1
מי שקִדֵש אחת מִשתי אחיוֹת ואין ידוּע אי זוֹ מֵהן קִדֵש,
וּמֵת, ולוֹ אח אחד חוֹלֵץ לִשתיהן כדי להתירן לאחֵרים.
היוּ לוֹ שני אחים אחד חוֹלֵץ לאחת מֵהן בתחִלה,
והשֵני מיבֵם לשניה על כל פנים:
אִם זוֹ היא שקִדֵש אחיו הרי יבֵם אוֹתה; ואִם אינה אֵשת אחיו הרי נשא אִשה מִשאר הנשים,
ואחוֹתה, שהיתה אֵשת אחיו,
כבר נחלצה.
:אבל לֹא ייבֵם האחת תחִלה,
שמא האחרת היא אֵשת אחיו,
ונִמצא שנשא קרוֹבת זקוּקתוֹ.
קדמוּ שני האחים וכנסוּ שתי היבמוֹת אין מוֹציאין מידם.
2
שנים שקִדשוּ שתי אחיוֹת,
זה אינוֹ יוֹדֵע אי זוֹ קִדֵש וזה אינוֹ יוֹדֵע אי זוֹ קִדֵש,
וּמֵתוּ שניהן:
לזה אח ולזה אח זה חוֹלֵץ לִשתיהן וזה חוֹלֵץ לִשתיהן; לזה אחד ולזה שנים היחידי חוֹלֵץ לִשתיהן בתחִלה,
והשנים, אחד חוֹלֵץ רִאשוֹן והשֵני מיבֵם.
ואִם קדמוּ וכנסוּ אין מוֹציאין מידם,
ואפִלוּ היוּ כֹהנים,
שהחליצה שחלץ היחידי מִספֵק חלץ,
והחלוּצה אסוּרה לכֹהֵן מִדִברי סוֹפרים,
וּבִספֵק חלוּצה לֹא גזרוּ.
3
היוּ לזה שני אחים ולזה שני אחים אחיו של זה חוֹלֵץ לאחת ואחיו של זה חוֹלֵץ לאחת,
ואחר כך האח השֵני של זה מיבֵם חלוּצתוֹ של זה והאח השֵני של זה מיבֵם חלוּצתוֹ של זה.
קדמוּ שני אחים וחלצוּ לִשתיהן לֹא ייבמוּ שני האחים האחֵרים,
אלא אחד חוֹלֵץ בתחִלה ואחד מיבֵם לשניה.
ואִם קדמוּ וכנסוּ אין מוֹציאין מידם.
4
האִשה שהיוּ לה בנים והיוּ לכלתה בנים,
ונִתעברה האִשה ונִתעברה כלתה,
וילדוּ שתיהן במחבוֹאה אחת ונִתערבוּ שני הילדים,
והִגדילוּ התערֹבת,
ונשאוּ נשים וּמֵתוּ,
כיצד הֵן נִתרוֹת? בני הכלה חוֹלצין לִשתיהן תחִלה ולֹא מיבמין,
שכל אחת מִשתיהן ספֵק שהיא אֵשת אחיו ותִהיה מוּתרת לוֹ ספֵק שהיא אֵשת אחי אביו והיא ערוה עליו.
אבל בני הזקֵנה אוֹ חוֹלצין אוֹ מיבמין,
שאִם היא זוֹ אֵשת אחיו הרי יבמה,
ואִם היא אֵשת בן אחיו מוּתרת היא לוֹ,
שכבר נחלצה.
5
מֵתוּ הבנים הידוּעין של זקֵנה ושל כלתה,
והרי בני התערֹבת קימין:
בני התערֹבת לִנשי בני הזקֵנה חוֹלצין ולֹא מיבמין,
שהיא ספֵק אֵשת אחי אביו,
שהיא ערוה עליו; ולִנשי בני הכלה אחד חוֹלֵץ בתחִלה ואחד מיבֵם על כל פנים:
אִם בן הכלה הוּא זה שחלץ תחִלה הרי חלץ אֵשת אחיו,
והשֵני מִן התערֹבת הוּא בן הזקֵנה,
וּמוּתר לוֹ לִשא אֵשת בן אחיו אחר שנחלצה מיבמה; ואִם זה שחלץ תחִלה הוּא בן הזקֵנה הרי חלץ לאֵשת בן אחיו ולֹא עשה כלוּם,
והשֵני מִן התערֹבת הוּא בן הכלה,
והרי יבֵם אֵשת אחיו.
