1
ה.סֵפר קדוּשה
2
הִלכוֹתיו שלֹש,
וזה הוּא סִדוּרן:
הִלכוֹת אִסוּרי ביאה,
הִלכוֹת מאכלוֹת אסוּרוֹת,
הִלכוֹת שחיטה.
3
הִלכוֹת אִסוּרי ביאה:
יֵש בִכללן שבע וּשלֹשים מִצווֹת,
אחת מִצות עשֵה ושֵש וּשלֹשים מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שלֹא לבֹא על האֵם .
ב)nbsp;שלֹא לבֹא על אֵשת אב .
ג)nbsp;שלֹא לִבעֹל אחוֹת .
ד)nbsp;שלֹא לִבעֹל בת אֵשת אב .
ה)nbsp;שלֹא לִבעֹל בת הבֵן .
ו)nbsp;שלֹא לִבעֹל בת .
ז)nbsp;שלֹא לִבעֹל בת הבת .
ח)nbsp;שלֹא לִשא אִשה וּבִתה .
ט)nbsp;שלֹא לִשא אִשה וּבת בנה .
י)nbsp;שלֹא לִשא אִשה וּבת בִתה .
יא)nbsp;שלֹא לִבעֹל אחוֹת אב .
יב)nbsp;שלֹא לִבעֹל אחוֹת אֵם .
יג)nbsp;שלֹא לִבעֹל אֵשת אחי האב .
יד)nbsp;שלֹא לִבעֹל אֵשת הבֵן .
טו)nbsp;שלֹא לִבעֹל אֵשת אח .
יו)nbsp;שלֹא לִבעֹל אחוֹת אִשתו .
יז)nbsp;שלֹא לִשכב עִם בהֵמה .
יח)nbsp;שלֹא תביא אִשה בהֵמה עליה .
יט)nbsp;שלֹא לִשכב עִם זכר .
כ)nbsp;שלֹא לגלוֹת ערות אב .
כא)nbsp;שלֹא לגלוֹת ערות אחי אב .
כב)nbsp;שלֹא לִבעֹל אֵשת איש .
כג)nbsp;שלֹא לִבעֹל נִדה .
כד)nbsp;שלֹא להִתחתֵן בגוֹים .
כה)nbsp;שלֹא יבֹא עמוֹני וּמוֹאבי בקהל .
כו)nbsp;שלֹא להרחיק דוֹר שלישי מִצרי מִלבֹא בקהל .
כז)nbsp;שלֹא להרחיק דוֹר שלישי אדוֹמי מִלבֹא בקהל .
כח)nbsp;שלֹא יבֹא ממזֵר בקהל .
כט)nbsp;שלֹא יבֹא סריס בקהל .
ל)nbsp;שלֹא לסרֵס זכר,
אפִלוּ בהֵמה חיה ועוֹף .
לא)nbsp;שלֹא ישא כֹהֵן גדוֹל אלמנה .
לב)nbsp;שלֹא יבעֹל כֹהֵן גדוֹל אלמנה אפִלוּ בלֹא נִשוּאין .
לג)nbsp;שיִשא כֹהֵן גדוֹל בתוּלה בנערוּתה .
לד)nbsp;שלֹא ישא כֹהֵן גרוּשה .
לה)nbsp;שלֹא ישא זוֹנה .
לו)nbsp;שלֹא ישא חללה .
לז)nbsp;שלֹא יקרב אדם לאחת מִכל העריוֹת,
ואף על פי שלֹא בעל .
4
הִלכוֹת מאכלוֹת אסוּרוֹת:
יֵש בִכללן שמוֹנה ועשרים מִצווֹת,
ארבע מִצווֹת עשֵה וארבע ועשרים מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;לִבדֹק בסימני בהֵמה וחיה להבדיל בין טמֵאה לִטהוֹרה .
ב)nbsp;לִבדֹק בסימני העוֹף להבדיל בין טמֵא לטהוֹר .
ג)nbsp;לִבדֹק בסימני חגבים להבדיל בין טמֵא לטהוֹר .
ד)nbsp;לִבדֹק בסימני דגים להבדיל בין טמֵא לטהוֹר .
ה)nbsp;שלֹא לאכֹל בהֵמה וחיה טמֵאה .
ו)nbsp;שלֹא לאכֹל עוֹף טמֵא .
ז)nbsp;שלֹא לאכֹל דגים טמֵאים .
