1
האוֹמֵר לאִשה:
'הרי את מקוּדשת לי בכוֹס זה של יין',
ונִמצא של דבש,
'של דבש',
ונִמצא של יין; 'בדינר זה של כסף',
ונִמצא של זהב,
'של זהב',
ונִמצא של כסף; 'על מנת שאני כֹהֵן',
ונִמצא לֵוי,
'לֵוי', ונִמצא כֹהֵן; 'נתין',
ונִמצא ממזֵר,
'ממזֵר', ונִמצא נתין; 'בן עיר',
ונִמצא בן כרך,
'בן כרך',
ונִמצא בן עיר; 'על מנת שאני עני',
ונִמצא עשיר; 'עשיר',
ונִמצא עני; 'על מנת שביתי קרוֹב למרחץ',
ונִמצא רחוֹק,
'רחוֹק', ונִמצא קרוֹב; 'על מנת שיֵש לי בת' אוֹ 'שִפחה' 'גוֹדלת' אוֹ 'אוֹפה',
ואין לוֹ,
'על מנת שאין לי',
ויֵש לוֹ; 'על מנת שיֵש לי אִשה וּבנים',
ואין לוֹ,
'על מנת שאין לי',
ויֵש לוֹ; בכל אֵלוּ והדוֹמה להן אינה מקוּדשת.
וכֵן היא שהִטעתוּ.
2
וּבכוּלם, אף על פי שאמרה:
'בלִבי היה להִתקדֵש לוֹ אף על פי שהִטעני ואין הדבר כמוֹ שאמר'; וכֵן אִם אמר הוּא:
'בלִבי היה לקדשה אף על פי שהִטעתני' אינה מקוּדשת; דברים שבלֵב אינן דברים.
3
'הרי את מקוּדשת לי על מנת שאני בסם',
ונִמצא בסם וּבוּרסי,
'על מנת שאני בן עיר',
ונִמצא בן עיר וּבן כרך,
'על מנת ששמי יוֹסֵף',
ונִמצא שמוֹ יוֹסֵף ושִמעוֹן הרי זוֹ מקוּדשת.
אבל אִם אמר לה:
'על מנת שאין שמי אלא יוֹסֵף',
ונִמצא שמוֹ יוֹסֵף ושִמעוֹן,
'שאיני אלא בסם',
ונִמצא בסם וּבוּרסי,
'שאיני אלא בן עיר',
ונִמצא בן כרך וּבן עיר אין זוֹ מקוּדשת.
4
האוֹמֵר לאִשה:
'הרי את מקוּדשת לי בזה על מנת שאני יוֹדֵע לִקרוֹת' צריך שיִקרא התוֹרה ויתרגֵם אוֹתה תרגוּם אוּנקלוֹס הגֵר.
ואִם אמר לה:
'על מנת שאני קראה' צריך לִהיוֹת יוֹדֵע לִקרוֹת תוֹרה נביאים וּכתוּבים בדִקדוּק יפה.
:'על מנת שאני יוֹדֵע לִשנוֹת' צריך לִהיוֹת יוֹדֵע לִקרוֹת המִשנה.
ואִם אמר לה:
'על מנת שאני תנאה' צריך לִהיוֹת יוֹדֵע לִקרוֹת המִשנה וסִפרא וסִפרי ותוֹספתא של רבי חיא.
5
'על מנת שאני תלמיד' אין אוֹמרין:
כבן עזאי וּכבן זוֹמא,
אלא כל ששוֹאלין אוֹתוֹ דבר אחד בתלמוּדוֹ ואוֹמרוֹ,
ואפִלוּ בהִלכוֹת החג שמלמדין אוֹתן ברבים מִדברים הקלים סמוּך לחג כדי שיִהיוּ כל העם בקיאין בהן.
:'על מנת שאני חכם' אין אוֹמרין:
כרבי עקיבה וחבֵריו,
אלא כל ששוֹאלין אוֹתוֹ דבר חכמה בכל מקוֹם ואוֹמֵר.
'על מנת שאני גִבוֹר' אין אוֹמרין:
כאבנֵר בן נֵר וּכיוֹאב,
אלא כל שחבֵריו מִתיראין מִמנוּ מִפני גבוּרתוֹ.
:'על מנת שאני עשיר' אין אוֹמרין:
כרבי אלעזר בן עזריה,
אלא כל שבני עירוֹ מכבדין אוֹתוֹ מִפני עשרוֹ.
'על מנת שאני צדיק' אפִלוּ רשע גמוּר,
הרי זוֹ מקוּדשת מִספֵק,
שמא הִרהֵר בִתשוּבה בדעתוֹ.
'על מנת שהוּא רשע' אפִלוּ צדיק גמוּר הרי זוֹ מקוּדשת מִספֵק,
שמא הִרהֵר בעבוֹדה זרה בדעתוֹ,
שעוֹן עבוֹדה זרה גדוֹל הוּא,
וּמִשיהרהֵר לעבֹד בלִבוֹ יֵעשה רשע,
שנאמר: "פן יפתה לבבכם" ,
וכתוּב: "למען תפֹש את בית ישראֵל בלִבם" .
6
המקדֵש את האִשה,
ואמר: 'סבוּר הייתי שהיא כֹהנת,
והרי היא לויה',
'לויה, והרי היא כֹהנת',
'עניה, והרי היא עשירה',
'עשירה, והרי היא עניה' הרי זוֹ מקוּדשת,
מִפני שלֹא הִטעתוּ.
וכֵן היא שאמרה:
'סבוּרה הייתי שהוּא כֹהֵן,
והרי הוּא לֵוי',
'לֵוי, והרי הוּא כֹהֵן',
'עשיר, והרי הוּא עני',
'עני, והרי הוּא עשיר' הרי זוֹ מקוּדשת,
מִפני שלֹא הִטעה אוֹתה.