1
י.סֵפר טהרה
2
הִלכוֹתיו שמוֹנה,
וזה הוּא סִדוּרן:
הִלכוֹת טוּמאת מֵת,
הִלכוֹת פרה אדוּמה,
הִלכוֹת טוּמאת צרעת,
הִלכוֹת מטמאי מִשכב וּמוֹשב,
הִלכוֹת שאר אבוֹת הטוּמאוֹת,
הִלכוֹת טוּמאת אכלים,
הִלכוֹת כֵלים,
הִלכוֹת מִקווֹת.
3
הִלכוֹת טוּמאת מֵת:
מִצות עשֵה אחת,
והיא דין טוּמאת מֵת .
4
הִלכוֹת פרה אדוּמה:
יֵש בִכללן שתי מִצווֹת עשֵה,
רִאשוֹנה: דין פרה אדוּמה ,
שניה: דין טוּמאת מי נִדה וטהרתן .
5
הִלכוֹת טוּמאת צרעת:
יֵש בִכללן שמוֹנה מִצווֹת,
שֵש מִצווֹת עשֵה וּשתי מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להוֹרוֹת בצרעת אדם כדינה הכתוּב בתוֹרה .
ב)nbsp;שלֹא יקֹץ סימני טוּמאה .
ג)nbsp;שלֹא יגלֵח הנתק .
ד)nbsp;שיהֵא המצֹרע מפוּרסם בִקריעת בגדיו וּפריעת רֹאשוֹ ועטיה על שפם .
ה)nbsp;טהרת צרעת .
ו)nbsp;שיגלֵח המצֹרע את כל שערוֹ כשיִטהר .
ז)nbsp;דין צרעת הבגד .
ח)nbsp;דין צרעת הבית .
6
הִלכוֹת מטמאי מִשכב וּמוֹשב:
יֵש בִכללן ארבע מִצווֹת עשֵה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;דין טוּמאת נִדה .
ב)nbsp;דין טוּמאת יוֹלדת .
ג)nbsp;דין טוּמאת זבה .
ד)nbsp;דין טוּמאת זב .
7
הִלכוֹת שאר אבוֹת הטוּמאוֹת:
יֵש בִכללן שלֹש מִצווֹת עשֵה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;דין טוּמאת נבֵלה .
ב)nbsp;דין טוּמאת שרץ .
ג)nbsp;דין טוּמאת שִכבת זרע .
ועבוֹדה זרה מטמאה כשרץ,
וטוּמאתה מִדִברי סוֹפרים.
8
הִלכוֹת טוּמאת אכלין:
מִצות עשֵה אחת,
והיא דין טוּמאת משקין ואכלין והכשֵרן .
9
הִלכוֹת כֵלים:
עִנין אֵלוּ ההלכוֹת לידע כֵלים שמקבלין טוּמאה מִכל אֵלוּ הטוּמאוֹת וכֵלים שאינן מִתטמאין,
וכיצד מִתטמאין הכֵלים וּמטמאין.
10
הִלכוֹת מִקווֹת:
מִצות עשֵה אחת,
והיא שיִטבֹל כל טמֵא במי מִקוה ואחר כך יטהר .
11
נִמצאוּ כל המִצווֹת הנִכללוֹת בסֵפר זה עשרים,
מֵהם שמוֹנה עשרֵה מִצווֹת עשֵה וּשתי מִצווֹת לֹא תעשה.
12
יא.סֵפר נזקים
13
הִלכוֹתיו חמֵש,
וזה הוּא סִדוּרן:
הִלכוֹת נִזקי ממוֹן,
הִלכוֹת גנֵבה,
הִלכוֹת גזֵלה ואבֵדה,
הִלכוֹת חוֹבֵל וּמזיק,
הִלכוֹת רוֹצֵח וּשמירת נפש.
14
הִלכוֹת נִזקי ממוֹן:
יֵש בִכללן ארבע מִצווֹת עשֵה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;דין השוֹר .
ב)nbsp;דין ההבעֵר .
ג)nbsp;דין הבוֹר .
ד)nbsp;דין הבעֵרה .
15
הִלכוֹת גנֵבה:
יֵש בִכללן שבע מִצווֹת,
שתי מִצווֹת עשֵה וחמֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שלֹא לִגנֹב ממוֹן .
ב)nbsp;דין הגנב .
ג)nbsp;לצדֵק המֹאזנים עִם המִשקלוֹת .
ד)nbsp;שלֹא יעשה עול במִדוֹת וּבמִשקלוֹת .
ה)nbsp;שלֹא יהיה לאדם אבן ואבן,
איפה ואיפה,
אף על פי שאינוֹ לוֹקֵח ונוֹתֵן בהם .
