1
רשוּת יֵש למלך לִתֵן מס על העם לִצרכיו אוֹ לצֹרך המִלחמוֹת,
וקוֹצֵב לוֹ מכס.
ואסוּר להבריח מִן המכס שלוֹ,
ויֵש לוֹ לִגזֹר שכל מי שיִגנֹב המכס ילקח ממוֹנוֹ אוֹ יֵהרֵג,
שנאמר: "ואתם תִהיוּ לוֹ לעבדים" ,
וּלהלן הוּא אוֹמֵר:
"יהיוּ לך למס ועבדוּך" מִכאן שנוֹתֵן מס וקוֹצֵב מכס.
ודיניו בכל אֵלוּ הדברים וכיוֹצֵא בהן דין,
שכל האמוּר בפרשת מלך,
מלך זוֹכה בוֹ.
2
ושוֹלֵח בכל גבוּל ישראֵל ולוֹקֵח מִן העם הגִבוֹרים ואנשי החיל,
ועוֹשה מֵהן חיל למרכבתוֹ וּבפרשיו,
וּמעמיד מֵהן עוֹמדין לפניו,
וּמעמיד מֵהן אנשים לרוּץ לפניו,
שנאמר: "ושם לוֹ במרכבתוֹ וּבפרשיו ורצוּ לִפני מרכבתוֹ" .
ולוֹקֵח מִן היפים שבהן לִהיוֹת שמשין ועוֹמדין לפניו,
שנאמר: "ואת בחוּריכם הטוֹבים ואת חמוֹריכם יקח ועשה לִמלאכתוֹ" .
3
וכֵן לוֹקֵח מִכל בעלי אוּמנוּיוֹת כל מה שהוּא צריך ועוֹשין לוֹ מלאכתוֹ,
ונוֹתֵן שכרן.
ולוֹקֵח כל הבהֵמוֹת והעבדים והשפחוֹת לִמלאכתוֹ,
ונוֹתֵן שכרן אוֹ דמיהן,
שנאמר: "ולחרֹש חרישוֹ ולִקצֹר קצירוֹ ולעשוֹת כלי מִלחמתוֹ וּכלי רִכבוֹ" ,
"ואת עבדיכם ואת שִפחוֹתיכם ואת בחוּריכם הטוֹבים ואת חמוֹריכם יקח ועשה לִמלאכתוֹ" .
4
וכֵן לוֹקֵח מִכל גבוּל ישראֵל נשים וּפילגשים נשים בִכתוּבה וקִדוּשין,
וּפילגשים בלֹא כתוּבה ולֹא קִדוּשין,
אלא ביחוּד בִלבד קוֹנה אוֹתה,
וּמוּתרת לוֹ.
אבל ההדיוֹט אסוּר בפילגש,
אלא באמה עִבריה בִלבד אחר יעוּד.
ויֵש לוֹ רשוּת לעשוֹת הפילגשים שלוֹקֵח לארמוֹנוֹ טבחוֹת ורקחוֹת ואוֹפוֹת,
שנאמר: "ואת בנוֹתיכם יקח לרקחוֹת וּלטבחוֹת וּלאֹפוֹת" .
5
וכֵן כוֹפה את הראוּיין לִהיוֹת שרים וּממנה אוֹתם שרי אלפים ושרי חמִשים,
שנאמר: "ולשוּם לוֹ שרי אלפים ושרי חמִשים" .
6
ולוֹקֵח השדוֹת והזיתים והכרמים לעבדיו כשיֵלכוּ למִלחמה ויפשטוּ על מקוֹמוֹת אֵלוּ,
אִם אין להן מה יֹאכלוּ אלא מִשם,
ונוֹתֵן דמיהן,
שנאמר: "ואת שדוֹתיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטוֹבים יקח ונתן לעבדיו" .
7
ויֵש לוֹ מעשֵר מִן הזרעים וּמִן האילנוֹת וּמִן הבהֵמה,
שנאמר: "וזרעיכם וכרמיכם יעשֹר" ,
"צֹאנכם יעשֹר" .
8
המלך המשיח נוֹטֵל מִכל הארצוֹת שכוֹבשין ישראֵל חֵלק אחד מִשלֹש עשרֵה,
ודבר זה חֹק לוֹ וּלבניו עד עוֹלם.
9
כל הרוּגי המלך ממוֹנם למלך.
וכל הממלכוֹת שכוֹבֵש הרי אוֹצרוֹת המלכים למלך,
וּשאר הבִזה שבוֹזזין בוֹזזין ונוֹתנין לפניו,
והוּא נוֹטֵל מחצה ברֹאש,
וּמחצית הבִזה חוֹלקין אוֹתה כל אנשי הצבא ביחד עִם העם היוֹשבין על הכֵלים במחנה לשמרה,
חוֹלקין בשוה,
שנאמר: "כי כחֵלק היֹרֵד במִלחמה וּכחֵלק היֹשֵב על הכֵלים יחדו יחלֹקוּ" .
10
כל הארץ שכוֹבֵש הרי היא שלוֹ,
נוֹתֵן לעבדיו לאנשי המִלחמה כפי מה שיִרצה,
וּמניח לעצמוֹ מה שיִרצה,
וּבכל אֵלוּ הדברים דיניו דין.
וּבכֹל יהיוּ מעשיו לשֵם שמים,
ותִהיה מחשבתוֹ וּמגמתוֹ להרים דת האמת,
וּלמלוֹת העוֹלם צדק,
ולִשבֹר זרוֹע הרשעים,
וּלהִלחֵם מִלחמוֹת יי,
שאין ממליכין מלך תחִלה אלא לעשוֹת מִשפט וּמִלחמה,
שנאמר: "וּשפטנוּ מלכֵנוּ ויצא לפנינוּ ונִלחם את מִלחמֹתֵנוּ" .