1
בהֵמה מעוּברת שהִזיקה גוֹבה חצי נזק מִמנה וּמִוּלדה,
מִפני שהוּא מִגוּפה.
אבל תרנגֹלת שהִזיקה אינוֹ גוֹבה מִביצתה,
מִפני שהביצה אינה מִגוּף העוֹף,
אלא מוּבדלת וּמוּפרשת מִמנוּ.
2
מעוּברת שנגחה,
ונִמצא ולדה בצִדה,
ואין ידוּע אִם עד שלֹא נגחה ילדה אוֹ אחר שנגחה ילדה משלֵם חצי נזק מִן הפרה,
ואינוֹ גוֹבה מִן הוּלד כלוּם,
עד שיביא ראיה שבשעה שנגחה מעוּברת היתה,
שהמוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
3
שוֹר שנגח פרה מעוּברת,
ונִמצא עוּברה נוֹפֵל בצִדה,
ואין ידוּע אִם עד שלֹא נגחה הִפילה אוֹ מֵחמת הנגיחה הִפילה משלֵם נזק הפרה ואינוֹ משלֵם נזק הוּלד,
שהמוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
4
נגח פרה מעוּברת והִפילה אין שמין פחת הפרה בִפני עצמה וּפחת הוּלד בִפני עצמוֹ,
אלא שמין כמה היתה הפרה שוה כשהיתה מעוּברת וּבריאה וכמה היא שוה עתה היא והנֵפל שלה,
וּמשלֵם הפחת,
אוֹ חציוֹ אִם היה תם.
5
היתה הפרה לאחד והוּלד לאחד הרי פחת השוּמן שפחת גוּף הפרה לבעל הפרה,
וּפחת הנפח חוֹלקין אוֹתוֹ בעל הפרה עִם בעל הוּלד,
והנֵפל של בעל הוּלד.
6
שוֹר שהיה רוֹדֵף אחר שוֹר אחֵר והוּזק,
הנִזק אוֹמֵר:
שוֹרך הִזיק,
וזה אוֹמֵר:
איני יוֹדֵע,
שמא בסלע לקה המוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה,
ואף על פי שהנִזק אוֹמֵר:
אני יוֹדֵע בודאי וזה אוֹמֵר:
איני יוֹדֵע.
:טען הנִזק ואמר:
ודאי אתה יוֹדֵע ששוֹרך הִזיק הרי זה נִשבע הסֵת שאינוֹ יוֹדֵע,
אִם היה מוּעד; אבל אִם היה תם פטוּר אף מִשבוּעת הסֵת,
שאפִלוּ הוֹדה מֵעצמוֹ פטוּר,
שחצי הנזק קנס הוּא,
וּמוֹדה בִקנס פטוּר.
7
היוּ שנים רוֹדפין אחר אחד,
והרי עֵדים שאחד מֵהן הִזיק ואין העֵדים יוֹדעים אי זה הוּא מִשניהן,
זה אוֹמֵר:
שוֹרך הִזיק,
וזה אוֹמֵר:
שוֹרך הִזיק שניהן פטוּרין.
ואִם היוּ שניהן של איש אחד חיב לשלֵם מִגוּף הפחוּת שבִשניהם,
ואִם היוּ מוּעדין משלֵם נזק שלֵם מִנכסיו.
8
במה דברים אמוּרים? בששני השורים עוֹמדין.
אבל אִם מֵת אחד מֵהן אוֹ אבד,
והיה אחד מֵהן תם,
אף על פי שהֵן של איש אחד פטוּר,
שהרי אוֹמֵר לוֹ:
הבֵא ראיה שזה העוֹמֵד הוּא שהִזיק ואשלֵם לך.
9
היוּ שני השורים הרוֹדפים אחד גדוֹל ואחד קטן,
הנִזק אוֹמֵר:
גדוֹל הִזיק,
והמזיק אוֹמֵר:
קטן הִזיק; היה אחד תם ואחד מוּעד,
הנִזק אוֹמֵר:
מוּעד הִזיק,
והמזיק אוֹמֵר:
תם הִזיק המוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
10
לֹא היתה שם ראיה ברוּרה שזה הִזיק,
אלא עֵדים מעידים שאחד מִשני אֵלוּ הִזיק משלֵם המזיק כמוֹ שאמר.
ואִם טען הנִזק שאתה יוֹדֵע ודאי שזה הִזיק בפניך הרי המזיק נִשבע שבוּעת התוֹרה וּמשלֵם כמוֹ שהוֹדה,
שהרי הוֹדה במִקצת.
