1
אחד המקדיש לבדק הבית דבר הראוּי לחזֵק הבדק,
כגוֹן אבן אוֹ קוֹרה,
אוֹ המקדיש לבדק הבית דבר הראוּי למִזבֵח,
כגוֹן כבשים ותוֹרים,
אוֹ המקדיש למִזבֵח דבר הראוּי לבדק הבית,
כגוֹן אבן אוֹ קוֹרה,
אוֹ המקדיש לזה ולזה דברים שאינן ראוּיין לֹא לזה ולֹא לזה,
כגוֹן המקדיש תרנגוֹלין וחֹמץ וציר אוֹ קרקע,
אפִלוּ הִקדיש אשפה מלֵאה זבל אוֹ עפר אוֹ אֵפר מוֹעלין בכוּלן מִשעה שהוּקדשוּ עד שיִפדוּ דברים הראוּיין להִפדוֹת.
2
כל קדשי בדק הבית,
עִם דברים שמוֹעלין בהן מִקדשי מִזבֵח מִצטרפין זה עִם זה לִמעילה,
ואִם נהנה בשוה פרוּטה מִכוּלם מעל.
3
אכל והאכיל את חבֵרוֹ,
אוֹ נהנה וּמהנה חבֵרוֹ,
אכילתוֹ והנית חבֵרוֹ,
אוֹ אכילת חבֵרוֹ והניתוֹ,
כוּלן מִצטרפין לִמעילה,
ואִם נעשה מִן הכֹל הניה בִפרוּטה מעל.
4
המעילה מִצטרפת לִזמן מרוּבה.
כיצד? נהנה היוֹם מִן ההקדֵש,
ונהנה לאחר כמה שנים בעלם אחד הרי אֵלוּ מִצטרפין לִפרוּטה,
וּמעל.
5
אין מעילה אלא בתלוּש מִן הקרקע.
אבל הנהנה בקרקע עצמה אוֹ במחוּבר לה לֹא מעל,
אפִלוּ פגם.
כיצד? החוֹרֵש שדֵה הקדֵש אוֹ הזוֹרֵע בה פטוּר.
נטל מֵאבקה ונהנה בוֹ,
וּפגמה מעל.
הדש בִשדֵה הקדֵש מעל,
שהאבק שלה מוֹעיל לשדה,
והרי נהנה באבק וּפגם השדה.
וכֵן אִם חרש שדֵה הקדֵש כדי להעלוֹת אבק לעֵשב שנתן בה,
ונטל העֵשב מעל.
:הדר בִמערת הקדֵש אוֹ בצֵל אילן אוֹ שוֹבך של הקדֵש,
אף על פי שנהנה לֹא מעל.
וכֵן המקדיש בית בנוּי הדר בוֹ לֹא מעל.
אבל המקדיש עֵצים ואבנים,
וּבנה בית בהן הדר שם מעל,
כמוֹ שיִתבאֵר.
6
גִדוּלי הקדֵש מוֹעלין בהן.
כיצד? הִקדיש שדה והוֹציאה עשבים,
אילן ועשה פֵרוֹת מוֹעלין בהן.
אבל המקדיש את הבוֹר ריקן ואחר כך נִתמלֵא מים,
הִקדיש אשפה ואחר כך נִתמלֵאת זבל,
שוֹבך ונִתמלֵא יוֹנים,
הוֹאיל ואינן גִדוּלי הקדֵש אין מוֹעלין בהן.
וכֵן הזבל והפרש שבחצר הקדֵש לֹא נהנין ולֹא מוֹעלין.
וּמה יֵעשה בהן? ימכרוּ,
ויפלוּ דמיהן ללִשכה.
:מעין שהוּא יוֹצֵא מִתוֹך שדֵה הקדֵש אסוּר לֵהנוֹת במים שיוֹצאין מִמנוּ בתוֹך השדה,
והנהנה לֹא מעל.
יצאוּ המים חוּץ לשדה מוּתר לֵהנוֹת בהן.
ערבה הגדֵלה בִשדֵה הקדֵש לֹא נהנין ולֹא מוֹעלין.
