1
המלך המשיח עתיד לעמֹד וּלהחזיר מלכוּת בית דוִד לישנה,
הממשלה הרִאשוֹנה,
וּבוֹנה המִקדש,
וּמקבֵץ נִדחי ישראֵל,
וחוֹזרין כל המִשפטים בימיו כשהיוּ מִקֹדם:
מקריבין קרבנוֹת,
ועוֹשין שמִטים ויוֹבלוֹת,
ככל מִצותן האמוּרה בתוֹרה.
:וכל מי שאינוֹ מאמין בוֹ,
אוֹ מי שאינוֹ מחכה לביאתוֹ לֹא בִשאר נביאים בִלבד הוּא כוֹפֵר,
אלא בתוֹרה וּבמֹשה רבֵנוּ,
שהרי תוֹרה הֵעידה עליו,
שנאמר: "ושב יי אלֹהיך את שבוּתך ורִחמך ושב וקִבצך מִכל העמים.
.. אִם יהיה נִדחך בִקצֵה השמים מִשם יקבצך יי אלֹהיך וּמִשם יקחך,
והביאך" וכו .
ואֵלוּ הדברים המפֹרשין בתוֹרה הֵם כוֹללים כל הדברים שנאמרוּ על ידי הנביאים.
:אף בפרשת בִלעם נאמר,
ושם נִבא בִשני המשיחים,
במשיח הרִאשוֹן שהוּא דוִד,
שהוֹשיע את ישראֵל מיד צריהם,
וּבמשיח האחרוֹן שעוֹמֵד מִבניו,
שמוֹשיע את ישראֵל מיד בני עֵשו.
:ושם הוּא אוֹמֵר:
"אראנוּ ולֹא עתה" זה דוִד; "אשוּרנוּ ולֹא קרוֹב" זה המלך המשיח; "דרך כוֹכב מיעקֹב" זה דוִד; "וקם שֵבט מיִשראֵל" זה המלך המשיח; "וּמחץ פאתי מוֹאב" זה דוִד,
וכֵן הוּא אוֹמֵר:
"ויך את מוֹאב וימדדֵם בחבל" ; "וקרקר כל בני שֵת" זה המלך המשיח שנאמר בוֹ:
"וּמשלוֹ מים עד ים" ; "והיה אדוֹם ירֵשה" לדוִד,
שנאמר: "ותהי אדוֹם לדוִד לעבדים" וגו ; "והיה ירֵשה שֵעיר אֹיביו" זה המלך המשיח,
שנאמר: "ועלוּ מוֹשִעים בהר ציוֹן" .
2
אף בערי מִקלט הוּא אוֹמֵר:
"ואִם ירחיב יי אלֹהיך את גבוּלך וכו ויספת לך עוֹד שלֹש ערים על השלֹש האֵלה" ,
וּמֵעוֹלם לֹא היה דבר זה,
ולֹא צִוּה הקדוֹש ברוּך הוּא לתֹהוּ.
אבל בדִברי הנביאים אין הדבר צריך ראיה,
שכל הספרים מלֵאים בדבר זה.
3
אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפתים וּמחדֵש דברים בעוֹלם אוֹ מחיה מֵתים,
וכיוֹצֵא בִדברים אֵלוּ שהטִפשים אוֹמרים.
אין הדבר כֵן,
שהרי רבי עקיבה חכם גדוֹל מֵחכמי מִשנה היה,
והוּא היה נוֹשֵא כֵליו של בן כוֹזֵבה המלך,
והוּא היה אוֹמֵר עליו שהוּא המלך המשיח,
ודִמה הוּא וכל חכמי דוֹרוֹ שהוּא המלך המשיח,
עד שנהרג בעוֹנוֹת.
כיון שנהרג נוֹדע שאינוֹ,
ולֹא שאלוּ מִמנוּ חכמים לֹא אוֹת ולֹא מוֹפֵת.
:ועִקר הדברים ככה הֵן:
שהתוֹרה הזֹאת חוּקיה וּמִשפטיה לעוֹלם וּלעוֹלמי עוֹלמים,
ואין מוֹסיפין עליהן ולֹא גוֹרעין מֵהן.
