה פחוֹת מִכאן לֹא יביא זרע לשם.
22
שוֹמֵרה שבכרם,
אִם גבוֹהה עשרה וּרחבה ארבעה מוּתר לִזרֹע ברֹאשה ירק,
וּבִלבד שלֹא יהיוּ השריגים נוֹגעים בה,
כדי שלֹא יֵראה ירק בתוֹך הכרם מִלמעלה.
:במה דברים אמוּרים? בִמרוּבעת.
אבל אִם היתה השוֹמֵרה עגוּלה צריכה שיִהיה בתוֹכה חלל ארבעה טפחים,
כדי שתִהיה מוּפלגת מִן הארץ,
וּצריכה עפר על רֹאשה מִלמעלה שלֹשה טפחים.
23
הבית שבכרם:
אִם היה יתֵר מִשלֹשה טפחים על שלֹשה טפחים זוֹרעין בתוֹכוֹ ירק; ואִם היה פחוֹת מִשלֹשה על שלֹשה הרי הוּא כסתוּם,
ואין זוֹרעין בתוֹכוֹ.
24
גפן יחידית שהיתה נטוּעה בתוֹך הנקע אוֹ בתוֹך החריץ מרחיק מִמנה שִשה טפחים לכל רוּח וזוֹרֵע את כל החריץ,
כדרך שעוֹשה במישוֹר.
ואִם היה עמֹק עשרה והיה רֹחב שפת החריץ ארבעה אסוּר לִזרֹע בתוֹכוֹ אף על פי שהִרחיק שִשה.
25
וכֵן גפן יחידית שהיתה מוּקפת גדֵר גבֹה עשרה ורחב ארבעה לֹא יזרע בכל המחִצה,
ואף על פי שהִרחיק שִשה.
ואִם הִרחיק שִשה וזרע לֹא קִדֵש.
וכמה ירחיק לכתחִלה ויזרע? ארבע אמוֹת לכל רוּח,
ואחר כך יזרע שאר החריץ אוֹ שאר המקוֹם המוּקף גדֵר.