1
כשֵם שמוּתר למוֹכֵר לִפסֹק על שער שבשוּק,
כך מוּתר לִלוֹת סתם הפֵרוֹת וּפוֹרעין אוֹתם סתם,
בלֹא קביעת זמן,
על שער שבשוּק.
:כיצד? היה השער קבוּע וידוּע לִשניהן,
ולוה מֵחבֵרוֹ עשר סאין חיב להחזיר לוֹ עשר סאין,
אף על פי שהוּקרוּ החִטין,
שהרי כשלוה מִמנוּ היה השער ידוּע,
ואִלוּ רצה היה קוֹנה וּמחזיר לוֹ,
שהרי לֹא קבע לוֹ זמן.
2
היה לוֹ מֵאוֹתוֹ המין שלוה הרי זה מוּתר לִלוֹת סתם בלֹא קביעת זמן,
וּפוֹרֵע סתם,
אף על פי שעדין לֹא יצא השער.
ואפִלוּ היתה לוֹ סאה אחת לֹוה עליה כמה סאין,
היתה לוֹ טִפה אחת של שמן אוֹ יין לֹוה עליה כמה גרבי יין ושמן.
:לֹא היה לוֹ מֵאוֹתוֹ המין כלוּם,
ולֹא נִקבע שער השוּק עדין אוֹ שלֹא ידעוּ בשער שבשוּק הרי זה אסוּר לִלוֹת סאה בִסאה.
וכֵן בִשאר הפֵרוֹת לֹא ילוה אוֹתן עד שיעשה אוֹתן דמים.
ואִם לוה ולֹא עשה אוֹתן דמים,
והוּזלוּ מחזיר לוֹ פֵרוֹת כמִדה שלוה מִמנוּ אוֹ במִשקל.
ואִם הוּקרוּ נוֹטֵל דמים שהיוּ שוין בִשעת ההלואה.
:אף על פי שיֵש לוֹ מֵאוֹתוֹ המין אוֹ שהיה השער קבוּע בשוּק הרי זה אסוּר לִלוֹת פֵרוֹת בפֵרוֹת עד זמן קבוּע,
אלא לֹוה סתם וּפוֹרֵע באי זה זמן שיִפרע.
3
לֹא יֹאמר אדם לחבֵרוֹ:
'הלוֵני כוֹר חִטין ואני מחזיר לך כוֹר לגֹרן'.
אבל אוֹמֵר לוֹ:
'הלוֵני עד שיבֹא בני' אוֹ 'עד שאמצא המפתֵח'.
4
לוה פֵרוֹת עד זמן קבוּע:
אִם הוּזלוּ מחזיר לוֹ פֵרוֹת בזמן שקבע; ואִם הוּקרוּ נוֹתֵן לוֹ דמים שהיוּ שוין בִשעת ההלואה.
5
מלוה אדם את אריסיו חִטין בחִטין לזרע,
בין קֹדם שיֵרֵד העריס לשדה בין אחר שירד.
במה דברים אמוּרים? במקוֹם שנהגוּ שיִתֵן האריס את הזרע,
שהרי ביד בעל הקרקע לסלקוֹ כל זמן שלֹא נתן.
אבל במקוֹם שדרך בעל הקרקע לִתֵן את הזרע,
אִם עדין לֹא ירד העריס הרי זה מוּתר להלוֹתוֹ חִטין בחִטין,
שעדין יֵש לוֹ לסלקוֹ.
:נִמצא, בעֵת שיֵרֵד לשדה יֵרֵד על דעת שיחזיר חִטים שהִלוהוּ.
אבל אחר שירד לשדה,
הוֹאיל ואינוֹ יכוֹל לסלקוֹ הרי הוּא ככל אדם,
ואסוּר להלוֹתוֹ חִטין בחִטין לזרע,
אבל מלוֵהוּ סתם על שער שבשוּק.
6
מי שהיה נוֹשה בחבֵרוֹ מעוֹת,
ואמר לוֹ:
'תֵן לי את מעוֹתי,
שאני רוֹצה לִקח בהן חִטים',
אמר לוֹ:
'צֵא ועשֵה אוֹתן עלי כשער של עכשיו,
ויהיה לך אצלי חִטין בהלואה':
אִם יֵש לוֹ חִטין כשִעוּר מעוֹתיו מוּתר; ואִם אין לוֹ אוֹתוֹ המין הרי זה אסוּר,
שלֹא אמרוּ חכמים שמוּתר לִפסֹק על שער שבשוּק אף על פי שאין לוֹ כלוּם מֵאוֹתוֹ המין,
אלא בנוֹתֵן מעוֹתיו לִקנוֹת בהן; אבל הרוֹצה להעמיד הלואתוֹ על גב הפֵרוֹת אסוּר,
עד שיִהיוּ לוֹ פֵרוֹת.
:היוּ ללֹוה חִטין,
ועשה הלואתוֹ עליו חִטין,
וּבא אחר זמן ואמר לוֹ:
'תֵן לי חִטי,
שאני רוֹצה למכרן ולִקח בִדמיהן יין',
אמר לוֹ:
'צֵא ועשֵה אוֹתן עלי יין כשער שבשוּק עתה':
אִם יֵש לוֹ יין הרי זה מוּתר,
ונעשת הלואתוֹ אצלוֹ יין; ואִם אין לוֹ יין אסוּר.
:הרי שלֹא היה לוֹ,
ועבר והחזיר ההלואה פֵרוֹת,
אף על פי שקנה פֵרוֹת אחר כך אינוֹ חיב לִתֵן לוֹ פֵרוֹת,
אלא נוֹתֵן לוֹ מעוֹת שהִלוהוּ.