הִלכוֹת אישוּת:
יֵש בִכללן ארבע מִצווֹת,
שתי מִצווֹת עשֵה וּשתי מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
:א) לִשא אִשה בִכתוּבה וקִדוּשין.
ב) שלֹא תִבעֵל אִשה בלֹא כתוּבה וקִדוּשין.
ג) שלֹא ימנע שאֵר כסוּת ועוֹנה.
ד) לִפרוֹת ולִרבוֹת מִמנה.
:וּבֵאוּר מִצווֹת אֵלוּ בִפרקים אֵלוּ.
1
קֹדם מתן תוֹרה היה אדם פוֹגֵע אִשה בשוּק,
אִם רצה הוּא והיא לִשא אוֹתה מכניסה לביתוֹ וּבוֹעלה בינוֹ לבין עצמוֹ,
ותִהיה לוֹ לאִשה.
כיון שנִתנה תוֹרה,
נִצטוּוּ ישראֵל שאִם ירצה האיש לִשא אִשה,
יקנה אוֹתה תחִלה בִפני עֵדים,
ואחר כך תִהיה לוֹ לאִשה,
שנאמר: "כי יקח איש אִשה וּבא אֵליה" .
2
ולִקוּחין אֵלוּ מִצות עשֵה של תוֹרה הֵם.
וּבאחד מִשלֹשה דברים האִשה נִקנית:
בכסף אוֹ בִשטר אוֹ בביאה,
וּשלשתן דין התוֹרה.
ולִקוּחין אֵלוּ הֵן הנִקראין קִדוּשין אוֹ אֵרוּסין בכל מקוֹם.
ואִשה שנִקנת באחד מִשלֹשה דברים אֵלוּ היא הנִקרֵאת מקוּדשת אוֹ מאֹרסת.
3
וכיון שנִקנת האִשה ונעשת מקוּדשת,
אף על פי שלֹא נִבעלה ולֹא נִכנסה לבית בעלה הרי היא אֵשת איש,
והבא עליה חוּץ מִבעלה חיב מיתת בית דין.
ואִם רצה לגרֵש צריכה גֵט.
4
קֹדם מתן תוֹרה היה אדם פוֹגֵע אִשה בשוּק,
אִם רצה הוּא והיא נוֹתֵן לה שכרה וּבוֹעֵל אוֹתה על אֵם הדרך והוֹלֵך לוֹ,
וזוֹ היא הנִקרֵאת קדֵשה.
מִשנִתנה תוֹרה נאסרה הקדֵשה,
שנאמר: "לֹא תִהיה קדֵשה מִבנוֹת ישראֵל" .
לפיכך, כל הבוֹעֵל אִשה לשֵם זנוּת בלֹא קִדוּשין לוֹקה מִן התוֹרה,
מִפני שבעל קדֵשה.
5
כל שאסר ביאתוֹ בתוֹרה וחיֵב על ביאתוֹ כרֵת,
והֵן האמוּרוֹת בפרשת אחרי מוֹת הֵן הנִקראין עריוֹת.
וכל אחת מֵהן נִקרֵאת ערוה,
כגוֹן אֵם ואחוֹת וּבת,
וכיוֹצֵא בהן.
6
ויֵש נשים אחֵרוֹת שאסוּרוֹת מִפני הקבלה ואִסוּרן מִדִברי סוֹפרים,
והֵן הנִקראוֹת שניוֹת,
מִפני שהֵן שניוֹת לעריוֹת.
וכל אחת מֵהן נִקרֵאת שניה,
ועשרים אִשה הֵן,
ואֵלוּ הֵן:
א) אֵם אִמוֹ,
וזוֹ אין לה הפסֵק,
אלא אפִלוּ אֵם אֵם אֵם אִמוֹ עד מעלה מעלה אסוּרה.
ב) ואֵם אבי אִמוֹ בִלבד.
ג) ואֵם אביו,
וזוֹ אין לה הפסֵק,
אלא אֵם אֵם אֵם אביו עד למעלה אסוּרה.
