הִלכוֹת כִלאים:
יֵש בִכללן חמֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
:א)nbsp;שלֹא לִזרֹע זרעים כִלאים.
ב)nbsp;שלֹא לִזרֹע תבוּאה אוֹ ירק בכרם.
ג)nbsp;שלֹא להרביע בהֵמה כִלאים.
ד)nbsp;שלֹא לעשוֹת מלאכה בכִלאי בהֵמה כאחד.
ה)nbsp;שלֹא לִלבֹש כִלאים.
:וּבֵאוּר מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.
1
הזוֹרֵע שני מיני זרעים כאחד בארץ ישראֵל לוֹקה,
שנאמר: "שדך לֹא תִזרע כִלאים" .
2
ואחד הזוֹרֵע אוֹ המנכֵש אוֹ המחפה,
כגוֹן שהיתה חִטה אחת וּשעוֹרה אחת אוֹ פוֹל אחד ועדשה אחת,
מוּנחין על הארץ,
וחִפה אוֹתן בעפר,
בין בידוֹ בין ברגלוֹ בין בִכלי הרי זה לוֹקה.
ואחד הזוֹרֵע בארץ אוֹ בעציץ נקוּב.
אבל הזוֹרֵע בעציץ שאינוֹ נקוּב מכין אוֹתוֹ מכת מרדוּת.
3
אסוּר לִזרֹע כִלאים לגוֹי,
וּמוּתר לוֹמר לגוֹי לִזרֹע לוֹ כִלאי זרעים.
ואסוּר לאדם לקיֵם כִלאי זרעים בשדֵהוּ,
אלא עוֹקֵר אוֹתן.
ואִם קיֵם אינוֹ לוֹקה.
וּמוּתר לישראֵל לִזרֹע כִלאי זרעים בידוֹ בחוּצה לארץ,
ואפִלוּ לערֵב הזרעים לכתחִלה וּלזרען בחוּצה לארץ מוּתר.
וּדברים אֵלוּ דִברי קבלה.
4
אין אסוּר מִשוּם כִלאי זרעים אלא זרעים הראוּיין למאכל אדם.
אבל עשבים המרים וכיוֹצֵא בהן מִן העִקרין שאינן ראוּיין אלא לִרפוּאה וכיוֹצֵא בה אין בהן מִשוּם כִלאי זרעים.
5
כִלאי אילנוֹת הרי הֵן בִכלל מה שנאמר:
"שדך לֹא תִזרע כִלאים" .
כיצד? המרכיב אילן באילן,
כגוֹן שהִרכיב יחוּר של תפוּח באתרוֹג אוֹ אתרוֹג בתפוּח הרי זה לוֹקה מִן התוֹרה בכל מקוֹם,
בין בארץ בין בחוּצה לארץ.
וכֵן המרכיב ירק באילן אוֹ אילן בירק לוֹקה בכל מקוֹם.
6
ואסוּר לישראֵל להניח הגוֹי שירכיב לוֹ אילנוֹ כִלאים.
וּמוּתר לִזרֹע זרעים וזרע אילן כאחד,
וכֵן מוּתר לערֵב זרעי אילנוֹת וּלזרען כאחד,
שאין לך כִלאים באילנוֹת אלא הרכבה בִלבד.
7
הזוֹרֵע זרעים כִלאים,
וכֵן המרכיב אילנוֹת כִלאים,
אף על פי שהוּא לוֹקה הרי אֵלוּ מוּתרין באכילה,
ואפִלוּ לזה שעבר וּזרען,
שלֹא נאסר אלא זריעתן בִלבד.
וּמוּתר לִטע יחוּר מִן האילן שהוּרכב כִלאים,
ולִזרֹע מִזרע הירק שהוּרכב כִלאים.
8
הזֵרעוֹנים נחלקין לִשלֹשה חלקים:
האחד מֵהן הוּא הנִקרא תבוּאה,
והיא חמִשה מינים:
החִטין, והכוּסמין,
והשעוֹרין, ושִבֹלת שוּעל,
והשיפוֹן.:והשֵני מֵהן הוּא הנִקרא קִטניוֹת,
והֵן כל זֵרעוֹן הנאכל לאדם חוּץ מִן התבוּאה,
כגוֹן הפוֹל והאפוּנים והעדשים והדֹחן והאֹרז והשוּמשמין והפרגין והספיר וכיוֹצֵא בהן.
:והשלישי מֵהן הוּא הנִקרא זֵרעוֹני גִנה,
והֵן שאר הזֵרעוֹנים שאינן מאכל אדם,
והפרי של אוֹתוֹ הזרע מאכל אדם,
כגוֹן זרע הבצלים והשוּמים,
וזרע החציר והקצח,
וזרע לפת,
וכיוֹצֵא בהן.
וזרע פִשתן הרי הוּא בִכלל זֵרעוֹני גִנה.
:כשיִזרעוּ כל מיני זֵרעוֹנים אֵלוּ ויצמחוּ נִקרא הצוֹמֵח כוּלוֹ כל זמן שלֹא נִכר הזרע,
דשא, ונִקרא ירק.
9
ויֵש מִזֵרעוֹני גִנה זֵרעוֹנים שדרכן לִזרֹע מֵהן שדוֹת שדוֹת,
כגוֹן הפִשתן והחרדל,
ואֵלוּ הֵן הנִקראין מיני זרעים.
:ויֵש מִזֵרעוֹני גִנה זרעים שאין דרך בני אדם לִזרֹע מֵהן אלא ערוּגוֹת ערוּגוֹת קטנוֹת,
כגוֹן הלפת והצנוֹן והתרדין והבצלים והכוּסבר והכרפס והמרוֹר וכיוֹצֵא בהן,
ואֵלוּ הֵן הנִקראין מיני ירקוֹת.