1
הזוֹרֵע ירק אוֹ תבוּאה בכרם,
אוֹ המקימוֹ עד שהוֹסיף במאתים הרי זה מקדֵש מִן הגפנים שסביבוֹתיו שֵש עשרֵה אמה לכל רוּח,
עגוּלוֹת ולֹא מרוּבעוֹת.
ורוֹאין כל העִגוּל שרחבוֹ שתים וּשלֹשים אמה כאִלוּ הוּא כוּלוֹ מלֵא ירק,
וכל גפן שתִהיה בתוֹך כל עִגוּל זה נִתקדֵש עִם הירק,
וכל שחוּץ לעִגוּל אינן מִתקדשוֹת.
2
במה דברים אמוּרים? בשהיה בין שפת העִגוּל הזה וּבין שוּרוֹת הגפנים שחוּצה לוֹ יתֵר על ארבע אמוֹת.
אבל אִם היה ביניהן ארבע אמוֹת מצוּמצמוֹת אוֹ פחוֹת רוֹאין העִגוּל כאִלוּ הִגיע לשוּרה הסמוּכה לוֹ,
וּכאִלוּ רֹחב העִגוּל ארבעים אמה,
ורוֹאין: כל גפן שתִפוֹל בתוֹך עִגוּל זה של ארבעים אמה הרי היא מִתקדשת.
3
במה דברים אמוּרים? בזוֹרֵע אוֹ מקיֵם בתוֹך הכרם.
אבל הזוֹרֵע חוּצה לכרם וסמך לוֹ הרי זה מקדֵש שתי שוּרוֹת של גפנים הסמוּכוֹת לזרע באֹרך כל הזרע ויתֵר ארבע אמוֹת חוּץ לזרע,
וּמִתקדֵש מִן הזרע רֹחב ארבע אמוֹת באֹרך כל השוּרה של כרם.
ואִם זרע בצד גפן יחידית אינוֹ מקדֵש מִן הזרע אלא שִשה טפחים לכל רוּח.
4
ילדה פחוֹת מִטפח אינה מקדשת את הזרעים.
במה דברים אמוּרים? בִשתים כנגד שתים ואחת יוֹצאה זנב.
אבל אִם היה כל הכרם כֵן הרי זה מקדֵש.
5
שתי גִנוֹת זוֹ על גבי זוֹ:
התחתוֹנה עשוּיה כרם זוֹרֵע את העליוֹנה עד שהוּא מגיע לאויר עשרה טפחים קרוֹב לכרם,
שאויר עשרה טפחים סמוּך לכרם אוֹ לגפן יחידית,
אסוּר לִזרֹע בוֹ זרעים; ואִם היתה העליוֹנה עשוּיה כרם הרי זה זוֹרֵע את התחתוֹנה עד שהוּא מגיע למטה מִשלֹשה טפחים מֵעִקר הגפנים.
6
מי שהיתה שדֵהוּ זרוּעה ירק אוֹ תבוּאה ונִמלך לִטע בה גפנים הוֹפֵך את הזרעים במחרֵשה ואחר כך נוֹטֵע,
ולֹא יטע ואחר כך יהפֹך.
היתה נטוּעה גפנים ונִמלך לזרעה זרעים משרֵש את הגפנים ואחר כך זוֹרֵע את הזרעים.
ואִם רצה לקֹץ את הגפנים עד שלֹא ישאֵר מֵהן אלא פחוֹת מִטפח סמוּך לארץ הרי זה מוּתר לִזרֹע,
ואחר כך יחזֹר וישרֵש את הנִשאר בארץ מִן הגפנים.
7
המבריך את הגפן בארץ,
אפִלוּ הִבריכה בתוֹך הדלעת שיבשה ונעשת כסִלוֹן,
אוֹ בתוֹך סִלוֹן של חרש:
אִם היה עפר על גבה שלֹשה טפחים אוֹ יתֵר הרי זה מוּתר לִזרֹע על גבה; ואִם היה על גבה פחוֹת מִזה אסוּר לִזרֹע על גבה,
וּמוּתר לִזרֹע בצִדה.
