1
אין נִפרעין מִן היוֹרשין אלא אִם כֵן היוּ גדוֹלים.
אבל יוֹרשין קטנים אין נִפרעין מֵהן שטר חוֹב.
2
אפִלוּ היה בוֹ כל תנאי שבעוֹלם לֹא יפרע בוֹ המלוה כלוּם עד שיגדילוּ היתוֹמים,
שמא יֵש להן ראיה ששוֹברין בה את השטר.
3
היתה המִלוה רִבית של גוֹי,
שהרי הרִבית אוֹכלת בנִכסיהן מעמידין להן אפִטרוֹפוֹס,
ונִזקקין בית דין לנִכסיהן,
וּמוֹכרין וּפוֹרעין החוֹב.
וכֵן אִשה שתבעה כתוּבתה,
בין אלמנה בין גרוּשה מעמידין להן אפִטרוֹפוֹס,
ונִזקקין, מִשוּם חֵן האִשה,
כדי שיִהיה לה כלוּם שתִנשֵא בוֹ לאחֵר.
:לפיכך, אִם קפצה האִשה ונִשֵאת,
ואחר כך באה לִתבֹע כתוּבתה מִנִכסי יתוֹמים אין נִזקקין לה עד שיגדילוּ היתוֹמים,
שהרי אין לה מזוֹנוֹת,
והרי נִשֵאת.
4
הוֹרוּ מִקצת גאוֹנים שאִם היוּ הנכסים כנגד הכתוּבה בִלבד אוֹ פחוּתין מִמנה,
שאין נִזקקין להן,
שהרי אין כאן זכוּת ליתוֹמים.
שלֹא אמרוּ נִזקקין לנִכסי יתוֹמים להִפרע מֵהן הכתוּבה אלא כדי שלֹא יפחתוּ הנכסים מִן המזוֹנוֹת.
וזֹאת, הוֹאיל והיא נוֹטלת הכֹל,
מה זכוּת יֵש ליתוֹמים הקטנים בדבר זה עד שנִזקקין להן? ולֹא חשוּ לחֵן האִשה.
5
צִוּה המוֹרישן ואמר:
'תנוּ מנה לִפלוֹני' אוֹ 'תנוּ שדה לִפלוֹני' נִזקקין,
אחר שמעמידין להן אפִטרוֹפוֹס לִטעֹן טענתן.
אמר: 'תנוּ מנה זה לִפלוֹני' אוֹ 'שדה זוֹ לִפלוֹני' נוֹתנין,
ואין צריכין להעמיד להן אפִטרוֹפוֹס.
6
נִמצֵאת קרקע שאינה שלהם,
אלא טען הטוֹעֵן שהיא גזֵל ביד מוֹרישם נִזקקין להן,
וּמעמידין להן אפִטרוֹפוֹס לִטעֹן ולדוּן.
ואִם נִמצֵאת גזוּלה מחזירין אוֹתה לִבעליה.
:וכֵן קטן שתקף בעבדיו וירד לתוֹך שדֵה חבֵרוֹ וּכבשה אין אוֹמרין:
נמתין לוֹ עד שיגדיל,
אלא מוֹציאין אוֹתה מידוֹ.
ולִכשיגדיל אִם יֵש לוֹ עֵדים,
יביא עֵדיו.
7
קרקע שהיא בחזקת קטנים,
וּבא אחֵר וטען שהיא לקוּחה לוֹ מִמוֹרישם,
ויֵש לוֹ עֵדים שהחזיק בה ואכלה שני חזקה בחיי אביהן אין מוֹציאין אוֹתה מידם עד שיגדילוּ,
שאין מקבלין עֵדים שלֹא בִפני בעל דין,
והקטן כאִלוּ אינוֹ עוֹמֵד כאן הוּא חשוּב.
