1
כל אֵלוּ החכמים הנִזכרים הֵם גדוֹלי הדוֹרוֹת,
מֵהם ראשי ישיבוֹת,
וּמֵהם ראשי גלוּיוֹת,
וּמֵהם מִסנהדרי גדוֹלה,
ועִמהם בכל דוֹר ודוֹר אלפים וּרבבוֹת ששמעוּ מֵהם ועִמהם.
2
רבינא ורב אשי הֵם סוֹף חכמי תלמוּד,
ורב אשי הוּא שחִבֵר התלמוּד הבבלי בארץ שִנער,
אחר שחִבֵר רבי יוֹחנן התלמוּד הירוּשלמי בִכמוֹ מֵאה שנה.
3
ועִנין שני התלמוּדין הוּא פֵרוּש דִברי המִשנה וּבֵאוּר עמוּקוֹתיה,
וּדברים שנִתחדשוּ בכל בית דין וּבית דין מימוֹת רבֵנוּ הקדוֹש ועד חִבוּר התלמוּד.
וּמִשני התלמוּדין וּמִן התוֹספתא וּמִסִפרא וּמִסִפרי וּמִן התוֹספתוֹת:
מִכוּלם יתבאֵר האסוּר והמוּתר והטמֵא והטהוֹר והחיב והפטוּר והכשֵר והפסוּל,
כמוֹ שהעתיקוּ איש מִפי איש מִפי מֹשה מִסיני.
4
גם יתבאֵר מֵהם דברים שגזרוּ חכמים וּנביאים שבכל דוֹר ודוֹר לעשוֹת סיג לתוֹרה,
כמוֹ ששמעוּ מִמֹשה בפֵרוּש "וּשמרתם את מִשמרתי" ,
שאמר: עשוּ מִשמרת למִשמרתי.
וכֵן יתבאֵר מֵהם המִנהגוֹת והתקנוֹת שהִתקינוּ אוֹ שנהגוּ בכל דוֹר ודוֹר כמוֹ שראוּ בית דין של אוֹתוֹ הדוֹר,
לפי שאסוּר לסוּר מֵהם,
שנאמר: "לֹא תסוּר מִכל הדבר אשר יגידוּ לך ימין וּשמֹאל" .
5
וכֵן מִשפטים ודינין פלִאים שלֹא קִבלוּ אוֹתן מִמֹשה,
ודנוּ בהן בית דין הגדוֹל של אוֹתוֹ הדוֹר במִדוֹת שהתוֹרה נִדרשת בהן,
וּפסקוּ אוֹתן הזקֵנים וגמרוּ שהדין כך הוּא:
הכֹל חִבֵר רב אשי בתלמוּד,
מימוֹת מֹשה ועד ימיו.
6
וחִברוּ חכמי מִשנה חִבוּרין אחֵרים לפרֵש דִברי התוֹרה:
רבי הוֹשעיה תלמידוֹ של רבֵנוּ הקדוֹש חִבֵר בֵאוּר סֵפר ברֵאשית,
ורבי ישמעֵאל פֵרֵש מֵ'אֵלה שמוֹת' עד סוֹף התוֹרה,
והוּא הנִקרא מכִלתא,
וכֵן רבי עקיבה חִבֵר מכִלתא,
וחכמים אחֵרים אחריהם חִברוּ מִדרשוֹת:
והכֹל חוּבר קֹדם התלמוּד הבבלי.
7
נִמצא רבינא ורב אשי וחבריהם סוֹף גדוֹלי חכמי ישראֵל המעתיקים תוֹרה שבעל פה,
ושגזרוּ גזֵרוֹת והִתקינוּ תקנוֹת והִנהיגוּ מִנהגוֹת,
וּפשטוּ גזֵרוֹתם ותקנוֹתם וּמִנהגוֹתם בכל ישראֵל בכל מקוֹמוֹת מוֹשבוֹתיהם.
8
ואחר בית דינוֹ של רב אשי,
שחִבֵר התלמוּד בימי בנוֹ וּגמרוֹ,
נִתפזרוּ ישראֵל בכל הארצוֹת פִזוּר יתֵר,
והִגיעוּ לקצווֹת ולאיים הרחוֹקים,
ורבת קטטה בעוֹלם,
ונִשתבשוּ הדרכים בִגיסוֹת,
ונִתמעֵט תלמוּד תוֹרה,
ולֹא נִתכנסוּ ישראֵל לִלמֹד בישיבוֹתיהם אלפים וּרבבוֹת כמוֹ שהיוּ מִקֹדם.
9
אלא מִתקבצים יחידים,
השרידים אשר יי קֹרֵא,
בכל עיר ועיר וּבכל מדינה וּמדינה,
ועוֹסקים בתוֹרה וּמבינים בחִבוּרי החכמים כוּלם,
ויוֹדעים מֵהם דרך המִשפט היאך הוּא.
10
וכל בית דין שעמד אחר התלמוּד בכל מדינה וּמדינה,
וגזר אוֹ הִתקין אוֹ הִנהיג לִבני מדינתוֹ אוֹ לִבני מדינוֹת:
לֹא פשטוּ מעשיו בכל ישראֵל,
מִפני רֹחק מוֹשבוֹתיהם ושִבוּש הדרכים והיוֹת בית דין של אוֹתה המדינה יחידים,
וּבית דין הגדוֹל של שִבעים בטֵל מִכמה שנים קֹדם חִבוּר התלמוּד.
11
לפיכך אין כוֹפין אנשי מדינה זוֹ לִנהֹג במִנהג מדינה אחרת,
ואין אוֹמרין לבית דין זה לִגזֹר גזֵרה שגזרה בית דין אחֵר בִמדינתוֹ.
וכֵן אִם למד אחד מִן הגאוֹנים שדרך המִשפט כך הוּא,
ונִתבאֵר לבית דין אחֵר שעמד אחריו שאין זה דרך המִשפט הכתוּב בתלמוּד:
אין שוֹמעין לרִאשוֹן,
אלא למי שהדעת נוֹטה לִדבריו,
בין רִאשוֹן בין אחרוֹן.