1
בן נֹח ששגג באחת מִמִצווֹתיו פטוּר מִכלוּם,
חוּץ מֵרוֹצֵח בִשגגה,
שאִם הרגוֹ גוֹאֵל הדם אינוֹ נהרג עליו,
ואין לוֹ עיר מִקלט,
אבל בתי דיניהם אין ממיתין אוֹתוֹ.
:במה דברים אמוּרים? בששגג באחת מִמִצווֹתיו בלֹא כוּנה,
כגוֹן שבעל אֵשת חבֵרוֹ ודִמה שהיא אִשתוֹ אוֹ פנוּיה.
אבל אִם ידע שהיא אֵשת חבֵרוֹ ולֹא ידע שהיא אסוּרה עליו,
אלא עלה על לִבוֹ שדבר זה מוּתר לוֹ,
וכֵן אִם הרג והוּא לֹא ידע שאסוּר להרֹג הרי זה קרוֹב למֵזיד,
ונהרג; ולֹא תֵחשֵב זוֹ להם שגגה,
מִפני שהיה לוֹ לִלמֹד ולֹא למד.
2
בן נֹח שאנסוֹ אנס לעבֹר על אחת מִמִצווֹתיו מוּתר לוֹ לעבֹר.
אפִלוּ נאנס לעבֹד עבוֹדה זרה עוֹבֵד,
לפי שאינן מצוּוּין על קִדוּש השֵם.
וּלעוֹלם אין עוֹנשין מֵהן לֹא קטן ולֹא חֵרֵש ולֹא שוֹטה,
לפי שאינן בני מִצווֹת.
3
בן נֹח שנִתגיֵר וּמל וטבל,
ואחר כך רצה לחזֹר מֵאחרי יי ולִהיוֹת גֵר תוֹשב בִלבד כשהיה מִקֹדם אין שוֹמעין לוֹ,
אלא יהיה כישראֵל לכל דבר,
אוֹ יֵהרֵג.
ואִם היה קטן כשהִטבילוּ אוֹתוֹ בית דין יכוֹל לִמחוֹת בשעה שיגדיל,
ויהיה גֵר תוֹשב בִלבד.
וכיון שלֹא מִחה בִשעתוֹ שוּב אינוֹ ממחה,
אלא הרי הוּא גֵר צדק.
:לפיכך, אִם בא לִקטנה שהִטבילוּה בית דין כסף כתוּבתה,
אוֹ קנס אוֹנֵס אוֹ מפתה יהיה הכֹל תחת יד בית דין עד שתגדיל ולֹא תמחה בגֵרוּת,
שמא תִטֹל ותגדיל וּתמחה,
ונִמצֵאת זֹאת אוֹכלת בגיוּתה מעוֹת שאין לה זכוּת בהן אלא בדיני ישראֵל.
4
בן נֹח שבֵרֵך את השֵם,
אוֹ שעבד עבוֹדה זרה,
אוֹ שבא על אֵשת חבֵרוֹ,
אוֹ שהרג חבֵרוֹ,
ונִתגיֵר פטוּר.
הרג בן ישראֵל,
אוֹ שבא על אֵשת ישראֵל,
ונִתגיֵר חיב; והוֹרגין אוֹתוֹ על בן ישראֵל,
וחוֹנקין אוֹתוֹ על אֵשת ישראֵל שבעל,
שהרי נִשתנה דינוֹ.
5
כבר בֵארנוּ שכל מיתוֹת בני נֹח בסיף,
אלא אִם בעל אֵשת ישראֵל נערה מאֹרסה יסקֵל; ואִם בעלה אחר שנִכנסה לחוּפה קֹדם שתִבעֵל יֵחנֵק.
6
מִפי הקבלה שבני נֹח אסוּרין בהרבעת בהֵמה וּבהרכבת אילן בִלבד,
ואין נהרגין עליהן.
וגוֹי שהִכה ישראֵל,
אפִלוּ חבל בוֹ,
אף על פי שהוּא חיב מיתה אינוֹ נהרג.
7
המילה נִצטוּה בה אברהם וזרעוֹ בִלבד,
שנאמר: "אתה וזרעך אחריך" ; יצא זרעוֹ של ישמעֵאל,
שנאמר: "כי ביצחק יקרֵא לך זרע" ; יצא עֵשו,
שהרי יצחק אמר ליעקֹב:
"ויתן לך את בִרכת אברהם לך וּלזרעך" ,
מִכלל שהוּא לבדוֹ זרעוֹ של אברהם המחזיק בדתוֹ ודרכוֹ הישרה,
והֵם המחוּיבין במילה.
