1
אחד אבוֹת נזקין ואחד התוֹלדוֹת:
אִם היה האב מוּעד תוֹלדתוֹ מוּעדת; ואִם היה תם תוֹלדתוֹ כמוֹהוּ.
:וכל אבוֹת נזקין וכל תוֹלדוֹתיהן מוּעדין מִתחִלתן הֵן,
חוּץ מִקרן ותוֹלדוֹתיו,
שהֵן מִתחִלה תמין עד שיוּעדוּ,
כמוֹ שבֵארנוּ.
2
כל תוֹלדה כאב שלה,
חוּץ מִצרוֹרוֹת המנתזוֹת מִתחת רגלי הבהֵמה בִשעת הִלוּכה,
שאף על פי שתוֹלדוֹת הרגל הֵן,
וּפטוּר עליהן בִרשוּת הרבים כרגל,
ואִם הִזיקוּ בִרשוּת הנִזק משלֵם מִן היפה שבִנכסיו כרגל שהיא אב אף על פי כֵן אינוֹ משלֵם אלא חצי נזק.
3
כיצד? בהֵמה שנִכנסה לחצר הנִזק,
והלכה והיוּ צרוֹרוֹת מנתזין מִתחת רגליה ושִברוּ את הכֵלים משלֵם חצי נזק מִן היפה שבִנכסיו.
ודבר זה הלכה מִפי הקבלה הוּא.
4
וכֵן אִם היתה מהלכת בִרשוּת הרבים,
ונִתזוּ צרוֹרוֹת מִתחת רגליה לִרשוּת הנִזק ושִברוּ את הכֵלים משלֵם חצי נזק.
דרסה על הכלי בִרשוּת הנִזק ושִברתוּ,
ונפל על כלי אחֵר ושִברוֹ על הרִאשוֹן משלֵם נזק שלֵם,
ועל האחרוֹן חצי נזק.
5
היתה מהלכת בִרשוּת הרבים,
וּבעטה והִתיזה צרוֹרוֹת והִזיקוּ בִרשוּת הרבים פטוּר.
ואִם תפש הנִזק רביע נזק אין מוֹציאין מידוֹ,
שהדבר ספֵק הוּא,
שמא שִנוּי הוּא ואינוֹ תוֹלדת רגל,
שהרי בעטה.
6
בעטה בארץ בִרשוּת הנִזק,
והִתיזה צרוֹרוֹת מֵחמת הבעיטה והִזיקוּ שם חיב לשלֵם רביע נזק,
שזה שִנוּי הוּא בהתזת הצרוֹרוֹת; ואִם תפש הנִזק חצי נזק אין מוֹציאין מידוֹ.
ואפִלוּ היתה מהלכת במקוֹם שאי אפשר לה שלֹא תתיז,
וּבעטה והִתיזה משלֵם רביע נזק; ואִם תפש הנִזק חצי נזק אין מוֹציאין מידוֹ.
7
כל המשלֵם נזק שלֵם הרי התשלוּמין ממוֹן,
והוּא חיב לשלמוֹ כמי שלוה מֵחבֵרוֹ ממוֹן,
שהוּא חיב לשלמוֹ.
וכל המשלֵם חצי נזק הרי התשלוּמין קנס,
חוּץ מֵחצי נזק של צרוֹרוֹת,
שהיא הלכה,
כמוֹ שבֵארנוּ.
8
זה הכלל:
כל המשלֵם מה שהִזיק הרי זה ממוֹן; וכל המשלֵם יתֵר אוֹ פחוֹת,
כגוֹן תשלוּמי כפל אוֹ חצי נזק הרי היתֵר על הקרן אוֹ הפחוּת קנס.
ואין חיבין קנס אלא על פי עֵדים,
אבל המוֹדה בכל קנס מִן הקנסוֹת פטוּר.
9
תרנגוֹל שהוֹשיט רֹאשוֹ לאויר כלי זכוּכית ותקע בוֹ ושִברוֹ:
אִם היוּ בתוֹכוֹ תבלין וכיוֹצֵא בהן שהוֹשיט רֹאשוֹ כדי לאכלן משלֵם חצי נזק כחצי נזק צרוֹרוֹת,
שכֵן הוּא דרכוֹ; ואִם היה הכלי ריקן הרי זה משוּנה,
וּמשלֵם חצי נזק ככל הקנסוֹת.
10
וכֵן סוּס שצנף וחמוֹר שנער ושבר את הכֵלים משלֵם חצי נזק.
:התרנגוֹלין מוּעדין להלֵך כדרכן וּלשבֵר.