ו)nbsp;שלֹא יסיג גבוּל .
ז)nbsp;שלֹא לִגנֹב נפשוֹת .
16
הִלכוֹת גזֵלה ואבֵדה:
יֵש בִכללן שבע מִצווֹת,
שתי מִצווֹת עשֵה וחמֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שלֹא לִגזֹל .
ב)nbsp;שלֹא לעשֹק .
ג)nbsp;שלֹא לחמֹד .
ד)nbsp;שלֹא להִתאוּוֹת .
ה)nbsp;להשיב את הגזֵלה .
ו)nbsp;שלֹא יתעלֵם מִן האבֵדה .
ז)nbsp;להשיב האבֵדה .
17
הִלכוֹת חוֹבֵל וּמזיק:
מִצות עשֵה אחת,
והיא דין חוֹבֵל בחבֵרוֹ אוֹ מזיק ממוֹן חבֵרוֹ .
18
הִלכוֹת רוֹצֵח וּשמירת נפש:
יֵש בִכללן שבע עשרֵה מִצווֹת,
שבע מִצווֹת עשֵה ועשר מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שלֹא לִרצֹח .
ב)nbsp;שלֹא לִקח כֹפר לנפש רוֹצֵח,
אלא יוּמת .
ג)nbsp;להגלוֹת הרוֹצֵח בִשגגה .
ד)nbsp;שלֹא לִקח כֹפר לִמחוּיב גלוּת .
ה)nbsp;שלֹא יוּמת הרוֹצֵח כשיִרצח קֹדם עמידה בדין .
ו)nbsp;להציל הנִרדף בנפשוֹ של רוֹדֵף .
ז)nbsp;שלֹא לחוּס על הרוֹדֵף .
ח)nbsp;שלֹא לעמֹד על דם .
ט)nbsp;להפריש ערי מִקלט וּלכוֵּן להם הדרך .
י)nbsp;לערֹף את העגלה בנחל .
יא)nbsp;שלֹא יֵעבֵד באוֹתה קרקע ולֹא תִזרע .
יב)nbsp;שלֹא לשים דמים .
יג)nbsp;לעשוֹת מעקה .
יד)nbsp;שלֹא יכשיל תמים בדבר .
טו)nbsp;לִפרֹק עִם מי שנִכשל בדרך .
יו)nbsp;לִטעֹן עִמוֹ .
יז)nbsp;שלֹא יניחנוּ בדרך נִבהל במשאוֹ ויֵלֵך לוֹ .
19
נִמצאוּ כל המִצווֹת הנִכללוֹת בסֵפר זה שֵש וּשלֹשים,
מֵהן שֵש עשרֵה מִצווֹת עשֵה ועשרים מִצווֹת לֹא תעשה.
20
יב.סֵפר קִנין
21
הִלכוֹתיו חמֵש,
וזה הוּא סִדוּרן:
הִלכוֹת מכירה,
הִלכוֹת זכיה וּמתנה,
הִלכוֹת שכֵנים,
הִלכוֹת שלוּחין ושוּתפין,
הִלכוֹת עבדים.
22
הִלכוֹת מכירה:
יֵש בִכללן חמֵש מִצווֹת,
אחת מִצות עשֵה וארבע מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;דין מקח וּמִמכר .
ב)nbsp;שלֹא יוֹנה במקח וּמִמכר .
ג)nbsp;שלֹא יוֹנה בִדברים .
ד)nbsp;שלֹא יוֹנה גֵר צדק בממוֹנוֹ .
ה)nbsp;שלֹא יוֹנֵהוּ בִדברים .
23
הִלכוֹת זכיה וּמתנה:
עִנין אֵלוּ ההלכוֹת לידע דין זוֹכה מִן ההפקֵר היאך יקנה וּבמה יקנה,
ודין נוֹתֵן מתנה וּמקבֵל,
ואי זוֹ מתנה חוֹזרת ואי זוֹ אינה חוֹזרת.
24
הִלכוֹת שכֵנים:
עִנין אֵלוּ ההלכוֹת לידע דין חִלוּק הקרקעוֹת בין השוּתפין,
והרחקת נִזקי כל אחד מֵהם מִשכֵנוֹ וּמִבעל המצר שלוֹ,
ודין בעל המצר.
25
הִלכוֹת שלוּחין ושוּתפין:
עִנין אֵלוּ ההלכוֹת לידע דין שלוּחוֹ של אדם ושוּתפוֹ,
וּמִשפטיהן במִקחן וּמִמכרן וּבהפסֵדן וּשכרן.