וכל המוֹסיף אוֹ גרע,
אוֹ שגִלה פנים בתוֹרה והוֹציא הדברים של מִצווֹת מִפשוּטן הרי זה בדאי ורשע ואפיקוֹרוֹס.
4
ואִם יעמֹד מלך מִבית דוִד,
הוֹגה בתוֹרה ועוֹסֵק במִצווֹת כדוִד אביו,
כפי תוֹרה שבִכתב ושבעל פה,
ויכֹף כל ישראֵל לילֵך בה וּלחזֵק בִדקה,
וילחֵם מִלחמוֹת יי הרי זה בחזקת שהוּא המלך המשיח; אִם עשה והִצליח,
ונִצח כל האוּמוֹת שסביביו,
וּבנה מִקדש בִמקוֹמוֹ,
וקִבֵץ נִדחי ישראֵל הרי זה משיח בודאי.
:ואִם לֹא הִצליח עד כֹה אוֹ נהרג בידוּע שאינוֹ זה שהִבטיחה עליו תוֹרה,
והרי הוּא ככל מלכי בית דוִד השלֵמים הכשֵרים שמֵתוּ,
ולֹא העמידוֹ הקדוֹש ברוּך הוּא אלא לנסוֹת בוֹ רבים,
שנאמר: "וּמִן המשכילים יכשלוּ לִצרוֹף בהם וּלברֵר וללבֵן עד עֵת קֵץ כי עוֹד למוֹעֵד" .
:אף יֵשוּע הנצרי,
שדִמה שיִהיה משיח,
ונהרג בבית דין כבר נִתנבֵא בוֹ דניֵאל,
שנאמר: "וּבני פריצי עמך ינשאוּ להעמיד חזוֹן ונִכשלוּ" .
וכי יֵש מִכשוֹל גדוֹל מִזה? שכל הנביאים דִברוּ שהמשיח גוֹאֵל ישראֵל וּמוֹשיעם וּמקבֵץ נִדחיהם וּמחזֵק מִצותם,
וזה גרם לאבֵד ישראֵל בחרב,
וּלפזֵר שאֵריתן,
וּלהשפילן, וּלהחליף התוֹרה,
וּלהטעוֹת רֹב העוֹלם לעבֹד אלוֹה מִבלעדי יי:
אבל מחשבוֹת בוֹרֵא עוֹלם אין כֹח באדם להשיגם,
כי לֹא דרכינוּ דרכיו ולֹא מחשבוֹתינוּ מחשבוֹתיו,
וכל הדברים האֵלוּ של יֵשוּע הנצרי ושל זה היִשמעֵאלי שעמד אחריו,
אינם אלא לישֵר דרך למלך המשיח,
וּלתקֵן את העוֹלם כוּלוֹ לעבֹד את יי ביחד,
שנאמר: "כי אז אהפֹך אל עמים שפה ברוּרה לִקרֹא כוּלם בשֵם יי,
לעבדוֹ שכם אחד" .
:כיצד? כבר נִתמלֵא העוֹלם מִדִברי המשיח וּמִדִברי התוֹרה וּמִדִברי המִצווֹת,
וּפשטוּ דברים אֵלוּ באיים רחוֹקים וּבעמים רבים ערלי לֵב,
והֵם נוֹשאים ונוֹתנים בִדברים אֵלוּ וּבמִצווֹת התוֹרה,
אֵלוּ אוֹמרין:
מִצווֹת אמת היוּ,
וּכבר בטלוּ בזמן הזה,
ולֹא היוּ נוֹהגוֹת לדוֹרוֹת.
:ואֵלוּ אוֹמרין:
דברים נִסתרוֹת יֵש בהן,
ואינן כִפשוּטן,
וּכבר בא משיח וגִלה נִסתריהן.
וּכשיעמֹד המלך המשיח באמת,
ויצליח וירוּם וינשֵא מיד הֵם כוּלם חוֹזרין ויוֹדעין ששקר נחלוּ אבוֹתיהם,
ושנביאיהם ואבוֹתיהם הִטעוּם.