ח)nbsp;שלֹא לאכֹל שרץ העוֹף .
ט)nbsp;שלֹא לאכֹל שרץ הארץ .
י)nbsp;שלֹא לאכֹל רמש הארץ .
יא)nbsp;שלֹא לאכֹל תוֹלעת הפירוֹת כשתֵצֵא לארץ .
יב)nbsp;שלֹא לאכֹל שרץ המים .
יג)nbsp;שלֹא לאכֹל נבֵלה .
יד)nbsp;שלֹא לֵהנוֹת בשוֹר הנִסקל .
טו)nbsp;שלֹא לאכֹל טרֵפה .
יו)nbsp;שלֹא לאכֹל אֵבר מִן החי .
יז)nbsp;שלֹא לאכֹל דם .
יח)nbsp;שלֹא לאכֹל חֵלב בהֵמה טהוֹרה .
יט)nbsp;שלֹא לאכֹל גיד הנשה .
כ)nbsp;שלֹא לאכֹל בשר בחלב .
כא)nbsp;שלֹא לבשלוֹ .
כב)nbsp;שלֹא לאכֹל לחם תבוּאה חדשה .
כג)nbsp;שלֹא לאכֹל קלי מִן החדש .
כד)nbsp;שלֹא לאכֹל כרמל מִן החדש .
כה)nbsp;שלֹא לאכֹל ערלה .
כו)nbsp;שלֹא לאכֹל כִלאי הכרם .
כז)nbsp;שלֹא לאכֹל טבל .
כח)nbsp;שלֹא לִשתוֹת יין נסך .
5
הִלכוֹת שחיטה:
יֵש בִכללן חמֵש מִצווֹת,
שלֹש מִצווֹת עשֵה וּשתים מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;לִשחֹט ואחר כך יֹאכל .
ב)nbsp;שלֹא לִשחֹט אוֹתוֹ ואת בנוֹ ביוֹם אחד .
ג)nbsp;לכסוֹת דם חיה ועוֹף .
ד)nbsp;שלֹא לִקח האֵם על הבנים .
ה)nbsp;לשלֵח האֵם אִם לקחה על הבנים .
6
נִמצאוּ כל המִצווֹת הנִכללוֹת בסֵפר זה שִבעים,
מֵהם שמוֹנה מִצווֹת עשֵה וּשתים ושִשים מִצווֹת לֹא תעשה.
7
ו.סֵפר הפלאה
8
הִלכוֹתיו ארבע,
וזה הוּא סִדוּרן:
הִלכוֹת שבוּעוֹת,
הִלכוֹת נדרים,
הִלכוֹת נזירוּת,
הִלכוֹת ערכין וחרמין.
9
הִלכוֹת שבוּעוֹת:
יֵש בִכללן חמֵש מִצווֹת,
אחת מִצות עשֵה וארבע מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שלֹא לִשבע בִשמוֹ לשקר .
ב)nbsp;שלֹא לִשא שמוֹ לשוא .
ג)nbsp;שלֹא לִכפֹר בפִקדוֹן .
ד)nbsp;שלֹא לִשבע על כפירת ממוֹן .
ה)nbsp;לִשבע בִשמוֹ באמת .
10
הִלכוֹת נדרים:
יֵש בִכללן שלֹש מִצווֹת,
שתי מִצווֹת עשֵה ואחת מִצות לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שיִשמֹר מוֹצא שפתיו ויעשה כמוֹ שנדר .
ב)nbsp;שלֹא יחֵל דברוֹ .
ג)nbsp;שיוּפר הנדר אוֹ השבוּעה,
וזה הוּא דין הפֵר נדרים המפֹרש בתוֹרה שבִכתב .
11
הִלכוֹת נזירוּת:
יֵש בִכללן עשר מִצווֹת,
שתי מִצווֹת עשֵה וּשמוֹנה מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שיגדֵל הנזיר פרע .
ב)nbsp;שלֹא יגלֵח שערוֹ כל ימי נִזרוֹ .
ג)nbsp;שלֹא ישתה הנזיר יין ולֹא תערֹבת יין ואפִלוּ חֹמץ שלהן .
ד)nbsp;שלֹא יֹאכל ענבים לחים .
ה)nbsp;שלֹא יֹאכל צִמוּקים .
ו)nbsp;שלֹא יֹאכל חרצנים .
ז)nbsp;שלֹא יֹאכל זוּגין .