היה חוּט אוֹ רצוּעה קשוּר ברגליהן,
ונִסתבֵך כלי באוֹתוֹ החוּט ונִתגלגֵל ונִשבר משלֵם חצי נזק.
במה דברים אמוּרים? בשקשרוֹ אדם.
אבל אִם נִקשר על רגליהם מֵאיליו בעל התרנגוֹלין פטוּר.
ואִם היה לחוּט בעלים ולֹא היה החוּט הפקֵר בעל החוּט חיב חצי נזק,
שהרי הוּא כבוֹר המִתגלגֵל.
11
הִצניע בעל החוּט את החוּט,
וחִדסוּ התרנגוֹלין עליו והוֹציאוּהוּ ונִקשר ברגליהן ושִברוּ בוֹ את הכֵלים אף בעל החוּט פטוּר,
שהרי אנוּס הוּא.
12
תרנגוֹלין שהיוּ מפרחין מִמקוֹם למקוֹם ושִברוּ את הכֵלים:
אִם בכנפיהם שִברוּ משלֵם נזק שלֵם; ואִם ברוּח שבכנפיהם משלֵם חצי נזק.
13
היוּ מחדסין על גבי עִסה אוֹ על גבי פֵרוֹת,
וטִנפוּ אוֹ נִקרוּ משלמין נזק שלֵם; הִזיקוּ בעפר אוֹ בִצרוֹרוֹת שהעלוּ בפיהם וּברגליהם משלמין חצי נזק.
14
היוּ מחטטין,
ונִפסק החבל ונִשבר הדלי משלמין נזק שלֵם; והוּא שנִתגלגֵל הדלי מֵחמתן עד שנפל ונִשבר.
ואִם היה על החבל אֹכל,
וּבעֵת אכילתן פסקוּהוּ משלֵם גם על החבל נזק שלֵם.
15
הכלב והגדי שקפצוּ מֵרֹאש הגג מִמעלה למטה ושִברוּ את הכֵלים משלמין נזק שלֵם,
מִפני שהֵן מוּעדין לדבר זה.
וכֵן אִם נפלוּ והִזיקוּ,
שעליתן לרֹאש הגג פשיעה,
ואף על פי שנפילתן אֹנס,
וכל שתחִלתוֹ בִפשיעה וסוֹפוֹ באֹנס חיב.
16
קפצוּ מִמטה למעלה משלמין חצי נזק; והוּא שנִתלה הגדי ונִסרך,
וקפץ הכלב.
אבל אִם נִסרך הכלב ודִלֵג הגדי,
בין מִמעלה למטה בין מִמטה למעלה חיבין נזק שלֵם.
וכֵן תרנגוֹל שדִלֵג,
בין מִמעלה למטה בין מִמטה למעלה משלֵם נזק שלֵם.
17
כלב שנטל את החררה והלך לוֹ לגדיש:
אִם הִניחה בגדיש ואכל את החלה והִדליק את הגדיש על החלה ועל מקוֹם החררה משלֵם נזק שלֵם,
ועל שאר הגדיש חצי נזק.
ואִם היה מגרֵר את החלה על הגדיש והוֹלֵך ושוֹרֵף משלֵם על החררה נזק שלֵם,
ועל מקוֹם הגחלת חצי נזק,
ועל שאר הגדיש פטוּר.
18
במה דברים אמוּרים? בששמר בעל הגחלת את אִשוֹ וסתם הדלת,
וּבא הכלב וחתר ונטל את החררה מֵעל האֵש.
אבל אִם לֹא שמר אִשוֹ בעל האֵש חיב על שרֵפת הגדיש,
וּבעל הכלב חיב על אכילת החררה ועל מקוֹמה.
19
המשסה כלבוֹ של חבֵרוֹ באחֵר פטוּר מִדיני אדם וחיב בדיני שמים,
וּבעל הכלב חיב חצי נזק,
שכיון שהוּא יוֹדֵע שאִם עֵררוּ את כלבוֹ להזיק,
נוֹשֵך, לֹא היה לוֹ להניחוֹ.
ואִם שִסהוּ בעצמוֹ בעל הכלב פטוּר,
שכל המשנה וּבא אחֵר ושִנה בוֹ,
פטוּר.
20
שתי פרוֹת בִרשוּת הרבים,
אחת רבוּצה ואחת מהלכת,
וּבעטה מהלכת ברבוּצה חיב חצי נזק,
שאף על פי שדרכה להלֵך עליה,
אין דרכה לִבעֹט בה.