26
הִלכוֹת עבדים:
יֵש בִכללן שלֹש עשרֵה מִצווֹת,
חמֵש מִצווֹת עשֵה וּשמוֹנה מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;דין קִנין עבד עִברי .
ב)nbsp;שלֹא ימכֵר מִמכרת עבד .
ג)nbsp;שלֹא יעבידנוּ בפרך .
ד)nbsp;שלֹא נניח גֵר תוֹשב לִרדוֹת בוֹ בפרך .
ה)nbsp;שלֹא נעבֹד בוֹ עבוֹדת עבד .
ו)nbsp;להעניק לוֹ בצֵאתוֹ חפשי .
ז)nbsp;שלֹא יֵצֵא ריקם .
ח)nbsp;לִפדוֹת אמה עִבריה .
ט)nbsp;ליעדה . י)nbsp;שלֹא תִמכֵר .
יא)nbsp;לעבֹד בעבד כנעני לעוֹלם,
אלא אִם הִפיל לוֹ אדוֹניו אחד מֵראשי אֵבריו .
יב)nbsp;שלֹא להסגיר עבד שברח מִחוּצה לארץ לארץ ישראֵל .
יג)nbsp;שלֹא להוֹנוֹת עבד זה הנִצל אֵלינוּ .
27
נִמצאוּ כל המִצווֹת הנִכללוֹת בסֵפר זה שמוֹנה עשרֵה,
שֵש מֵהן מִצווֹת עשֵה וּשתים עשרֵה מִצווֹת לֹא תעשה.
28
יג.סֵפר מִשפטים
29
הִלכוֹתיו חמֵש,
וזה הוּא סִדוּרן:
הִלכוֹת שכירוּת,
הִלכוֹת שאֵלה וּפִקדוֹן,
הִלכוֹת מלוה ולֹוה,
הִלכוֹת טוֹעֵן ונִטען,
הִלכוֹת נחלוֹת.
30
הִלכוֹת שכירוּת:
יֵש בִכללן שבע מִצווֹת,
שלֹש מִצווֹת עשֵה וארבע מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;דין שכיר ושוֹמֵר שכר .
ב)nbsp;לִתֵן שכר שכיר ביוֹמוֹ .
ג)nbsp;שלֹא יאחֵר שכר שכיר אחר זמנוֹ .
ד)nbsp;שיֹאכל השכיר מִן המחוּבר שעשה בוֹ .
ה)nbsp;שלֹא יֹאכל השכיר מִן המחוּבר שלֹא בִשעת גמר מלאכה .
ו)nbsp;שלֹא יוֹליך השכיר בידוֹ יתֵר על מה שאכל .
ז)nbsp;שלֹא יחסֹם שוֹר בדישוֹ,
וכֵן שאר הבהֵמה .
31
הִלכוֹת שאֵלה וּפִקדוֹן:
יֵש בִכללן שתי מִצווֹת עשֵה,
רִאשוֹנה: דין השוֹאֵל ,
שניה: דין שוֹמֵר חִנם .
32
הִלכוֹת מלוה ולֹוה:
יֵש בִכללן שתים עשרֵה מִצווֹת,
ארבע מִצווֹת עשֵה וּשמוֹנה מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להלווֹת לעני ומך .
ב)nbsp;שלֹא יגֹש אוֹתוֹ .
ג)nbsp;לִנגֹש את הנכרי .
ד)nbsp;שלֹא ימשכֵן בעל חוֹב בִזרוֹעוֹ .
ה)nbsp;להחזיר המשכוֹן לִבעליו בִזמן שהוּא צריך לוֹ .
ו)nbsp;שלֹא יאחֵר המשכוֹן מִבעליו העני בעֵת שהוּא צריך לוֹ .
ז)nbsp;שלֹא יחבֹל אלמנה .
ח)nbsp;שלֹא יחבֹל כֵלים שעוֹשין בהן אֹכל נפש .
ט)nbsp;שלֹא יתֵן המלוה ברִבית .
י)nbsp;שלֹא ילוה הלֹוה ברִבית .
יא)nbsp;שלֹא יתעסֵק אדם בין מלוה ולֹוה ברִבית,
לֹא יעיד ביניהם ולֹא יכתֹב שטר ולֹא יערֹב .
יב)nbsp;לִלוֹת מִן הנכרי וּלהלוֹתוֹ ברִבית .
33
הִלכוֹת טוֹעֵן ונִטען:
מִצות עשֵה אחת,
והיא דין טוֹעֵן וּמוֹדה אוֹ כוֹפֵר .