ח)nbsp;שלֹא יכנֵס לאֹהל המֵת .
ט)nbsp;שלֹא יטמֵא למֵתים .
י)nbsp;שיגלֵח על הקרבנוֹת כשישלים נזירוּתוֹ אוֹ כשיִטמֵא .
12
הִלכוֹת ערכין וחרמין:
יֵש בִכללן שבע מִצווֹת,
חמֵש מִצווֹת עשֵה וּשתים מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;לדוּן בערכי אדם כאשר מפֹרש בתוֹרה,
וזה הוּא דין ערכי אדם .
ב)nbsp;דין ערכי בהֵמה .
ג)nbsp;דין ערכי בתים .
ד)nbsp;דין ערכי שדוֹת .
ה)nbsp;דין מחרים נכסיו .
ו)nbsp;שלֹא ימכֵר חֵרם .
ז)nbsp;שלֹא יגאֵל חֵרם .
13
נִמצאוּ כל המִצווֹת הנִכללוֹת בסֵפר זה חמֵש ועשרים,
עשר מֵהם מִצווֹת עשֵה וחמֵש עשרֵה מִצווֹת לֹא תעשה.
14
ז.סֵפר זרעים
15
הִלכוֹתיו שבע,
וזה הוּא סִדוּרן:
הִלכוֹת כִלאים,
הִלכוֹת מתנוֹת עניים,
הִלכוֹת תרוּמוֹת,
הִלכוֹת מעשרוֹת,
הִלכוֹת מעשֵר שֵני ונטע רבעי,
הִלכוֹת בִכוּרים וּשאר מתנוֹת כהוּנה שבגבוּלין,
הִלכוֹת שמִטה ויוֹבֵל.
16
הִלכוֹת כִלאים:
יֵש בִכללן חמֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שלֹא לִזרֹע זרעים כִלאים .
ב)nbsp;שלֹא לִזרֹע תבוּאה אוֹ ירק בכרם .
ג)nbsp;שלֹא להרביע בהֵמה כִלאים .
ד)nbsp;שלֹא לעשוֹת מלאכה בכִלאי בהֵמה כאחד .
ה)nbsp;שלֹא לִלבֹש כִלאים .
17
הִלכוֹת מתנוֹת עניים:
יֵש בִכללן שלֹש עשרֵה מִצווֹת,
שבע מִצווֹת עשֵה ושֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להניח פֵאה .
ב)nbsp;שלֹא יכלה הפֵאה .
ג)nbsp;להניח לקט .
ד)nbsp;שלֹא ילקֵט הלקט .
ה)nbsp;לעזֹב עוֹלֵלוֹת בכרם .
ו)nbsp;שלֹא יעוֹלֵל הכרם .
ז)nbsp;לעזֹב פרט הכרם .
ח)nbsp;שלֹא ילקֵט פרט הכרם .
ט)nbsp;להניח שִכחה .
י)nbsp;שלֹא ישוּב לקחת השִכחה .
יא)nbsp;להפריש מעשֵר לעניים .
יב)nbsp;לִתֵן צדקה כמִסת יד .
יג)nbsp;שלֹא יאמֵץ לבבוֹ על העני .
18
הִלכוֹת תרוּמוֹת:
יֵש בִכללן שמוֹנה מִצווֹת,
שתים מִצווֹת עשֵה ושֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להפריש תרוּמה גדוֹלה .
ב)nbsp;להפריש תרוּמת מעשֵר .
ג)nbsp;שלֹא יקדים תרוּמוֹת וּמעשרוֹת זה לזה אלא יפריש על הסֵדר .
ד)nbsp;שלֹא יֹאכל זר תרוּמה .
ה)nbsp;שלֹא יֹאכל אפִלוּ תוֹשב כֹהֵן אוֹ שכירוֹ תרוּמה .
ו)nbsp;שלֹא יֹאכל ערֵל תרוּמה .
ז)nbsp;שלֹא יֹאכל כֹהֵן טמֵא תרוּמה .
ח)nbsp;שלֹא תֹאכל חללה תרוּמה ולֹא מוּרם מִן הקדשים .
19
הִלכוֹת מעשֵר:
מִצות עשֵה אחת,
והיא להפריש מעשֵר רִאשוֹן בכל שנה ושנה מִשני הזריעה ולִתנוֹ ללויִם .