ד) ואֵם אבי אביו בִלבד.
ה) ואֵשת אבי אביו,
וזוֹ אין לה הפסֵק,
אפִלוּ אֵשת יעקֹב אבינוּ אסוּרה על אחד מִמנוּ.
ו) ואֵשת אבי אִמוֹ בִלבד.
ז) ואֵשת אחי האב מִן האֵם.
ח) ואֵשת אחי האֵם,
בין מִן האֵם בין מִן האב.
ט) וכלת בנוֹ,
וזוֹ אין לה הפסֵק,
אפִלוּ כלת בן בן בנוֹ עד סוֹף העוֹלם אסוּרה,
עד שתִהיה אֵשת אחד מִמנוּ שניה על יעקֹב אבינוּ.
י) וכלת בִתוֹ בִלבד.
יא) וּבת בת בנוֹ בִלבד.
יב)nbsp;וּבת בן בנוֹ בִלבד.
יג) וּבת בת בִתוֹ בִלבד.
יד) וּבת בן בִתוֹ בִלבד.
טו) וּבת בן בן אִשתוֹ בִלבד.
טז) וּבת בת בת אִשתוֹ בִלבד.
יז) ואֵם אֵם אבי אִשתוֹ בִלבד.
יח) ואֵם אֵם אֵם אִשתוֹ בִלבד.
יט) ואֵם אב אֵם אִשתוֹ בִלבד.
כ) ואֵם אב אבי אִשתוֹ בִלבד.
נִמצאוּ השניוֹת שאין להן הפסֵק ארבע:
אֵם האֵם עד למעלה,
ואֵם האב עד למעלה,
ואֵשת אבי האב עד למעלה,
ואֵשת בן בנוֹ עד למטה.
7
כל שאסר ביאתוֹ בתוֹרה ולֹא חיֵב עליו כרֵת הֵן הנִקראין אִסוּרי לאוין,
ועוֹד נִקראין אִסוּרי קדוּשה,
ותִשעה הֵם,
ואֵלוּ הֵן:
אלמנה לכֹהֵן גדוֹל,
גרוּשה אוֹ זוֹנה אוֹ חללה בין לכֹהֵן גדוֹל בין לכֹהֵן הדיוֹט,
וּממזרת לבן ישראֵל וכֵן בת ישראֵל לממזֵר,
וּבת ישראֵל לעמוֹני וּמוֹאבי,
וּבת ישראֵל לִפצוּע דכא וּכרוּת שפכה,
וּגרוּשתוֹ אחר שנִשֵאת לאחֵר,
ויבמה שנִשֵאת לזר ועדין רשוּת היבם עליה.
:החלוּצה הרי היא כגרוּשה,
והיא אסוּרה לכֹהֵן מִדִברי סוֹפרים.
והנתינים הרי הֵן כממזֵרים,
אחד זכרים ואחד נקֵבוֹת,
ואִסוּרם מִדִברי סוֹפרים.
וּבהִלכוֹת אִסוּרי ביאה יתבאֵר לך מה הֵם הנתינים.
8
ויֵש שאִסוּר ביאתן בעשֵה ואינן מֵחיבי לאוין,
וּשלֹשה הֵן:
מִצרי ואדוֹמי דוֹר רִאשוֹן ודוֹר שֵני,
אחד זכרים ואחד נקֵבוֹת,
וּבעוּלה לכֹהֵן גדוֹל; לפי שלֹא נאמר באֵלוּ:
'לֹא יבֹא' אוֹ 'לֹא יקח',
אלא מִכלל שנאמר:
"דוֹר שלישי יבֹא להם" אתה למֵד שדוֹר רִאשוֹן ושֵני לֹא יבֹא,
וּמִכלל שנאמר:
"והוּא אִשה בִבתוּליה יקח" אתה למֵד שאינה בתוּלה לֹא יקח; ולאו הבא מִכלל עשֵה הרי הוּא כעשֵה.