6
מי שלֹא שהת אחר בעלה שלֹשה חדשים ונִשֵאת וילדה,
ואין ידוּע אִם בן תִשעה לרִאשוֹן אוֹ בן שִבעה לאחרוֹן,
והיוּ לה בנים מִן הרִאשוֹן וּמִן השֵני,
אִם מֵת זה הבֵן הספֵק בני הרִאשוֹן וּבני האחרוֹן חוֹלצין לאִשתוֹ ולֹא מיבמין,
שכל אחד מֵהם שיבֹא ליבֵם,
שמא אינוֹ אחיו מֵאביו והרי הוּא אחיו מֵאִמוֹ בודאי,
ואֵשת אחיו מֵאִמוֹ אסוּרה על האדם לעוֹלם מִשוּם ערוה.
וכֵן זה הבֵן הספֵק חוֹלֵץ לִנשוֹתיהן ולֹא מיבֵם.
7
היה בֵן לרִאשוֹן וּבֵן לשֵני שלֹא מֵאִשה זוֹ שנִשֵאת בתוֹך זמן,
וּמֵת אחד מֵהן הרי זה הבֵן הספֵק חוֹלֵץ לאֵשת זה שמֵת אוֹ מיבֵם,
שאִם אחיו מֵאביו הוּא הרי יבֵם את אִשתוֹ; ואִם אינוֹ אחיו מֵאביו הרי אין ביניהן אחוה כלל,
לפיכך מוּתר לוֹ לִשא את אִשתוֹ.
8
מֵת הבֵן הספֵק אחד מִשני הבנים הוּדאין חוֹלֵץ לאִשתוֹ תחִלה,
והשֵני מיבֵם על כל פנים:
אִם אחיו הוּא הרי יבֵם את אִשתוֹ; ואִם אינוֹ אחיו,
וּבן האב האחֵר הוּא הרי נחלצה מֵאחי בעלה.
9
מי שהלך בעלה לִמדינה אחרת ושמעה שמֵת,
ונִשֵאת, ואחר כך בא הבעל הרִאשוֹן,
וּמֵתוּ שניהן,
לזה אחים ולזה אחים אחיו של זה ואחיו של זה חוֹלצין ולֹא מיבמין.
10
חמֵש נשים שהיה לכל אחת מֵהן בֵן ידוּע,
ונִתעברוּ חמִשתן וילדוּ כוּלן כאחת במחבוֹאה אחת,
ונִתערבוּ הוּלדוֹת,
והִגדילוּ התערֹבת ונשאוּ נשים,
וּמֵתוּ החמִשה אנשים,
ונפלוּ חמֵש הנשים לִפני החמִשה הבנים הוּדאין,
שאין אחד מֵהן יוֹדֵע אי זוֹ היא אֵשת אחיו,
כיצד תקנתם? ארבעה מֵהם חוֹלצין לאחת תחִלה,
והחמישי ישא זוֹ שנחלצה ארבע חליצוֹת על כל פנים.
11
כיצד? אִם אֵשת אחיו היא הרי יבֵם אוֹתה; ואִם אינה אֵשת אחיו הרי היא אֵשת אח מֵהארבעה,
והרי חלצוּ לה ארבעתן תחִלה.
וכֵן השניה חוֹלצין לה ארבעה,
והאחד מִן הארבעה זה שנשא הרִאשוֹנה,
והחמישי ישאנה,
עד שנִמצאוּ הבנים החמִשה נשאוּ החמֵש הנשים אחר שנחלצה כל אחת מֵהן ארבע חליצוֹת.
12
וּלעוֹלם הִזהֵר בכל הספֵקוֹת בעִקרים אֵלוּ,
שכל מי שנִסתפֵק לך שמא בת חליצה היא לאיש זה אוֹ אינה צריכה לחליצה מִמנוּ אינה נִתרת להִנשֵא לזר עד שיחלֹץ לה אוֹתוֹ האיש.
וכל מי שנִסתפֵק לך שמא ביאתה אסוּרה על איש זה,
בין מִדִברי תוֹרה בין מִדִברי סוֹפרים אינה מִתיבמת לוֹ.
וכל שנחלצה חליצה מעוּלה אוֹ נִבעלה בעילה כשֵרה הוּתרה צרתה לזר.
13
ועל דרך זוֹ תבין ותוֹרה בכל הספֵקוֹת שאֵרעוּ לעִנין יבוּם וחליצה,
שהרי בֵארנוּ כל העִקרים שעליהם תִסמֹך ותֵדע מי הוּא שחוֹלֵץ וּמי הוּא שמיבֵם,
וּמי היא הפטוּרה מִן החליצה וּמִן היִבוּם וּמי היא הראוּיה ליבוּם.
:בריך רחמנא דסיען