20
הִלכוֹת מעשֵר שֵני ונטע רבעי:
יֵש בִכללן תֵשע מִצווֹת,
שלֹש מִצווֹת עשֵה ושֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להפריש מעשֵר שֵני .
ב)nbsp;שלֹא להוֹציא דמיו בִשאר צרכי האדם חוּץ מֵאכילה וּשתיה וסיכה .
ג)nbsp;שלֹא לאכלוֹ בטוּמאה .
ד)nbsp;שלֹא לאכלוֹ באנינוּת .
ה)nbsp;שלֹא לאכֹל מעשֵר שֵני של דגן חוּץ לירוּשלים .
ו)nbsp;שלֹא לאכֹל מעשר תירוֹש חוּץ לירוּשלים .
ז)nbsp;שלֹא לאכֹל מעשר יצהר חוּץ לירוּשלים .
ח)nbsp;לִהיוֹת נטע רבעי כוּלוֹ קוֹדש,
ודינוֹ להֵאכֵל בירוּשלים לִבעליו כמעשֵר שֵני לכל דבר .
ט)nbsp;להִתודוֹת וִדוּי המעשֵר .
21
הִלכוֹת בִכוּרים עִם שאר מתנוֹת כהוּנה שבגבוּלין:
יֵש בִכללן תֵשע מִצווֹת,
שמוֹנה מִצווֹת עשֵה ואחת מִצות לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להפריש בִכוּרים וּלהעלוֹתן למִקדש .
ב)nbsp;שלֹא יֹאכל הכֹהֵן בִכוּרים חוּץ לירוּשלים .
ג)nbsp;לִקרוֹת עליהן .
ד)nbsp;להפריש חלה לכֹהֵן .
ה)nbsp;לתֵת זרוֹע וּלחיים וקֵבה לכֹהֵן .
ו)nbsp;לִתֵן לוֹ רֵאשית הגֵז .
ז)nbsp;לִפדוֹת בכוֹר הבֵן ולִתֵן פִדיוֹנוֹ לכֹהֵן .
ח)nbsp;לִפדוֹת פטר חמוֹר ולִתֵן פִדיוֹנוֹ לכֹהֵן .
ט)nbsp;לערֹף פטר חמוֹר אִם לֹא רצה לִפדוֹתוֹ .
22
הִלכוֹת שמִטה ויוֹבֵל:
יֵש בִכללן שתים ועשרים מִצווֹת,
תֵשע מִצווֹת עשֵה וּשלֹש עשרֵה מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שתִשבֹת הארץ מִמלאכתה בשביעית .
ב)nbsp;שלֹא יעבֹד עבוֹדת הארץ בשנה זוֹ .
ג)nbsp;שלֹא יעבֹד עבוֹדת האילן בשנה זוֹ .
ד)nbsp;שלֹא יקצֹר הספיח כנגד הקוֹצרים .
ה)nbsp;שלֹא יבצֹר הנזירים כנגד הבוֹצרים .
ו)nbsp;שישמיט מה שתוֹציא הארץ .
ז)nbsp;שישמיט כל הלואתוֹ .
ח)nbsp;שלֹא יגֹש ולֹא יתבע הלֹוה .
ט)nbsp;שלֹא ימנע מִלהלווֹת קֹדם השמִטה כדי שלֹא יֹאבד ממוֹנוֹ .
י)nbsp;לִספֹר שנים שבע שבע .
יא)nbsp;לקדֵש שנת חמִשים .
יב)nbsp;לִתקֹע בשוֹפר בעשירי לתִשרי כדי לצֵאת עבדים חפשי .
יג)nbsp;שלֹא תֵעבֵד אדמה בשנה זוֹ .
יד)nbsp;שלֹא יקצֹר ספיחיה כנגד הקוֹצרים .
יה)nbsp;שלֹא יבצֹר נזיריה כנגד הבוֹצרים .
יו)nbsp;לִתֵן גאוּלה לארץ בשנה זוֹ,
והוּא דין שדֵה אחוּזה וּשדֵה מִקנה .
יז)nbsp;שלֹא תִמכֵר הארץ לִצמיתוּת .
יח)nbsp;דין בתי ערי חוֹמה .
יט)nbsp;שלֹא ינחל כל שֵבט לֵוי בארץ ישראֵל,
אלא נוֹתנין להם ערים מתנה לשבת בהם .
כ)nbsp;שלֹא יקח שֵבט לֵוי חֵלק בבִזה .