אבל אִם הוֹציא שטר שהיא לקוּחה בידוֹ הרי זה מקיֵם את השטר,
וּמוֹציאין אוֹתה מידם אחר שמעמידין להן אפִטרוֹפוֹס.
8
כשנִזקקין בית דין לנִכסי יתוֹמים לִמכֹר,
שמין את הקרקע ואחר כך מוֹכרין.
וּמכריזין עליה שלֹשים יוֹם רצוּפין,
אוֹ שִשים יוֹם שֵני וחמישי,
וּמכריזין בבֹקר וּבערב בִשעת הכנסת פוֹעלין וּבִשעת הוֹצאת הפוֹעלים.
וכל מי שרוֹצה לִקנוֹת יוֹליך הפוֹעלים לבקֵר לוֹ.
:וּבעֵת שמכריזין,
מצימין את השדה בִמצריה,
וּמוֹדיעין כמה היא יפה וּבכמה היא שוּמה,
וּמִפני מה רוֹצים למכרה,
אִם להגבוֹת לבעל חוֹב אוֹ לִכתוּבת אִשה; לפי שיֵש מי שרוֹצה לִתֵן לבעל חוֹב ויֵש שרוֹצה להגבוֹת לאִשה.
9
כשכוֹתבין האדרכתא על נִכסי יתוֹמין,
בין גדוֹלים בין קטנים כוֹתבין בה:
'והִכרנוּ שהנכסים האֵלוּ הֵן של פלוֹני המֵת'.
ואִם לֹא כתבוּ כך הרי האדרכתא פסוּלה,
ואין אוֹכלין בה פֵרוֹת אפִלוּ מֵאחר ששלמוּ ההכרזוֹת.
10
בית דין שמכרוּ שלֹא בהכרזה נעשוּ כמי שטעה בִדבר מִשנה,
וחוֹזרין וּמוֹכרין בהכרזה.
וּבית דין שמכרוּ האחריוּת על היתוֹמים.
11
וּבית דין שהִכריזוּ כראוּי וּבדקוּ יפה יפה ודִקדקוּ בשוּמה,
אף על פי שטעוּ וּמכרוּ שוה מנה במאתים אוֹ מאתים במנה הרי מִכרן קים.
:אבל אִם לֹא בדקוּ בשוּמה ולֹא כתבוּ אִגרת בִקֹרת,
שהיא דִקדוּק השוּמה וההכרזה,
וטעוּ והוֹתירוּ שתוּת אוֹ פחתוּ שתוּת מִכרן בטֵל; פחוֹת מִשתוּת מִכרן קים.
:וכֵן אִם מכרוּ הקרקע בעֵת שאינן צריכין להכריז עליה,
וטעוּ וּפחתוּ שתוּת אוֹ הוֹתירוּ שתוּת מִכרן בטֵל,
אף על פי שהִכריזוּ; פחוֹת מִשתוּת מִכרן קים,
אף על פי שלֹא הִכריזוּ,
שאין צריכין הכרזה באוֹתה העֵת.
:וזוֹ היא העֵת שאין צריכין הכרזה:
בעֵת שיִמכרוּ קרקע לִקבוּרה אוֹ לִמזוֹן האִשה והבנוֹת אוֹ לִתֵן מנת המלך אין צריכין הכרזה,
לפי שהדבר נחוּץ.
:וכֵן בית דין שמכרוּ דברים שאינן צריכין הכרזה,
וטעוּ בִשתוּת מִכרן בטֵל; פחוֹת מִשתוּת מִכרן קים.
ואֵלוּ הֵן הדברים שאין מכריזין עליהן:
העבדים, והשטרוֹת,
והמִטלטלין.:העבדים שמא ישמעוּ ויברחוּ,
והשטרוֹת והמִטלטלין שמא יגנבוּ.
לפיכך שמין אוֹתן בבית דין וּמוֹכרין אוֹתן מיד.
ואִם היה השוּק קרוֹב למדינה מוֹליכין אוֹתן לשוּק.