34
הִלכוֹת נחלוֹת:
מִצות עשֵה אחת,
והיא דין סֵדר נחלוֹת .
35
נִמצאוּ כל המִצווֹת הנִכללוֹת בסֵפר זה שלֹש ועשרים,
מֵהן אחת עשרֵה מִצווֹת עשֵה וּשתים עשרֵה מִצווֹת לֹא תעשה.
36
יד.סֵפר שוֹפטים
37
הִלכוֹתיו חמֵש,
וזה הוּא סִדוּרן:
הִלכוֹת סנהדרין והענשין המסוּרין להם,
הִלכוֹת עֵדוּת,
הִלכוֹת ממרים,
הִלכוֹת אֵבל,
הִלכוֹת מלכים וּמִלחמוֹת.
38
הִלכוֹת סנהדרין והענשין המסוּרין להם:
יֵש בִכללן שלֹשים מִצווֹת,
עשר מִצווֹת עשֵה ועשרים מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;למנוֹת שוֹפטים .
ב)nbsp;שלֹא למנוֹת דין שאינוֹ יוֹדֵע דרך המִשפט .
ג)nbsp;לִנטֹת אחרי רבים אִם נחלקוּ השוֹפטים .
ד)nbsp;שלֹא להרֹג אִם רבוּ המחיבין באיש אחד עד שיִהיוּ יתֵר שנים .
ה)nbsp;שלֹא ילמֵד חוֹבה מי שלִמֵד זכוּת בדיני נפשוֹת .
ו)nbsp;להרֹג בִסקילה .
ז)nbsp;להרֹג בִשרֵפה .
ח)nbsp;להרֹג בסיף .
ט)nbsp;להרֹג בחנק .
י)nbsp;לִתלוֹת . יא)nbsp;לִקבֹר הנהרג ביוֹם הריגתוֹ .
יב)nbsp;שלֹא תלין נִבלתוֹ .
יג)nbsp;שלֹא להחיוֹת מכשֵף .
יד)nbsp;להלקוֹת לרשע .
טו)nbsp;שלֹא יוֹסיף בהכית הלוֹקה .
יו)nbsp;שלֹא להרֹג נקי באוּמדן הדעת .
יז)nbsp;שלֹא לענֹש אנוּס .
יח)nbsp;שלֹא לחוּס על הוֹרֵג חבֵרוֹ אוֹ חוֹבֵל בוֹ .
יט)nbsp;שלֹא לרחֵם על הדל בדין .
כ)nbsp;שלֹא להדֵר גדוֹל בדין .
כא)nbsp;שלֹא להטוֹת הדין על בעל עבֵרוֹת אף על פי שהוּא חוֹטֵא .
כב)nbsp;שלֹא לעוֵּל מִשפט .
כג)nbsp;שלֹא להטוֹת מִשפט גֵר יתוֹם .
כד)nbsp;לִשפֹט בצדק .
כה)nbsp;שלֹא ליראה בדין מֵאיש זרוֹע .
כו)nbsp;שלֹא לִקח שֹחד .
כז)nbsp;שלֹא לִשא שֵמע שוא .
כח)nbsp;שלֹא לקלֵל הדינין .
כט)nbsp;שלֹא לקלֵל הנשיא .
ל)nbsp;שלֹא לקלֵל אדם מִשאר בני ישראֵל הכשֵרים .
39
הִלכוֹת עֵדוּת:
יֵש בִכללן שמוֹנה מִצווֹת,
שלֹש מִצווֹת עשֵה וחמֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להעיד בבית דין למי שיוֹדֵע לוֹ עֵדוּת .
ב)nbsp;לִדרֹש ולחקֹר העֵדים .
ג)nbsp;שלֹא יוֹרה העֵד בדין זה שהֵעיד עליו בדיני נפשוֹת .
ד)nbsp;שלֹא יקוּם דבר בעֵדוּת אחד .
ה)nbsp;שלֹא יעיד בעל עבֵרה .
ו)nbsp;שלֹא יעיד קרוֹב .
ז)nbsp;שלֹא להעיד בשקר .
ח)nbsp;לעשוֹת לעֵד זוֹמֵם כאשר זמם .
40
הִלכוֹת ממרים:
יֵש בִכללן תֵשע מִצווֹת,
שלֹש מִצווֹת עשֵה ושֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;לעשוֹת על פי התוֹרה שיֹאמרוּ בית דין הגדוֹל .
ב)nbsp;שלֹא לסוּר מִדִבריהם .
ג)nbsp;שלֹא להוֹסיף על התוֹרה,
לֹא במִצווֹת שבִכתב ולֹא בפֵרוּשן שלמדנוּ מִפי השמוּעה .