כא)nbsp;לִתֵן ללויִם ערים לשבת וּמִגרשיהם .
כב)nbsp;שלֹא ימכֵר מִגרש עריהם,
אלא גוֹאלין לעוֹלם,
בין לִפני היוֹבֵל בין לאחר היוֹבֵל .
23
נִמצאוּ כל המִצווֹת הנִכללוֹת בסֵפר זה שבע ושִשים,
מֵהן שלֹשים מִצווֹת עשֵה ושבע וּשלֹשים מִצווֹת לֹא תעשה.
24
ח.סֵפר עבוֹדה
25
הִלכוֹתיו תֵשע,
וזה הוּא סִדוּרן:
הִלכוֹת בית הבחירה,
הִלכוֹת כלי המִקדש והעוֹבדין בוֹ,
הִלכוֹת ביאת מִקדש,
הִלכוֹת אִסוּרי המִזבֵח,
הִלכוֹת מעשֵה הקרבנוֹת,
הִלכוֹת תמידים וּמוּספין,
הִלכוֹת פסוּלי המוּקדשין,
הִלכוֹת עבוֹדת יוֹם הכִפוּרים,
הִלכוֹת מעילה.
26
הִלכוֹת בית הבחירה:
יֵש בִכללן שֵש מִצווֹת,
שלֹש מִצווֹת עשֵה ושלֹש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;לִבנוֹת מִקדש .
ב)nbsp;שלֹא לִבנוֹת המִזבֵח גזית .
ג)nbsp;שלֹא לעלוֹת במעלוֹת עליו .
ד)nbsp;ליראה מִן המִקדש .
ה)nbsp;לִשמֹר את המִקדש סביב .
ו)nbsp;שלֹא להשבית שמירת המִקדש .
27
הִלכוֹת כלי המִקדש והעוֹבדים בוֹ:
יֵש בִכללן ארבע עשרֵה מִצווֹת,
שֵש מִצווֹת עשֵה וּשמוֹנה מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;לעשוֹת שמן המִשחה .
ב)nbsp;שלֹא לעשוֹת כמוֹתוֹ .
ג)nbsp;שלֹא לסוּך מִמנוּ .
ד)nbsp;שלֹא לעשוֹת כמתכֹנת הקטֹרת .
ה)nbsp;שלֹא להקטיר על מִזבח הזהב חוּץ מִן הקטֹרת .
ו)nbsp;לשֵאת הארוֹן על הכתֵף .
ז)nbsp;שלֹא יסוּרוּ הבדים מִמנוּ .
ח)nbsp;שיעבֹד הלֵוי במִקדש .
ט)nbsp;שלֹא יעשה אחד בִמלאכת חבֵרוֹ במִקדש .
י)nbsp;לקדֵש הכֹהֵן לעבוֹדה .
יא)nbsp;שיהוּ כל המִשמרוֹת שווֹת ברגלים .
יב)nbsp;לִלבֹש בִגדי כהוּנה לעבוֹדה .
יג)nbsp;שלֹא יקרע המעיל .
יד)nbsp;שלֹא יזח החֹשן מֵעל האֵפוֹד .
28
הִלכוֹת ביאת המִקדש:
יֵש בִכללן חמֵש עשרֵה מִצווֹת,
שתי מִצווֹת עשֵה וּשלֹש עשרֵה מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שלֹא יכנֵס כֹהֵן שִכוֹר למִקדש .
ב)nbsp;שלֹא יכנֵס לוֹ כֹהֵן פרוּע רֹאש .
ג)nbsp;שלֹא יכנֵס לוֹ כֹהֵן קרוּע בגדים .
ד)nbsp;שלֹא יכנֵס כֹהֵן בכל עֵת אל ההיכל .
ה)nbsp;שלֹא יֵצֵא כֹהֵן מִן המִקדש בִשעת העבוֹדה .
ו)nbsp;לשלֵח טמֵאים מִן המִקדש .
ז)nbsp;שלֹא יכנֵס טמֵא למִקדש .
ח)nbsp;שלֹא יכנֵס טמֵא להר הבית .
ט)nbsp;שלֹא ישמֵש טמֵא .
י)nbsp;שלֹא ישמֵש טבוּל יוֹם .
יא)nbsp;לקדֵש העוֹבֵד ידיו ורגליו .
יב)nbsp;שלֹא יכנֵס בעל מוּם להיכל ולמִזבֵח .
יג)nbsp;שלֹא יעבֹד בעל מוּם .