8
הִבריכה בסלע,
אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלֹש אצבעוֹת מוּתר להביא זרע עליה.
:במה דברים אמוּרים? בשאין עִקר הגפן נִראה.
אבל אִם היה עִקרה נִראה צריך להרחיק שִשה טפחים לכל רוּח ואחר כך יזרע,
כמוֹ שמרחיק מִכל גפן יחידית שלֹא הוּברכה,
כמוֹ שיִתבאֵר.
9
המבריך שלֹש גפנים ועִקריהן נִראין:
אִם יֵש ביניהן מֵארבע אמוֹת ועד שמוֹנה הרי אֵלוּ מִצטרפוֹת לִשאר גפנים העוֹמדוֹת,
וּכאִלוּ לֹא הִבריכן; ואִם לאו אינן מִצטרפוֹת.
10
היוּ פחוֹת מִשלֹש אינן מִצטרפוֹת,
אלא מרחיק מֵהן שִשה טפחים לכל רוּח,
וזוֹרֵע.
11
כל הזוֹרֵע תחת השריגים והעלים היוֹצאין מִן הגפן הרי זה קִדֵש,
ואף על פי שהזרע רחוֹק מֵעִקר הגפן כמה אמוֹת.
12
הִדלה את הגפן על מִקצת אפיפירוֹת לֹא יזרע תחת מוֹתר האפיפירוֹת,
ואף על פי שאין עליהן לֹא שריגים ולֹא עלים.
ואִם זרע,
הוֹאיל ואין הזרע תחת סכך הגפן הרי זה מוּתר.
:וכֵן אִם הִדלה הגפן על מִקצת בדי אילן שאינוֹ עוֹשה פֵרוֹת,
כגוֹן הארז והברוֹש.
אבל אִם הִדלה על מִקצת אילן מאכל הרי זה מוּתר לִזרֹע תחת מוֹתר בדי אילן שלֹא נִמשכוּ עליהם שריגי הגפן,
שאין אדם מבטֵל אילן מאכל ועוֹשה אוֹתוֹ אפיפירוֹת לגפן.
ואִם נִמשכוּ השריגים אחר שזרע וסככוּ על הזרע הרי זה מחזירם למקוֹם אחֵר.
13
הזוֹרֵע תחת מוֹתר האפיפירוֹת אוֹ תחת מוֹתר אילן שאינוֹ עוֹשה פֵרוֹת,
ונִמשכוּ שריגי הגפן וסככוּ על הזרע הרי זה אסוּר לקימוֹ אוֹ להחזיר השריגים.
אלא כיצד עוֹשה? עוֹקֵר הזרע.
14
קנים היוֹצאין מִן העריס,
חס עליהן לפסקן כדי שלֹא ישחית האפיפירוֹת הרי זה מוּתר לִזרֹע תחתיהן.
ואִם עשין כדי שיהלכוּ עליהן השריגים והעלים היוֹצאין הרי זה אסוּר לִזרֹע תחתיהן.
15
פרח היוֹצֵא מִן העריס אוֹ מִן הדלית רוֹאין אוֹתוֹ כאִלוּ מִשקֹלת תלוּיה בוֹ עד לארץ,
ואסוּר לִזרֹע תחתיו.
וכֵן המוֹתֵח זמוֹרה מֵאילן לאילן אסוּר לִזרֹע תחתיה.
16
קשר חבל אוֹ גמי בזמוֹרה,
וקשר הרֹאש האחֵר באילן הרי זה מוּתר לִזרֹע תחת החבל.
ואִם מתח חבל זה כדי שיהלכוּ עליו השריגים והעלים הרי זה כאפיפירוֹת,
ואסוּר לִזרֹע תחתיו.