:אילן של הדיוֹט הסמוּך לִשדֵה הקדֵש,
ושרשיו יוֹצאין בתוֹך השדה:
אִם בינוֹ לבין השדה עד שֵש עשרֵה אמה הרי אוֹתן השרשים שבתוֹך השדה אסוּרין,
והנהנה בהן לֹא מעל; היה האילן רחוֹק יתֵר על שֵש עשרֵה אמה הנהנה בהן מעל.
:אילן של הקדֵש הסמוּך לִשדֵה הדיוֹט,
ושרשיו יוֹצאין בתוֹך השדה:
אִם היה בתוֹך שֵש עשרֵה אמה מוֹעלין בהן; היה רחוֹק יתֵר על שֵש עשרֵה אמה הרי אוֹתן השרשין שבתוֹך שדֵה הדיוֹט,
לֹא נהנין ולֹא מוֹעלין.
7
קֵן שברֹאש האילן של הקדֵש שבנה אוֹתוֹ העוֹף מֵעֵצים ועשבים וכיוֹצֵא בהן כל הקֵן עִם הביצים שבוֹ עִם האפרוֹחים הצריכין לאִמן,
אין נהנין בהן,
והנהנה לֹא מעל.
8
המקדיש את היער מוֹעלין בכוּלוֹ,
בין באילנוֹת בין בכל קֵן שברֹאש האילנוֹת אוֹ שביניהן.
9
גִזברין ששפוּ עצי הקדֵש וקצצוּ אוֹתן מוֹעלין באוֹתן העֵצים הקטנים שחתכוּ בעֵת שקצצוּ,
אבל אין מוֹעלין לֹא בשִפוּי,
ולֹא בנסֹרת,
ולֹא בנביה של עֵצים,
והיא הגוּף הקשה העגֹל שבתוֹך העֵץ הדוֹמה ליבֹלת,
שלֹא יצלח לִמלאכה.
10
המקדיש עבדוֹ אין מוֹעלין בוֹ,
ולֹא בִשערוֹ אף על פי שהוּא עוֹמֵד לִגזֵז,
מִפני שהוּא מחוּבר לוֹ,
וכל זמן שהוּא מחוּבר הוֹלֵך וּמשביח.
11
הזוֹרֵע פֵרוֹת הקדֵש פוֹדה אוֹתן בִשעת זרען; ואף על פי שלֹא פדה הרי הגִדוּלין חוּלין,
ואין מוֹעלין בהן,
ואין משלמין מֵהן קרן וחֹמש,
וחיבין בחלה.
12
שמרים של הקדֵש שנתן עליהן מים:
רִאשוֹן ושֵני וּשלישי אסוּר לֵהנוֹת בוֹ,
והנהנה לֹא מעל; רביעי מוּתר.
במה דברים אמוּרים? בקדשי בדק הבית.
אבל קדשי מִזבֵח אף מֵרביעי ואילך לעוֹלם אסוּר.
13
המקדיש תרנגֹלת למִזבֵח מוֹעלין בה וּבביצתה.
הִקדיש חמוֹר למִזבֵח מוֹעלין בה וּבחלבה.
הִקדיש תוֹרין לבדק הבית מוֹעלין בהן וּבביציהן,
כמוֹ שבֵארנוּ.
14
כתנוֹת כהוּנה שבלוּ מוֹעלין בהן כִשאר קדשים.
והחדשים, הוֹאיל ונִתנוּ לֵהנוֹת בהן אין מוֹעלין בהן.
15
קדשי גוֹים:
אִם לבדק הבית הִקדישוּ מוֹעלין בהן; ואִם קדשי מִזבֵח הֵן אין בהן מעילה מִן התוֹרה,
שנאמר בקרבנוֹת:
"דבֵר אל בני ישראֵל" ,
אבל אסוּר לֵהנוֹת בהן מִדִברי סוֹפרים.
16
קוֹל וּמראה וריח של הקדֵש לֹא נהנין ולֹא מוֹעלין.
במה דברים אמוּרים? בשהֵריח בקטֹרת אחר שעלת התימֹרת,
אבל אִם הֵריח בקטֹרת כשתעלה תימרתה מעל.