יד)nbsp;שלֹא יעבֹד בעל מוּם עוֹבֵר .
טו)nbsp;שלֹא יעבֹד זר .
29
הִלכוֹת אִסוּרי מִזבֵח:
יֵש בִכללן ארבע עשרֵה מִצווֹת,
ארבע מִצווֹת עשֵה ועשר מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להקריב כל הקרבנוֹת תמימין .
ב)nbsp;שלֹא להקדיש בעל מוּם למִזבֵח .
ג)nbsp;שלֹא ישחֵט .
ד)nbsp;שלֹא יזרֹק דמוֹ .
ה)nbsp;שלֹא יקטיר חלבוֹ .
ו)nbsp;שלֹא יקריב בעל מוּם עוֹבֵר .
ז)nbsp;שלֹא יקרב בעל מוּם אפִלוּ בקרבנוֹת הגוֹים .
ח)nbsp;שלֹא יטיל מוּם בקדשים .
ט)nbsp;לִפדוֹת פסוּלי המוּקדשין .
י)nbsp;להקריב מיוֹם השמיני והלאה,
וקֹדם זמן זה הוּא נִקרא מחוּסר זמן ואין מקריבין אוֹתוֹ .
יא)nbsp;שלֹא להקריב אתנן וּמחיר .
יב)nbsp;שלֹא להקטיר שאֹר וּדבש .
יג)nbsp;לִמלֹח כל הקרבנוֹת .
יד)nbsp;שלֹא להשבית המלח מֵעל הקרבנוֹת .
30
הִלכוֹת מעשֵה הקרבנוֹת:
יֵש בִכללן שלֹש ועשרים מִצווֹת,
עשר מִצווֹת עשֵה וּשלֹש עשרֵה מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;לעשוֹת העוֹלה כמעשיה הכתוּבים על הסֵדר .
ב)nbsp;שלֹא לאכֹל בשר עוֹלה .
ג)nbsp;סֵדר החטאת .
ד)nbsp;שלֹא לאכֹל מִבשר חטאת הפנימית .
ה)nbsp;שלֹא יבדיל בחטאת העוֹף .
ו)nbsp;סֵדר האשם .
ז)nbsp;שיֹאכלוּ הכֹהנים בשר קדשי קדשים במִקדש .
ח)nbsp;שלֹא יֹאכלוּם חוּץ לעזרה .
ט)nbsp;שלֹא יֹאכל זר מִקדשי קדשים .
י)nbsp;סֵדר השלמים .
יא)nbsp;שלֹא לאכֹל בשר קדשים קלים קֹדם זריקת דמים .
יב)nbsp;לעשוֹת כל מִנחה כסֵדר מעשיה הכתוּבין בתוֹרה .
יג)nbsp;שלֹא ישים שמן על מִנחת חוֹטֵא .
יד)nbsp;שלֹא יתֵן עליה לבֹנה .
טו)nbsp;שלֹא תֵאכֵל מִנחת כֹהֵן .
יו)nbsp;שלֹא תֵאפה מִנחה חמֵץ .
יז)nbsp;שיֹאכלוּ הכֹהנים שירי מנחוֹת .
יח)nbsp;שיביא כל נדריו ונִדבוֹתיו ברגל שפגע בוֹ רִאשוֹן .
יט)nbsp;שלֹא יאחֵר נִדרוֹ ונִדבתוֹ וּשאר דברים שהוּא חיב בהן .
כ)nbsp;להקריב כל הקרבנוֹת בבית הבחירה .
כא)nbsp;להביא קדשי חוּצה לארץ לבית הבחירה .
כב)nbsp;שלֹא לִשחֹט קרבנוֹת חוּץ לעזרה .
כג)nbsp;שלֹא להקריב קרבן חוּץ לעזרה .
31
הִלכוֹת תמידין וּמוּספין:
יֵש בִכללן תשע עשרֵה מִצווֹת,
שמוֹנה עשרֵה מִצווֹת עשֵה ואחת מִצות לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להקריב שני כבשים בכל יוֹם עוֹלוֹת .
ב)nbsp;להדליק אֵש על המִזבֵח בכל יוֹם .
ג)nbsp;שלֹא לכבוֹתה .
ד)nbsp;להרים את הדשן בכל יוֹם .
ה)nbsp;להקטיר קטֹרת בכל יוֹם .