11
היוּ הנִזקין שנים,
אחד גדוֹל ואחד קטן,
והמזיקין שנים,
אחד גדוֹל ואחד קטן,
הנִזק אוֹמֵר:
גדוֹל הִזיק את הגדוֹל וקטן את הקטן,
והמזיק אוֹמֵר:
לֹא כי,
אלא קטן הִזיק את הגדוֹל וגדוֹל הִזיק את הקטן; אוֹ שהיה אחד תם ואחד מוּעד,
הנִזק אוֹמֵר:
מוּעד הִזיק את הגדוֹל ותם הִזיק את הקטן,
והמזיק אוֹמֵר:
תם הִזיק את הגדוֹל וּמוּעד את הקטן המוֹציא מֵחבֵרוֹ עליו הראיה.
:לֹא היתה שם ראיה ברוּרה המזיק פטוּר.
למה זה דוֹמה? לטוֹעֵן את חבֵרוֹ חִטים והוֹדה לוֹ בִשעוֹרים,
שהוּא נִשבע הסֵת ונִפטר אף מִדמי שעוֹרים,
כמוֹ שיִתבאֵר בהִלכוֹת טוֹעֵן.
ואִם תפס הנִזק הרי זה מִשתלֵם לקטן מִן הגדוֹל ולגדוֹל מִן הקטן,
כמוֹ שהוֹדה המזיק.
אבל אִם לֹא תפס אין מוֹציאין מִן המזיק כלוּם.
12
שוֹר שנגח,
וחזר ונגח שוֹר אחֵר הרי הנִזק הרִאשוֹן והבעלים כשוּתפין בוֹ.
כיצד? שוֹר שוה מאתים שנגח שוֹר אחֵר שוה מאתים,
ואין הנבֵלה יפה כלוּם הנִזק נוֹטֵל מֵאה וּבעל השוֹר מֵאה.
חזר ונגח שוֹר אחֵר שוה מאתים,
ואין הנבֵלה יפה כלוּם האחרוֹן נוֹטֵל מֵאה,
והנִזק שלפניו עִם הבעלים נוֹטלין חמִשים חמִשים.
:חזר ונגח שוֹר אחֵר שוה מאתים,
ואין הנבֵלה יפה כלוּם האחרוֹן נוֹטֵל מֵאה,
והנִזק שלפניו חמִשים,
והנִזק הרִאשוֹן עִם הבעלים נוֹטלין חמִשה ועשרים חמִשה ועשרים.
וכֵן על דרך זוֹ חוֹלקין והוֹלכין.
13
נִזק שתפס הבהֵמה שהִזיקה לִגבוֹת חצי נִזקוֹ מִגוּפה,
נעשה עליה שוֹמֵר שכר לִנזקיה,
ואִם יצאת והִזיקה הנִזק הרִאשוֹן חיב בִנזקיה,
והבעלים פטוּרין.
כיצד? שוֹר שוה מאתים שנגח והִפסיד מאתים,
וּתפסוֹ הנִזק לִגבוֹת מִמנוּ מֵאה,
וחזר ונגח והִפסיד במֵאה וארבעים הרי זה הנִזק האחרוֹן מִשתלֵם שִבעים,
והנִזק הרִאשוֹן שתפסוֹ מִשתלֵם מוֹתר נִזקוֹ והוּא שלֹשים,
והבעלים מֵאה.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
14
שני שורים תמין שחבלוּ זה בזה משלמין במוֹתר חצי נזק.
שניהן מוּעדין,
אוֹ מוּעד ואדם שחבלוּ זה בזה משלמין במוֹתר נזק שלֵם.
אחד תם ואחד מוּעד:
מוּעד בתם משלֵם במוֹתר נזק שלֵם; ותם במוּעד משלֵם במוֹתר חצי נזק.
:כיצד? שוֹר תם שהִפסיד בשוֹר תם אחֵר שוה מֵאה,
וחזר זה האחרוֹן והִפסיד ברִאשוֹן שוה ארבעים הרי בעל הרִאשוֹן משלֵם לבעל האחרוֹן שלֹשים.
היוּ שניהן מוּעדין בעל הרִאשוֹן משלֵם שִשים.
הרִאשוֹן מוּעד והאחרוֹן תם בעל הרִאשוֹן משלֵם שמוֹנים.
הרִאשוֹן תם והאחרוֹן מוּעד בעל הרִאשוֹן משלֵם עשרה.