1
אי זה הוּא מוּעד? כל שהֵעידוּ בוֹ שלֹשה ימים.
אבל אִם נגח ביוֹם אחד אוֹ נשך אוֹ רבץ אוֹ בעט אוֹ נגף,
אפִלוּ מֵאה פעמים אין זה מוּעד.
הֵעידוּ בוֹ שלֹשה כִתי עֵדים ביוֹם אחד הרי זה ספֵק אִם הוּעד אוֹ לֹא הוּעד.
2
אין העדה אלא בִפני הבעלים וּבִפני בית דין,
שנאמר: "והוּעד בִבעליו ולֹא ישמרנוּ" ואין העדה אלא בבית דין.
3
שוֹר של חֵרֵש שוֹטה וקטן וּמי שהוּא בִמדינת הים שנגחוּ פטוּרין,
אבל בית דין מעמידין להם אפִטרוֹפין,
וּמעידין בהן בִפני האפִטרוֹפין.
4
הִזיקוּ אחר שהוּעדוּ בִפני אפִטרוֹפין:
אִם עדין הוּא תם משלֵם חצי נזק מִגוּפוֹ; ואִם הוּעד בוֹ שלֹשה ימים ואחר כך הִזיק משלֵם נזק שלֵם מִן היפה שבנִכסי האפִטרוֹפין,
ולִכשיִגדלוּ היתוֹמים יעשוּ דין עִם האפִטרוֹפין וישלמוּ להן.
5
שורים שמשחקין בהן וּמלמדין אוֹתן שיגיחוּ זה את זה אינן מוּעדין לזה,
ואפִלוּ הֵמיתוּ את האדם אינן חיבין מיתה,
שנאמר: "כי יגח" לֹא שיגיחוּהוּ.
6
שוֹר שהוּעד,
ונִמכר אוֹ נִתן במתנה חזר לתמוּתוֹ,
שהרשוּת שנִשתנת משנה דינוֹ.
אבל אִם הִשאילוֹ אוֹ מסרוֹ לשוֹמֵר הרי הוּא בחזקתוֹ.
וכֵן שוֹר שהוּעד בִפני אפִטרוֹפין,
ונִתפקח החֵרֵש ונִשתפה השוֹטה והִגדיל הקטן,
אף על פי שבטל האפִטרוֹפוֹס הרי הֵן מוּעדין בחזקתן,
שהרי בִרשוּת בעליהן הֵן.
7
בהֵמה שהוּעדה וחזרה בה מִדבר שהוּעדה לוֹ חזרה לתמוּתה.
כיצד? שוֹר שהוּעד לִגח,
וחזר שלֹא לִגח,
אף על פי שהוּא נוֹגֵף הרי זה תם לִנגיחה.
וּמֵאימתי היא חזרתוֹ? עד שיִהיוּ התינוֹקוֹת ממשמשין בוֹ ואינוֹ נוֹגֵח.
וכֵן בִשאר הדברים שהוּעד להן,
עד שימשמשוּ בוֹ ולֹא יהיה עוֹשה אוֹתן.
8
שוֹר שהוּא מוּעד למינוֹ הרי זה אינוֹ מוּעד לשאינוֹ מינוֹ.
הוּעד לאדם אינוֹ מוּעד לבהֵמה.
הוּעד לִקטנים אינוֹ מוּעד לִגדוֹלים.
לפיכך אִם הִזיק את מין שהוּא מוּעד לוֹ משלֵם נזק שלֵם,
ואִם הִזיק לִשאר המינין משלֵם חצי נזק.
:היה מוּעד לשבתוֹת אינוֹ מוּעד לימוֹת החוֹל; ואִם הִזיק בשבתוֹת משלֵם נזק שלֵם,
וּבימוֹת החוֹל משלֵם חצי נזק.
וּמֵאימתי היא חזרתוֹ? מִשיִהיוּ התינוֹקוֹת ממשמשין בוֹ ביוֹם שהוּא מוּעד לוֹ ולֹא יהיה מזיק נזק שהוּעד לוֹ.
9
נגח שוֹר היוֹם,
וחמוֹר למחר,
וגמל ביוֹם שלישי נעשה מוּעד לכֹל.
ראה שוֹר היוֹם וּנגחוֹ,
וּלמחר ראה שוֹר ולֹא נגחוֹ,
וּביוֹם שלישי ראה שוֹר וּנגחוֹ,
וּברביעי ראה שוֹר ולֹא נגחוֹ,
וּבחמישי ראה שוֹר וּנגחוֹ,
וּבשִשי ראה שוֹר ולֹא נגחוֹ נעשה מוּעד לסֵרוּגין לִשורים.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
10
ראה שוֹר היוֹם וּנגחוֹ,
וּלמחר ראה חמוֹר ולֹא נגחוֹ,
וּבשלישי ראה סוּס וּנגחוֹ,
וּברביעי ראה גמל ולֹא נגחוֹ,
וּבחמישי ראה פרד וּנגחוֹ,
וּבשִשי ראה ערוֹד ולֹא נגחוֹ נעשה מוּעד לסֵרוּגין לכֹל,
ואִם נגח ביוֹם שהוּא מוּעד לוֹ אחד מִשלֹשת המינין שנגח בסֵרוּגין הרי זה מוּעד.
11
נגח בחמִשה עשר לחֹדש זה,
וּבשִשה עשר לחֹדש שֵני,
וּבשִבעה עשר לחֹדש שלישי אינוֹ מוּעד עד שישלֵש בדִלוּג.
שמע קוֹל שוֹפר ונגח,
קוֹל שוֹפר ונגח,
קוֹל שוֹפר ונגח נעשה מוּעד לשוֹפרוֹת.
וכֵן כל כיוֹצֵא בזה.
12
נגח שלֹשה שורים בִשלֹשה ימים זה אחר זה,
וּברביעי נגח חמוֹר וּבחמישי נגח גמל,
אוֹ שנגח חמוֹר וגמל בתחִלה בִשני ימים זה אחר זה ואחר כך נגח שלֹשה שורים זה אחר זה הרי זה ספֵק אִם הוּא מוּעד לִשורים בִלבד אוֹ לִשלֹשת המינין הוּא מוּעד.
:וכֵן אִם נגח בשלֹש שבתוֹת זוֹ אחר זוֹ וּבאחד בשבת וּבשֵני בשבת,
אוֹ שנגח בחמישי בשבת וּבערב שבת וּביוֹם השבת וּבִשתי שבתוֹת הבאוֹת אחריה הרי זה ספֵק אִם הוּא מוּעד לשבתוֹת בִלבד אוֹ לִשלֹשת הימים ששנים מֵהן חֹל.
13
וכל אֵלוּ הספֵקוֹת וכיוֹצֵא בהן אין מחיבין בהן את המזיק אלא חצי נזק; ואִם תפש הנִזק נזק שלֵם אין מוֹציאין מידוֹ.