ו)nbsp;להדליק נֵרוֹת בכל יוֹם .
ז)nbsp;שיקריב כֹהֵן גדוֹל מִנחה בכל יוֹם,
והיא הנִקרֵאת חבִתין .
ח)nbsp;להוֹסיף שני כבשים עוֹלוֹת בשבת .
ט)nbsp;לעשוֹת לחם הפנים .
י)nbsp;מוּסף ראשי חדשים .
יא)nbsp;מוּסף הפסח .
יב)nbsp;להקריב עֹמר התנוּפה .
יג)nbsp;לִספֹר כל איש ואיש שִבעה שבוּעוֹת מיוֹם הקרבת העֹמר .
יד)nbsp;מוּסף עצרת .
טו)nbsp;להביא שתי הלחם עִם הקרבנוֹת הבאוֹת בִגלל הלחם ביוֹם עצרת .
יו)nbsp;מוּסף רֹאש השנה .
יז)nbsp;מוּסף יוֹם צוֹם .
יח)nbsp;מוּסף החג .
יט)nbsp;מוּסף שמיני עצרת .
32
הִלכוֹת פסוּלי מוּקדשין:
יֵש בִכללן שמוֹנה מִצווֹת,
שתי מִצווֹת עשֵה ושֵש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שלֹא לאכֹל קדשים שנִפסלוּ ושהוּטל בהם מוּם .
ב)nbsp;שלֹא לאכֹל פִגוּל .
ג)nbsp;שלֹא יוֹתיר קדשים לאחר זמנן .
ד)nbsp;שלֹא יֹאכל נוֹתר .
ה)nbsp;שלֹא יֹאכל קדשים שנִטמאוּ .
ו)nbsp;שלֹא יֹאכל אדם שנִטמא את הקדשים .
ז)nbsp;לִשרֹף הנוֹתר .
ח)nbsp;לִשרֹף הטמֵא .
33
הִלכוֹת עבוֹדת יוֹם הכִפוּרים:
מִצות עשֵה אחת,
והיא שיעשה מעשֵה יוֹם הכִפוּרים כוּלוֹ על הסֵדר כמוֹ שכתוּב בפרשת 'אחרי מוֹת':
הקרבנוֹת והוִּדוּיין ושִלוּח השעיר וּשאר העבוֹדה .
34
הִלכוֹת מעילה:
יֵש בִכללן שלֹש מִצווֹת,
אחת מִצות עשֵה וּשתים מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;לשלֵם המוֹעֵל אשר חטא בתוֹספת חֹמש וקרבן,
וזה הוּא דין המוֹעֵל .
ב)nbsp;שלֹא לעבֹד בקדשים .
ג)nbsp;שלֹא לגֹז קדשים .
35
נִמצאוּ כל המִצווֹת הנִכללוֹת בסֵפר זה מֵאה ושלֹש,
מֵהם שבע וארבעים מִצווֹת עשֵה ושֵש וחמִשים מִצווֹת לֹא תעשה.
36
ט.סֵפר הקרבנוֹת
37
הִלכוֹתיו שֵש,
וזה הוּא סִדוּרן:
הִלכוֹת קרבן פסח,
הִלכוֹת חגיגה,
הִלכוֹת בכוֹרוֹת,
הִלכוֹת שגגוֹת,
הִלכוֹת מחוּסרי כפרה,
הִלכוֹת תמוּרה.
38
הִלכוֹת קרבן פסח:
יֵש בִכללן שֵש עשרֵה מִצווֹת,
ארבע מִצווֹת עשֵה וּשתים עשרֵה מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;לִשחֹט הפסח בִזמנוֹ .
ב)nbsp;שלֹא לִזבֹח אוֹתוֹ על החמֵץ .
ג)nbsp;שלֹא תלין אֵמוּריו .
ד)nbsp;לִשחֹט פסח שֵני .
ה)nbsp;לאכֹל בשר הפסח על מצה וּמרוֹר בלילי חמִשה עשר .
ו)nbsp;לאכֹל בשר פסח שֵני על מצה וּמרוֹר בלילי חמִשה עשר לחֹדש השֵני .
ז)nbsp;שלֹא יֹאכל נא וּמבוּשל .
ח)nbsp;שלֹא יוֹציא מִבשר הפסח חוּץ לחבוּרה .
ט)nbsp;שלֹא יֹאכל מִמנוּ משוּמד .