ד)nbsp;שלֹא לִגרֹע מִן הכֹל .
ה)nbsp;שלֹא לקלֵל אב ואֵם .
ו)nbsp;שלֹא להכוֹת אב ואֵם .
ז)nbsp;לכבֵד אב ואֵם .
ח)nbsp;ליראה מֵאב ואֵם .
ט)nbsp;שלֹא יהיה הבֵן סוֹרֵר וּמוֹרה על קוֹל אביו ואִמוֹ .
41
הִלכוֹת אֵבל:
יֵש בִכללן ארבע מִצווֹת,
אחת מִצות עשֵה ושלֹש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להִתאבֵל על הקרוֹבים,
ואפִלוּ כֹהֵן מִתטמֵא וּמִתאבֵל על הקרוֹבים.
ואין אדם מִתאבֵל על הרוּגי בית דין,
וּלפי זה כללתי הלכוֹת אֵלוּ בסֵפר זה,
שהֵן מֵעין קבירה ביוֹם מיתה,
שהיא מִצות עשֵה .
ב)nbsp;שלֹא יטמֵא כֹהֵן גדוֹל לקרוֹבים .
ג)nbsp;שלֹא יכנֵס עִם המֵת באֹהל .
ד)nbsp;שלֹא יטמֵא כֹהֵן הדיוֹט לנפש אדם,
אלא לקרוֹבים בִלבד .
42
הִלכוֹת מלכים וּמִלחמוֹת:
יֵש בִכללן שלֹש ועשרים מִצווֹת,
עשר מִצווֹת עשֵה וּשלֹש עשרֵה מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;למנוֹת מלך מיִשראֵל .
ב)nbsp;שלֹא ימנה מִקהל גֵרים .
ג)nbsp;שלֹא ירבה לוֹ נשים .
ד)nbsp;שלֹא ירבה לוֹ סוּסים .
ה)nbsp;שלֹא ירבה לוֹ כסף וזהב .
ו)nbsp;להחרים שִבעה עממים .
ז)nbsp;שלֹא להחיוֹת מֵהן נשמה .
ח)nbsp;לִמחוֹת זרעוֹ של עמלֵק .
ט)nbsp;לִזכוֹר מה שעשה עמלֵק .
י)nbsp;שלֹא לִשכֹח מעשיו הרעים ואריבתוֹ בדרך .
יא)nbsp;שלֹא לִשכֹן בארץ מִצרים .
יב)nbsp;לִשלֹח שלוֹם ליוֹשבי העיר כשצרים עליה,
ולדוּן בה כאשר מפֹרש בתוֹרה,
אִם תשלים ואִם לֹא תשלים .
יג)nbsp;שלֹא לִדרֹש שלוֹם מֵעמוֹן וּמוֹאב בִלבד כשצרים עליהם .
יד)nbsp;שלֹא להשחית אילני מאכל במצוֹר .
טו)nbsp;להתקין יד שיֵצאוּ בוֹ בעלי המחנה להִפנוֹת בוֹ .
יו)nbsp;להתקין יתֵד לחפֹר בוֹ .
יז)nbsp;לִמשֹח כֹהֵן לדבֵר באזני אנשי הצבא בִשעת המִלחמה .
יח)nbsp;לִהיוֹת מארֵס וּבוֹנה בִנין ונוֹטֵע כרם שמֵחים בקִנינם שנה תמימה וּמחזירין אוֹתן מִן המִלחמה .
יט)nbsp;שלֹא יעבֹר עליהן דבר ולֹא יֵצאוּ אפִלוּ לצרכי העיר וצרכי הגדוּד ודוֹמה להן .
כ)nbsp;שלֹא לערֹץ ולחזֹר לאחוֹר בִשעת מִלחמה .
כא)nbsp;דין יפת תֹאר .
כב)nbsp;שלֹא תִמכֵר יפת תֹאר .
כג)nbsp;שלֹא יכבשנה לעבדוּת אחר שנִבעלה .
43
נִמצאוּ כל המִצווֹת הנִכללוֹת בסֵפר זה ארבע ושִבעים,
מֵהן שבע ועשרים מִצווֹת עשֵה ושבע וארבעים מִצווֹת לֹא תעשה.
ונִמצאוּ כל ההלכוֹת של ארבעה עשר סֵפר:
שלֹש וּשמוֹנים הלכוֹת.
44
ועתה אתחיל לבאֵר מִשפטי כל מִצוה וּמִצוה וכל הדינים הנִגללין עִמה מֵעִנינה על סֵדר ההלכוֹת בעזרת שדי.