8
אמרוּ חכמים שבני קטוּרה,
שהֵם זרעוֹ של אברהם שבא אחרי ישמעֵאל ויצחק,
חיבין במילה.
והוֹאיל ונִתערבוּ היוֹם בני ישמעֵאל בִבני קטוּרה יתחיבוּ הכֹל במילה בשמיני,
ואין נהרגין עליה.
9
גוֹי שעסק בתוֹרה חיב מיתה.
לֹא יעסֹק אלא בשבע מִצווֹת שלהן בִלבד.
וכֵן גוֹי ששבת,
אפִלוּ ביוֹם מימוֹת החֹל,
אִם עשה אוֹתוֹ לעצמוֹ כמוֹ שבת חיב מיתה,
ואין צריך לוֹמר אִם עשה מוֹעֵד לעצמוֹ.
:כללוֹ של דבר:
אין מניחין אוֹתן לחדֵש דת ולעשוֹת מִצווֹת לעצמן,
אלא אוֹ יהיה גֵר צדק ויקבֵל כל המִצווֹת,
אוֹ יעמֹד בתוֹרתוֹ ולֹא יוֹסיף ולֹא יגרע.
ואִם עסק בתוֹרה,
אוֹ שבת,
אוֹ חִדֵש דבר מכין אוֹתוֹ ועוֹנשין אוֹתוֹ,
וּמוֹדיעין אוֹתוֹ שהוּא חיב מיתה על זה,
אבל אינוֹ נהרג.
10
בן נֹח שרצה לעשוֹת מִצוה מִשאר מִצווֹת התוֹרה כדי לקבֵל שכר אין מוֹנעין אוֹתוֹ לעשוֹת אוֹתה כהִלכתה.
ואִם הֵביא עוֹלה מקבלין מִמנוּ.
נתן צדקה מקבלין מִמנוּ,
ויֵראה לי שנוֹתנין אוֹתה לעניי ישראֵל,
הוֹאיל והוּא נִזוֹן מיִשראֵל,
וּמִצוה עליהם לחיוֹתוֹ.
אבל הגוֹי שנתן צדקה מקבלין מִמנוּ,
ונוֹתנין אוֹתה לעניי גוֹים.
11
חיבין בית דין של ישראֵל להעמיד שוֹפטים לאֵלוּ הגֵרים התוֹשבים,
לדוּן להם על פי מִשפטים אֵלוּ,
כדי שלֹא ישחֵת העוֹלם.
אִם ראוּ בית דין שיעמידוּ שוֹפטיהם מֵהן מעמידין,
ואִם ראוּ שיעמידוּ להן מיִשראֵל יעמידוּ.
12
שני גוֹים שבאוּ לפניך לדוּן בדיני ישראֵל,
ורצוּ שניהם דנין להן דין תוֹרה.
האחד רוֹצה והאחד אינוֹ רוֹצה אין כוֹפין אוֹתן לדוּן אלא בדיניהן.
היה ישראֵל וגוֹי:
אִם יֵש זכוּת ליִשראֵל בדיניהם דנין לוֹ בדיניהם,
ואוֹמרין לוֹ:
כך דיניכם; ואִם יֵש זכוּת ליִשראֵל בדינינוּ דנין לוֹ דין תוֹרה,
ואוֹמרין לוֹ:
כך דינֵנוּ.
ויֵראה לי שאין עוֹשין כך לגֵר תוֹשב,
אלא לעוֹלם דנין לוֹ בדיניהם.
:וכֵן יֵראה לי שנוֹהגין עִם גֵר תוֹשב בדרך ארץ וּגמילוּת חסדים כישראֵל,
שהרי אנוּ מצוּוּין להחיוֹתם,
שנאמר: "לגֵר אשר בִשעריך תִתננה ואכלה" .
וזה שאמרוּ חכמים:
אין כוֹפלין להם שלוֹם בגוֹים,
לֹא בגֵר תוֹשב.
אפִלוּ הגוֹים צִוּוּ חכמים לבקֵר חוֹליהן,
ולִקבֹר מתיהם עִם מֵתי ישראֵל,
וּלפרנֵס ענייהם בִכלל עניי ישראֵל,
מִפני דרכי שלוֹם.
הרי נאמר:
"טוֹב יי לכֹל ורחמיו על כל מעשיו" ,
ונאמר: "דרכיה דרכי נֹעם וכל נתיבוֹתיה שלוֹם" .