י)nbsp;שלֹא יאכיל מִמנוּ לתוֹשב אוֹ שכיר .
יא)nbsp;שלֹא יֹאכל מִמנוּ ערֵל .
יב)nbsp;שלֹא ישבֹר בוֹ עצם .
יג)nbsp;שלֹא ישבֹר עצם בפסח שֵני .
יד)nbsp;שלֹא ישאיר מִמנוּ לבֹקר .
טו)nbsp;שלֹא ישאיר מִפסח שֵני לבֹקר .
יו)nbsp;שלֹא ישאיר מִבשר חגיגת ארבעה עשר עד יוֹם שלישי .
39
הִלכוֹת חגיגה:
יֵש בִכללן שֵש מִצווֹת,
ארבע מִצווֹת עשֵה וּשתי מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להֵראוֹת פני יי .
ב)nbsp;לחֹג בִשלֹשה רגלים .
ג)nbsp;לִשמֹח ברגלים .
ד)nbsp;שלֹא יֵראה ריקם .
ה)nbsp;שלֹא יעזֹב לֵוי מִלשמחוֹ ולִתֵן לוֹ מתנוֹתיו ברגלים .
ו)nbsp;להקהיל את העם בחג הסוּכוֹת במוֹצאי שמִטה .
40
הִלכוֹת בכוֹרוֹת:
יֵש בִכללן חמֵש מִצווֹת,
שתי מִצווֹת עשֵה ושלֹש מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;להפריש בכוֹרוֹת .
ב)nbsp;שלֹא יֹאכל בכוֹר תמים חוּץ לירוּשלים .
ג)nbsp;שלֹא יפדה הבכוֹר .
ד)nbsp;להפריש מעשר בהֵמה .
ה)nbsp;שלֹא יגאל מעשר בהֵמה .
וכללתי המעשֵר עִם הבכוֹר,
לפי שמעשֵה שניהם אחד,
והכתוּב כללוֹ עִמוֹ,
שנאמר: "את דמם תִזרֹק" .
כך למדוּ מִפי השמוּעה,
שזה דם מעשֵר ודם בכוֹר.
41
הִלכוֹת שגגוֹת:
יֵש בִכללן חמֵש מִצווֹת עשֵה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שיקריב היחיד קרבן חטאת קבוּע על שִגגתוֹ .
ב)nbsp;שיקריב אשם מי שלֹא נוֹדע לוֹ אִם חטא אִם לֹא חטא עד שיִוּדע לוֹ ויביא חטאתוֹ,
וזה הוּא הנִקרא אשם תלוּי .
ג)nbsp;שיקריב החוֹטֵא אשם על עבֵרוֹת ידוּעוֹת,
וזה הוּא הנִקרא אשם ודאי .
ד)nbsp;שיקריב החוֹטֵא קרבן על עבֵרוֹת ידוּעוֹת:
אִם היה עשיר:
בהֵמה, ואִם היה עני:
עוֹף אוֹ עשירית האיפה,
וזה הוּא הנִקרא קרבן עוֹלה ויוֹרֵד .
ה)nbsp;שיקריבוּ הסנהדרין קרבן אִם טעוּ והוֹרוּ שלֹא כהלכה באחת מִן החמוּרוֹת .
42
הִלכוֹת מחוּסרי כפרה:
יֵש בִכללן ארבע מִצווֹת עשֵה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שתקריב הזבה כשתִטהר קרבן .
ב)nbsp;שתקריב היוֹלדת כשתִטהר קרבן .
ג)nbsp;שיקריב הזב כשיִטהר קרבן .
ד)nbsp;שיקריב מצֹרע כשיִטהר קרבן.
ואחר שיקריבוּ קרבנוֹתיהן:
תִגמֵר טהרתן .
43
הִלכוֹת תמוּרה:
יֵש בִכללן שלֹש מִצווֹת,
אחת מִצות עשֵה וּשתי מִצווֹת לֹא תעשה,
וזה הוּא פרטן:
א)nbsp;שלֹא ימיר .
ב)nbsp;שתִהיה התמוּרה קֹדש אִם הֵמיר .
ג)nbsp;שלֹא ישנה הקדשים מִקדוּשה לִקדוּשה .
44
נִמצאוּ כל המִצווֹת הנִכללוֹת בסֵפר זה תֵשע וּשלֹשים,
מֵהן עשרים מִצווֹת עשֵה וּתשע עשרֵה מִצווֹת לֹא תעשה.